אינני בקיא בנושא אבל אעיר שתי הערות. זהר בראשית מתאר נקודת אור נעה היוצרת קו, הקו נע ויוצר מישור, המישור נע ויוצר 'היכל'. כל העוסק בנושא התהוות העולם יודע את המקור והמשמעות של הדעה הזו. רס'ג ב'אמונות ודעות' מביא אותה כדעה חיצונית וטוען לבטלותה. הדעה הזו והרקע שלה זרים עד מאד לתחום מחשבתם של חז'ל.
בפתיחת הכוזרי מתאר הפילוסוף את עמדתו. היא מבטאת ערבוב אסכולות חסרת הבחנה, המקובלת באותה תקופה. הפילוסוף מזכיר שם את עניין האצילות. רעיון זה לא היה בנמצא בזמן התנאים ולא היה להם צורך בו משום שהבעיה שהולידה אותו לא היתה קיימת אצלם. אני משער שהיו דוחים, ועדיין דוחים, השלכות מהותיות הנובעות ממנו.
שני עניינים צנועים אלו מעידים על עצמם כרעיונות זרים, לא מקוריים כלל, שספגו הוגים יהודיים בימי הביניים אשר באו במגע עם הוגים מן הגויים, וחלקו אתם בעיות עיוניות דומות מאד.
עודד
