מאור = עצמותו = עצמות הקב"ה
אור = אור אלוקי = התפשטות עצמות הקב"ה
זיו = הארה אלוקית = הספירות
ואסביר זאת לשיטת החסידות
מאור הוא עצם הרצון.
אור הוא רצון להוציא לפועל
זיו גילוי הרצון .
ועל כן הספירות הם רק גילוי רצון האלוקים אבל לא האלוקים בעצמו.
כמובן שאצל האלוקים רצונו ועצמותו חד הם . אבל לגבינו יש חילוק שאת האור אנו יכולים לסבול ואת עצמות אין לנו השגה בו.
כלומר אנו יכולים להשיג מה הקב"ה רוצה מאיתנו אבל אנו לא יכולים להשיג את סיבת הרצון.
הספירות הם רק גילוי הרצון של הבריאה אבל לא גילוי עצמותו.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
נשלח ב-12/1/2006 11:04
מימוני שאל
איך יתכן לומר
הספירות (דאצילות) הם אלוקות אך לא אלוקים!
כוונת מימוני היתה לברר על מהות הספירות (ולא על פירושים אליגורים), האם הם אלהים או שאינם אלהים? מדברי המקובלים משתמע שהתשובה היא "כן" ו"לא"?
בעקבות עיון בדברי הלבן ווטו, ובעקבות שיחה עם אדם מבין, נראה לי שבשאלה נמצאת התשובה.
המקובלים שאינם מגשימים סוברים, שהם מדברים על ה' בלשון מוגשמת, למרות שהם אינם מתכוונים כלל להגשים.
הסיבה שהם מדברים בלשון מוגשמת כלפי ה', כי יש עולם עליון רוחני, והם צריכים להסביר לבני אדם את מציאותו ומבנהו, ולכן הם נאלצים לדבר בלשון מוגשמת, אבל לאמיתו של דבר הם יודעים שהכל זה בכאילו.
כמובן שבשום פנים ואופן לא יתכן להסביר לבני אדם דבר שהוא גם כן וגם לא, כך שאי אפשר להסביר דבר רוחני במילים גשמיות, ולכן בנקודה זו התפצלו דעות בני האדם.
* חלקם אמרו אתה מגשים, ואין בדבריך הסבר.
* וחלקם אמרו אני מדבר בכאילו, לסבר את האוזן, יש כאן משלים ומליצות לביאור הלוז של הענין, אבל באמת אני לא מתכוון להגשים.
נא לשים לב, הדיון כאן הוא על מהות הספירות, האם הם אלהים כן או לא, אין כאן מקום לביאורים רעיוניים, ספירה היא- שפע אור התגלות מידה וכדו', כי ההסבר לא מעניין כעת, ולאחר כל ההסברים ישתמע שהספירה היא לא אלהים, כך שמכל ההסבר יצא שהספירה היא לא אלהים ותו לא.
אשמח אם מישהו יחכים אותי בנידון, ולא בביאורים אליגורים ורעיונות קבליים, כי אם בתשובה עניינית, האם לדעת המקובלים הספירות הם אלהים או לא, או ש-2 התשובות נכונות, וכפי איך שכתבתי.
וכלשון האחרון נראה לי שסוברים המקובלים.
נ.ב. תודה לדורש האמת שהקפיץ את האשכול, כי רציתי לדון על כך, לשמוע מהי דעת המקובלים, אבל כפי שכתבתי בדבריו יש דרשות קבליות, אור שפע מידה השפעה וכדו', וזה לא המבוקש, השאלה היא על מהות הספירות, האם הם אלהים או לא, הסברים בהזדמנות אחרת.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 12/01/2006 11:23:20
נשלח ב-12/1/2006 11:13
דרום חוקר
לשון הזהר בתרגום ללשון הקודש הוא והאורות והכלים אחד הם.
הכל אלוקים .
הכינויים הם רק בצורת התגלותו אלינו .
עצמותו לא מתגלה אלינו ואורו מתגלה אלינו דרך הכלים , ולכן לפי החסידות הכל הויה.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
תוקן על ידי - דורש_אמת - 12/01/2006 11:13:02
נשלח ב-12/1/2006 11:37
בס"ד
תגובה לדברי חוקר ודורש אמת.
הספירות הם לא אלוקים כלל וכלל!!!
הספירות הם אלוקות כלומר לדוגמא מדת חסד דאצילות היא חסד אין סופי ולזה היא מכונה אלוקות שכן בעולם הגופים וכן בעולם המלאכים הרוחניים על אף זיכוך החומר הרי שהכח הוא מוגבל משא"כ בעולם האצילות הם כוחות בלתי מוגבלים ולכן אנו מכנים להם בהשאלה את השם אלוקות כי בזה הם דומים לבורא ית' אשר כוחו גם כן הוא בלי סוף אמנם אין זה עושה אותם לאלוקים!!!
לדורש אמת היקר- אמרת הזוהר נתפרשה בכמה וכמה מקומות ע"י רבותינו נשיאנו ומעולם לא שמענו מהם מילים כמו שאמרת אולי אתה לומד ספרים של ר' אהרון משטראשעלע ואתה נתקל כל הזמן במילים החוזרות ונשנות שלו אשר הכל מסטרא דילן וכו' אני מציע לך ללמוד הרבה הרבה יותר בעיון ולהבין את כוונת דבריו לעומק ולא בכזו שטחיות!!!
