על ההבדל בין פנדציט לקרבורטור

מה, האם ומדוע צריך לשאול את הרב?
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2315219

_________________

בברכה

אני מעתיק כאן הודעה שכתבתי באשכול אחר,
מי כמו גולשי הפורום כאן יודע, שהדרך בה רוב העולם מחליט החלטות כל שהם, מושפעת יותר ממיצי כיבה מאשר הפעלה של תאים אפורים, וכבר אמר האומר שרוב האנשים מחליטים ברגע אחד ושאר הזמן עסוקים בלשכנע את עצמם להחלטה שכבר קיבלו.
בשונה מכך מי שעסוק בעיון התורה, שבשאלות וספיקות שמתעוררות בלימוד התורה אין בדרך כלל ראיות מוחצות לאחד הצדדים, אלא יש פנים לכאן ולכאן, האדם הלומד את הראשונים והאחרונים ושם את ליבו להרגיש כיצד הם שקלו קושיות ודחיות, תירוצים וסברות, יכול במשך הזמן ליצור בליבו משקל שיהיה די קרוב לאמת , ובו לשקול את השאלות שמתעוררות לו או לאחרים במרוצת ימיהם,
אדם שלומד את התורה לשמה, ומנסה להגיע לחקר האמת, גם מתרגל את ליבו להניח לתאוות הניצוח והעמידה על דעתו, ומנסה לשקול את הדברים בלי שיקולים חיצוניים.
וכן מי שלומד מוסר מתרגל לשקול כל פעולה שלו במשקל החסידות, שהרמח"ל דורש שיהיה לכל אחד בליבו,

מכל הסיבות הנ"ל חושבים הרבה אנשים, ואני כבעל נסיון בתוכם, שכאשר מציבים לרב חכם בתורה, נידון ובו שיקולים לכאן ולכאן,  הרב ברוחב ליבו מייעץ איזה שיקול יש לו יותר משקל, ואיזה שיקול חשיבותו פחותה,
היה אפשר לשאול רב גם בעניני קרבורטורים, אם תהיה שאלה ובה פנים לכאן ולכאן, אבל בדרך כלל אין בזה הרבה צדדים וספיקות.
(ישנה תועלת גדולה ללכת לשאול רב, רק מהסיבה הפשוטה שכאשר מנסחים את השאלה כראוי, ומעמידים שני צדדים, בדרך כלל השאלה נפשטת מאליה)

לא רק זה. שמעתי פעם סיפור על מישהו שהלך לסטייפלר, לשאול אותו שאלה בענין ניתוח מסוכן.
הסטייפלר חשב וחשב ולבסוף ענה: לא יודע. שאל השואל: אז מה עושים? אמר לו : לא יודע. חזר ושאל: אז מה עושים?
כלומר: השואל לא ביקש עצה או הדרכה או אפילו פסק, הוא רצה שהסטייפלר יחליט בשבילו. ואם הוא לא יודע זה לא משנה, שיחליט הוא ואני יהיה רגוע.

בימי שישי אני נוהג להאזין לתוכנית השו"ת של הרב אברהם יוסף ברדיו קול חי. תוכנית שיש בה שילוב מדהים של סוציולוגיה והלכה.

הבוקר התקשר גבר ושאל:
התפללתי אתמול מנחה בבית הכנסת איצקוביץ. כשיצאתי ראיתי ששמו לי דו"ח תנועה על שמשת המכונית, מה עלי לעשות?

הרב יוסף בחכמתו סירב לענות לו.

היתכן שהרב ראה את האשכול...

מי שחושב שהרב'ה יודע ברפואה ולא במכונאות הוא "כופר" ברב'ה, אלא שלא מטרידים אותו בשאלות לא חשובות.

צרה_צרורה: חשבתם פעם על זה? 12/1/2004 

התווכחתי עם אדמונית ממיודעותיכם בשטח שלה. מה דעתכם?
http://www.israblog.co.il/search.asp?searchFor=%E2%E9%F0%E2%E9%FA&usernames=on
ואז ללחוץ על - "מהגיגיה...".

*****
קונילמל7:

 דברים יפים יש שם וגם חתולות יפות, אבל הדיונים צריכים יותר מיצוי.

*****
מיימוני:

יש שם סיפור מעניין מאד על חסיד שנשלח לבית חולים בגלל חשד לאפנדציט, אך האדמו"ר אמר לו לא ללכת. (לא ברור שהסיפור אמיתי גם לפי עדות הכותבת). שני רופאים קבעו שהוא זקוק לאישפוז, ובכל זאת הוא סרב לניתוח וחזר הביתה, וככל הנראה הוא בריא ושלם.

השאלה היא אם מותר לעשות כן. האם האדמור צדק בהוראתו לחסיד לחזור הביתה? האם מותר לו ליטול אחריות בצורה כזו? והאם אדמורים בזמננו מסוגלים לידיעות כאלו? יש כאן שתי אפשרויות: שהאדמור ראה שזה לא סיכון, או שביטל את גזירת המחלה מעל החולה ושוב לא היה זקוק לטיפול.

ידועים דברי הרמב"ן שירא ה' אינו הולך לרופאים. כאן החסיד הלך לרופאים, אבל בסוף רצה לתקן את עצמו ולשמוע בקול האדמור.
האם גם זה נכלל בדברי הרמב"ן? והאם מותר לשמוע בקול הרמב"ן בענין זה?

כמדומה שדעת ההלכה בזמננו היא שלילית. ממילא, זו אינה יכולה להיות הוראה לרבים.
ועוד, שיש לחשוד שמי שמסרב ללכת לבית חולים אינו עושה זאת דווקא מתוך יראת השם או אמונת חכמים באדמור, אלא מתוך הפחד מללכת לטיפול שעלול להיות קשה ומסוכן...

נסתרות מי ידע...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו