|
|
| נשלח ב-11/5/2003 12:22 |
|
| |
מימוני, למה איכפת לך מה יחשבו או יעשו כלפיך אנשים שבכל מקרה שונים ממך בפתיחות וצורת מחשבה ובעיניך רק גורמים לתחושת מחנק וסגירות? למה הפתיחות באה לידי ביטוי רק בסתר אם היא לדעתך לגיטימית ומוכרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 13:20 |
|
| |
בעל עגלה
הלוואי, הלוואי - ואני חושב שאתה צודק.
קיומו של הפורום הזה הוא ראיה לכך.
ג'ינג'ית,
שאלת שאלה יפה.
א. לא אכפת לי מה חושבים עלי. תיקון טעות: לא אמור להיות אכפת לי, אבל אני בן אדם עם חולשות, ואיני רוצה לחשוב שחושבים עלי דברים רעים.
אם ידעו, למשל, שאני כותב כאן, מי יודע מה יחשבו עלי...
ב. השאלה העיקרית, כמובן, אינה מה יחשבו אלא מה יעשו.
למשל, יזרקו אותי מהכולל, יטלו ממני את התפקידים שיש לי, יפטרו את אשתי מהמשרה שלה, יזרקו את הילדים שלי מהישיבות, התלמודי תורה והסמינרים...
זה אולי מוגזם, אבל זה הכיוון. האם אינך יודע כמה חקירות ודרישות יש עד שמקבלים בת לסמינר, ולסמינר טוב על אחת כמה וכמה?
תאמרי: בצדק, מגיע לך.
נו, טוב.
כמו כן, אל תשכחי שאני גר בחברה שלי, שלנו, גם מתוך בחירה. זו בעיני עדיין החברה הטובה ביותר שיש בישראל, או בעולם. איני מתכחש לחסרונותיה, אבל גם לא למעלותיה.
ואגלה לך סוד: במיטב הכוללים, בין תלמידי החכמים האמיתיים, תמצאי אותה ביקורתיות, מחשבה פתוחה, עצמאות בגישה, בפסיקה ובהשקפה, שאת מוצאת כאן בין הכותבים עלומי השם.
וגם הם שותקים...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 13:38 |
|
| |
הפסוק אומר אם ה' לא ינבנה בית שוא וג"ו
שנים רבות שרתתי בצבא ומקפיד היתי ללכת במדים דווקא
והיתי נרמז מבנ"ב שידוך וכי"ב
ואיתנה היתה דרכי שלקב"ה המזוג זיוגים
לא צריכה להיות בעיה עם מדי צה"ל
וברוך ה' אין לי דאגה לכולל (לשאר הבנים וכי"ב)
שכן לחתני הראישון יש כולל משלו
והבוטח בה' חסד יסובבנו
בשורות טובות
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 13:58 |
|
| |
מימוני, יישכוייח על התשובה הכנה.
א. מותר לבני אדם שיהיו להם חולשות, וגבורה להודות בהן לדעתי. ידוע שרוב בני האדם מפחדים מדעת קהל יותר משמפחדים מהמוות (או יום הדין אצלנו). אם יום הדין הגדול והנורא היה יותר מפחיד מדעת קהל, אולי לא היינו שואלים פה שאלות כאלו.
ב. אני מניחה שאפשרי שמה שכתבת יקרה, אבל מכתיבתך, נראה לי שאינך מעריך חברה זו בכל מקרה, אפילו שהיא הרע במיעוטו לגביך. אז מה זה משנה מה יעשו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 14:08 |
|
| |
ג'ינג'ית
שאלת: מה אכפת לי? והלא ענית לך, שבתוך עמי אנוכי יושב.
ואין הדבר תלוי בדעתי האישית (וכן שאינה כה שלילית כפי שניתן להציג לפעמים), אלא במחיר החברתי והקהילתי.
ואם אני יוצא דופן, הצאן כלומר הילדים והנכדים מה חטאו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 14:55 |
|
| |
ברור שיש לפחד יותר מדעת קהל הטומנת בחובה אכזריות קדושה ללא צדק ורחמים מאשר מיום הדין הגדול והנורא שהוא מלא צדק ורחמים ומתחשב בכל!
