|
|
| נשלח ב-15/2/2016 14:05 |
 |
| |
'יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד' אליהו הכהן מרגליות
סוקר באופן מעמיק ומקיף את דרך הלימוד מיסודו של הגר"ח מבריסק לעומת זו של החזו"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 11:50 |
|
| |
דף הבית גם הם קרויים אדם |  מתוך נושא ראשי - מחשבות- סדרת מחקרים במחשבת ישראל לזכרו של איזידור פרידמן |  | | גם הם קרויים אדם
הנכרי בעיני הרמב"ם
סדרת מחשבות
מאת מנחם קלנר | |  |  |  |
תאור
בספר זה נטען שהרמב”ם היה משוכנע שתורת ישראל מלמדת שבני אדם כולם נבראו בצלם אלוהים ושאין הבדל ממשי, מהותי ומולד בין ישראל לעמים. טענה זו מנוגדת לתפיסה הדומיננטית ביהדות המסורתית מאז ימי הביניים, ובעיקר מאז תחילת האמנציפציה, שגייסה את הרמב”ם לתמוך בגישות פרטיקולריסטיות. לדעתו של מנחם קלנר, תפיסה זו היא סילוף המציאות, ויש בה ממד טרגי. כמובן, ישנם הבדלים בין ישראל לעמים אבל לטענת קלנר, אליבא דרמב”ם ההבדלים הם ברמה של חוקים, של היסטוריה, של ייעוד, ותו לא. ככתוב בסדר אליהו רבה: 'בין גוי ובין ישראל, בין איש ובין אישה, בין עבד בין שפחה – הכול לפי מעשה שעושה; כך רוח הקודש שורה עליו.'
ספר זה מציע קריאה צמודה מאוד של ההלכה הראשונה, ההלכה האמצעית, וההלכה האחרונה ב’משנה תורה’. אין הוא עוסק בניתוח של סוגיות בהגותו הפילוסופית של הרמב”ם (כגון תורת הנפש, תורת המוסר, השגחה, נבואה, הישארות הנפש, ימות המשיח, גרים, מהות התורה, ומהותו של עם ישראל), בשונה למשל מספרו של קלנר Maimonides on Judaism and the Jewish People ((1991.
הפרק הפותח את הספר מסביר את האוניברסליזם של הרמב”ם באמצעות ניתוח מאמרי חז”ל שמהם היה יכול הרמב”ם לשאוב את רעיונותיו האוניברסליים. הפרק האחרון מתמודד עם דברי הרמב”ם הסותרים, לכאורה, את העמדה שמייחס לו קלנר לאורך כל הספר. באחרית דבר חורג המחבר מקריאה צמודה של דברי הרמב”ם ומביע את עמדותיו שלו נוכח המציאות של ימינו.
לחצו פה לראיון של אלן בריל עם מנחם קלנר באנגלית. | |
| | |
| |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 12:49 |
|
| |
אוניבסליזם במיטבו,
אבל החלוקה של הרמב"ם היא אחרת, בין חכמים לטפשים. הכוזרי הפרטיקוליסט מוכן לתת שכר טוב לעובד עבודה זרה על כוונתו הטובה ואילוהרמב"ם סובר שנעביך אפיקוירעס איז אויך אפיקוירעס. אז מי יותר אוניברסלי?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2016 14:53 |
|
| |
הרמב"ם כתב, בלי מקור: גוי הבא על בת ישראלאם אשת איש היא, נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויהבין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחדכיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכרהרוגו"
בפסוק כתוב שהרגו את כל הנשים, ולא רק את הצעירות שהכשילו את בני ישראל אלא גם את הזקנות שלא נגעו בהם. וגם את כל הזכרים בטף. זה היה עונש מיוחד לעם המדייני, ואין מכאן מקור. רק הרמב"ם החליט ללמוד מכאן שאם יהודי בא על ילדה בעל כורחה - היא נהרגת.
ועיין בפירוש המשניות בבא קמא פרק ד משנה ג...
כנראה היתה מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא על היחס לגוים, (כהן מול בן גרים?), והרמב"ם בחר את שיטת ר' ישמעאל, אף על פי שבכדרך כלל הלכה כר' עקיבא ולא כר' ישמעאל
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2016 19:31 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2016 16:09 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:40 |
|
| |
אלפא ביתא תלמודי \ רות קלדרון
נתקלתי בספר בסטימצקי, קראתי 50 עמודים ומצאתי כ5 טעויות בולטות, ועדיין אני ממליץ עליו. הוא כתוב בסגנון 'קריאה מחדש', כלומר, מה שאומר התלמוד לרות קלדרון. כך שמי שנרתע מזה מוזהר מראש, אבל הוא ממש ממש יפה.
והנה קצת ביקורות
ועוד ביקורת
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:56 |
|
| |
אתה יכול לפרט את הטעויות?
מעניין אותי איזה סוג של טעויות אלה, ואם הן טעויות דמוכח.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 22:23 |
|
| |
כבר עברו כמה ימים מאז שקראתי אבל נזכרתי כרגע באחת: בסיפור תנורו של עכנאי (המחברת רואה את עכנאי כאדם, בניגוד לגמ' במקום) מתואר ר' יהושע כצעיר, בוגר אסכולת יבנה, מול ר' אליעזר הזקן, המייצג את המסורת העתיקה. אבל המציאות היא שהם היו קרובים בגילם. אם לסמוך על פרדר''א (א) הרי ר' אליעזר שמגיע לירושלים, בן 22/8, סועד 'אצל ר' יהושע בן חנניה' ור''י הספיק לעבוד כלוי בבהמ''ק (ערכין מח:) - מה שאומר שהיה לפחות בן 30. (תולדות תנאים ואמוראים).
עוד אחת: היא מתארת את סבלה של אימא שלום שנקראה אמא כילדה, אבל התואר 'אמא' הוא לכאורה תואר כבוד לאשה מבוגרת, כפי שמביאה המחברת עצמה את הכלל שאשה זקנה היא מי שאינה מתרעמת כשקורין לה אמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 22:26 |
|
| |
לגבי ר"א ור"י, באמת לא זכור לי שנשמע מאיזשהו מקור הבדלי גיל. להפך - הם מופיעים תמיד ביחד. נדמה לי שמתיאורי פטירת ר"א משמע שר"י עוד חי, אבל בהחלט לא נשמע שהיה זמן רב שהוא היה לבד.
לגבי אמא, אינני יודע מניין לך שזה רק תואר כבוד. אנו מכירים את השם אבא כשם לגיטימי, ונדמה לי שיש עוד שנקראו אמא בש"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 23:36 |
|
| |
רק נקודה.
יש המפרשים שעכנאי הוא שם אדם. זה לא חידוש שלה. (גאונים? יש לעיין בין המפרשים במקום).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2016 12:50 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2016 16:22 |
|
| |
ספרן - אפשר פרטים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2016 16:25 |
|
| |
|
|
|
|
|
בקורת של מלך שפירא
