ש: אם כך, נחזור לאמונה. האתאיסטים טוענים שהטבע מנהיג את הכל והמאמינים טוענים שהאל מנהיג את הכל, אך אם למשל נאמר שהאלהים הוא הטבע, אז נעלמת המחלוקת.
ת: אכן. כך סבר שפינוזה, אבי הכפירה המודרנית, שהאלהים הוא הטבע. Deus Sive Natura, האל כלומר הטבע. קוראים לזה פנתאיזם, כלומר הכל הוא אלהות. אבל זו כפירה, שיא הכפירה. האלהים אינו רק הכל בלבד , אלא מעל הכל ושורש הכל, לפני הכל ואחרי הכל. אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ואחרי ככלות הכל, לבדו ימלוך נורא.
ת: היה רב בלונדון, הרב דוד ניטו, בעל ספר כוזרי שני, שטען שהאלוה הוא טבע וזה גרם מהומה גדולה.
ת: נכון. אבל הוא הסביר את עצמו שהכוונה שרבונו של עולם הוא המקיים את הטבע. ושאלו את החכם צבי והוא הצדיק אותו (שו"ת חכם צבי יח), ועיין בספרו של רבנו הרב צבי יהודה אור לנתיבתי בפרק "אלהים גימטריה הטבע" (עמ' קלא). ומרן הרב קוק מברר באריכות את הטעות של שפינוזה במאמריו דעת אלהים ועבודת אלהים (בעקבי הצאן).
ש: אז התירוץ הזה נופל?
ת: לא לגמרי. יש לתקן את הפנתאיזם של שפינוזה, לא שהכל-הוא-אלהות אלא הכל-הוא-באלהות, מה שנקרא פן-אן-תאיזם. עיין בפנקסי הראיה (עמ' צא-צג), וכן באורות הקודש חלק ב: "השקפה פנטאיסטית, כשהיא מזדככת מסיגיה המובלטת בחלקים רבים ממנה בהחלק התבוני של החסידות החדשה" (עמ' שצט).
ש: מי היא "החסידות החדשה"?
ת: של הבעל שם טוב, לעומת החסידות הישנה של חסידי אשכנז, רבי יהודה החסיד, רבי שמואל החסיד, בעל הרוקח.
ש: ומה זה ה"חלק תבוני"?
ת: חסידות חב"ד, חכמה בינה ודעת, שהסבירה ענין זה באופן שכלי, בספר התניא, שער היחוד והאמונה. זה גם נמצא בספר נפש החיים של רבי חיים מוולוז'ין שער ג (עיין פירוש של הרב על ספר נפש החיים).
ש: זה חידוש שלהם?
ת: ודאי לא. בעל התניא מתבסס על רבי סעדיה גאון, ורבי חיים מוולוז'ין על הרמב"ם, שפותח את המשנה תורה שד' "ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו" (הלכות יסודי התורה א א). לא רק ברא ואחר כך עזב את העולם, אלא מחייה אותו כל רגע, מחדש בטובו כל יום מעשה בראשית, ואתה מחייה את כולם.
