|
|
| נשלח ב-9/5/2003 16:40 |
 |
| |
אקדמאי, אם לא תקבלו אותי אני פשוט אקח את הגלגל ..
זה אחד מגלגלי המרכבה, זה לא פשוט !
מימוני היקר !
הייתי באומן השנה .
(הדברים הבאים יכתבו באופן מקוטע, מאחר ולאחר שחרור האמירה הזו, אני עסוק בהתגוננות מוירוסים ששולח לי ר' מיימוני ושות')
לקחתי איתי את סיפורי ר' נחמן מברסלב בכמה וריאציות רגילות ומחקריות ועוד כמה ספרי חסידות אהובים . ישבתי באהל וקראתי בהם .
קראתי קצת ובעיקר הסתכלתי סביבי .
מה ראיתי ?
ראיתי המוני אנשים בכל הצבעים, הגדלים והמידות, בורים ואינטלקטואלים (תתפלא, יש שם שלל אוחזים בתוארים אקדמאים, אמנם כולנו יודעים שזה לא אומר הרבה ..) .
ראיתי אנשים שעזבו את משפחתם והשקיעו, לעיתים את מטה לחמם, על מנת להגיע למקום הזה והם הגיעו למקום הזה כדי לעבוד את ה' .
ראיתי אנשים שאינני יודע איך הם היו בחייהם הרגילים, אבל שם הם היו פשוט אנשים טובים .
שאלת בן אדם איך להגיע למקום מסויים והוא לא רק הראה לך, הוא הלך אתך . כי הוא רצה לתת, הוא רצה להעניק .
ראיתי אנשים שנגרם להם צער (אבדו דברים וכד')
והם לקחו את זה בקלות מפתיעה (הם קוראים לזה "תיקון") .
אלו הם לא מקרים בודדים . זוהי האוירה .
ראית אנשים מחזיקים גיטרה, עם עצמם, באיזו פינה ושרים שיר הלל להקב"ה. שיר שהם חיברו. אולי שיר שהכירו. עם עצמם . הם היו לחלוטין עם עצמם.
ואז, מישהו אחר רואה, מצטרף. המנגן לא מתייחס אפילו . זה טבעי . הוא נשאר עם עצמו, הוא ממשיך להתדבק בה' בדרכו. חברו, לידו אבל כמוהו, לגמרי עם עצמו .
ואני עומד מהצד, ושומע את מנגינת חלילו של רועה הצאן מסיפורו של הבעש"ט מתנגנת בכל ישותי
ואולי גם בוקעת עולמות. היא חייבת לבקוע עולמות, לא יכול להיות אחרת .
ראיתי המוני אנשים שמנהלים דיאלוג ישיר . כמו שאני משוחח אתך, עם הקב"ה . כועסים עליו . אוהבים אותו .
לא "התחברתי" אליהם . אני לא מסוגל. אולי לצערי. נגזר עלי כנראה להשאר לבד . לתמיד .
אבל הבטתי בהשתאות . לא בזלזול, לגמרי לא בזלזול . אהבתי אותם . קצת קנאתי .
"פרימיטיבים" ? אולי (בעצם איזה אולי ? חלילה !). אבל איזה "פרימיטיבים" מתוקים .
"גואה" לדתיים ? אולי . אז מה ?
לעזעזאל קאנט , לעזעלזאל שפינוזה וניטשה .
האמן לי ר' מיימוני, נוח לו להקב"ה ב"עובדי ע"ז" שכאלה . הוא לא צוחק עליהם ממרום שבתו . אי אפשר לצחוק על לבבות טהורים .
רחמנא ליבע בעי .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 16:54 |
|
| |
יהוסף
עומק מושג האמונה הוא להכיר בקיום ה' טרם שנברא העולם – ומשנברא ה העולם, אתה משועבד למצוות מפני שה' צווה אותך, בלי כל קשר מה אתה מקבל מזה.
כשנתתי את הדוגמא ליום הכיפורים כוונתי היתה בדיוק לאותם אלה (המאמינים מתוך פחד לעונש) שתופסים את המצוות ברובד הראשוני שלהם כהנהגת יושר וחינוך ליושר, ואני בטח לא אחדש לך כי הרבה מבינהם "חוטאים" כל השנה. וכשמגיע יום כיפור מקיימים אותו כצדיקים גמורים.
