|
|
| נשלח ב-20/5/2004 16:33 |
 |
| |
ידידיה,
ויש גם ספר שלישי:"פלורליזם פנטיזם וכלליות" מאת [הרב] יוסף קלנר,ירושלים תשס"ב,המביע עמדת ביניים.אגב,לדעתי,ראוי, לערוך דיון מפורט בבית מדרשינו,בספרו של מיכאל אברהם,שרק הוזכר פעמים אחדות,בדרך אגב.[ואם בספרים עסקינן,הגיע לידי לאחרונה ספר מעניין בשם "על כתפי ענקים" מאת[פרופ']אברהם מלמד מבר-אילן,שקרוב ברוחו ועוסק בעניינים מרכזיים שחוזרים ונידונים בעכ"ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 01:21 |
|
| |
ראיתי את הספר של קלנר בעבר, אבל לא קראתי אותו.
ובענין הרב מיכאל אברהם, ראיתי את הכתבה עליו אם זכור לי נכון "במקור ראשון" שהתפרסמה בסוכות, ששם הוא מגדיר את עצמו כיהודי דתי (או חרדי איני זוכר) וציוני חילוני!
****
האם יש מישהו בפורום שעוסק בפסיכולוגיה ויהדות?
האם מישהו קרא את הספרים של פ.ד. אוספנסקי ("הדרך הרביעית") ועוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 08:16 |
|
| |
ידידיה,
מאמרים על אוספנסקי ורבו גורדייף,תוכל למצוא ב"שבילים בחינוך הדור" של ד"ר יוסף שכטר וב"הכמיהה אל המעמקים של כספי-פלר,שני ספרים מומלצים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 11:28 |
|
| |
ידידיה היקר
א. כל הפורום עוסק בפסיכולוגיה, כי התורה אינה אלא פסיכולוגיה...
ב. אוספנסקי וגורדייף הם נושא מעניין מאד. אדרבה, אתה יכול לפתוח אודותיהם אשכול.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2004 20:56 |
|
| |
קיבלתי בפורום ורציתי לשתף
איתמר
איתמר בן שש, איתמר מתרגש.
איתמר הולך לכיתה א' - וקצת חושש.
אמא קנתה לו ילקוט, כמו שביקש.
עם תא לספרים ותא למחברות.
תא לסנדוויץ' ותא לעפרונות.
ותא קטן מוסתר, לסכין או לאולר,
שיהיה......
איתמר קצת קטן, והילקוט גדול מאוד.
כי איתמר אמור י"ב שנים ללמוד.
לרכוש דעת ולרכוש בינה, להרחיב עולמו מדי שנה בשנה.
את אוצרות העבר ומקצועות העתיד
יצטרך לשנן איתמר התלמיד.
כי הידע הרי עצום והאיתמר הרי קטן.
אל תבכה איתמר, התחל לחייך,
כי משרד החינוך לקראתך הולך.
יותר מהולך, הוא נע במהירות,
וכשתגיע לתיכון כבר לא ילמדו ספרות.
לא יהודה הלוי ולא "על השחיטה",
טשרניחובסקי יהיה רק מדרחוב, י.ל.פרץ סמטה.
מנדלי - כיכר, עגנון - שטר וכך כל השאר.
כמה טוב איתמר.
וגם ההיסטוריה, ילדי תתבטל,
גם תולדות העמים, גם תולדות ישראל.
ימות העבר! ולא עוד יחיה.
היתה היסטוריה? לך לא תהיה!!!
ואם כבר התחלנו, ילדי הרך,
סביר גם שלא ילמדו עוד תנ"ך.
השפה קשה, הסגנון מסובך.
ומגוחך שתלמיד עברי סתם יטרח.
ואגב, אם הזכרנו שפה, איתמר,
גם דקדוק עברי יהיה מיותר.
מי צריך עברית, איתמר החמוד,
אם אנגלית ממילא,
תהיה שפת לימוד?
אז אתה רואה, איתמר, אין מקום לייאוש.
החינוך חינם - הידע בגרוש.
שש שנים עברו בריקוד ומחול?
גם בשאר לא תצטרך לעמול.
