| נשלח ב-8/5/2003 23:50 |
 |
| |
תמיד
לא ניתן להפיל אחריות על רופא שיודעים שהוא שוגה גם אם עוד אלף פתיים שומעים בקולו!
מסכת הוריות מחייבת את היחיד היודע לעשות כדעתו. היא דנה רק בשאלה מי המביא את קרבנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2003 23:56 |
|
| |
תמ"ל
אני מקצין קצת. אבל אני רק מחדד את המסר, - גם מבצעי הפקודות בשואה יפילו על מפקדיהם. זה סתם קוריוז.
לגוף העניין
הבעיה שלנו אינו של מי אחריות טעות זו או אחרת, הבחירה היסודית של כל בן ישראל על פי יסוד התורה, הוא להיות מוסרי ועושה מעשה צדק. נניח וההלכה היא שאין להציל גוי בשבת ומגיע חכם למסקנה שההלכה הזו נשתרשה בעקבות הסתכלות על העכו"ם מזווית מסויימת וכו' וכעת נזדמן לפניו עכו"ם ההולך לטבוע בשבת, היוכל להשקיט נפשו? היועיל למוסרו ולנדרש ממנו מה שיוכל פורמלית לצאת מזה נקי? אין לנו פה עניין עם סוחר ומסחר אלא עם נפשנו לבחור כמה שיותר נכון ולא לעוות את בחירתנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2003 23:58 |
|
| |
יהוסף
מזכיר ששמעתי על ראש ישיבה בנש"ק שאמר על עצמו שהודו לד' הגיע למדרגה לא לחוס על חיי גוי בשבת.
ישרים דרכי ד'....
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 00:09 |
|
| |
יהוסף,
תודה תודה תודה על ההסברים הברורים והדוגמא.
ואם המהרש"ל, החזו"א ואולי גם הגר"א התירו לעצמם לדחות דעות מהגמרא, זה אומר שמבחינתם "חתימת התלמוד" איננה גבול בלתי עביר?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 00:14 |
|
| |
תמיד היקרה
ח"ו, כלפי הגמרא לא שמענו מעולם שיחלוק עליה מי מהחולקים. לפעמים הרמב"ם נוקט נגד הגמ' אך תמיד יש לכך נימוקים, או שיש ירושלמי או שמיישבים דעתו שסבר שהגמרא לא אמרה את זה לפי מסקנת הדברים, או כמשא ומתן או כהצעה וכיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 00:21 |
|
| |
אופפס, טעות שלי.
אתה דיברת על זה שהגדולים האלו דחו דעה מהראשונים ולא מהגמרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 00:26 |
|
| |
תמי, עכשיו אני בטוחה שזו את, האמת חיכיתי לך, ויופי שבאת!
כנראה שלא הובנתי מספיק, לא אמרתי שדעתו של החכם היא תמיד האמת, העובדה שהאמת כפויה עליו אומרת, שבשכלו הוא שוקל ורואה שזאת האמת, אבל יכול להיות ששכלו טועה.אבל בזה שהאמת כפויה עליו הוא יבחין בטעות, ויתקן.
השאלה מה יותר גרוע היא עניין של לקיחת אחריות על עצמך, רק האדם יכול לתקן את נפשו, עם ישראל לא יתקן עבורו שום כלום, זה כאילו למסור את האחריות על נפשך בידי אחרים, ואתה עובר על "ונשמרתם לנפשותיכם".
כמובן שדעתי זו מנוגדת לדעת "הקבלה" שאומרת שיש אחריות קולקטיבית וכו'....
אפרופו.. קבלה היא הניגוד לתלמוד תורה.תלמוד תורה זה הצגת כל השאלות הגדולות, ואילו הקבלה מתיימרת לתת תשובות.
באמונה אין תשובות, יש רק שאלות
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 00:31 |
|
| |
איקה היקרה
זו אחריות מאוד גדולה איך שסיימת את דברייך, סיימת שבאמונה יש רק שאלות, א' מניין לך ב' מה אעשה ורבים שיש להם תשובות ואני מכירם?
אגב רבים הכוונה לפחות שניים, לא חייב להיות עשר אפילו לומר רבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 00:33 |
|
| |
איקה ויהוסף
תשובות רציונליות כן אבל לא קבליות-טיפוסיות!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 01:01 |
|
| |
יהוסף
האמונה היא היפך הידיעה, כשיש ידיעה יש תשובה.
אם אתה יודע, אז זה לא אמונה זו ידיעה.
האמת היא שהמשמעות העמוקה של הדבר הזה זה שהאדם יכול רק להתגבר כל יום מחדש ולהשתדל להאמין,וכי אפשר להאמין במשהו שאתה לא יכול לתפוס אותו בשכל?
תוקן על ידי - איקה - 5/9/2003 1:33:40 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 02:02 |
|
| |
איקה, (יופי שחיכית לי, מחמם את הלב! ויופי גם לפגוש אותך כאן)
כתבת "האמונה היא היפך הידיעה"
זה לא נכון לגבי האמונה כפי שהיא מוגדרת במילון הפורום הזה.
ואם ווטו היה כאן עכשיו, הוא בטח היה מתקן אותך ומזכיר שאמונה היא חיזוק לידיעה.
