הערות על נוסח ספרד

הערה בעניין הנוסחים.

א. ראוי לציין את המגיד ממעזריטש בספרו "מגיד דבריו ליעקב", המהלל את נוסח האר"י. שם הוא מציין את העובדה שלכל שבט היה נוסח שלו (י"ג השתחוויות כנגד י"ג שערים [משנה בשקלים] וזה כנגד י"ב שבטים וכו'..). השער הי"ג שמור לפי דבריו (או שמא יש לומר ע"פ שער הכוונות  לאר"י) לכל אלו שאינם יודעים מהו הנוסח המקורי בו הם צריכים להתפלל. מסיבה זו, הוא כותב, טוב שהאר"י שהיה בקיא ב"שבילי רקיעא" ידע לתקן נוסח השווה לכל נפש.
בהסתמך על ההנחה שלכל שבט שער משלו, ההוכחה לבלבול הרב היא כהנים ולווים שלכאורה היו צריכים לנקוט בנוסח משלהם לתפילה. ודאי שלכתחילה יש לכל שבט להתפלל בנוסח שלו אך כיוון שכבר התבלבלו ברירת המחדל היא נוסח האר"י.

ב. ברוב השיבושים שנזכרו במהלך הדיון ניתן להבחין בסידור "תפילת כל פה", שלעניות דעתי באמת סידור משובש מכל וכל (ההוכחה הטובה ביותר היא לתת לילד לנסות לקרוא את ברכת "רפאנו" ולראות מה יוצא). עבודת קודש נעשתה בסידור "רינת ישראל" בו פתרו פתרונים ובכל מקום בו הייתה התלבטות בחרו (הכוונה לסידור בנוסח "ספרד") בנוסח האר"י כמופיע בסידורי חב"ד. כמו כן פתרו שיבושים כמו "שים שלום" ו"שלום רב" וכד'. ודוק.

העמדת הדברים על מכונם 

א. וז"ל המרח"ו -  אמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים:

ב. ובהשך דבריו שם מביא את כל נוסח האר"י, וזהו "נוסח האר"י" המקורי [והכת המכונה "חסידים" שאימצו לעצמם את דברי האר"י לא שינו בזה דרכם ואף בנוסח התפלה עברו להתפלל נוסח האר"י (ואף שינוי זה יחסו לאחיה השילוני - כדרכם) ובפרט שהיו מכונים כוונת האר"י ולכך הוצרכו להתפלל בנוסחותו (וידועים דברי הגר"נ אדלר בזה)  והרכיבו הנוסח האשכנזי הישן עם נוסח האר"י, (וקראו לו נוסח האר"י)]

ג. מיימוני כבר הביע את דעתו בענין [שלא כדברי הראשונים והמקובלים, ברם לא אכחד שיש מקום להניח שהמימוני הראשון דעתו כמימוני האחרון] וכמדומה שאף גדולי האדמורים סברו הכי ולכך הוסיו על נוסח הסידור כפי ראות עיניהם

ד. ולסיום- מה שאמרו הכת הנ"ל שנוסח האר"י הוא נוסח הכולל לכל הי"ב שבטים, אי לזה מקור בכתבי האר"י ואדרבה המשמעות להיפך, ולעת עתה לא נודע לי מי הוא בעל "המצאה" זו

אין בכל הנ"ל גילוי לדעתי אם כי חלקה רמוזה בין השורות      

תיקון
מה שכתבתי בסוף אות ד', כבר נודע הדבר ע"י איפוך וחבל שלא העתיק את לשון הספר  

א. לבקשת להא, הרי נוסח דברי המגיד ממעזריטש:

בנדון מה שיש נוסחאות שונות בענין התפילה, ונסתפק השואל האיך לנהוג בנפשו בדברים, כאלו אמרתי דברים כאלו א"א לבאר בכתב. אמנם זאת כבר נודע שארז"ל י"ג השתחוויות היו במקדש כנגד י"ג שערים ונרמזו ביחזקאל לעתיד אי"ה, שער ראובן א' וגו', כי אז יהיה קדושת ירושלים כקדושת המקדש העבר. והנה הי"ב שערים הם שער לכל שבט, וידוע שביהמ"ק מכוון כנגד ביהמ"ק של מעלה, ונמצא שיש לביהמ"ק של מעלה גם כן שער לכל שבט כמבואר בדברי האר"י זלה"ה. והנה עניין התפילה היא כדי שיוכל כ"א לעלות בשער שלו. כי התפילה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, ויש לכל שער צירופים מיוחדים לכן יש נוסחאות שונות. והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא חצר המלך, לזה מכוון השער הי"ג והוא כנגד תיקון הי"ג שהוא "ונקה", שהוא מקבל מכל הי"ב תיקונים וד"ל [נ"א: וזהו לשון נקה שהוא מנקה קבלתו מכל הי"ב תיקונים...]. והנה האלהי האר"י ז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו, ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים. ואם ישאל השואל לאיזה צורך הם י"ג שערים והלא הי"ג הכולל כולם היה די בזה, התשובה כי בזמן שהיו ידועים לכל שבט ושבט ונוסח השייך לכל שבט ושבט בודאי היה יותר טוב ליכנס בשער שלו, והטעם כמוס עמדי ונרמז קצת ע"י נעים זמירות ישראל בתפילה לעני כי יעטוף. אמנם בזמן הזה, שאינם ידועים השבטים והנוסח השייך לכל שבט יאחז דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש [ נ"א: והראיה שיש כהנים ולויים בינינו והאיך יהיה לכולנו נוסחא אחת], ולכן יהיה לעתיד לבוא בירושלים כמפורש ביחזקאל, כי יהיה ידוע לכל שבט ושבט. יה"ר שנזכה לראות בבנינו בביאת הגואל ב"ב.

