| נשלח ב-6/5/2003 21:48 |
|
| |
הקרפדה העצמאית (קריין)
השיר הבא הוא קצר מאד, אבל למרות זאת הוא מכיל הרבה מאד, בעיני.
"חשוב כמוני", אמר לי איש,
"או שתהיה מרושע באופן מתועב;
אתה קרפד".
ולאחר שחשבתי על כך,
אמרתי, "אם כן, אהיה קרפד".
***
"Think as I think," said a man,
"Or you are abominably wicked;
You are a toad."
And after I had thought of it,
I said, "I will, then, be a toad."
The black riders, xlvi
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2003 21:49 |
|
| |
מה עומד מאחורי הדו שיח הקטן הזה?
האיש מייצג את הממסד. הוא מציג למשורר דילמה. ותר על עקרונותיך, למד לחשוב כמוני, לנהוג כמוני, היה דומה לי. ולא – אתה רשע. אתה מתועב. אתה, במילה אחת, קרפד, שהינו כנראה בעל חיים דוחה למי שמכיר אותו.
מהי תגובתו של המשורר? שימו לב, הוא אינו ממהר לענות. הוא חושב. הוא מתלבט. הוא בוחן את הצדדים. את הצד שלו. את הצד השני. האם ניתן למצוא פשרה? האם ניתן לשאת ולתת עם המאשים? ואם לא, האם יוותר על עקרונותיו?
לא, הוא מעדיף להיות קרפד!
עדיף להיות קרפד של עצמי, מאשר חיקוי חיוור של דיקלומי הזולת.
אך מדוע על המשורר להיות קרפד? האם זו תגובה אירונית. כלומר, לשיטתך אהיה קרפד. לשיטתי אהיה אדם אמיתי. או שהוא מקבל בהכנעה את גזר הדין שנחרץ בידי הממסד, אולי בידי הערכים והא-ל. הברירה היחידה שלי כדי להיות אמיתי לפי הערכים שלי, היא להיות באמת קרפד, אך אני מוכן לשלם את המחיר הזה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2003 21:49 |
|
| |
ודעתי האישית?
אני סבור שהדילמה אינה צריכה להיפתר בצורה כזו. קריין מציג כאן את העמדה של האינדיבידואליזם נגד התרבות המשעבדת של הרוב, שיכולה להיות גם גישה שמצהירה על דתיות.
מקבילה מעניינת מצויה, לדעתי, בסיפור של אוסקר וויילד, שאביא אולי בפעם אחרת.
אנו, בתור יהודים, אמונים על גישה אחרת. אנו מאמינים שניתן לבנות חברה מתוקנת, שבה אין צורך להיות קרפד, או אנוס של התבונה, כדי לשרוד.
ועוד הערה: עם כל ההערכה לשאיפה הקיומית להיות אני, לפרוץ את המערכת הערכית הפגומה שמטילה החברה הרעה, השתלטנית, ונציגיה, את השיר הזה יכול לכתוב גם מרדן, רשע ופסיכופט. הנאמנות לפנימיות שיוצאת נגד סמכות חיצונית אינה בהכרח טובה. ובעצם, אין צורך שאדם יהיה בעל תכונות רעות באופן יוצא דופן כדי שיטעה בביקורת שלו על החברה שמסביב ועל הערכים שמבקשים להנחיל לו מבחוץ. לא כל מה שכפוי הוא רע בעצם.
רמז לדבר מצאנו במשפט שמותח הנביא על בני דור השופטים. שם נאמר:
"איש הישר בעיניו יעשה."
לא כתוב שם שאיש עשה מה שמתחשק לו, למרות שכך הביטוי משמש בלשוננו היום, עד כמה שאני מכיר ויודע. לא. הרעיון הוא שכל אדם עשה לפי הטוב בעיניו, לפי המוסרי בעיניו. אבל בני אדם נוטים לחרוץ משפט לפי האינטרסים שלהם, לא ביושר אמיתי. אדם מסוגל להאמין שהוא פועל לפי מיטב הערכים, ועדיין לטעות ולעשות מעשי רשעה.
