חברה חרדית פתוחה?

ייש"כ על העלאת האשכול מנשייתו.

תמיד אמרתי שהסקפטיים ביחס לעתיד החברה החרדית, עוד יאכלו את הכובע (המגבעת / הקנעייטש / הכובע העגול / ההמבורג / הצילינדר / הסופר / ההעכער / השטריימל / הספודיק / הקסקעט / הירמולקע / הכיפה / הכיפה הסרוגה / הכומתה / הקסדה / מחק את המיותר).

התאוצה לשינוי (וכמובן גם השינוי הנגדי דזה לעומת זה) עולה אף על זו שחלמתי בחלומותיי הטובים ביותר. בכל הרמות כאו"א לפי דרגתה.

ולכן, אני בהחלט חושב שלא כמו רבים וטובים כאן ובראשם מרא דאתרא, שחובה עלינו לחשוב להיכן ניתן לנסות להוביל את המהלך, או בלשונו "הנדסה חברתית". משום שכפי שאמר הר'מרדכי אלון בשם הלובביטשר, שאם הקב"ה נתן לנו לראות את הטובע, סימן שמוטל עלינו להצילו. ואם הקב"ה נתן לנו לראות את שאחרים אינם רואים, סימן שתפקידנו לקחת מקום ותפקיד בעיצוב המתהווה והולך.

אנוסי ההוויה, חכו עוד קמעה. סוף דבר שיקום שופר שיביא את הקול אל הכל. והשופרות הנוכחיים יפסיקו להיות אקסלוסיביים, וממילא תיפתח הדרך למתן לגיטמציה לגישות אלטנטיביות בעבודת ה', ובלבד שיהיו כמובן ע"פ ההלכה המסורה.

תן לי יבנה וחכמיה

אצה - צמח חסר פרחים ופירות

אצת-ים יקר!

אגדה מהלכת במחוזותינו אודות רבי חיים מצאנז זצ"ל שאמר פעם ברגע של גילוי לב, כי בצעירותו האמין כי ישנה את העולם. משבגר, הבין כי הדבר גדול ממידותיו והחליט כי לפחות את בני עירו ישנה. משעבר זמן נוסף עמד על חוסר המעשיות שבאפשרות זו, וצימצם את שאיפתו לחוג המקורבים. הלך המעגל ונעשה צר עד שברגע מסויים הבין רבי חיים כי מי יתן וישנה את עצמו..

לדעתי, מעשה זה ראוי שיזכר כל אימת שאנו מדברים במונחים של שינוי החברה. לא חלילה כדי להרפות ידיים של מישהו, אלא על מנת שהמטרות בהן נבחר ישרדו את בוחן המציאות.

זה אומר שחשוב מאוד לקיים תחילה בירור נוקב עם עצמנו
על ה"מה" שאנו חותרים לשינויו. ובהמשך להעריך נכון עד כמה ה"איך" הינו ריאלי ליישום.

נגזרת נוספת וחשובה לכל מי שרואה עצמו שותף לתהליך של שינוי חברתי היא: פרופורציות נכונות של התפקיד שלנו בתהליך. כלומר, חייב שיהיה ברור: תהליכים חברתיים מתרחשים ללא הרף. איתנו ובלעדינו. והעובדה שאנו בוחרים לקדם שינוי חברתי הינה בלתי נפרדת מתהליכים אלו עצמם. עכשיו נותר רק לברר עד כמה אנחנו עצמנו קריטיים לעצם התהליך. ובעניין הזה הייתי מציע להיזהר מלהיסחף למקומות אומניפוטנטיים.

לטעמי, היכולת להוביל שינוי חברתי מוגבלת לטווח הצר של פתיחת אופציות,(הפורום הנוכחי, שאני מופיע בו כעת לראשונה, הינו דוגמה טובה לכך) והפיכתן לנגישות.

אינני מאמין בהשאה של מישהו למקום שאינו רוצה להיות בו. לכל אדם יש את המקום המיוחד שרק הוא יכול להיות בו,
ומי אנו שנאמר לזולתנו מה עליו לעשות וכיצד עליו לחשוב?

השאיפה לשינוי חברתי מובנה ומכוון, כזה התואם "במקרה" את השקפת העולם שלנו עצמנו, נובעת בדרך כלל מצורך שלנו באישורים לבחירות שאנו עושים בחיים שלנו.

יש מקום לברר אפוא, אם העיסוק בשינוי פני החברה אינו מחביא מאחוריו התלבטות אישית, שבמקום ללבנה העדפנו להטביעה בשאון הפעילות והעשיה, עשיהכביכול בשביל הזולת.

עוץ
אין לחשוב לרגע שמתקני עולם והרוצים בשינוים באים מתןך
תפיסה אלטרואית. נקודת המוצא היא הרצון למצוא מקום בעולם
ומתוך כך הצורך לשנותו.

אמנם לא קראתי את כל ההודעות באשכול, אך הבנתי שקיימת בעיה (או בעיות) שמפריעות לחיים התקינים בציבור החרדי, ובאי הפורום מתלוננים על כך.

