|
|
| נשלח ב-13/4/2009 11:35 |
 |
| |
בלבו
אמנם דתות המזרח הרחוק עשו רק חצי עבודה אבל עם זאת הן המצליחות בתקופתנו בהקשר של התעניינות מצד מחפשי משמעות ודת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 17:06 |
|
| |
כמה הערות למרנן - צבא - הינו אכן מחסום גדול והוא אחראי לחלק גדול מעולם הישיבות. כאשר אנשים יצטרכו לבלוע את בגלולה ולהתערות עם שאר העם, שאוהב להביע דעות. יווצר אצל חלקם קונפליקט דתי אדיר.
- שוק תחרותי – תמיד יוכלו לתפוס מקומם של עובדים זרים בסיעוד וכו'..... מצד שני יש לקחת בחשבון שאדם בגיל 30 עם משפחה נכון להשקיע המון ללימודי פרנסה ולפרנסתו ולבחורי ישיבה יש (הממוצע) יכולת לימוד עצמי גבוהה כך שיש להם יתרונות יחסיים.
- חינוך לתלות – כשאין ברירה אין ברירה.
- חינוך – כורי החיים חזק מהחינוך!
- לעניין חברת המקבצים – היכן שאני מתפלל בבוקר עוברים ירושלמער'ס כבני מרון כל בוקר ומקבצין... . הם כבר אחרי שני דורות ועוד היד נטויה (תרתי משמע)
מיימוני פקפק אם מסתמן שינוי ב"דעס אברייכים חשובים". יודעני כי מי שמעז לדבר ובפני מי שמעזים לדבר לפניו (אנשים יודעים שדעותי "חריגות" ומדברים בפני) נשמעות דעות כאלו. תמיהה היא איך אנשים חושבים X ופועלים Y. במחשבה שניה אני צריך לשאול זאת את עצמי, האם לא פשע הוא לשלוח ילדים לחינוך חרדי? ידוע לי כי יש אברכים החושבים כי הוריהם "קברו אותם" עם חינוך זה. תשובתי היחידה היא בסכוי כי הנכדים יהיו דתיים, שבחינוך החרדי הוא גדול בהרבה (ויסלחו לי אלו שאינם חרדים. סטטיסטית זה נכון, זה אינו אומר שהדרך נכונה יותר).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 17:25 |
|
| |
תלמיד
ההנחה ולפיה הסיכוי של הנכד שלך להיות דתי גבוה יותר בחינוך החרדי, תלויה בהנחה שהחברה החרדית לא תקרוס. אם היא תקרוס אז קשה מאד לאמוד את הסיכוי הזה אבל הוא בודאי קטן מאשר בשיטות אחרות.
זה דומה קצת לבועה במחירי הדיור, כל זמן שאנשים ממשיכים לקנות דירות המערכת היא רווחית להפליא לכל מי שנמצא בה, וכל הבנקאים כותבים בדוחות שלהם שהשוק שנותן את התשואה הגבוהה היציבה ביותר הוא שוק הסאב פריים, עד שיום אחד...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 21:14 |
|
| |
שנרב
הערתך נכונה. אני עושה הכנבות שאני מקווה כי הסכוי לכך שיסבלו מקריסה יהיה קלוש
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 21:32 |
|
| |
למה?
בתקופת ההשכלה הציבור החרדי לא סבל מקריסה.
כמה שהיו יותר חרדים, הקריסה היתה גדולה יותר.
לאחר הרש"ר הירש בגרמניה אחוז היוצאים לחילוניות מהמשפחות החרדיות קטן ואילו בליטא הוא הגיע ליחס גבוה (בפולין שבו הם תפסו את עצמם בין מלחמות העולם הוא התיצב).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 02:22 |
|
| |
שרפ:
אז מה אתה מציע ? לרוץ לקראת הקריסה ?
מצד שני החרדים התאוששו מהר יותר מכל מגזר אחר,
נכון שמנבאים לנו קריסה, מצד שני יכול שלא, יכול שכל העסקונה והרבנים יתאוששו מהר ויצילו את המגזר אמן ואמן,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 06:47 |
|
| |
כמה שאתה מנפח בלון יותר גדול, יוצא ממנו יותר אויר. אתה יכול גם לא לנפח אותו בכלל, אבל אז מה עשית בכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 07:42 |
|
| |
הפתרון הוא לא להלחם במציאות, אלא לחבק אותה, כפי שעשה הרש"ר הירש ולהוציא ממנה את הטוב.
