תכנון משפחה

הרבה אנשים שלוקחים היתר מואשמים בחוסר בטחון בה' הזן ומכלכל הכל ,האמנם?
השו"ע פסק שולחן ערוך אבן העזר סימן א סעיף ח

אע"פ שקיים פריה ורביה, יג אסור לו לעמוד בלא אשה, וצריך שישא יד אשה בת בנים אם יש ספק בידו, אפילו יש לו כמה בנים; ואם אין ספק בידו לישא אשה בת בנים אא"כ ימכור ס"ת, אם אין לו בנים ימכור כדי שישא אשה בת בנים.

שולחן ערוך אבן העזר סימן א סעיף ט

נושא אדם כמה נשים, יח (יג) כד] והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו.

 3 חילוקים :
1.בשביל פו"ר צריך שימכור ספר תורה.
2.בשביל לערב –יש לו בנים וספק בידו –ישא אשה בת בנים (משמע משום לערב)
אין לו בנים ואין ספק בידו –ימכור ס"ת.
3.בשביל שלא יהיה בלא הרהור-ר"י לא מוכר ס"ת .רמב"ן –מוכרים.
הרי שרק אם יכול לכלכלה ישא אשה ויביא עוד ילדים אבל לאו הכי לא-מכאן תשובה לכל אלו שמביאים ילדים בלי חשבון על סמך הבטחון ואח"כ עומדים מול שוקת שבורה.

מכאן היה קשה לי על הצ"א שאמר: שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן נא - קונ' רפואה במשפחה פרק ב
ו' כשאין חשש סכנה בהריון וגם לא מחלה או צער לידה ורוצים למנוע מהריון בגלל סיבות אחרות, דינם דלקמן:
(א') אין להתיר קיחת אמצעים למניעת הריון גלל דאגת חסרון פרנסה הנובעת מחוסר בטחון בד' הזן ומפרנס לכל ומכין מזון לכל בריותיו.

הרי השו"ע פסק במפורש אם סיפק בידו ישא עוד אשה כדי להביא עוד ילדים .ואל תחלקו שבאשה שניה מדובר ,אבל באשתו אפילו שאין לו כסף חייב להביא ילדים-אין שום סברא לחלק .
ובר מין דין היכן המקור לכך שצריך לשאול רב בכלל,משו"ת הפוסקים מבואר שבעלה נותן לה רשות ולא הפוסק.
שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן קעב
תבנא לדינא דבשעת תשמיש לע"ד אין להתיר אך אחר תשמיש אפשר יש להקל אולם ברשות הבעל ורצונו דהשתא איתתא לא מיפקדא מ"מ כופין אותה להוציא אם רוצה שתערה לאשפ' מכ"ש שאין לה רשו' להשחית זרעו בלי רצונו אפי' כבר קיים פ"ו =פריה ורביה= ואין ראיה מדביתהו דר"ח אפשר שאני בימיהם דיכול לישא אשה על אשתו או לגרשה לדידה אם יהיה תאב לבנים משא"כ בזמנינו דאיכא חרגמ"ה =חרם רבינו גרשום מאור הגולה= לא תעשה בלי רשותו כנלע"ד.
(נדייק מכאן שלכל הפחות לספרדים שלא קיבלו את החרם היא גם לא צריכה רשותו על הצד שבאמת יכול לישא אשה שניה עליה).
אפשר כמובן לדחוק (כמו שהרבה רבנים דחקו לי) שהחת"ס דיבר בבעל שהוא פוסק. ואני התם שואל היכן הרמז בדבריו?