*****
ערכתי חיפוש על איזכור "אכזריות קדושה" בפורום ומצאתי,
http://hydepark.co.il/hydepark/Topic.asp?topic_id=326788
שם כתב מויש"ג בטוב טעם:
הרשע [הזה] כה בטוח בצדקותו שאף מדורבן להיות עוד יותר רשע.
תוקן על ידי - ווטו1 - 5/11/2003 3:02:11 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2003 07:44 |
|
| |
מימוני יקירי
האם באמת אתה חושב שהסמינר שבו תלמד בתך זה מה שיעשה את ההבדל? הבדל למה? אולי לגבי השידוך... אם היא תלמד בסמינר טוב (ואביה והיא ישתקו על דיעותיהם העצמאיות...), אז היא תתחתן עם בחור ישיבה שילמד במקום "טוב" (שישתוק גם הוא על דיעותיו העצמאיות)... וכן הלאה וכן הלאה......
תשלח אותה ללמוד משפטים/מחשבים לא בסמינר אלא מחוצה לו.. ואז היא יכולה לצפצף צפצוף גדול על כלל המערכת... ולקחת בחור ישיבה שאשתו מרוויחה יותר מאשר כוללנקית ממוצעת ממילא ושניהם גם יחדיו יכולים לחשוב כרצונם.......
אני אולי מגזים בחשיבות של העצמאות הכלכלית אך השילוב של יכולת השתכרות שאיננה תלויית חברה, יחד עם עצמאות מחשבתית קוסמים מאוד...
ושוב, אינני סבור שמאן דהוא באמת יפתח את פיו ולשונו אם זאת תעשה.......
עונת הקציר קרבה...........
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2003 10:24 |
|
| |
מזקני העמק
אתה נוגע בנקודה כאובה מאד.
האם בן/בת שיצאו ללמוד במקום חילוני, כגון אוניברסיטה, לא יישחקו ויתקלקלו?
אני חושש שכן.
כל הגישה של הציבור החרדי היא לחשוש שכן.
וכמדומה לי שזה גם מה שקורה בפועל.
פעם שמעתי ביקורת מחבר "מזרחי". מדוע, הקשה, הילדים שלנו הולכים לאוניברסיטה, ואינם מתקלקלים. הם לא מדקדקים כמוכם, החרדים, אבל הם נשארים כפי שהיו. אני, למשל, דתי כמו שהיה אבי, וכן בני. אבל אצלכם, אם תשלח את ילדיך למוסדות כמו שלנו הם לא יחזיקו מעמד?
מה בדיוק כל כך רופס אצלכם עד שאינכם מסוגלים להתמודד עם הנסיונות שמזמנים החיים?
שאלה זו הועלתה בפני לפני עשר שנים לפחות. אז הדור היה פחות גרוע. החברה היתה פחות פרוצה. אבל למרות חומרת הנסיונות, השאלה בעיני היא שאלה.
האם דרך התורה היא כה רופסת עד שהיא אינה יכולה להחזיק מעמד מול פיתויי המציאות?
זה אולי נושא לאשכול נפרד, אבל אשמח לקבל תשובות, כי לי אין.
מדוע באמת איננו מוצאים דרך להתמודד עם האתגרים של המציאות, פרט להסתגר בגטו - ובכך אני איני שונה משאר החברה החרדית. אני בעד פריצת הגטו הרוחני, לא הגאוגרפי.
האם דרך התורה אינה מספיקה כדי שחניכיה יחזיקו מעמד גם מחוץ לכתלי הישיבה?
ואולי זה תלוי בגיל?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2003 11:22 |
|
| |
מיימוני
לשאלת החבר, התשובה פשוטה, כי מזרחי מחנכים לאמצע, ואמצע וקיצוני מסתדרים ואין פיתוי וגם אין צורך שמי מהם ישתנה כדי שיתמזגו במערת. לא כן חרדי ההולך לאונברסיטה, הרי הרוח שם היא חילונית, וקיצוני וקיצוני אינם מתמזגים ומשתלבים עד שמי מהם יתפשר לפחות למראית עין על קיצוניותו. וכיוון שהחרדי הוא היחיד והמיעוט הרי שהוא צריך לוותר כדי להתחבר. ולהישאר בצד? זה קשה מאוד מאוד לכל אדם מכל מגזר, רק בגרות או כח רצון איתן יעמדו לכזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2003 14:10 |
|
| |
ר' מיימוני,
אני כופר בכל ההנחות שהנחת .