האמונה לעומקה היא שאדם מבין שאת חשבון הנפש הוא צריך לעשות בכל ימות השנה, ומיותר להוסיף שהוא יכול להתנתק מעברו הרע בכל שעה ובכל רגע, הוא אינו צריך לחכות ליום הכיפורים בשביל זה – מה שמתברר שגם זה סמל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 20:38 |
|
| |
איקה תודה על הדברים
אבל, איני יכול בשום אופן לקבל את הדברים כפשוטם. אני מתכוון לעמוד על המשפט שאמרת שאדם חייב או בוחר לשמור ציווי ד' ללא קשר לתועלת, אלא מתוך שיעבוד לד'. איני רואה בכך הגיון ומשמעות לכא', כי מה פתאום שיהא הוא משועבד.
העניין הזה רחב ואולי ראוי לפתוח לו אשכול נפרד. כמדומני שכבר היו על הנושא דיונים רבים.
שבוע טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 22:12 |
|
| |
אקדמאי,
משמח לקרוא את קריאתך "תוקם קדושית לאלתר", כי רושמי היה שהנך מאלה ש"הן בקדושית לא יאמין"!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 06:58 |
|
| |
בעל עגלה
כאשר התבוננת בהנאה על יצורי אנוש עליהם אמרת לעזעזאל הפילוסופים, יכולת גם לומר לעזעזאל היהדות!
לפתרון המבוקש באשכול (אם לא נתחשב בבעיה המשפחתית שהעלה וטו), הטוב ביותר ליצור סניף חרדי בתוככי אחד הזרמים המתקדמים. אין שם מטלות מחשבתיות ויש חופש פולחן וסך הכל נמצאים בחברה יהודית!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 09:39 |
|
| |
אני מרגיש כמו הסיפור המפורסם על התוכי שנקנה בעפולה ולמרות ששלזינגר בעל החנות הבטיח שהתוכי ילמד לדבר והרבה כל מה שהוא יכול לצעוק זה "קוי-קוי". כשבא אליו שכטר הזקן בתלונות טען שלזינגר שזה בגלל שהוא לא מדבר עם התוכי כמו שצריך ורק אשתו של שכטר צועקת וזה מה שהוא למד.....
כנ"ל לענייננו. אני דוגל ומחזיק בדעתי כי כל מי שירצה לחיות בצורה חפשית יותר בארצנו יכול לעשות זאת בלב בני-ברק עיר הקודש ואפילו בחצרות מאה שערים בירושלים ואין פוצה פה ומצפצף...
בעיני חזיתי בחיילים בלב גאולה, ובבני ישיבות לשעבר שפרקו עול (וכיפה) ואיש לא מטרידם והארץ שקטה.
הבעיה היא פשוטה. מה יעשו כל אלו שנקעה נפשם בחברתם? ואשוב כתובי המפורסם ואצווח בקול רם כי כל מי שאיננו תלוי יכול לעשות כל שברצונו... וגם את ילדיו יכול הוא לשלוח לכל מקום שירצה ובד"כ לא תהיה בעיה.
כמובן, מי שירצה לתלות דגלים וסמלים על כותלי ביתו... ולצרוח ולהתווכח ברבים צפויה לו בעיה. כל השאר יכולים להסתדר בלי ייסורי המלט הצעיר...
ואגב, הכי פשוט לבחור ישיבה לשעבר ללמוד באיזה מכללה למשפטים... ארבע שנים קשות אבל אח"כ אפשר לנסות למצוא פרנסה..
קציר משובח לכולם........
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 10:02 |
|
| |
מסתבר שאנשים פה לא כל כך פתוחים כפי שהם מעמידים פנים שהם. אחרת למה להתעצבן שמישהו חושב אחרת מכם? זו לא פתיחות, זו אטימות מחשבתית לכל מי שחושב אחרת מכם.
יש לי חדשות בשבילכם, גם בחברה ה"פתוחה" (הלא חרדית) תמצאו שקל להחנק, בעיקר מלחצים חברתיים להסרת ערכים בסיסיים. אמנם הם לא יהיו לגבי מידת יראת השמיים שלכם אבל הם יהיו בתחומים קשים בהרבה.
אבל אני מבזבזת מילים פה לאנשים שבכל מקרה אינם פתוחים לשמוע אותי, אולי אתם צריכים להתנסות בחברה "פתוחה" כדי להבין שדווקא מה שבו אתם רוצים לבעוט הוא בשבילכם הרע במיעוטו.