כמו שהבטיח אלוהים בקול,
הנה אני הופך אותך -
לגוי גדול!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2004 21:03 |
|
| |
שחרית,
חזרתי אחרי הפסקה מעט ארוכה לפורום. (ליודעי ח"ן - לא הצלחתי במשימה...). הדבר הראשון שצדו עיני היה השיר החביב על איתמר. נחמד. נעים לחזור...
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2004 11:18 |
|
| |
יצא ספר חדש של דב שוורץ -
"הגותו הפילוסופית של הרב סולוביצ'יק"
משהו הספיק לקרוא?
תגובות?!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2004 16:03 |
|
| |
עוד שני ספרים חדשים ומעניינים :
1. "דעת הרמבם"
http://www.mitos.co.il/Images/BookPics/110-10519b.jpg
קובץ מאמרים על הרמב"ם שהופיעו בחמישים ושלוש החוברות האחרונות של כתב העת דעת.
2. "ישיבות ליטא: פרקי זכרונות"
עורכים עמנואל אטקס, שלמה טיקוצ'ינסקי
"בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים הגיעו ישיבות ליטא לשיא פריחתן. אלפי צעירים ברוכי כשרונות גדשו את ספסלי הישיבות כשהם נחושים בשאיפתם להיות לתלמידי חכמים. רבים מהם אכן היו לרבנים ולראשי ישיבות. רבים אחרים היו לחוקרים, לסופרים, לפעילי תנועות פוליטיות ולעסקני ציבור. ישיבות ליטא היו אפוא בית היוצר הן של האליטה הרבנית הן של האליטה התרבותית והפוליטית של החברה היהודית ברוסיה.
ישיבות ליטא - פרקי זכרונות קורע צוהר לעולם זה. רבים מקרב מי שנמנו עם תלמידי הישיבות באותן שנים תיארו את חוויית הלימוד שלהם בישיבה באמצעות כתיבת זכרונות, מתוך הכרה שלתקופת הלימוד בישיבה היתה השפעה מכרעת על התפתחותם האישית ועל מהלך חייהם. זאת ועוד, רבים מן המחברים סברו שבהיותם בישיבה הם זכו להיות עדים ושותפים לאחת התופעות היותר מופלאות בחיי הרוח של עם ישראל. ספרות הזכרונות מעמידה בפנינו תמונה עשירה ורבת גוונים של ישיבות ליטא בתקופה שבה הגיעה השפעתן על החברה היהודית לשיאה.
ישיבות ליטא - פרקי זכרונות מקבץ עשרים וארבעה פרקי זכרונות ושני פרקי ספרות על ישיבות ליטא. בין הישיבות המתוארות בספר בולטות וולוז'ין וטלז. כמו כן נכללו בספר פרקי זכרונות על ישיבות המוסר - סלבודקה, לומזה ונובהרדוק וכן פרקים על ישיבות מיר, לידא, קראז ומאלטש. בין האישים הזוכים לתיאור חי ומפורט בספר בולטים הנצי"ב מוולוז'ין, ר' חיים סולובייצ'יק, ר' אליעזר גורדון, ר' שמעון שקופ ור' יוסף יוזל הורביץ - "הסבא מנובהרדוק".
נ.ב.
הספר של דב שוורץ (ע"ע הודעתי הקודמת) מנתח את
"איש ההלכה" שנכתב בתקופה 'המוקדמת' של הגות הרי"ד מבחינה מבנית-ספרותית ומבחינה תוכנית-פילוסופית.
מציע ניתוח מעניין ושיטתי לקריאה ולהבנת הסתירות.
שבת-שלום
החפ'
(שלא מקבלת אחוזים..
 )
תוקן על ידי - החפרפרת007 - 23/07/2004 16:07:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2005 08:33 |
|
| |
סטיבן פינקר, הלוח החלק, הוצאת מטר.
המחבר, אבולוציוניסט מושבע מנסה להתמודד עם שלוש תיאוריות:
הלוח החלק - שהאדם נולד ללא תכונות וניתן לעצבו לכל כיוון.
