|
|
| נשלח ב-7/2/2009 18:42 |
|
| |
מספרו של ר' הלל צייטלין הי"ד "ברוך שפינוזה" ווארשא תר"ס עמ' 135 :
...טועים הם אלה המוצאים שווי גמור בין השקפת שפינוזה ובין השקפת גדולי החסידים בכלל ובעלי החב"ד בפרט ... אף שגם החסידים הם פנתיאיסטים במדה ידועה. על פי מושגי החסידים האלוה הוא "ממלא כלא עלמין" ו"סובב כלא עלמין" ועל פי שפינוזה האלוה הוא "ממלא כלא עלמין" או, בלשונו של שפינוזה, הוא הסיבה הפנימית של כל הדברים (immanente) אבל אינו "סובב כלא עלמין", כלומר: איננו הסבה החיצונית (transcendente). על פי השקפת החסידים, אע"פ שהאלוה כולל בתוכו גם הטבע (כי כבר הניחו המקובלים אלהים בגימטריא הטבע), עכ"ז הוא מרחף גם מעל גבולי הטבע ("כל העולמות הם לפ"ד, רק זיו והארה ממנו ית'") ועל פי שפינוזה סוף סוף אין אחר מעשי הטבע כלום...
אם יש דבר בשיטת שפינוזה המתאים עם תורת הקבלה והחסידות, הוא הצד הפיוטי שבה, האלוה בתור מרכז כל הרעיונות, האהבה הרוחנית אל האלוה, השמחה בו והדבקות, מזכירים לנו הדברים הנלהבים שבספרי תלמידי הבעש"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2010 06:25 |
|
| |
בגליון החדש של דאצ'ה (85) במאמרו של הרב יהודה זייבלד, נסיון להשוואה בין שיטת הרמב"ם בענין התוארים השליליים לשפינוזה, תוך הסתמכות על תושבע"פ של הג"ן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 22:32 |
|
| |
יישר כוח ספרן, תשמע אילו לא נברא הפורום אלא בשביל הכתבות והספרים החדשים שאתה מביא דיינו. אין מילים. אין מילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 23:14 |
|
| |
בשורה התחתונה (במקום התעסקות בכן או לא באצילות)לא מובנת לי ההשוואה בין השקפתו של שפינוזה לזו של ברגסון שהרי ברגסון התייחס אל הדת באופן אחר לגמרי . בעוד ששפינוזה כלל לא דיבר על דת אלא על אלוהים שהוא בעצם הטבע הרי ברגסון בצוואתו שקל להמיר את דתו-כלומר הוא התייחס אל הדת במובן של משהו מחייב בחיי יום יום.
"מדוע כלל היוותה היהדות בעיה מבחינת ברגסון? בהקשר של הדיון הנוכחי, ואף כפי שבדרך כלל מובנת שאלה זו, התשובה עליה אינה ניתנת במונחים פסיכולוגיים או ביוגראפיים, אלא במונחים פילוסופיים – בין שאלה מסופקים על ידי ברגסון עצמו או מחולצים מהגותו.
ראוי בכל זאת לזכור כי ברגסון גודל כיהודי, אך רחוק מכל אורתודוכסיה, וגם אם ברור כי הכיר את התנ"ך, הרי שומר מצוות לא היה מעולם, וחינוכו – בבית ובוודאי שמחוץ לבית, היה יותר צרפתי מיהודי. ברם, אלה אין בהם בכדי להסביר את שאיפת ברגסון, אותה ביטא בין השאר בצוואתו, להמיר את דתו (ראה עמ' 3 והערה 13). קצה חוט ניתן בידינו באותה צוואה, בה הוא מסביר כי "מחשבותיי קרבו אותי יותר ויותר אל הקתוליות, בה אני רואה הגשמה שלמה של היהדות." (שם).
