קוין... לימי זכרון וביצרון

אקדמאי



אני מודה לך בשם כל באי הפורום על שזיכית אותנו בקוים מספר השירים שלך.

הערכה ספרותית אינה הצד החזק שלי, אם בכלל. אבל אני יכול להעיר משהו, או יותר ממשהו, על המשמעות של כתיבה בנושא זה.

זו מודעות, מודעות למודעות ופתיחות כלפי נושא שהיה טאבו: השותפות שלנו עם חלק מעמנו, ועם חלק מגורלו של עמנו, שהיה אסור באיזכור מאז מלחמת העצמאות, עם החורבן שהמיטה על הציבור החרדי, ועד היום. (תוספת מאוחרת להבהרה: כוונתי להימשכותם של בני הציבור החרדי לכיוון של ארגוני המחתרת, שהשפיעה גם להתרחקות מן החיים החרדיים או הדתיים - אבל מי שהעיר לי שדברי אינם מובנים, טען גם שזה אי דיוק היסטורי. יבואו אחרים ויעידו. אני מודה שהיסטוריה ובמיוחד היסטוריה של הזמן החדש אינה תחום מומחיות שלי, וכתבתי לפי המקובל לטעון בציבור שלנו בזמננו...)

האם זה סימן שהציבור החרדי, לפחות בחלקו, הופך להיות חלק, באופן דיאלקטי, של מדינת ישראל? שבשעה שחלקים במדינה רוצים להפוך אותה ל"מדינת כל יושביה", יש חלק אחר, נאמן למסורת, שומר תורה ומצוות, שרוצה להצטרף אליה, קצת לפני או אחרי הרגע האחרון?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תוקן על ידי - מיימוני - 5/6/2003 10:15:16 AM

אקדמאי, יפה מאד !

מעט אוטופי ..

אקדמאי

שיר יפה!

דייקתי בלשונך את ברירת המחדל 'כי אין אחרת' וגם לא ברור שאין אחרת!