השאלה היא האם יהא מי שמסוגל, בטרם קרתה הפורענות, לראות את הנולד?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 11:34 |
|
| |
שרפ
מי כמנהיגי הצבור עצמם יודע כי הצבור החרדי (שהוא הצבור ה"מונהג" ביותר שאני מכיר) אין לו מנהיג , גם לא הנהגה
בצער
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 11:51 |
|
| |
מה יותר פשוט מזה, לבקש מהמנהיגים ללמוד פרקי אבות, לא צריכים להגזים, לבקש מהם ללמוד רמב"ם ה"ל ת"ת
אבות פרק ב משנה ב
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 12:26 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מה יותר פשוט מזה, לבקש מהמנהיגים ללמוד פרקי אבות, לא צריכים להגזים, לבקש מהם ללמוד רמב"ם ה"ל ת"ת אבות פרק ב משנה ב רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון |
|
הרבה תשובות בדבר:
1. מי אמר לך שלאותם תנאים היתה השקפה נכונה?
2. נראה שהם לא היו ליטאים.
3. הם אמרו זאת למזרוחניקים כשבאו לבקש מהם תרומות לישיבה, כך שהם לא באמת התכוונו.
4. הם גם אמרו שדרך ארץ קדמה לתורה, נראה לך הגיוני. זה רק נועד שהבעלבתים לא יברחו להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 12:28 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | שרפ
מי כמנהיגי הצבור עצמם יודע כי הצבור החרדי (שהוא הצבור ה"מונהג" ביותר שאני מכיר) אין לו מנהיג , גם לא הנהגה
בצער |
|
שהמשכיל ידאג לעצמו ומשפחתו.
שהמונהג ימתין עד לשיטפון, בעקבותיו המנהיגים יאלצו לחשוב (כי ההיסטריה חוזרת).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2012 17:33 |
|
| |
נחליף את "חברת הלומדים" בשבט לוי, לא נקבל אותה תוצאה?
שבט שלם שמנוע מלעבוד, ללא יכולת יציאה.
שבט מתפרנס מהצבור
שבט שלפחות את חלקו הכהני צריך לכבד ולקדש, ואפילו נישואים של פשוטי העם אתו מהווים פחיתות למעמדו.
שבט שסבל מתופעות של הדרדרות כפי שמתואר בפסחים סוף פרק רביעי.
אם יוצאים נגד העקרון של חברת הלומדים, אזי צריך לטעון נגד המשטר החברתי של התורה, ואם מקבלים את העקרון של המשטר של התורה, אזי לכל היותר השאלה היא מי שמכם, אך לא מעבר לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2012 18:03 |
|
| |
השאלה המענינת, מה יהיה אחרי זה?
מה יהיה כשיגיע,אם יגיע, מצב שרוב החברה החרדית תצא לעבוד, בכל סוגי העבודות, כולל מקצועות אקדמאים, כולל לימוד באונברסיטה, איך תראה החברה החרדית?
ללא כל ספק היא תהיה שונה מכפי שהיא היום, בהרבה תחומים, השאלה, האם היא לא תדמה לציבור הדתל"י, והאם בעצם במקום לחכות שהחברה החרדית תהפך לכעין החברה הדתלי"ת, האם לא יותר פשטו וקצר כבר עכשיו לעבור לחברה הזו, והאם לא יתכן מצב שבו החברה הדתלי"ת עוד תגבר על החברה החרדית, וגם באותם תחומים שלחרדים יש מעלה על הציבור הדתל"י, אולי זה ישתנה.
כי מאוד יתכן שיהיה מצב, שהחברה החרדית תהיה במצב של ירידה, ועצם הדבר שנמצאים בתהליך של ירידה,זה עצמו יצור מצב שהחברה החרדית תהיה המומה מהעולם החדש שיתגלה בפניהם, כי יש תופעה שהאדם אוהב שינוי, לא נוח לו לעמוד על המקום, אז אם הוא מרגיש שבע ומלא וגדוש ולפעמים עד כדי להתפקע מרוחניות וכו', אז כיון השינוי הוא יותר ויותר לחפש את העולם האחר, ואילו דוקא אצל הציבור הדתל"י יתכן שהמצב שונה, הם כבר שבעים מתרבות המערב ומחפשים את השונה, את האחר, לחזור ולהתחבר יותר לתורה.
|
|
|
|
|
