|
|
| נשלח ב-16/8/2020 11:52 |
 |
| |
ר' חסדאי קרשקש (1340 לערך – 1410/11) היה פילוסוף דגול, איש הלכה מקורי ומנהיג נועז של יהודי ממלכת אראגון בסוף המאה ה-14 ובתחילת המאה ה-15. הוא פעל על רקע הפְּרעות הקשות של שנת קנ"א (1391) בספרד, שבהן נרצחו אלפי יהודים ובכללם בנו יחידו על קידוש השם, וכמאה וחמישים אלף יהודים נאנסו להתנצר.הקורא תאב הידע, המעוניין להרחיב את ידיעותיו על ר' חסדאי קרשקש, ימצא בספר זה שלל היבטים היסטוריים והגותיים על האיש ועל תקופתו. שערו הראשון של הספר עוסק במפעלו של קרשקש בראי ההיסטוריה, השער השני דן בהלכה ופולמוס במשנתו של קרשקש, שערו השלישי של הספר מציג עיונים בהגותו הפילוסופית הייחודית של ר' חסדאי, מבקרם החריף של הרמב"ם, אבן רשד והרלב"ג, והשער האחרון – בהשפעת הגותו של קרשקש על הדורות הבאים, מימי הביניים ועד למחקר המודרני. שבעה עשר מאמרי הספר משקפים את פירות המחקר העדכני על אודות ר' חסדאי קרשקש ומציירים את דמותו במגוון היבטים: מהמישור הביוגרפי וההיסטורי, דרך פועלו ההלכתי והפילוסופי ועד להשפעתו על דורות מאוחרים; תוך עיסוק ברלוונטיות של משנתו לסוגיות העיוניות והמעשיות המעסיקות את האדם בן זמננו, כאן ועכשיו. ד"ר אסתי אייזנמן מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת הרצוג. מחקריה עוסקים בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, בתרומתם של יהודים להתפתחות המדעים ובהגות היהודית לדורותיה. פרופ' זאב הרוי הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו הרבים עוסקים בפילוסופיה היהודית לדורותיה, ובפרט ברמב"ם, בר' חסדאי קרשקש ובשפינוזה. חתן פרס אמ"ת למחשבת ישראל (תשס"ט).
https://www.shazar.org.il/NetisUtils/srvrutil_*.aspx/2L3KqE5m0/preview/Crescas%20pages.pdf?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2020 12:38 |
|
| |
חבל שאין מהדורות דיגיטליות
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2020 09:00 |
|
| |
ספרן
https://www.makorrishon.co.il/culture/265583/
ביקורת / חגי משגב
תוקן על ידי ספרן ב- 22/09/2020 09:03:41
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2020 20:44 |
|
| |
ספרן
https://rav-shelet.ravpage.co.il/OrotHaadamVehanefesh?fbclid=IwAR1HLifxamc38m2xHqA65CF4k3avtax0Zg87BO9eo-dqfAn_63JSaUIxCCs
תוקן על ידי ספרן ב- 03/10/2020 20:47:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2020 08:40 |
|
| |
.
תודה, ספרן.
מודה שכאשר אני שומע על איש טיפול שמטפל "לפי הרמב"ם", אני נזהר שבעתיים. יש בי חשש שהרפואה של הרמב"ם דומה לפיזיקה של ספינת הברזל השטה באוויר. גם לגבי הרב קוק חששי זה עומד בעינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2020 08:57 |
|
| |
במעגלי אמונההיבטים פילוסופיים ותאולוגיים בנושא האמונה בהגות הכללית ובהגות היהודיתלאה אורנטספר זה עוסק במהותה ובמשמעותה של האמונה על פי ההגות הפילוסופית והתאולוגית הכללית והיהודית, המציעה קשת רחבה של עמדות, הגדרות, אפיונים והנמקות. המחברת מציעה עיון במגוון מייצג של עמדות וגישות בנושא זה, ומגלה כאן צד שווה המשמש תֵזה מלכדת. לפני הקורא נפרס ריבוי האנפין של האמונה: מצד אחד מופיעה האמונה המסתברת, כאשר היא נשענת על השגות האדם - השגות שכליות, אינטואיטיביות ואחרות, ומצד אחר היא מופיעה כאשר כל ההשגות משתברות לנוכח הטרנסצנדנטי, החורג מכל השגה או הבנה. מתח זה חושף את כפל פניה של האמונה: מלכתחילה אין אדם מאמין, אלא אם כן הוא נאחז באמונתו באמצעות השגותיו הקוגניטיביות, אך מנגד, אמונת האדם היא הכרה בנבצרות כל ההשגות לנוכח הבלתי-מושג. ההגות היהודית נוטה מלכתחילה לראות את יסוד האמונה לא בהשגות האדם, אלא בהתגלות הטרנסצנדנטית הכופה "הר כגיגית". אבל התפיסה של "תורה מן השמיים" קונה לה משמעות רק כאשר "לא בשמיים היא", תורה שתואמת את עולמם של בני אנוש בארץ שניתנה לבני אדם. ד"ר לאה אורנט למדה פילוסופיה ויהדות באוניברסיטה העברית, ופילוסופיה באוניברסיטת הרווארד. עבודת הדוקטור שלה, שיצאה לאור בספר "רצוא ושוב", עוסקת בשאלת היחס שבין אתיקה למיסטיקה בתורות מיסטיות ופילוסופיות, בהשוואה להגותו החסידית של ר' שניאור זלמן מליאדי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2020 15:01 |
|
| |
הרב יצחק שילת / ביקורת
http://asif.co.il/download/asip-7/asip-7-5/1_23.pdf