**

תוקן על ידי עזרא11 ב- 30/10/2008 19:44:33

הסיכום ההלכתי שיצא לי הוא כדלקמן :
* http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset="utf-8""> * name="ProgId" content="Word.Document"> * name="Generator" content="Microsoft Word 12"> * name="Originator" content="Microsoft Word 12"> *--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 *[endif]**--[if gte mso 9]> *[endif]**--[if gte mso 10]> *[endif]*כדי לומר שצריך היתר דווקא מרב צ.לעבור המכשולים הבאים.
1.לפסוק כר' יהושע (לערב אל תנח ידך)שזה רק מימרא שיש מצוות לערב כנגד משנה.(ומה שכתב הרמב"ם בספרו הרי אתם מבחינים לבד הין המלצה להלכה.ראיתי את החילוק הזה הרבה אצל חכמי הפורום)
2.לא לגרוס בגמרא שלנו מתניתין לאו כר' יהושע (שרק במקרה זה אפשר לומר שר"י דיבר מדרבנן)
3.לומר שמה שכתב השו"ע במצוות לערב אם סיפק בידו-זה לאו דווקא.
4.לומר שמה שכתב החת"ס שיש רשות לבעלה לתת לה רשות –הכוונה לבעל ת"ח.
5.לומר שאשה מצווה גם על מצוות לערב של בעלה (שהוכחנו שזה לא כדברי התוס' וכן מדברי הציץ אליעזר אבל המהר"י אסאד חולק שזה היה רק לפני חרם ר' גרשום וקשה משני פנים 1.היכן מצינו שתהיה ערבות על מצוות דרבנן של בעלה 2.הרמב"ם שהיה אחרי חרם ר' גרשום פסק שלא משועבדת לערב שלו ).
6.לומר שמה שהשו"ע אומר שאשה לא מצווה על סירוס זה רק ברווקה כי בנשואה מצווה על מצוות לערב של בעלה.וזה אינו כי אומר השו"ע "עד שלא תלד" משמע בנשואה.
7.קושי של סתם משנה שאשה לא מצווה על פריה ורביה שעכשיו אין למשנה הזו שום נפק"מ.

שנרב, הלינק ששלחת קשור לדיון על הכאת ילדים!
באופן כללי, תכנון משפחה זה הדבר הכי נכון שיש. תכנון, אין הכוונה צמצום, אלא חשיבה מראש (כן, אדם שמתכוון להמית את עצמו באהלה של תורה, צריך לדעת שזה גם יקטין לו את מספר הילדים). בתכנון נכון אפשר גם להגיע לעשרה ילדים בנחת. אבל העיקרון הראשוני חייב להיות האפשרות למניעה בשלב כזה או אחר, אינה בדיעבד, אלא לכתחילה.

מלח,

לא צפית בסרטון עד הסוף (או שאינך שולט באנגלית...)

_________________

לא זה ולא זה. נראה לי שהייתי צריך להוסיף משפט מעל הכיתוב: "הדבר נכתב בציניות" (אני לא כל כך מתחבר לאייקונים, ואינני יודע אם יש אייקון שמסמן ציניות).

לפני כשבוע קיבלתי לינק לתוכנית "הבית היהודי" באחד הערוצים שבסופה ראיינו את הרב בצרי ושם טען ש"בערב אל תנח ידיך" היינו שיהיו י"ב ילדים [או בנים?] כשבטי ישראל. [איבדתי את הלינק וכעת חיפשתי -לא יגעתי- ולא מצאתי את התוכנית].

באשכולות בנושא הגבלת הילודה כתבתי שמסתבר שלקיום "בערב" די בעוד ילד אחד. לא מבעיא מצד "די לבא מהשוואה להיות כמושווה" דהיינו שאם לקיום "בבוקר" די בשניים ה"ה "בערב" אלא מאחר ובבוקר שהרעיון הוא "זרע" בצורה חיובית ובערב הוא רק "אל תנח" שלא להפסיק היינו שבערב פחות מבבוקר וההיגיון פשוט.