לילה טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 02:07 |
|
| |
תמי
איך שלי אומרת: זאת דעתי ואני בהחלט תומכת בה,
ובניגוד לדעתם של חברי הפורום
חלומות פז!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 02:14 |
|
| |
איקה,
מקובל עלי. (את יודעת, האינדיבידואליזם, עצמאות החשיבה וכל זה  )
אגב, מהי אותה דעה שאת עומדת עליה בניגוד לדעת חלק מחברי הפורום? אפשר לקבל יותר פירוט? ("אפילו" בתיבה האישית)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 10:03 |
|
| |
1. אין עיתותי בידי לעיין בכל הדוגמאות שהבאת (ואף אינני שולל לחלוטין אפשרות זו, ראה הודעתי האחרונה בפורום אפיקורסות או עמארצות), אבל הדעת נותנת שברוב המקרים כוונת האחרונים היא להאיר את נקודת המבט שמבחינתה עדיף פירושם, מבלי לשלול נקודת מבט הפוכה.
2. בענין "אלו ואלו דא"ח", הרי במקור נאמרו הדברים לענין מחלוקת ב"ש וב"ה, שבוודאי אי-אפשר לקיים שתי הדעות יחד! ואשר לתמיהתך איך אפשר שיהיו שניהם דא"ח - הסברתי זאת באריכות באשכול אחר על-פי תורת החסידות, שגם פירוש שאינו מתגשם בעולם הזה, אמת הוא בעולם אחר (ואם נרתע הנך מתורת הנסתר - אפשר לדבר על עולמות שכליים במקום עולמות עליונים. והרי בוודאי תסכים שיש יותר מנקודת מבט אחת לשכל).
3. לענין הרשב"ם - עיין בפירושו על "ויהי ערב ויהי בוקר" (בראשית א, ה; ח; לא), שמפרש (להדיא גם לענין שבת) שהלילה הולך אחר היום. ופשוט הדבר שלא פי' כן אלא על-פי פשוטו של מקרא, וההלכה הולכת תמיד אחר הדרש ולא אחר הפשט.
4. נכון הדבר שדברי הלכה (בניגוד לדברי אגדה) אינם מתפרשים אלא לפי פשוטם. אבל גם בפשט עצמו יש לעיתים דרכים שונות. ההלכה אומנם נקבעת כאחת מהן, אבל האחרות אינן נשללות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 10:31 |
|
| |
אפריים ליב היקר
היות ובדעתי לקצר אני מוסיף דבריי בתוך דבריך.
1. אין עיתותי בידי לעיין בכל הדוגמאות שהבאת (ואף אינני שולל לחלוטין אפשרות זו, ראה הודעתי האחרונה בפורום אפיקורסות או עמארצות), אבל הדעת נותנת שברוב המקרים כוונת האחרונים היא להאיר את נקודת המבט שמבחינתה עדיף פירושם, מבלי לשלול נקודת מבט הפוכה.
אכן כפי ששיערת המובאות לעיל הם מקרים בהם האחרונים שוללים את היות פרוש הגמ' פירוש פשוט, או שסוברים שמסקנת הגמ' תהא שונה לפי דבריהם
2. בענין "אלו ואלו דא"ח", הרי במקור נאמרו הדברים לענין מחלוקת ב"ש וב"ה, שבוודאי אי-אפשר לקיים שתי הדעות יחד! ואשר לתמיהתך איך אפשר שיהיו שניהם דא"ח - הסברתי זאת באריכות באשכול אחר על-פי תורת החסידות, שגם פירוש שאינו מתגשם בעולם הזה, אמת הוא בעולם אחר (ואם נרתע הנך מתורת הנסתר - אפשר לדבר על עולמות שכליים במקום עולמות עליונים. והרי בוודאי תסכים שיש יותר מנקודת מבט אחת לשכל).
בדעות של חייב ופטור שייך אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כי הרי ההלכה תלויה ברמת האדם ולא באמת המוחלטת וכמעשה תנורו של עכנאי. משא"כ אם יש מחלוקת עובדתית לא שייך לומר אלו ואלו ובגיטין שאמרו על מעשה אלו ואלו מדובר ששניהם יכולים להתקיים. ובמקרה של החכמת שלמה לעיל גם מדובר בפרשנות עובדתית ולא שייך לקיים פירוש שניהם
3. לענין הרשב"ם - עיין בפירושו על "ויהי ערב ויהי בוקר" (בראשית א, ה; ח; לא), שמפרש (להדיא גם לענין שבת) שהלילה הולך אחר היום. ופשוט הדבר שלא פי' כן אלא על-פי פשוטו של מקרא, וההלכה הולכת תמיד אחר הדרש ולא אחר הפשט.
לא הבנתי מה כוונתך להעיר ברשב"ם זה. אולי זה מאשר את הפרשנות השניה לדברי הרשב"ם שמעולם לא התכוון ששבת מתחיל מהבוקר אלא שעיקר משמעותו ביום. ציין נא את מקורו.
4. נכון הדבר שדברי הלכה (בניגוד לדברי אגדה) אינם מתפרשים אלא לפי פשוטם. אבל גם בפשט עצמו יש לעיתים דרכים שונות. ההלכה אומנם נקבעת כאחת מהן, אבל האחרות אינן נשללות.
נכון, כי הלכה גם הוא אינו מבחן לאמת המוחלטת, אלא המקובלת והנהוגה, כי בהנהגת האמת יש רמות כידוע בחיי יומיום שיש התנהגות שהיא "מצויינת" לילד בן 10 ומחפירה לאיש בן 20
 |
|
|
|
|
|