אני לא חושב שהמזרחי (עד כמה שיש מושג כזה כיום) פחות מתקלקלים . הסטטיסטיקות שם עגומות.
ככלל, אני לא יודע כמה הם (בהכללה גסה) מנהלים חיים דתיים שיש להם עניין "להתקלקל" מהם (שוב, בהכללה גסה כאשר הדיון מנטרל חרד"לניקים שהם חרדים לכל דבר) .
אם החיים הדתיים לא מחייבים כמעט במאום, קלקול מנין ?
אני גם לא חושב שהחרדים המצויים באקדמיה מתקלקלים יותר . זה אולי נכון תאורטית לגבי חרדים מסויימים .
החרדים שיכולים להרשות לעצמם ללכת לאקדמיה הם ממילא חשופים יחסית ולמיטב ידיעתי מתקלקלים פחות ולא יותר .
יתכן שהם אפילו "משתפרים" ולא רק מתקלקלים (עקב קבלת מימדים נוספים שנחסכו מהם ונדרשים להם לבניית אישיותם) .
"הקלקול" טמון בשאלת אותו קו נסתר - גלוי, שלעולם לא ניתן לפסוק בדיוק היכן מקומו .
העקרון הברור הוא שחשיפה מחסנת .
העקרון השני הוא שחשיפה יתרה ללא בלמים נכונים עשויה לקלקל .
הקו הנסתר הוא אותו קו נטול תשובה, כמה לחשוף ?
התשובה החרדית היא : חסום והסתר וחסום כביכול אם תסגור את עיניך יעלם העולם שמחוצה להן .
התשובה הזו שגויה הן מבחינה חינוכית והן מבחינה ערכית תאולוגית - "להוציא בולעו מפיהם" .
התשובה "המזרחית" מנסה אמנם לפשר ולגשר, אלא שפשרותיה מתייחסות בדרך כלל ללבטים קשים ונוראים איזה תוכנית טלוויזיה להראות לבן היקר. "המורדים" כן או לא ?
וכשאלו הלבטים - זו התוצרת ..
מה עם קדושית ? הוקמה כבר ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2003 15:05 |
|
| |
מי אמר שצריך לשלוח ילדים לאוניברסיטה כדי לקבל השכלה פרנסתית?
ללמוד משפטים ניתן במכללות. חלקן דתיות למדי וכמעט ברובן הלימודים מרוכזים ביומיים שלושה בשבוע. וכן ראיית חשבון ו/או מחשבים (שניתן ללמוד באוניברסיטה הפתוחה).
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2003 15:18 |
|
| |
כנהוג בישראל אני מטריח עצמי
לאירוסין שהוזמנתי להם
ובכוונה מדגישמטריח עצמי
שכן זה המקום היחדי שאני הולך לסידרת הרצאות
שאין לי ענין לא בהם ולא באומרם
שכן אם ברצוני לישמוע ד"ת בידי להחליט
לאיזה רב ומרצה ולאיזה נושא אך זה אשכול בפני עצמו
ברם בכול אירוסין עובר כחוט השני נושא אחד
אחד המרבה ואחד המוסיף על ההרבה
שאירוסין הוא ענין ניסי שאינו הולם דרכי טבע מקובלים
וגם מי שדעתו קצרה מבין את אשר מכונה "הקליק" הכימיההראישונית הטהורה והתמימה שבין החתן והכלה הם ענין שמעל הטבע
שכן הוא לא ניתן למדידה ולכימות
ידועה הממירה בשם החזו"א שבשידוך רואים מופתים גלויים (בינתים לא ראיתי כתוב אולי הרב מימוני ידע)
אמרו חז"ל הקב"ה מזוג זיווגים ובכן עולה השאלה
מה קרה לדורינו שאנחנו חוששים למעשי ה'
כאילו אם הבת תלמד בסמינר זה וזה הרי לא תוכל להישתדך אם בחור שלומד בישיבה פלונית
וחס ושלום אם האב יעבוד במקצוע פלוני הרי שכל בנותיו של פלג אלמוני מנועות מבנו
חברים יקרים היכן האמונה למה פיתאום היתחלנו כביכול לעזור לקב"ה בעבודתו
באחד מתשובתיו של התשבץ בענין השגחה (שכחתי הסימן) הוא מביא את ענין שמה יקדימנו ברחמים
והרי זה נוגד ענין ההשגחה
אלא כך מבאר נכון שברחמים יכול לשנות אך היא לא תצלח ר"ל
כל הרגולציה ההכונתית של בני ובנות ישראל
ליעדם זו לצד זה מיתחת לחופה ולשם כך נשלחים
לילמוד במקום שאין ליבם חפץ להיתלבש באופן שאין רוצים בו להימנע ע"י האב הוא האם מלעסוק
במיקצוע שדוקא לזה ליבם נימשך אלא שחוששים משידוך הבן או הבת הרי זה מעגל שוסבב לא בדרך האמונה
בשורות טובות
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2003 08:42 |
|
| |
חלמישצור יקירי... מאיפה התמימות הזו?
