ירוחם
רש"י אומר, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא (בראשית ג,ח)
***
יהושע ה10-12: " ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו. ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה. וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ, ולא היה עוד לבני ישראל מן, ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא. "
ממחרת הפסח = 15 בניסן
על-פי הפשט, " ממחרת הפסח " הוא 15 בניסן - היום שאחרי הלילה שבו אוכלים את קרבן הפסח, כמו ב במדבר לג-3: " ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים ".
בני ישראל אכלו מתבואת הארץ החדשה כבר באותו יום, עוד לפני שהקריבו את קרבן העומר, כי באותה שנה עדיין לא היו חייבים בקרבן העומר. פירוש זה מתאים לאחת הדעות בתלמוד: " למאן דאמר לאחר ירושה וישיבה - ניכול לאלתר! - לא הוו צריכי, דכתיב (שמות טז) "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען" " (תלמוד בבלי, קידושין לז:-לח.) . מצוות קרבן העומר חלה רק לאחר שבני ישראל ירשו את הארץ וישבו בה, והתחילו לזרוע ולקצור את התבואה שלהם. בשנים הראשונות לכניסתם לארץ, הם לא היו חייבים בקרבן העומר, והסיבה שאכלו מעבור הארץ רק " ממחרת הפסח " היא שלא היה להם צורך בכך לפני כן - עד אותו יום היה להם מן.
לפי פירוש זה, גם המילים " וישבות המן ממחרת " מתייחסות לאותו יום, 15 בניסן, שבו אכלו מעבור הארץ: " באכלם מעבור הארץ ".
***
בני ישראל הקריבו את קרבן פסח בערב, וכן הוא בספר דברים
ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב: כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.
וזה גם הפירוש של בין הערבים, בין 2 ערבים, בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים.
וכל זה שלא כפסק חז"ל שהפסח קרב משש שעות ומחצה
"מצות עשה לשחוט הפסח בארבעה עשר לחודש ניסן, אחר חצות" (רמב"ם הל' קרבן פסח א,א)
***
למחרת הפסח, כלומר ב-15 בניסן, יצאו בני ישראל לשדה ללקוט חיטה לאכלם, ואז גם הפסיק המן לרדת.
ואם ישאל השואל, איך קצרו? ואיך אפו? תשובה: ביום טוב מדובר, אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, ומכלל הדברים למדנו שגם לקצור קצת חיטה לאוכלו מותר ביום טוב, וכמובן גם לאפות מצות או להבהב ולקלות את החיטה מותר ביום טוב.
בנוגע לעומר, הם לא הקריבו עומר, כי העומר הוא ראשית הקציר, ועדין אין קציר ואין טקס קציר.
לאחר שיהיה לכל אחד שדה, יבוצע הטקס של העומר, כי העומר הוא ראשית הקציר, והוא הפותח את עונת הקציר, וינתן העומר לכהן ויניפנו תנופה.
_________________
 |
|
|