וכעת לנדון עצמו רבותינו נשיאנו פרשו שאיהו הכוונה על האור וחיוהי הכוונה על הכלים והיינו דכשם שהאורות דאצילות הם אין סופיים (מכיוון שאין בהם שום ציור כלל אפילו לא גדר מדה כגון חסד וכו' רק התפשטות אלוקות לבד) כך הכלים הם אין סופיים ויש בזה כמה פרושים או שהם (הכלים) רק בחינת הכח לגבול או שהם גבול אין סופי כגון גדר חסד אך אין סופי וכו' או שהם הגבלה רצונית דהיינו שהם אור בלתי מוגבל שבחר להראות עצמו כמוגבל ובאמת אינו מוגבל כלל ועוד.
אבל מעולם לא פרשו בזה שהאורות והכלים דאצילות הם שווים לעצמות ואין זה אלא מסטרא דילן וכו' (אשר דברים אלו אינם דנים אלא במהות הצמצום שאינו אלא מסטרא דילן וכו' כמו עניין אותיות הרשימו אשר צמצום האור דהאותיות הוא רק מסטרא דילן אך באמת האור שבאותיות הרשימו הוא האור שלפני הצמצום ממש וכו') רק בהשאלה מקבלים הם תואר האלוקות לפי כוחותיהם וכנ"ל.
בנוסף לכך יש לבאר שאף שהם בעלי כח בלתי גבולי הרי מ"מ הם מתבטלים לאלוקים עצמו מצד היותם אור וזיו לבד כידוע ומבואר כל זאת בדא"ח באריכות עניין אור ומאור שהאור בהסתלקות תמיד ברצוא ושוב להדבק ולהכלל במקור דהיינו במאור ברוך הוא וממילא אין לו ישות לעצמו כלל!
נשלח ב-12/1/2006 12:15
המנונא
בבקשה נא לצטט את אגרת כ מאגרת הקודש של בעל התניא.
אנני רוצה לרדת לויכוח מי מתעמק ומי לא.
אם תבחין שבפסקה הקודמת הבהרתי קצת את העניין של מאור ואור , אבל לחוקר זה לא מקובל , ואני מבינו.
חוקר ביקש לדעת תשובה חד משמעית הכל אלוקים או לא .
ולכן עניתי כהבנתי את ספרי החסידות שלשאלה זאת ,התשובה חד משמעית הכל אלוקים.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
נשלח ב-12/1/2006 12:16
דורש אמת,
1. תודה על הקפצת האשכול היפהפה.
2. הדיון בו מזכיר לי את תגובתו המפורסמת של הנודע ביהודה (מהדו"ק, יו"ד, צ"ג), למי ששאלו על נוסח "לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה".
הנוב"י ענה שמן הראוי לא לומר ולא לכוין בכך משום שפירושם עלול להביא לקיצוץ בנטיעות (ע"ז ?!)
וסיים:
ק"ו בכוונת התפלה והמצות שיש בהם כמה עיקולי ופשורי וכמה חשש קיצוץ בנטיעות כאשר ראינו כ"ז במופת,
פשיטא שיש לבטל שלא יכוין כלל
ודי שעושה המצוה לשם מצוה:
3. האם פשט ההתבטאות שיש ריבוי באלוהות (גם אם אין ריבוי באלוקים), איננו קיצוץ בנטיעות גם הוא?
4. אם כן, אז אולי, למרות הכונות הטובות והנעלות של הכותבים כאן, אולי בכל זאת הנודע ביהודה צדק בחכמת שתיקתו?
באהבה
ר"מ
נשלח ב-12/1/2006 12:22
ר"מ
אני מצטט את המנונא.
לדורש אמת היקר- אמרת הזוהר נתפרשה בכמה וכמה מקומות ע"י רבותינו נשיאנו ומעולם לא שמענו מהם מילים כמו שאמרת אולי אתה לומד ספרים של ר' אהרון משטראשעלע ואתה נתקל כל הזמן במילים החוזרות ונשנות שלו אשר הכל מסטרא דילן וכו' אני מציע לך ללמוד הרבה הרבה יותר בעיון ולהבין את כוונת דבריו לעומק ולא בכזו שטחיות!!!
כנראה מה שאני מבין שהכל אחד זו השיטחיות.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
נשלח ב-12/1/2006 12:37
סיכום ביניים
לפי המנונא "אלהים" זה מושג נזיל.
לפי דורש אמת "אחד" זה מושג נזיל.
נשלח ב-12/1/2006 12:40
בס"ד
כדאי להסביר כאן מושג בחסידות שרבים טועים בהבנתו וע"י כך יובהרו ממילא כמה דברים שנצרכים כדי להבין את הסוגיא דלעיל.
