|
|
| נשלח ב-5/3/2021 09:05 |
 |
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2021 19:05 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2021 18:17 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2021 15:55 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2021 15:57 |
|
| |
"באמצע המאה השש עשרה, למשך כשני עשורים, הפכה צפת למרכז יצירתי פורה בהלכה, בקבלה, בשירה ובפרשנות. אל צפת הגיעו אנשי הלכה ומקובלים רבים וריכוזם במקום קטן מאוד יצר מציאות ייחודית. בצפת עלתה ההתעניינות בחיבורים שנחשבו עתיקים – המשנה והספרות הזוהרית, וחכמי העיר האמינו שהם לא רק חיים באזור הגאוגרפי שבו נוצרו שני החיבורים אלא גם יכולים להשתטח על קברם של המחברים הקדומים ולקבל השראה מהם.היצירות השונות שנכתבו בצפת השפיעו תוך זמן קצר השפעה נרחבת ומעמיקה על התרבות היהודית לדורותיה, הודות לאישים בעלי מעוף חריג, שהצליחו ליצור יצירות חדשניות ובעלות חשיבות לתרבות שבמסגרתה פעלו. זאת ועוד, בצפת חיו אישים שיצרו ביותר מאשר תחום יצירה רחב אחד, כמו ר' יוסף קארו. מגוון המפגשים התרבותיים בין חכמי ישראל מכל העדות, הן בינם לבין עצמם הן בינם לבין תרבויות הסביבה, חשובים להבנת יצירתם ופעילותם. כמה מן היצירות הצפתיות מתאפיינות בהיקף, בגיוון, במורכבות ובתחכום רב – במיוחד אלה של ר' יוסף קארו. משום כך היה צורך בכמה חוקרים כדי להציג את יצירתו של מרן במלוא היקפה, בעמקות מכאן ומתוך פנייה לציבור הרחב מכאן. ר' יוסף קארו: היסטוריה, הלכה, קבלה בא להעמיד את ענק הרוח מצפת בשורה הראשונה של גדולי היוצרים בעם ישראל בכל הזמנים, ושלושת המחברים מציגים את רוב תחומי יצירתו יחדיו, על פי חידושי המחקר. החלק הראשון, 'ר' יוסף קארו ותקופתו', מאת ירון בן-נאה, מתאר את הרקע ההיסטורי ודן בחייו של ר' יוסף קארו. החלק השני, 'עיונים במפעל הפסיקה של ר' יוסף קארו', מאת חגי פלאי, דן בחיבוריו של מרן, רקעם והשפעתם. החלק השלישי, 'מרן איש הקבלה: "מגיד מישרים"', מאת משה אידל, משרטט קווים לדמותו הקבלית של ר"י קארו. הספר מציג את דמותו של ר"י קארו במלואה ומאפשר לקורא להבין את השפעתו העצומה עד ימינו אלה"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2021 22:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2021 22:09 |
|
| |
נמצאים בעולם שני אוספים עצומים של כתבי-יד עבריים ויהודיים. אוספים אלה עוררו אצל היסטוריונים רבים התלהבות רבה וסיפקו להם אמצעים לשחזר פרקים מרכזיים בתולדותיו של עם ישראל. על מגילות ים המלח שמעו ויודעים רבים אך אוצרות גניזת קהיר במצרים לא זכו לדרגה דומה של תהילה.
מי היו הדמויות (נשים וגברים) שגילו את המסמכים המרגשים האלה? מה היו המניעים לחיפוש אחרי טקסטים עתיקים בעברית ובשפות שמיות אחרות? מדוע הם נמצאים עד היום בספריות מחקר מפורסמות בעולם המערבי, וכמעט שמונים אחוז מהם באוניברסיטת קמברידג' באנגליה? באיזו מידה השפיעו דפים בלים אלה על קורות חייהם והבנת פועלם של אישים גדולים ודגולים בהיסטוריה?
ספר זה מציג תשובות לשאלות הללו. ישנם כאן פרקים המוקדשים למסורת התנ"ך והספרות הרבנית בתקופת הצלבנים וללימוד ספרי המקרא וחיבורי התלמוד והמדרש באותם ימים. בפרקים אחרים הדגש הוא על תרומתם של מחברים מפורסמים, ובתוכם רב סעדיה גאון, הרמב"ם ור' יהודה הלוי, להתפתחותה של התרבות היהודית. ויתר על כן, המחבר מברר עד כמה קטעי הגניזה זורעים אור חדש על חיי היומיום של יהודים מן השורה, משפחותיהם, פעולותיהם, דרכי פרנסתם ויחסיהם עם שכניהם המוסלמים והנוצרים בארצות המזרח.
הקורא המתעניין יגלה פה מידע חדש, מרתק ומאלף על טיבה של היהדות ואיכות חייהם של היהודים בימי הביניים וימצא, בסיום כל פרק, רשימות של מאמרים לקריאה נוספת על ההיסטוריה של היהודים במזרח התיכון לפני אלף שנה.
שלמה קלמן רייף הוא פרופסור אמריטוס ועמית של הקולג' על שם סט. ג'ונס באוניברסיטת קמברידג' ומשמש כפרופסור למחקר באוניברסיטאות של חיפה ותל אביב. פרופסור רייף יסד בקמברידג' את היחידה לחקר הגניזה ב-1974 ושרת כמנהל היחידה עד שיצא לגמלאות ב -2006. חיבר וערך כעשרים ספרים ופרסם יותר מארבע מאות מאמרים נוספים.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2021 15:07 |
|
| |
https://www.magnespress.co.il/book/Maimonides_in_His_World-8192?fbclid=IwAR2k3OuR2lbZnlEKbhpzYJm6VVXOYgbfMxyAN7lEB_V2DwJLJjleZnevIqs 
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2021 15:09 |
|
| |
"
ספר זה מוקדש לביוגרפיה תרבותית של הרמב״ם: הוא קורא את הרמב״ם בתוך ההקשר ההיסטורי, הדתי והאינטלקטואלי רב-הפנים שבו חי, ומראה כיצד הקשר זה עיצב את האיש ואת הגותו. לתרבות הערבית של עולם האסלאם הייתה השפעה עמוקה על הרמב״ם, והיא ניכרת בכל חיבוריו: לא רק הפילוסופיים, אלא גם ההלכתיים והרפואיים, באיגרות שכתב כרועה רוחני של הקהילה היהודית ובאיגרותיו האישיות. הצגתו של הרמב״ם כהוגה ים-תיכוני מאירה את הדרך העקבית שבה פירש את המסורת היהודית במונחים של זמנו כפי שעוצבו בעולם תרבותי זה. לאחר ביוגרפיה קצרה של הרמב״ם כתוצר התרבות הים-תיכונית של זמנו הספר בוחן היבטים שונים בהגותו. הוא מנתח את העולם התיאולוגי המורכב שפגש הרמב״ם: תיאולוגיה יהודית ונוצרית, התיאולוגיה של האסלאם הסוני ושל האסלאם השיעי-אסמאעילי, וכן זרמים שונים של הגות בעלת אופי מרדני-מהפכני, ובעיקר זו של המוּוַחִדוּן, שלחיים תחת שלטונם הייתה השפעה עצומה על כל היבטי הגותו. בהקשר התרבותי-הדתי הזה בוחן הספר גם את תפיסתו של הרמב״ם כפילוסוף, כתיאורטיקן ופנומנולוג של הדת, את גישתו למדעים, את תפיסתו החברתית ואת השלמות האנושית שאליה שאף"
|
|
|
|
|