כדי להבין דברים אלה של ברגסון, מן הראוי לפרשם על רקע יצירתו הפילוסופית האחרונה שני המקורות של המוסר והדת....(המשך במקור הבא:)
http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-3169.htm
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 23:56 |
|
| |
זה מה שניסיתי להסביר: הפילוסופיה והמדע במערב מושפעים חזק מהתיאולוגיה הנוצרית, ועל-כן חלק מהיהודים שעסקו בהם התבוללו או המירו את דתם. ברגסון לא התנצר כי כשנוכח שהנאצים עלו לשלטון לא רצה לעזוב את היהודים הנרדפים. שפינוזה נחשב ע"י רוב הפילוסופים לאבי הפילוסופיה המודרנית, בעוד שאת הפילוסופיה של ברגסון העריצו בעיקר פסיכולוגים, סופרים, משוררים ואמנים, ואילו כמעט כל הפילוסופים ביקרו אותה. כתב עליו סוקולוב: "הוא יהודי ואשתו יהודיה, ויש לו אידאלים אנושיים, גדולים ועמוקים. הוא עומד כמעט מעל לזמן ולמקום, הוא מבקש את תוך-התוך. הוא אציל-נפש כאביו. הוא חודר עד שפוני-טמוני הנפש ורזיה בעדינות מוסיקלית. בפילוסופיה שלו יש אוצר של שירה, הוא נפש צנועה ואצילה. אין הוא חומר לתעמולה, כי חולין הם יותר מדי".
תוקן על ידי מ80 ב- 10/12/2011 23:58:02
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 00:13 |
|
| |
אתה בונה מגדלים פורחים באוויר. האם איינשטיין התנצר? האם שכטמן חושב להתנצר? רוב המדענים הם אתאיסטים כי הם מאמינים בעובדות מוצקות ולא בתאוריות.
הרי רוב המדענים הם נוצרים מלידה אז על מה אתה מדבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 08:33 |
|
| |
מ80 איך לדעתך היה נראה מדע יהודי? איך היתה נראית מכונית שמיוצרת בעזרת מדע יהודי?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 09:47 |
|
| |
בעל בעמיו,
יהודים יכולים להיות מדענים, אולם מלכתחלה זה איננו עיקר תפקידו של הלאום היהודי. טכנולוגיה איננה מדע, אלא שימוש מעשי במדע. לענ"ד באופן כללי חלק מאומות העולם מוכשרות יותר מהיהודים בייצור מכונות. מכל מקום, השאלה על המדע איננה שאלה דתית, אלא שאלת יחס המדע אל הרוח, וכבר הגו בה גם חכמים יהודים וגם אחדים מחכמי אומות העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 09:52 |
|
| |
מ80 איני יורד לעומק דעתך, קודם טענת שהמדע הנוצרי מושפע מהתיאולוגיה וכעת אתה חוזר בך?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 10:20 |
|
| |
המדע המערבי מושפע מהתיאולוגיה הנוצרית, כי זו היתה הסביבה הרוחנית של רוב המדענים. בתקופה המודרנית, בה יש הרבה מדענים חילונים, לכאורה למדע יש עקרונות אובייקטיבים אוטונומים חילוניים, אלא שהמסורת המדעית המודרנית היא גם המשך של מסורות עתיקות, יווניות, נוצריות, ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2013 20:43 |
|
| |
בספר "רבי מרדכי פגרמנסקי" על העילוי הליטאי הנודע, עמ' 359 בשמו "שפינוזה לקח פירורים מ'קבלה' והשליך אותם לעולם הרחב, ו'העולם' עשו ממנו גדול" ושם בהערה "אכן ידוע שרבו היה 'מקובל' מאמסטרדם, ובספרייתו מצאו את ספרו של רבו המקובל. התזה של שפינוזה שהעולם הוא חלק אלוה ממעל, וזה לקוח מהקבלה"
כלומר, שפירש בדרך פנאנתאיסטית (ר' הערך בויקיפדיה) ולא כמו שחשב צייטלין שאת דבריו הבאתי בהודעה הראשונה בדף זה.
|
|
|
|
|