לכן, הדו שיח בין המשורר לבין הסמכות החיצונית שהובא בשירו של קריין הוא רק פרק ראשון בשיחה ארוכה שאדם מנהל עם עצמו כל ימיו. האם אני מסרב לקבל תכתיבים רעים או שטחיים, או שאני מרמה את עצמי ברצוני להיות אני עצמי, מיוחד במיני?
אין פתרונות קלים לשאלה זו. זו עבודת חיים. אולי ניתן רק להמליץ על הפתרון ששאלתי מאמרה מפורסמת של הרבי מפשיסחא. הוא היה אומר: אדם צריך שיהיו לו שני פתקים בשני כיסים. באחד יהיה כתוב: ואנוכי עפר ואפר. בשני יהיה כתוב: בשבילי נברא העולם.
זה לא דומה בדיוק למה שהבאתי כאן, אבל הרעיון היסודי, של אחיזה בשני הקצוות, כי בשניהם יש מן האמת, יכול להוות פרק שני או שלישי בדו שיח האינסופי שפתח בו סטפן קריין.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2003 22:36 |
|
| |
מיימוני
לדעתי מציאת האיזון מוטלת על האדם המיוחד הזה שרוצה להישאר הוא עצמו,-לעצמו הוא יכול להחשב כקרפד, - "אל לו לאדם להונות את עצמו" אבל כלפי החברה חייב הוא לקבל דינה של מלכות ואף להתפלל לשלומה כי לולי המלכות אי אפשר שתהיה חברה מתוקנת שזה המנימום הנדרש להשרדות הקרפד
ודבריו של הרבי מפשיסחא לדעתי, הם סיכום נהדר
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 00:02 |
|
| |
שיר יפה .
אבל למה דווקא קרפד ?
יתכן שהקרפד היתה חיה מאוסה בתרבותו או בסביבתו של קריין .
ויתכן שהקרפד מסמל את השהות בביצה, במים עכורים. כשהוא אומר קרפד הוא מתכוון לשדרוג מעמדי שהוא מציע לו . ה"אליטות" איתי .
אבל קרפדה (או צפרדע) בפולקלור יכולה גם להפוך לנסיכה ...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 00:17 |
|
| |
מיימוני
יש לקחת בחשבון שגם הממסד גם הבא בשם משה רבנו שופט לפי האינטרסים שלו למעט אידיאליסטים יחידים ספורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 22:47 |
|
| |
מיימוני, מוצלח ביותר ומזכיר לי דבר בלתי נשכח.
בני שיחי' ביום מן הימים חזר מהישיבה אחר שיחה עם 'מרן המשגיח שליט"א'. זו לא היתה הפעם הראשונה שזכה לדבר עם הוד מעלת... אבל בפעמים הקודמות חזר די מרוצה. אמנם לא דיבר אתו על דברים העומדים ברומו של עולם, אבל הבהרה תמיד משמחת. בפעם הזאת היה נראה עגום למדי. הוא דיבר אתו באריכות על השקפות יסודיות. והמשגיח במקום לומר כמו הרשכבה"ג הידוע ש'אין לי ידים ורגלים בהשקפה' (למרות שפרנסתי ממנה) הוא ממש זלזל בשכל שלו ועשה ממנו לא פחות ולא יותר מקרפדה.
בני התמים באימונו במרנים השליטים שב למשגיחו וניסה שוה לברר את שהעיק על לבו זכה גם שהמשגיח 'שיבח' אותו לאחר בצוות הישיבה כ'עקום'. (בני עבר אז משבר רציני עקב כך ותהילה לה' הוא מצא רב שהוא קודם אדם (כן ישנם כאלה...) שהראה לו שהקרפדה זה לא בדיוק את מי שמתווים ככזה!
טוב שבמשגיחים צריך בדיקה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 00:18 |
|
| |
מי ישגיח על המשגיחים???
|
|
|
|
|