|
|
| נשלח ב-21/3/2015 21:09 |
 |
| |
[פיסקה שנעקרה ממקומה בטעות...]
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 21/03/2015 21:10:05
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2015 22:03 |
|
| |
אנונימי,
אכן חלק מהחומר מקורו בדיוני הפורום, וגם הזכרתי זאת בהקדמה.
לגבי הקומץ כנראה ששכחתי את שהעירו לי. מ"מ אין נפק"מ כל כך מנין הציטוט אלא בעיקר הסברה, כמובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2015 09:37 |
|
| |
הנה גם כתבה ב"אתנחתא" של העתון "בשבע" (עוד מעט תעלה גם הביקורת במקור ראשון)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2015 17:01 |
|
| |
קצת באיחור: הנה הביקורת במקור ראשון
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2015 18:57 |
|
| |
הערה לפרק המעניין על הצבעים בספר של נדב שנרב:
בלשון המקרא צבע פירושו חומר לצביעה, והמלה המשמשת להורות על צבע (גון) הינה עין שפירושה מראה. לדוגמא, כעין תרשיש. צבע כמראה הינו הכללה (הפשטה) של דברים מוחשיים. בימי קדם ההכללות היו מאד רחבות. לדוגמא, ירוק הינו עין הירק ושימש לטווח הגוונים צהוב עד כחול. היו גם צבעים מאד מדויקים בגלל חשיבות שימושם, כגון תכלת, צבע בגון אבן הספיר שהיו מפיקים מדם חלזון התכלת, או תולע, צבע שהופק מדם תולעת השני, ונקרא מאוחר יותר כרמיל. ככל שיכולת ההבחנה התפתחה לעיסוק מדויק בפרטים, כן השפה התרחבה ונתווספו צבעים ספיציפים לשפה. כך לדוגמא בלשון חכמים יש את הגונים כרתי וכרכום. חכמים התווכחו האם ירוק שבירוקים, כלומר עיקר הירוק, הינו צהוב (כשעוה וכשושנת הכרמל) או ירוק-כהה (ככנף טווס וכחרוץ של דקל). בגלות הקשר בין שמות הצבעים למקור הוראתם נשתכח, שמות צבעים חדשים נתווספו בהשפעת לשונות זרות, ושמות ישנים קיבלו הוראות חדשות בהשפעת משמעויות צבעים בלשונות זרות. חום בלשון המקרא פירושו שחום, ורבי שלמה אבן פרחון פירש בפשטנות: שחור. רש"י פירש חום: שחום דומה לאדום, רו"ש בלעז. וזו גם ההוראה המקורית של הצבע בראון: באברוס - בלשון סנסקריט. האם חום בלשון המקרא מורה על צבע ספציפי או שמא פירוש רש"י הושפע מהוראות צבעים בלשון צרפתית עתיקה? האם חום בלשון המקרא תואר כללי או שמא רבי שלמה אבן-פרחון הושפע מהלשון הערבית? והתשובה שההוראות של צבעים אינן קבועות אלא תלויות במסורת ובמחשבה ובדרכי-הלשון ובאפני-ראיה ובהשפעות תרבותיות.
תוקן על ידי מם80 ב- 26/03/2015 19:52:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2015 11:03 |
|
| |
תודה מם
נראה לי שהתייחסתי במאמר לנקודות שהעלית, למעט האטימולוגיה של המלה בראון. מעניין.
תוקן על ידי שנרב_נ ב- 27/03/2015 11:03:07
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2015 16:27 |
|
| |
נדב,
כל תיאוריה פילוסופית או מדעית של צבעים יסודיים הינה הפשטה מחשבתית של תפיסה חושית או הגשמה של מחשבה רוחנית. אתה טוען שהצבעים היסודיים של התורה הינם: שחור, לבן, אדום, ירוק. הפילוסופים היוונים הקדומים טענו שהצבעים היסודיים הינם: לבן, שחור, אדום, צהוב. החכמים הסינים הקדומים טענו שהצבעים היסודיים הינם: ירוק-כחול-אפור, אדום, צהוב, לבן, שחור.
לענ"ד אין דבר כזה צבעים, אלא זו אשליה. ואם בכל זאת מדברים על צבעים יסודיים, אזי יש הרבה דרכים להתבונן מהם הצבעים היסודיים. לדוגמא, הצבעים היסודיים הינם: אדום, ירוק, זהוב, תכלת, לבן, שחור. והראיה הגוונים של אבני-החושן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 09:05 |
|
| |
קניתי את הספר מיד ראשונה (40 ש"ח,עבור כ- 450 עמ' בכריכה קשה - שווה!) אבל גם אחרי שקראתי את החלקים ששוחררו לציבור + הביקורות, לא תיארתי לעצמי שהספר יהיה כ"כ טוב.
השבוע יצא לי להיות במשמרת איזה לילה, וקראתי חצי ממנו כמעט בנשימה עצורה - מרתק, שנון, מחכים, כתוב טו-אוב (במובן הלא-אקדמי של המילה) ומעורר אלפי מחשבות שונות ומשונות.