הלא איננו הרואות וקול יצא מקצה העולם ועד קצהו (ואפילו לעמק יזראל הגיע) כי הבחורים והבתולות החרדים לא נפגשים באקראי כי אם אחרי שפלוני/אלמונית מסר שמות אלו לאלו ובתיווך ההורים ..... (או אחים ואחיות גדולים..)
ובידוע שבחוגים מסויימים (גור ובעלז יוכיחו..) לא נפגשים עד אשר נפגשים ההורים ודנים בכך ובכך... והמשא ומתן לוקח זמן רב...
ובכלל, נכון שאומרים בשמים בת פלוני לאלמוני, ולמה השיהוי בארץ? כי בשמים שואלים פלוני לאלמונית? ומקהלת מלאכי השרת אומרת לא..... לא מתאים...... פלוני לפלונית...?? השתגעתם? אומרת המקהלה.... וכן הלאה...
אלא שאחר כך בארץ צריכים הזוג לעבור קודם כל את כל הלא.. במסלול ארוך עד אשר ימצאו את החתן...
וקצת ברצינות. השיטה כיום ידועה.. בחור טוב בישיבה, יוצעו לו שידוכים טובים, וכן הלאה... מי ששולח את בניו/בנותיו למקומות אחרים, עליו לדעת כי יצטרך להכות את השיטה...
לא קל, אבל הרבה יותר טוב מהמצב הנוכחי.....
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2003 10:03 |
|
| |
מזקניהעמק
הלא הם הדברים שכתבתים
שמא יקדימנו אחר ברחמים
מגלה שני דברים א. את עוצם השגחת ה'
ב. את יופי החיזור ואת עומקה של אהבה
בימינו מקבל הדבר צורה שונה
ההורים מרחמים על עצמם וגם על הבחור/ה
ונותנים להם רשות להציץ זה בזו לשעה קלה
ואלו שממש זקוקים לרחמים עושים זות בלובי
של מלון שהוא סגולה בדוקה לחתן ולכלה
ועדין לא מובן למה לא הכניסו סגולה בדוקה כזו
לספר הפולקלור כמו אתרוגה של הרבנית
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2003 16:23 |
|
| |
סיינפלד
כל עוד יחששו הפתוחים שבחרדים מהסתומים בחרדים, כפי שזה משתקף בתגובת מיימוני לג'ינגית בתחילת העמוד ועוד יותר ויותר מכך בצורך שלך למחוק אשכול מתורבת ומנומס -בצדק או שלא בצדק- משום ששיקף פתיחות והערכה מצידי ומצד סגנך כלפי מה שלא נראה בעיני הסגורים, אין סיכוי לחברה חרדית פתוחה.
אם גם וירטואלית עדיין אינך חש שיש לך כוח להתמודד מול משטרת המחשבה, לא רק שהנך מתכחש למה שמייצג הפורום - 'יראת שמים עם יושר אינטלקטואלי' ומייצג את 'יראת החברה עם נוכלות אינטלקטואלית', אתה גם פוגע בזולתיך מפני שלא מיישרים קו עם אלה שהנך חושש מהם.
מבחינה פוליטית אפשר שעשית דבר נבון. כמין 'דיל פוליטי' מתוך חולשה פוליטית, אבל את מי זה מייצג? את האלוהים שחותמו אמת או את האליל שחותמו 'הוועד לענייני השקאפעס'?
|
|
|
|
|