היות והאשכול הוקפץ והיות והנושא "בוער" בעצמותי אעיר כמה הערות ואוסיף משהו
כחול = סינפלד, אדום – מגיבים אחרים
באופן כללי סיינפלד חושב כי אין סכוי לקיים תת זרם המדקדק מאוד במצוות, אך אינו בעל מאפיינים מסויימים של הזרם החרדי (מיסטיקה, חומרות שאינן תמיד במקום –ואני איני נגד חומרות שיש להן בסיס, קבעון מחשבתי, הדרה מהעולם הרחב וחיוב כל אשה וגבר להיות במסגרת חרדית עד גיל 90). להלן כמה ציטוטים ותגובות.
סיינפלד כתב - - המצב החברתי אינו תוצאה של תודעה מכוונת ברמת הפרטים המרכיבים את החברה אלא נגזרת של משתנים רבים שאינם בשליטת היחיד.
- למרות שמצדדי המצב הנוכחי מרבים להביא טיעונים להצדקתו – הטיעונים הללו אינם הסיבות אלא מהווים הצדקה של מצב קיים שנוצר בנסיבות שעליהם אין לאיש שליטה – אין טעם להתמודד עם טיעונים אלו שכן אף בהיעדרם המצב הנוכחי ימשיך להתקיים.
לא מדוייק. יש סיבות לכך שצורות התנהגות ודפוסי חשיבה מסויימים נקלטו. בחברה מונהגת בוודאי שיש. נכון שהמצב לא נוצר כולו במודע אלא תוך כדי אימוץ התנהגויות קיימות המתאימות ל"מטרה". כמו שההתנהגויות התפתחו בהדרגה כך ניתן לשנותן בהדרגה. זאת – אם יקום תת זרם או זרם שונה שלא יהיה ניתן לתקיפה בצורה שבה הדת"ל מותקפים (אי הקפדה מספקת).
ברשותכם , אתייחס בקצרה לכשלונו הצפוי של כל נסיון הנדסה חברתית/תרבותית ליצירת חברה חדשה. כל נסיון כזה יסתיים באחת התוצאות הבאות:
- במידה שהחברה החדשה תמשיך להשתמש בסמלי החברה הישנה, הרי שהאחרונה תמשיך לרחף כצל ברקע ותמשיך להשפיע עד למיזוג המחודש (בו החברה הישנה נותנת את הטון)
זה נכון במידה, אבל לא אבסולוטית. תהיה השפעה, לא עד כדי בליעה. זה דווקא טוב כי יהיה "סמן ימני" שימנע גלישה במורד, שהיא סכנה שקיימת בזרם כזה.
- במידה והחברה החדשה תצליח להשתחרר מכבלי השפעתה המסרסת של החברה הישנה, הרי שהמצאנו את הגלגל מחדש. התינוק החדש יוגדר כמיזרוחניק, שכן הגדרתו של האחרון אינה תלויה במהותו, תפיסת עולמו, ועולמו התרבותי, אלא באי-חרדיותו ועל כן אין קיום לדרך שלישית.
אפשר לתת לגיטימציה חרדית למיזמים והתנהגויות מסוימות ולקרוא להם חרדיים. כבר קיימת מכללות חרדיות וכו'. גם אם הגרעין הקשה יצרח בכל כוחו כי אין זו חרדיות הצבור, לפחות חלקו, יכריע ברגלים. אם יווצר פלח מזוהה משמעותי הוא יהווה לא רק פתרון לעצמו אלא יסחוף חלק מסויים מהמחנה החרדי. יתכן שלמניעת הסחיפה תתפשר ההנהגה, ואולי תוך 30 שנה גם טיפה תשתכנע.
וחוץ מזה – יוגדר כלא חרדי? מה זה משנה? זה קצת דומה לריב במצחיק מיהו יהודי. השם קובע? מעט מאוד, רק תדמיתית.
אשר על כן, על השואפים ליצור מסגרות חברתיות חדשות להצטרף לחברה הדתית לאומית ולא ליצור את הגלגל מחדש.
ואם יש ביקורת גם עליה? ומרובה יותר מאשר על המחנה החרדי (שאחרת לא היה קל מלהחליף מחנה), יעויין המשבר בת"ת בישיבות תיכוניות, אחוזי החילון המדאיגים שם, ועוד. לצערי אם נגזר עליך להכנס למגירה – אזי החרדית עדיפה.