אך עדיין לא הבנתי מה הבעיה בדיוק ? (אולי לא קראתי מספיק עמודים?)
אולי שהציבור הולך כמו עדר אחרי רבניו...

קראתי מספר עצות של כותבים חכמים על שינוי פני החברה, לא הבנתי בכמה רצינות להתיחס אליהן...

אכתוב את הנחותי והמסקנה הנגזרת מהן:
א. דרך התורה היא הדרך החיים הנכונה והטובה ביותר.
ב. דרך התורה נסללת ע"י גדולי ישראל שבכל דור (ולא ניתן - למי שאינו גדול בישראל - להקיש מהדרכים בדורות עברו).
ג. חיי הציבור החרדי מושתתים על דרך התורה וקיום מצוותיה. הזרם הליטאי בעבודתו, וכן הזרם החסידי בעבודתו הוא.
ד. אמנם קיימים פגמים כלשהם בדרך, ייתכן מפני שאת הסלילה עצמה לא תמיד עושים אותם גדולי ישראל, אלא באי כוחם שנראה כי לא תמיד עומדים בפני אינטרסים שונים ומשונים, כך שלעיתים הדרך נסללת עם שיבושים.
ה. ה"עדריות" - כפי שנכתבה בהודעות קודמות בתור פגם, נמצאת לרוב כמעלה! כי הרי כולם צריכים להשמע להוראות גדולי ישראל מתווי הדרך! ומי מתיימר לעמוד במקומם ולסלול לעצמו את הדרך?

מסקנתי:
הפגמים שנמצאים בדרך, נגרמים דוקא בגלל מעלתה. דוקא בגלל הציות לגדולי ישראל שהם סוללים את הדרך, וההבנה כי אין אחרים בלתם אשר קבלו את כללי ההנהגה מגדולי הדור הקודם.
זה שיש עסקונה ששולטת בעמדות המפתח ולפעמים גורמת לציבור לצעוד בכיוון שלהם - זו אכן בעיה. אך בכל פתרון שיוצע, שייושם באופן חברתי (ולא אישי), תהיה בעיה זו! כי הרי לכל קבוצה יהיו נציגים שישמעו את דבר גדוי ישראל ויכוונו את הציבור, ושוב הסיכון שהם ימשכו לכיוון הרצוי להם.

האם זו הבעיה עליה נסוב הדיון באשכול הזה?
האם זו ההצעה שהעלו כמה מהכותבים למעלה?
האם הנחותי מקובלות? ואולי גם מסקנתי?

אריברי

אשכול זה אינו עוסק בתיקון החברה החרדית וישנם פורומים מכובדים המוקדשים למטרה סיזיפית זו

מדובר באנשים שאינם מכירים בהנחתך השניה והשלישית ואולי גם לא בראשונה והחברה החרדית היא זו שבחרה להוקיעם ולרודפם

אשכול זה עוסק בסיכויי אפשרות הרחבת החברה החרדית כך שהיא גם תכלול גם אנשים שאינם מניחים את ההנחות שנמנו על ידך ברשימתך לעיל
 
רב שלומות

_________________

פתיחות ועצמאות בחברה החרדית [ראיון עם ר"ד בלוך] (הגיוני)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2661767

_________________

בברכה

אריברי.
בעיות העדריות בקצרה:
א.מבנה החברה שאין לו עתיד,עולם הישיבות והכוללים יקרוס כלכלית כיון שאין לו בסיס כלכלי מתוך החברה החרדית,הוא נתמך כיום על ידי אנשים שברובם אינם מאמינים בהתגשמות עולם התורה במתכונתה הנוכחית.
ב.החינוך לבינוניות.אין אפשרות ליצור פס יצור לגדולי תורה,אנשים שכל חייהם מעולם לא נצרכו לבחור בטוב,אלא הלכו כעדר אחר חבריהם ומוריהם,לעולם ישאר לימודם בגדר הכרח חברתי,וללא כל שאיפה לגדול באמת.
ג.חינוך שאין בו מקום לחשיבה ולאנשים חושבים.אותם חושבים אינם מוצאים את התשובות לשאלותיהם בחינוך החרדי שאוסר את החשיבה.
ד.חברה שאין בה מקום לבינוניים.כל אדם שאינו מתאים למסגרת החרדית נפלט החוצה וילדיו גדלים על חינוך לא חרדי.
ה.חינוך שאינו מאפשר רוחב דעת לילדים שיש להם צורך בזה,זה נובע בהחשש מחדירת התרבות הקלוקלת לרחוב החרדי,אך ההגזמה בכל הנוגע לתרבות פנאי,גורמת לילדים רבים לנשור ממערכת החינוך החרדית.
ו.חוסר הצדק והעוולות כלפי חוזרים בתשובה,ספרדים,חוצניקים,וכו'.
ז.עוני.גורם לבעיות שלום בית,חינוך,תרבות לא מוסרית.
ח.תרבות פנימית.האלטרנטיבה לתרבות החיצונית,מרובה במחלוקות,תככים פוליטיים,ואינטרסים צרים.
וכן בנוגע לחיי ה"רוחניות" שכוללים רדיפה אובססיבית אחר הגדוילים וסגולותיהם.