בכל אופן, בהצלחה לכולכם ושבוע טוב
תוקן על ידי - גינגית - 5/11/2003 10:03:56 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 10:07 |
|
| |
יהוסף
למה שהאדם יהיה משועבד? כל אדם ראוי לו שיהיה כמשה רבנו, והוא כידוע לכולם כונה בשם "עבד ה'"
והתואר הזה עולה במעלתו על התואר "אוהב ה'"- "אברהם אוהבי" שכונה בו אברהם אבינו
אלה שני התארים היחידים שניתנו ל"בני אדם" - בשר ודם, ביחס לאלוקים
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 10:07 |
|
| |
איני חושב שמתעצבנים או אטומים לשמוע מחשבה שונה מחדשת, אבל לשמוע את שחשבו כשהיו ילדים ולשמוע את זה שוב ושוב אחרי שכבר עברו את הגיל, זה סיפור אחר!
מזקני, ואם מחפשים מקום רציני (אהבת תורה ויראת שמים) לחינוך ילדים אבל ללא דוגמות, מה יעזור לכך כסף ותואר למשפטים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 10:15 |
|
| |
ג'ינג'ית
איני סבור שיש כאן מישהו שחלק על כך שהחברה החרדית היא הטובה ביותר מהרבה מאד בחינות.
אבל מה יעשה מי ששונה מסביבתו בכמה דברים יסודיים, כמו אלו שעלו במחלוקת בינינו בעבר?
איני ממליץ לעבור לגור בין המזרחי/החילונים. אני עדיין גר בעיר התורה בני ברק. אבל יש דברים שאני יכול רק לכתוב בפורום, ולא להזכיר בכולל.
מזקני העמק,
נניח שאעשה כדבריך, אלמד משפטים ואהפוך לעורך דין מצליח ומיליונר. אבל עדיין חרדי, אם כי חרדי בעל השקפה פתוחה. אלך עם חליפה וכובע, ואקפיד על קלה כחמורה, ובביתי ינוחו ראשונים ואחרונים עם מחקרים של אנשי האקדמיה.
לאיזה תלמוד תורה וישיבה ארשום את ילדי? אני מבקש שם עם מס' טלפון! כנ"ל לגבי הסמינרים!
כפי שציינו כאן, נדמה לי מוישה גרויס, הפקדת הילדים בידי מי שמעצב את דיוקנם לאי חשיבה זו בעיה. איני יודע אם יש פתרון טוב מזה, אבל זו בעיה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 10:20 |
|
| |
איקה היקרה אני מחפש טיעונים עצמיים, לא די בכך שמשה בחר בכך, כי לזה עצמו אנו צריכים לעיון מה העניין בבחירה כזו ומה תוכן "עבד ד'". אי אפשר לשכנע אדם שיכנוע אמיתי באמור לו כך נהג ההוא וההוא. הלא כן?
(אך שוב ללימוד עצם הדברים יש צורך באשכול נפרד או דו שיח אישי וומוקד)
רק אזכיר לך את דברי רמב"ן בפר' כי תצא, שכל המצוות נועדו לשפר את מידות האדם השקפותיו ומעשיו לשיהיו מוסריים, ואין לאלוקים בזה כלום, ואין בשמירת למצוות שום הקרבה לאלוקים [במובן הפשטני של המילים].
תוקן על ידי - יהוסף - 5/11/2003 10:45:29 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 10:41 |
|
| |
בעיית החינוך קיימת והיא הבעייה המרכזית .
הבעייה במצב הנוכחי משותפת להמונים ולא דווקא מהטעמים שצויינו פה .
לבעייה הזו שותפים למשל, כל אלו שחונכו בבתי ספר ולמדו שם אנגלית וחשבון ומקצועות אחרים ברמה סבירה וכיום נאלצים לשלוח את ילדיהם לחיידרים שלא מספקים לבינהם רמה מינמלית שעונה על חובות האב לבנו ע"פ ההלכה .
הבעייה היא נורמטיבית, שכן כל החפצים בהשכלה נרחבת יותר מסמנים את עצמם ככאלו שאין בהם מנה מספקת של אהבת תורה .
למרבה הצער, מוכיחה המציאות שכיום הפתיחות הולכת עם רדידות תורנית (בעברית עכשווית : טלוויזיה בבית.)
כל עוד התיוג הזה תקף קיימת בעיה .
ככל שמתרחבת הקבוצה שחפצה במטרה עצמה ולא בפתיחות לשם פתיחות, כך רבים הסיכויים שמוסדות מתאימים יפתחו .
הבשורה בזו בפתח . כאן קרוב . ריד מיי ליפס.
עם זאת, הבעייה המהותית יותר שמפריעה לר' מיימוני (וגם לי), מוסדות שיעשו שימוש בכל אופני החכמה, כולל נורמות אקדמאיות, קשה יותר . אבל גם היא בוא תבוא .
כל צורך חברתי אמיתי מתמלא בסופו של דבר, כאשר מס' הפרטים הנזקקים לו מתרבה .
|
|
|
|
|
