מדף הספרים של עכ''ח

תוקן על ידי תלמידטועה ב- 08/02/2010 16:49:42

הגם שלעיל התעלמת משום מה מדברי, אינני יכול לתת לדברי ההבל שלך להישאר ללא מענה:

1) היהודים נחשבו בעיני הנאצים בגדר 'אונטר – מנטאש', כלומר תת – אדם. וממילא הם לא הרגישו שום נקיפות מצפון לבוא ברשע להתעולל על היהודים, ולא היו צריכים שום תמריץ נוסח טירונות בשביל זה.

2) במפעלי הרצח (איינזצגרופן, מחנות ההשמדה וכו') - הנאצים עשו את תפקידים על בסיס התנדבותי, וגם אם סופחו לתפקידים הללו, בדרך כלל הייתה להם את האופציה לטופס 55, וכפי שמוכיח פרופ' גולדהאגן בספרו, רק שהם עצמם נשארו בתפקיד מרצונם... כמו שד"ר מנגלה (לדוג') לא היה חייב לעמוד במרכז הסלקציה כל כך הרבה כמו שהוא עשה בפועל, אלא הוא בחר זאת.

3) ואני אצטט שוב מעדותו של ד"ר מיקלוש ניסלי שאולץ לשמש כעוזר של מנגלה באושוויץ, וכך הוא כותב: "יצא לי לשוחח עם אוברשרפירר מוספלד ששימש כמפקד צוות המשרפה. שאלתיו: מה דעתו על הרצח ההמוני, ועל כך שהוא בעצמו משתתף בפעולות רצח אלו, ובאיזה זכות הוא עושה זאת? מוספלד ענה לי כך: ובכן, אענה לך, את הזכות העניק לנו הפיהרר, והמתת יהודים אינה נחשבת כרצח במובן הנציונאל – סוציאליסטי, אלא כמטרה קדושה". (ד"ר מ. ניסלי, "הייתי עוזרו של ד"ר מנגלה באושוויץ" עמ' 204). 

לגבי הקאפו היהודים:

ובכו, אני מתפלא עליך, בתור אחד שמאוד נהנה ספרו של ק. צטניק "קראו לו פיפל" אתה צריך להכיר את הציטוט הבא (גם מתוך הספר) בהתייחסו לקאפו יהודי מסוים: "בשנאה תהומית שנא יהודים דתיים. עיניו היו יורקות גיצי אש להבות, כאשר נתגלגל לידיו יהודי דתי ובמיוחד רב. על כן לאחר שחיסל את הללר, הזמין מיד מהדרגשים את שני היהודים. מי מהם הוא הרב? ראשו של הרב הוא מכוסה בחתיכת ארג מתוך שרוול תלוש. פרוכטנבוים (הקאפו הרשע) מדד את שניהם במבט בוז... כאשר פנה אל הרבי משילוו פלט מבין שיניו ההדוקות ב"ריש" מודגשת ובניגון אנטישמי מובהק: 'ררררביצין' בינתיים הגה מוחו ותכנן איזה סוג מיתה יבחר בשביל שניהם".

ולמעשה ביתר שאת עמד על הדבר י. עפרויקין בספרו "קדושה וגבורה אצל היהודים":

"מניין באו לנו אלפי השוטרים המשרתים היהודים של הגרמנים בגיטאות ובמחנות? על כך מעדים כל ניצולי השואה: מהעולם התחתון היהודי ומחוגי המשכילים... אותם המשכילים בזו מעודם ליהודים ה'חשוכים' על תלבושתם המסורתית, כלום לא הרגישו כלפי יהודים אלה אותם רגשי בוז ואולי גם שנאה, כמו אדוניהם ומפקדיהם הנאצים?!".

למעשה מדובר בעיקר באנשים שהפנו את עורפם ליהדות, והתבוללו מתוך התנכרות אמיתית ואנטגוניזם ליהודים, ממילא השנאה העצמית זה היה דבר שהיה טבוע עמוק עמוק בתוך דמם.

אומנם, אני לא אומר שלא היו קאפו "טובים", פרופ' ויקטור פרנקל, כותב ש"הטובים" היו אלה שהשתדלו מאוד שלא להכות, ורק כאשר קציני ה.ס.ס היו מסתכלים, או שהיהודים שהיו תחת פיקודם לא עשו את עבודתם והוא ראה שהם נרפים, על כן אץ בהם להכותם ולומר להם כלו מעשיכם דבר יום ביומו, שהרי אם הם לא יספיקו הוא זה שיחטוף על הראש, אבל על ציור כזה אתה כבר לא דיברת.         

[כתבת: "ספר "שריד מסוביבור" תוכל לקרוא, למיטב זכרוני, על קאפו רשע חרדי"].

1) "למיטב זכרוני" – זה לא כל כך ראיה.

2) הרי הדבר מכיל סתירה מינה וביה (פרדוקס): אם הוא חרדי אז הוא לא יכול להיות רשע, ואם הוא רשע אז הוא לא יכול להיות חרדי. (ולפני שכולם יקפצו עלי, אני יסביר שאני מתכוון מנקודת המבט האמתית - היהודית של הדבר, שהרי עם כל הרצון הטוב, הגדר של אדם החוטא ביהדות הוא רשע, ולא חרדי. וק"ו בנידון דנן שעסקינן בקאפו רשע שאליבא דכ"ע לרשע יחשב. והגם שמן הסתם אתה מתכוון לעובדה שהוא בא מהמגזר האדוק קרי – החרדי, ולכן יש לבדוק אחר הקאפו הזה איזה חינוך הוא קיבל, ומה פיתח אצלו מבחינה פסיכולוגית את הרשעות כלפי אחיו).

דבר נוסף, ד"ר יעקב רובינסון העריך[1]: "כי רק מחצית האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה מחוץ לבריה"מ היו שומרי מצוות". והרב דוד שלם בספרו "מנגינת האופל", הוסיף על הקביעה הזאת של ד"ר רובינסון את דעתו, שבהחלט יש לה אחיזה במציאות, וכך כתב[2]: "נוסיף ונאמר כי ההערכה הנ"ל היא זהירה ביותר, כי בהתאם למגמות החברתיות – גם בקרב משפחות שומרי המצוות יצאו חלק מבניהן מהדרך למרות שהוגדרו כשומרי מצוות, שהרי לא כל מי שלובש בגדים שחורים ומגדל זקן ארוך ועוטה שטריימל מפואר הוא בהכרח שומר מצוות, ולעיתים היא תחפושת". ע"כ. והנה לך תשובה נוספת, ודו"ק.

3) ונניח שהיה: הרי שהוא יצא מן הכלל, ולא ללמד על הכלל כולו יצא, אלא ללמד על עצמו יצא. שהרי תמיד יש יוצא מן הכלל. וככלל, בהרבה מן העדויות של הניצולים (פרופ' פרימו לוי המנוח בספרו "הזהו אדם", וכן פרופ' ויקטור פרנקל, הרב לאו ועוד) מעידים למעלה מכל צל של ספק, שהיהודים החרדים, האלה שהיה להם את "המשמעות לחיים" (כניסוחו של פרנקל), היו מרומים מעל לכל הגועל שבמחנות, ואפילו שם לא נהגו כחוק הג'ונגל אלא כבני – אדם. ובכך, לפחות, לא נתנו לנאצים דריסת רגל.