אחי ורעי יושבי המקום הקדוש הזה שלום עליכם ותבוא עליכם כל ברכת טוב
שמחתי באומרים לי ראיתי חכמים מנגחים זה את זה בעניני הכלל העומדים ברומו של עולם זה בכה וזה אומר כה ובעצלותי לא היה סיפק בידי לעבור על כל הדברים שנכתבו בכאן
אבל ברצוני לציין כאן לנקודה אחת ואם יתקבלו הדברים והיה זה שכרי
לדעתי ברור וידוע הוא שהחברה החרדית שלנו עומדת בפני שנויים דרסטיים ומרחיקי לכת
אינני מתיימר שביכולתי לחזות את היקף או את מהות השנויים האלו באשר הדברים יכולים להתפתח בכל מיני אופנים
אבל דומני כי התסיסה הגוברת בקרב מחננו התחושה העזה של עוד ועוד אנשים החשים שנקעה נפשם מצורת החיים הזו הרצון המודחק של רבים רבים וטובים לא להמשיך במעטה הכזב הזה הוא ברור לכולנו
הפורום הזה לדוגמא משמש במה רק למעטים מאוד מהכלל הגדול של אלו שאין ביכולתם לשאת עוד את שלטון דת החרדים (אינני מתכוין חלילה וחלילה לקיום מצוות התורה הקדושה המסורה מאת אדון עולמים) לאלו שרוצים לחיות בצורה טובה יותר בריאה יותר נכונה יותר הם ובניהם
אני חושב שהתסיסה הזו לא תימשך לנצח בסופו של דבר תהיה מהפכה חרדית חברתית אינני יודע מי ינהיג אותה מי יוביל אותה ומי ינחה אותה אינני בטוח שהחדשים יהיו טובים מהראשונים אבל כולי תקוה שמתוך התוהו יקום תשתית חדשה טהורה יותר שכולנו נוכל להרגיש שותפים אליה שכולנו נוכל לחיות בה בלי להרגיש חנוטים בדעה ובשכל
הקריאה הזו לשנוי מבורכת היא בגלל שקריאות כאלו ועוד ינעו את גלגלי המהפכה הזו שתהיה ביום מן הימים
ואקוה שזה יהיה במהרה
בברכה לאלו שחולמים על השינוי

הדרמטיות של הניק " התשבץ " מזכירה לי את נאומה האלמותי של הגברת המהוללת דליה איציק תליט"א מעל בימת הכנסת לכבוד שמעון פרס ( הידוע כ "נאום שמעון השני" ).

קים להו לרבנן שאוהב תורה חכם גדול הוא אבל לא ירדו חביריו לסוף דעתו
אשמח להבין את כוונתך

התשבץ.
אין ספק כי ישנה תסיסה רבה בקרב המגזר החרדי,תסיסה שרק תלך ותתעצם ככל שהעוולות הציבוריות יוסיפו להגיע לשיאים חדשים.
אך טענתך כי השינוי בפתח,היא טענה מעט נאיבית.
אין אפשרות לשינוי רק מתוך תסיסה,כדי לאפשר מהפכה חברתית,יש צורך בתאים חברתיים בעלי אופי קהילתי,שיכולים לספק את המענה החברתי לצורך של העורקים מהזרם המרכזי בציבור החרדי.
בפילוח מהיר של החברה החרדית,ניתן לזהות את הזרמים המרכזיים המרכיבים את החברה.
רק אחוזים בודדים מהחברה החרדית משתייכים לאליטה הפונדמנטליסטית ולבריוני הממסד, רוב הציבור החרדי מורכב מזרמים שקטים שחוששים מהקומץ הרדיקלי,והולכים בתלם כעדר אחר בריוני הממסד.
ההליכה השקטה בתלם,נובעת ממספר גורמים,אדישות,חשש,או חוסר מודעות.
דעתי היא,כי רוב ההולכים בתלם יתקלו במהלך החיים בעוולות הציבורית,ויתעוררו לחשיבה ביקורתית בכל הנוגע לעדריות החרדית,ההיתקלות באטימות יכולה להתרחש בצורות רבות,והמכנה המשותף הוא,שחלק גדול מהעדר יחוש דחייה מצד הממסד באיזה שלב בחיים.
כדי ליצור מהפכה,יש צורך בהכשרת הקרקע לקליטתם של מאוכזבי הממסד,הסיבה המרכזית לפיה אותם ממורמרים אינם עורקים,היא שאין לאן לערוק,החרדיות הפתוחה אינה מספקת את האלטרנטיבה הקהילתית,וחסרה תשתית בסיסית לקליטת עורקים,תשתית של מוסדות חינוך,ומוסדות קהילתיים.
כדי ליצור תשתית חברתית,יש צורך באנשים אמיצים שילכו במוצהר כנגד העדר,ויפעלו להקמת הבסיס לקהילה עתידית.כיום אין אנשים רבים שמוכנים לקחת את הסיכון ולהצהיר על דעותיהם שעשויים לנתק אותם לחלוטין מהמגזר החרדי.

עד שהעורקים לא יפנימו שהם לכתחילה ולא דיעבד, מאומה לא ישתנה.