הועלו באשכול עוד נקודות ואביאן (לא בשם אומרם, המעוניין לקיים כל הקורא דבר בשם אומרו וכו' ימצאן שם)
הודגשה אי תלות כלכלית – נכון, אך יש צורך לקחת בחשבון שפעמים רבות אי התלות גוזלת רוב זמנו של אדם, בפרט במקצועות שאינם קשורים ביצור (תפילין למשל) או ביזום עסקי (ששם הסיכון גדול) ובשניהם לא כל אחד בר הכי ושאלה גדולה היא אם מי שראוי לכך והינו ת"ח ראוי כי יתחיל לעבוד 8-10 שעות ביום. בעיה זו כמעט ואינה פתירה! הפתרון היחיד יכול להיות הסדרי יששכר וזבולון שישאירו לוז של ת"ח. פתרון דחוק.
חינוך - שני פנים לו. חינוך "פרופר", איך "יצא" הילד. בזה איני חושב שיש בכלל בעיה. האמת כה גרועה? כה בלתי חינוכית?. תמהני. הבעיה האמיתית היא השתלבות הילד בחברה, וגם זו אינה בעיה מהותית (מנסיון). קיימת בעיה בהכנסת ילדים למוסדות. גם זו אינה כה חריפה (וחושבני שבירושלים המצב קל בהרבה מאשר בבני ברק, ומעניין למה). אבל בעיה זו, להערכתי, היא אחד משני הטעמים העיקריים להווצרות חיי המחתרת הללו.הבעיה תיפתר מהשרש רק בהקמת מוסדות טובים ברוח זו כאשר שכר הלימוד הינו סביר (דוגמה – מערבא שלפחות בעבר היה מקום טוב יחסית – איני יודע מה המצב כיום- הינו מקום יקר מאוד שאדם מן השורה אינו יכול לממן בו לימודים של 3 ילדים, לא ביררתי כעת אך כמדומני ששכ"ל לילד מגיע ל כ 3,000+ ₪ או כ 4,000 ₪ לחודש, ומה יעשה מי שיש לו 2-3 כאלו? מקום דומה (ואף משופר יותר) ששכר הלימוד בו סביר יפתור בעיה זו.
כתב שם מיימוני נניח שאעשה כדבריך, אלמד משפטים ואהפוך לעורך דין מצליח ומיליונר. אבל עדיין חרדי, אם כי חרדי בעל השקפה פתוחה. אלך עם חליפה וכובע, ואקפיד על קלה כחמורה, ובביתי ינוחו ראשונים ואחרונים עם מחקרים של אנשי האקדמיה.
לאיזה תלמוד תורה וישיבה ארשום את ילדי? אני מבקש שם עם מס' טלפון! כנ"ל לגבי הסמינרים! להיכן שילדי....., חיידרים טובים וסמינרים טובים (הגם שאחד סירב לקבל בגלל אחים שהיו בחינוך ,לא מתאים", אחרים מקבלים. בתנאי שהילדים יהיו ממש בסדר. אני מכיר מספיק אנשים העובדים מחוץ למחנה החרדי (ז.ר. לא כרעבעס ולא כמנהלי מוסדות וכדומה) וילדיהם מתקבלים.
מלבד זאת - לא נעים לומר אבל אם תהיה עו"ד מצליח ועשיר ילדיך ילמדו בכל מקום, כולל במיר ויעשו דרך אגב תואר שני ואף אחד לא יפצה פה (יש דוגמאות כאלו), כי במחנה החרדי אם אתה עו"ד עשיר תוכל לעשות הכל.. , רק לעו"ד עני אסור!
לימודים אקדמאיים – גורמים לקלקול. אחרי נישואים כמעט אין בעיה. אמנם יש שחיקת עמדות רעיוניות וממילא השפעות מעשיות, אבל את זה חינוך שאינו מסתגר אמור לפתור ואוי לנו אם לא, אזי באמת איננו שווים מאומה.. ואגב - מעניין שהרבה רבנים האוסרים לתלמידיהם ונשות ובנות תלמידיהם ללכת לאוני' – נשותיהם שלהם הלכו גם הלכו.
מלבד זאת - כמה יש חובה להקריב צבור שלם הנידון לחיי דחק כלכליים וחיים מעוותים קימעא רוחנית עבור אחוזי קלקול מסויימים?
תודעה –
זה לא חלום. המחסום הגדול ביותר הינו פחד האנשים ממוסדות חינוך, ואם יימצאו מוסדות חינוך במחיר סביר יפנו אליהם. בהתחלה מעט ואחרי 10 שנים הרבה יותר.
תהיה בעיה עם מוסדות כאלו שהרבה ירצו להכנס אליהם לא מרצון לפתיחות מחשבתית אלא משאיפה לפריקת רסן מסויימת, וזה יכול להרוס את הרעיון. אז שוב משטרת מחשבות? איני יודע