ב. להא אנא הסבר לי ביתר פירוט מה הטענה שלך. כמדומני שלא ירדתי לסוף דעתך.

איפןך
תודה
איזה אות לא הובנה כראוי
דרך אגב, אתה באמת מאמין בכל הנ"ל

להא היקר.

א. לא הבנתי מהי דעתך בכל הנוגע לנוסח החסידים. האם טענך היא שאין זה באמת נוסח האר"י? אם כך מדוע נוסח זה התקבל בצורה כה אבסולוטית בכ"כ הרבה חוגים בעמנו?

ב. אני חושש שדעתי בעניין אינה צרופה. אני נמצא כעת בתהליך של בירור עצמי בכל מה שנוגע לתפילה. מחשבות מתרוצצות במוחי בנוגע לנוסחים. ארחיב מעט. גם בין חכמי יבנה עצמם הייתה מחלוקת, כפי שנכתב במסכת ברכות:

רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה, ר' יהושע אומר: מעין שמונה עשרה, ר' עקיבא אומר: אם שגורה תפילתו בפיו יתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין י"ח. ר' אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים. (ראה בהרחבה מסכת ברכות).
 
מכאן נתן ללמוד שאפילו התנאים עצמם התלבטו במידת הקביעות של התפילה. הוכחה נוספת היא ריבוי נוסחאות התפילה כפי שאנו מוצאים בקהילות השונות. רק בקרב הקהילות המתפללות בנוסח ספרד במוצהר, הרי שאנו מוצאים מספר רב של שינוים בנוסח עצמו. וכבר כתב הגאון המהר"י חאגיז בשו"ת הלכות קטנות (חלק א' סי ט'):

וזה כלל גדול שהי' מוסד בידנו אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר כי פשוט הוא אשר באהבת ה' את עמו ישראל יסיר מכשול מדרכיהם ולא יטו כל העולם אחר היחיד אילו סברתו דחויה עכ"ל.

וראה, כל קהילה מוחזקת בנוסחתה ואין בידינו הרשות לומר לכל אחד מהי הדרך הנכונה. לא זאת ועוד, מן הסתם אין הם יקשיבו לנו כיוון ש"כך מוחזק בידם"?

מכאן ההתלבטות שלי: האם באמת יש צורך לחקור ולברר מהו הנוסח הצרוף? והרי שיכול להיות שלעולם לא נדע? עוד אומר: אולי זה לא משנה? כל עוד אין אני כ"דובר שקרים לא יכוון לנגד עיני" כמאמר המשורר הגדול דוד המלך (תהילים ק"א, ז') מה זה משנה אם אני אומר "...בכל שעה בשלומך" או שמא אני מוסיף "...ברוב עז ושלום"?

אולי תוכל להחכים אותי בעניין. יום טוב.

לכאורה מבחינה הלכתית אין כל כך משמעות למילה פה מילה שם אם החתימה היא כשורה. כל הטררם הוא מבחינה קבלית [בטור יש הסבר על כל ברכה מדוע מכילה כך וכך תיבות]. לכן נראה שאין לשנות מהמנהג המקובל, כיון שכבוד הקבלה במקומה מונח, אך לא צריך לעשות בשבילה  עסק גדול ולשנות נוסחאות ומנהגים, בפרט שכל עיסוק בטפל מגמד את העיסוק בעיקר.

נאך איינר
לידיעתך הטור לא ידע את הזוהר והקבלה !
דבריו הם על דרך רמז למצוא משמעויות שונות במנין התיבות [ ולקוח מהרוקח וכדו' ],

משום מה היום חושבים שכל מה שלא "פשט" שייך לקבלה ואף אתה טעית בטעות נפוצה זו.

חרפת אדם,
התכוונתי ל'קבלה' במובן הרחב, כלומר ענינים שלא נוגעים להלכה או למוסר וכדומה אלא לדברים שבנסתר. אתה מעורר נושא סמנטי בלבד.

פעמים שאדם ל מרגיש שתשובתו בצדו.

בערבית אומרים: "וינוחו בה"
בשחרית אומרים: "וינוחו בו"
במנחה  אומרים: "וינוחו בם" (- בה ובו)

נזכיר את ההקשר: "והנחילנו ה"א באהבה (- בה) וברצון (- בו) שבת קודשך, וינוחו ב..."

יש לזכור, שכל נוסח זה שורשו בדרשות קבליות שונות, ואף במקום זה - כך הוא.
_________________________
נשמח אם א' המבינים בחסידות וקבלה יאיר עינינו מה עניין הרצון לערבית, האהבה לשחרית, והשילוב של שניהם ל"רעוא דרעווין".