העיקרית שבהן היא משהו שהייתי מגדיר כ"קריסת ההלכה אל תוך עצמה" - מסתבר וישנם לא מעט "איזורים אפלים" שמהווים את הבסיס להרבה הלכות, שכאשר יורדים לעומקם מגלים ש... הם די רעועים, כיוון שההלכה\המסורת סותרות את עצמן או לפחות אינן קוהורנטיות, ולמעשה כל העולם הלוגי-כביכול של ההלכה הוא די פיקטיבי (להגנת המסורת ייאמר מייד שגם הפרדוקסים של זנון או של יוּם מצביעים לכאורה על כך שלמעשה כל המדע כביכול הוא נרטיב, אבל לא "אמת").
וכל זה ללא מילה על ביקורת המקרא...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 09:32 |
|
| |
אברם
מה כוונתך בקריסת ההלכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 11:38 |
|
| |
למה אתה מתכוון ב"קריסת" הלכה? קריסה מתארת לרוב משוה שנבנה, או עומד, ואז נופל. איך זה קשור להלכה? מה תגלה, משהו יותר מופרך מההגיון של איסורי בשר וחלב? ההלכה היא מראש משהו שאת חוקיו יש לחפש בתחום השבטיות וליקוי הנפש. אין לו קשר להגיון. גם אין בזה משהו חדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 13:52 |
|
| |
לבעל - הכוונה בפשטות היא לנושאים בהם ההלכה\מסורת מתבססת על נתונים א\ב\ג להעמדת בניין מסוים, ופתאום מתברר שהנתונים - עפ"י אותה הלכה עצמה! - שגויים\סותרים, והבניין קורס.
דוגמאות:
א) מידת הזית ומידת האגודל - זאת קריסה בסדר גודל של מגדלי התאומים וכמובן שאכמ"ל (אגב, גם אם ישנו פתרון מתימטי\פיזיקלי גאוני להסבר הסתירה, הרי ש- 200 שנה מאז הנודע ביהודה כל חכמי ישראל הודו בסתירה ונאלצו לבחור בצד מסוים בה!)
ב) מידות ומשקלות במשכן - לכאורה הלכתא למשיחא, בפועל מדובר על נתח די גדול מפרשיות התורה (תורה מן השמים כמובן!...) הנגועות בטעויות במציאות. מדובר על תיאורים בלתי אפשריים לביצוע ולסחיבה, בדגש על מנורת הזהב שאמורה להיות עשויה מ- 42 ק"ג זהב (=בנפח זה כ- 2-3 ליטרים בלבד!) אבל כל מי שראה שחזור שלה מבין שזה בלתי אפשרי, ועוד.
ג) אי-שוויון מגדרי באיסורי עריות - לכאורה עפ"י התורה איסורי עריות שווים באיש ובאשה כמודגש פעמיים-שלוש בויקרא יח-כ. בפועל עפ"י ההלכה יוצא שהאיסורים הם על האיש ולא על האשה.
ויש עוד ועוד, זה מה שאני זוכר בע"פ כרגע - בהמשך אולי אסכם את הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 13:59 |
|
| |
| בסדר_הבנו כתב: |  | למה אתה מתכוון ב"קריסת" הלכה? קריסה מתארת לרוב משוה שנבנה, או עומד, ואז נופל. איך זה קשור להלכה? מה תגלה, משהו יותר מופרך מההגיון של איסורי בשר וחלב? ההלכה היא מראש משהו שאת חוקיו יש לחפש בתחום השבטיות וליקוי הנפש. אין לו קשר להגיון. גם אין בזה משהו חדש.
|
|
:) יש בזה משהו, אבל אין ספק שזה מה שמבדיל אותנו מן העמים לטובה (עד גבול מסוים).
אני התכוונתי לכך שעפ"י ההיגיון הפנימי של ההלכה עצמה, יש בניינים שקורסים. בזמנו השוויתי את זה לגיאומטריה הלא-אוקלידית - היא נראית לנו באינטואיציה (שגויה!) חסרת היגיון, אבל היא עקבית מאוד מבחינתה-היא - אבל אם נמצא בה סתירה, היא כבר לא ראויה לתואר "גיאומטריה".
אגב, שנרב כותב גם על זה בדיון מרתק על "מיהו משוגע?" -
לפי איש ההלכה הפשוט, משוגע הוא מי שכולם חושבים שהוא משוגע. אך לפי שיטת בריסק לכאורה, אם פעולותיו עקביות - במסגרת השגעון שלו - הוא אינו משוגע, כמו שסוגיה שנראית לנו מופרכת לחלוטין כלל אינה כזו, אם נאמץ את הנחות היסוד שלה.
אלא שגם כאן ההלכה קורסת לעצמה, כיוון שמסתבר שבמקרה אמיתי שעלה בשו"ת, דווקא הרב פיינשטיין (?) טען שמשוגע "עקבי" אינו משוגע, ואילו הרב מבריסק טען שזה לא יעלה על הדעת כי מבחינה אוניברסלית (!) הוא נחשב משוגע. ודו"ק וע"ש וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 14:27 |
|
| |
| בסדר_הבנו כתב: | | | מה תגלה, משהו יותר מופרך מההגיון של איסורי בשר וחלב? |
|
ההיגיון המוסרי כתוב בצורת המצווה עצמו "לא תבשל גדי בחלב אימו"
נראה לי שאתה סובל מעצירות, אתה מנסה להוציא משהו ביממה האחרונה ולא מצליח. בדיוק תפסתה את האיסור של בשר וחלב שזאת אחד המצוות הכי יפות שיש בתורה
|
|
|
|
|