"ביטול היש" ו"ביטול המציאות"-
ישנם הטועים לחשוב שביטול המציאות (עבודת הנאצלים) זהוא אי הרגשת עצמו אך באמת אין זו הכוונה שכן זה שייך רק במדרגת כתר דאצילות והמדרגות שלמעלה מזה אך באצילות גופא אנו מכנים ביטול המציאות בהשאלה בלבד-
בי"ע ביטול היש והיינו הכפיה שמבטל רצונו(רצונו הוא היש ומבטל אותו ע"י הכפיה).
אצילות- ביטול המציאות דהיינו שהוא אינו יש כי הוא רק הארה ממה שלמעלה ממנו וממילא רצונו הוא להכלל במקורו אך בודאי שהוא מרגיש עצמו לישות נפרדת רק שרוצה בכל מעודו בלא שום מניעה להידבק במקורו והמניעה נובעת ממציאותו מה שנתלבש בכלי ונעשה מהות אחר מהמאור ולזה ע"י ההתבוננות הוא בא לדבקות והפשטה מהכלי ונדבק במאור וזהוא ביטול המציאות כי אינו יש לרצות הפך רצון המאור אלא חפצו במאור רק שאינו יכול להדבק בו אלא ע"י התפשטותו ממציאותו.
כתר וכו- ביטול המציאות האמיתי והיינו שאין נרגש בו כלל מציאות לעצמו אלא נרגש בו המאור עצמו כמו שבחר להגביל עצמו בבחינת רצון ומרגיש עצמו כמאור עצמו.
ממילא נתבאר כאן עניין אלוקות האצילות שאין רצונה נבדל מהמאור ובזה מקבלת בהשאלה תואר אלוקות אמנם אמיתית עניין האלוקות אינו שייך בה כלל ואפילו לא בבחינת הכתר שבאמת אינו המאור עצמו רק נרגש בו מהות המאור עד שנופל בו הספק אם הוא המאור עצמו (כידוע מחלוקת הרמ"ע והרמ"ק אם האין סוף הוא הכתר) ובאמת דגם המאור גופא אינו אלא הארה מעצמותו ב"ה והיינו דגם באור שלפני הצמצום לא יצדק השם אלוקים כי אינו אלא אור לבד שכאילו קדמו ההעדר וכו'.
תוקן על ידי - המנונא - 12/01/2006 12:42:55
נשלח ב-12/1/2006 12:43
האם המקובלים מתפללים לספירות ?
מדברי הר"י ן' שושן המובא בת' הריב"ש משמע שכן.
וכן בספרי קבלה שונים משמע שהתפילות אינם לא"ס אלא לז"א שאלו ספירות.
אינני יודע כיצד התפתחה והתגלגלה תורת הקבלה במשך הדורות.
מה שאני כן יודע, אלו דברי גדול המקובלים הראשונים ה"ה רבינו הרמב"ן שכך הוא כותב :
ואם הכבוד הזה ירצה בו הכתוב עצם הבורא ואמתו,... ואם יאמר שהוא כבוד נברא כדעתו של הרב בפסוק וכבוד ה' מלא את המשכן וזולתו, איך יקבעו בו ברוך, והמברך והמתפלל לכבוד נברא כעובד אלילים, ובדברי רבותינו דברים רבים יורו על שם השכינה שהוא האל יתברך:
רמב"ן פר מקץ (בראשית פרק מו פ' א)
תוקן על ידי - בר_בי_רב - 12/01/2006 12:53:35
נשלח ב-12/1/2006 12:45
בס"ד
נתנה התורה מקום לטועה לבא ולטעות!
נשלח ב-12/1/2006 12:50
בס"ד
דורש אמת יקירי אבאר דברי בשנית ואשוב ואומר שהבנתך במושג אחד היא שטחית-
מה שה' אחד זה לא רק שהעולם לא קיים בכלל כי אין עוד מלבדו אלא ישנם עוד מדרגות רבות של אחד כמו לדוגמא היחוד של אורות וכלי האצילות בבורא שיחודם בעצם כך שרצונם הוא רצון הבורא שלא כמו בנבראים התחתונים שרצונם הוא לילך בשרירות ליבם!
תוקן על ידי - המנונא - 12/01/2006 12:51:03
נשלח ב-12/1/2006 12:50
חוקר
אחד הוא לא מושג נזיל.
ואסביר זאת במשל.
אומרים על פלוני שהוא חכם וגיבו ועשיר וכו'
הרי ברור שפלוני המדובר הוא נפש אחד , רק אני רואה בו חכמה עשירות גבורה וכו'.
כלומר פלוני הוא נפש שכוללת הכל אבל גבורתו ועשירותו וכו' באים לידי ביטוי בפעולותיו.
ןעל כן האלוקים הוא אחד יחיד ומיוחד.
יחיד הכוונה שאין הפרש בין עצמותו לספירות.
אחד הכוונה שאפילו לפי מה שנגלה לברואים הכוונה גילוי חסדו גילוי גבורתו וכו, הוא אחד , כלומר שכל הפעולות שנעשים בבריאה הכל אחד , והיות ולנו כנבראים הדברים נראים כריבוי על כן אנו אומרים שהוא אחד , כלומר אין ריבוי , הריבוי הוא רק נראה לצורך המלוכה.