הפרא האציל - שהאדם במצבו הטבעי הוא שוחר שלום ורק התרבות קלקלה אותו והפכה אותו אלים.
דואליזם בין גוף לנפש - ובלשון המחבר 'רוח הרפאים אשר במכונה.
פינקר לעומתם טוען שהאדם מעוצב בעיקר ע"י הגנים שהתגבשו בתהליך אבולוציני ארוך. האדם נולד עם נטיות, במצבו הטבעי הוא אגואיסט ואלים, ואין נפש נפרדת מהגוף.
שלושת התיאוריות מהוות בסיס לתיאוריות מוסר שונות והפרכתם מהווה בשבילנו אתגר כיצד לבסס מוסריות ורוחניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2005 10:36 |
|
| |
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/017/480.html
ספר חדש לארי אלון (ראשון למעשה, הקודם - "עלמא די", יצא כחוברת במסגרת "שדמות" לפני כמעט 20 שנה): "בא אל הקֹדש".
לא רק לחובבי הז'אנר, אלא גם (ואולי בעיקר) למי שלא יודעים בכלל מהו הז'אנר...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2006 00:39 |
|
| |
מעשה זיכרון
חברה, אדם ואלוהים לאחר אושוויץ |
|
| מאת: אפרים מאיר |
|
|
|
|
על הספר |
ההיסטוריוגרפיה של השואה תופסת מקום מרכזי בשני העשורים האחרונים, אך מעטים הספרים אשר עוסקים בשאלות עומק הנוגעות לטיב השואה ולעיצוב הזיכרון – כאן טמונה תרומתו הייחודית של הספר הנוכחי. הספר מעשה זיכרון מהווה הרהור על השואה כפשע נגד האנושות: אין בו רק ניתוח של מה שקדם לשואה, כגון האנטישמיות הנוצרית והגזענית, אלא הוא גם ובעיקר מכיל מסקנות לקראת העתיד. המחבר דן בקשת רחבה של נקודות מבט פילוסופיות ותיאולוגיות, ומציע עיצוב יצירתי ופורה של הזיכרון האינדיווידואלי והקולקטיבי.
תוך כדי התמודדות עם כתבי חנה ארנדט, פרימו לוי, חורחה סמפרון, אלן פינקלקראוט, האנס יונס, דניאל גולדהגן ואחרים, מעלה אפרים מאיר לדיון את השאלות העקרוניות ביותר שעומדות על סדר היום הנוכחי בחקר השואה: האם השואה הנה אירוע סינגולרי, ובאיזה מובן ניתן להשוות אותה עם אירועים טראומטיים אחרים? איזו פרשנות יש לתת לשואה: אתנוצנטרית או אוניברסלית? האם השואה הייתה יכולה להתרחש אך ורק בגרמניה? אילו אנשים ביצעו את השואה? מדוע יהודים היו המטרה? האם קיים קשר בין האל ובין השואה? איך נראית הדת לאחר אושוויץ?
אפרים מאיר מציע הסתכלות חדשה על החברה, האדם והאל לאחר השואה. מעבר לטקסים ולזיכרון משפחתי הוא חפץ בזיכרון אקטיבי, ב"מעשה זיכרון" אשר בו הבניה והשימור של חברה דמוקרטית ופלורליסטית מהווים את המרכיב העיקרי.
פרופ' אפרים מאיר מלמד פילוסופיה יהודית בת-זמננו באוניברסיטת בר-אילן. מאיר הוא מחברם של הספרים: "פילוסופים קיומיים יהודים ברב-שיח" (2004);Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters (2006). מחקריו ממוקדים בפילוסופיה יהודית דיאלוגית. אפרים מאיר הגיע עם משפחתו מבלגיה בשנת 1983 והוא מתגורר כיום בירושלים.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2006 22:34 |
|
| |
צער העולם וכיסופי משיח, צייטלין על ר' נחמן מברסלב
מתעניינים בר' נחמן?
אוהבים את הלל צייטלין?
יצא לאור ספר חדש, כתבי צייטלין על ר' נחמן.
הפרטים בצילומים המצ"ב.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2006 22:35 |
|
| |
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