עוד אשכול הדן בנושא זה בפורום אגודה אחת,

כן או לא לאמצעי מניעה
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2061383

*****
ובשובי כעת ממעריב שמעתי שבב"ב אושפזו שני ילדים מחמת תת-תזונה כי להורים לא היה כסף לקנות מטרנה ונתנו חלב רגיל!

תוקן על ידי ווטו1 ב- 25/11/2008 18:32:41

ווטו, אבל מהי ההגדרה של בוקר וערב, הרי על כל תקופה בחיים ניתן להחיל את הגדר של ערב, כך שאין לדבר סוף.

מרבר"א,

לא הבנתי למה הנך חותר. אשתדל לבאר את משמעות הנושא ולהגדיר לפיו "בוקר וערב" בתקווה להועיל.

השאלה פשוטה: נגיד אדם התחתן בגיל 18 והוליד בן ובת, וכעת הוא בגיל 25, האם לדעתך אם יוליד בן ובת, שוב קיים כבר את לערב אל תנח, ויכול לחיות עד מאה ועשרים שנה ללא עוד ילדים.

 בס"ד
לדעת רבנו סעדיה גאון ז"ל בפירושו למשלי ובאמונות ודעות מאמר השישי תוקף בחריפות את אלו שמרבים להביא ילדים בלי לדאוג ללימודם ורפואתם וכדו' עש"ה  הרי בהדיא אילן גדול לסמוך עליו
שלא להרבות בהבאת ילדים ללא מחשבה וכל מי שאומר שיש דין זרע לבטלה באשה הרי שאינו מבין בהלכות כי זרע לבטלה הוא רק כאשר שופכים את הזרע בחוץ שלא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ כמאמר חז"ל ,כמו"כ חז"ל התירו לאשה להשתמש במוך כדי שלא תתעבר ולא אמרו שיש בזה איסור זרע לבטלה.

שי, דבריך פלא גדול, הלא רק במקם סכנה התירו, וראה בראשונים על הסוגיא שם כמה דרכים, והצד השווה שבכולן, שהוכחה ודאי אין להביא משם, אם כי ייתכן שאין סתירה.

סיפור יפה על קצב הילודה בזמן התנאים:

תלת עשר אחין הויין, ומתין תרין עשר דלא בנין אתיון, בעיון מתייבמה קומי רבי. אמר ליה רבי: 'איזיל ייבם', אמר ליה: 'לית בחיילי', והם אומרות כל חדא וחדא אנא מזייננא ירחי. אמר: 'ומאן זיין ההוא ירחא דעיבורא?', אמר רבי: 'אנא זייננא ירחא דעיבורא', וצלי עליהון ואזלון להון. בתר תלת שנין אתון טעינין תלתין ושיתא מיינוקין אתון וקמנו להן קומי דרתה דרבי סלקין ואמרין ליה לרע קרייא דמיינוקין בעיין מישאול בשלמך אודיק ר' מן כוותא וחמתון אמר לון: 'מה עיסקיכון?', אמרין ליה: 'אנן בעיין תיתין לן ההוא ירחא דעיבורא!' ויהיב להון ההוא ירחא דעיבורא" 
החישוב הוא פשוט: שלוש שנים שלושה ילדים לכל אשה.
 ירושלמי יבמות פ"ד הלכה י"ב.

מרבר"א,

מעיקה"ד איה"נ אם כי המקובל הוא "אל תנח ללא הרף עד צאת הנשמה".

האם ריבוי ילודה מאפיין משפחות דתיות? או שמא ריבוי הילודה מגביר את ''הדתיות''?

על כך ועוד בכתבה המצו''ב

http://moreintelligentlife.com/story/faith-equals-fertility

יכולים גם לשאול:

האם ריבוי ילודה מאפיין משפחות עניות או שמא ריבוי הילודה מגביר את העוני?
ולהפך
האם מיעוט ילודה מאפיין משפחות עשירות או שמא מיעוט הילודה מגביר את העושר?

נושא זה ממחיש מאד את ה"עולם הפוך". למליונרים (אני לא מדבר על העולם החרדי) שיכולים להרשות לעצמם משפחה גדולה יש קומץ ילדים ואילו לעניים יש הרבה יותר!