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2020 15:12 |
|
| |
תשובה לביקורת:
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2020 12:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2020 17:09 |
|
| |
ספרן
https://www.nevo.co.il/Content/Safrut/TableOfContents/michal-tik/
https://www.google.com/url?hl=iw&q=https://www.nevo.co.il/Content/Safrut/TableOfContents/michal-tik/&source=gmail&ust=1605090252249000&usg=AFQjCNEHS3LXrdEoOJAlYsj_cH-HQzIn9A
תוקן על ידי ספרן ב- 11/11/2020 17:17:59
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2020 09:53 |
|
| |
ספרן
תוקן על ידי ספרן ב- 12/11/2020 09:56:59
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2020 09:17 |
|
| |
https://www.mosadharavkook.com/shop/%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%9b/
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2020 16:22 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2020 17:29 |
|
| |
סגר בפתח, ואנחנו צריכים להצטייד לקראת ימים ארוכים בבית. וזה הזמן לדבר על... ספרים חדשים. אז לאחר שפרסמתי במוסף שבת ביקורת על ספרו של הרב יוסי סופר, חדש מסיני, העוסק בהתחדשות ההלכה, ממליץ לכם על ספר נוסף מאותו ז'אנר, שיצא לאחרונה לאור - ספרו של הרב אוהד פיקסלר( Ohad Fixler ) "מסיני ועד ימינו". זהו ספר חשוב, אפילו חשוב מאד, לכל מי שעוסק בהלכה או שההלכה מעניינת אותו. כי לרוב אנו עוסקים בהלכה מבפנים. דנים בחוקים שלה, לומדים מה היא אומרת. פעמים מועטות, אם בכלל, אנו מגביהים את המבט, מסתכלים על ההלכה מלמעלה, ושואלים - כיצד ההלכה עובדת? מהם העקרונות המנחים שלה? מה הפילוסופיה העומדת בבסיסה? מעטים החיבורים העצמאיים שנכתבו על כך לאורך ההיסטוריה (התייחסויות לכך ניתנו בדרך כלל בהקדמות לחיבורים). עם ההתעוררות הציונית, התחום הזה קיבל דחיפה. הרבנים ריינס ועמיאל כתבו על ההגיון של ההלכה. הרי"ד סולובייצ'יק כתב את איש ההלכה. זה היה נסיון מודע של רבנים לתת פנים מודרניות למקצוע שהרחיק ממנו רבים כל כך מעם ישראל, להוכיח שחיי הלכה אינם עולם כאוטי אלא בעלי תבנית מגובשת של תפיסת עולם ושל משמעות. למרות השוני שבין החיבורים, פיקסלר מעניק אף הוא להלכה פנים שכאלה. זהו ספר מבוא ה,מעניק לקורא תפיסת עולם מקיפה על אבני היסוד של ההלכה וצורת התפתחותה. תמצאו שם דיונים על היחס שבין מעשה המצווה לכוונה שלה, על מעמדה של האגדה, על היחס שבין דאורייתא לדרבנן, כללי פסיקה, מסורת מול חידוש, מעמדו של המנהג, עיצוב ההלכה במציאות משתנה, ואפילו על מעמדן של המצוות לעתיד לבא וההתפתחות המוסרית של העולם. אינני חושב שיש תחום משמעותי בעולמה של ההלכה שפיקסלר איננו מתייחס אליו בצורה כזאת או אחרת. הסקירה שהוא נותן בכל תחום היא מעמיקה ומקיפה, ומעידה על בקיאות גדולה במקורות - מן התלמוד ועד האחרונים, בכל תחום בהלכה - מדיני אישות ואיסור והיתר ועד ממונות ומועדים. בישרות אינטלקטואלית, פיקסלר מציג בכל נושא מנעד של דעות שקיים בדברי הפוסקים, ובכך משרטט קשת רחבה של התייחסויות. וזה מה שמעניק לספר את חשיבותו. בניגוד לספרו של סופר, ספר זה נטול אג'נדה. אין בו קריאה ישירה להתחדשות הלכתית, גם אם הוא עוסק בסוגייה הזו, ואין בו אמירה נחרצת ביחס לסוגיית הלכה ומדע, גם אם הוא כותב על כך לא מעט (למרות שמסידור המקורות ניתן להסיק את דעתו של המחבר). הספר עוסק בעיקר בסקירת הנושאים ומאפשר לקורא לקבל תמונת מבט רחבה עליהם. את הדעה האישית, עם איזו גישה להזדהות, יעשה הקורא בעצמו. לכן זה ספר מבוא חשוב. זה לא ספר של לקרוא פעם אחת ולא לפתוח אותו יותר. זהו ספר שצריך לשמור אותו בספרייה, כדי שניתן יהיה לעיין בו שוב ושוב בכל פעם שאדם יתעניין או יעסוק בסוגייה בנושא עולמה של ההלכה. כאמור, אני מתקשה לחשוב על תחום בהלכה שהאדם הסקרן לא ימצא בו התייחסות. על פי ההקדמה, ספר זה פורסם בסיוון תש"ף. יש בזה מן החגיגיות, שכן זהו החודש שבו ניתנה תורה. וגם ספר זה עשוי להיות עבור הקורא מעין מעמד הר סיני קטן, שבו יקבל הבנה מחודשת על עולמה של ההלכה. ועוד דבר: הספר יצא בהוצאה פרטית, אישית. כך שמי שרוכש אותו לא מפרנס תאגידים גדולים, אלא אדם פרטי, תלמיד חכמים, שעמל על תלמודו, ומבקש לתת לנו עומק נוסף לחיים הדתיים. ואולי זו סיבה מספקת כדי לרכוש את הספר לקראת הסגר הממשמש ובא.
|
|
|
|
|
|
