Boaz Huss תומר היקר
תודה על הסקירה היפה והבהירה ודברי ההערכה לספרי החדש
אני שמח שאתה מקבל חלק מהטענות שהעליתי ועל כך שאתה מכיר בחשיבותם של הטענות שאינך מקבל
רק כמה הערות
לא טענתי בספר שאין מקום להנחות תיאולוגיות במחקר אקדמי מודרני ובוודאי שלא כתבתי שתפיסות תיאולוגיות "מכתימות" את מחקריהם של חוקרים כאלה ואחרים והופכת אותם לפגומים מבחינה אקדמית. כפי שכתבתי במפורש (עמ' 26) אינני פוסל הנחות תיאולוגיות, ומחלקות לתיאולוגיה קיימות במספר מוסדות אקדמיים מכובדים בעולם. לא נכנסתי כלל לשאלה מה ראוי ומה איננו ראוי במחקר אקדמי, ולא השתמשתי במושגים של "הכתמה", "נגע" או "פגם" – אינני חושב כך ובוודאי שאינני משתמש בסגנון כזה. עמדתי בספר על כך שהנחות תיאולוגיות הקיימות בחקר המיסטיקה היהודית בפרט ומדעי הדתות בכלל, אינן מקובלות במרבית התחומים באקדמיה ושקבלת הנחות תיאולוגיות מבדילה את חקר הקבלה (והדת בכלל) מתחומים אחרים במדעי הרוח והחברה.
לגבי שאלת הדמיון בין הדברים המוגדרים "מיסטיים". אין ספק שבין חלק מהדברים המוגדרים מיסטיים לחלק אחר מהדברים המוגדרים כאלה קיים דמיון. לפעמים הדמיון יכול להיות מעניין ושווה לעסוק ולחקור אותו. אולם, לטענתי, לא קיימים קווי דמיון משמעותיים בין כל התופעות שנהוג לכנותם מיסטיות, המצדיקים להגדיר אותם כקבוצה של דברים הנבדלים מקבוצות אחרות של דברים בעולם, להקדיש להם דיסציפלינות אקדמיות ודרכי מחקר ייחודיות, ולהשתמש במונח המציין קבוצה זו כקטיגוריה אנליטית במחקר. הבעיה היא שהכללת הדברים השונים והמגוונים בקבוצה הזו גורמת למחקר להניח את קיומם של קשרים וקווי דמיון בין חבריה גם שהם אינם קיימים (או אינם מעניינים מבחינה מחקרית) ולהתעלם מקשרים וקווי דמיון משמעותיים ומעניינים בין תופעות המוגדרות כמיסטיות לבין דברים אחרים בעולם, שאינם מוגדרים כמיסטיקה.
ודבר אחרון. ניתוח ביקורתי של המושגים "מיסטיקה" ו"מיסטיקה יהודית" אכן מופיע בספר והוא חשוב לדיונים שאני מציע בספר. כמובן שאינני מופתע מכך שדבר זוכה לתשומת לב ומעורר ויכוח. אולם מרבית הספר ועיקרו אינם עוסקים בכך. מטרת הספר היא לעסוק בגניאולוגיה של המיסטיקה היהודית. כלומר, לחשוף את התהליכים שהביאו לכינונה של הקטיגוריה מיסטיקה יהודית ולהבניית שדה המחקר המבוסס על קטיגוריה זו (בכך עוסקים הפרק השני והשלישי של הספר) ולהראות כיצד הקטיגוריה מיסטיקה עיצבה את שדה המחקר ואף השפיעה על זרמים קבליים בני זמננו. כך, הפרק הרביעי מראה את הקשר בין השימוש בקטיגוריה מיסטיקה להתעלמות ולזלזול של המחקר בקבלה עכשווית, והפרק החמישי מצביע על הדרך בה המיסטיפיקציה של הקבלה הביאה לעניין הרב באברהם אבולעפיה והפיכתו למקובל "פר אקסלנס".
שוב, תודה על הסקירה היפה והמעניינת. אני בטוח שיהיו לנו עוד הזדמנויות רבות לשוחח על הנושאים הללו
בועז
תודה על הסקירה היפה והבהירה ודברי ההערכה לספרי החדש
אני שמח שאתה מקבל חלק מהטענות שהעליתי ועל כך שאתה מכיר בחשיבותם של הטענות שאינך מקבל
רק כמה הערות
לא טענתי בספר שאין מקום להנחות תיאולוגיות במחקר אקדמי מודרני ובוודאי שלא כתבתי שתפיסות תיאולוגיות "מכתימות" את מחקריהם של חוקרים כאלה ואחרים והופכת אותם לפגומים מבחינה אקדמית. כפי שכתבתי במפורש (עמ' 26) אינני פוסל הנחות תיאולוגיות, ומחלקות לתיאולוגיה קיימות במספר מוסדות אקדמיים מכובדים בעולם. לא נכנסתי כלל לשאלה מה ראוי ומה איננו ראוי במחקר אקדמי, ולא השתמשתי במושגים של "הכתמה", "נגע" או "פגם" – אינני חושב כך ובוודאי שאינני משתמש בסגנון כזה. עמדתי בספר על כך שהנחות תיאולוגיות הקיימות בחקר המיסטיקה היהודית בפרט ומדעי הדתות בכלל, אינן מקובלות במרבית התחומים באקדמיה ושקבלת הנחות תיאולוגיות מבדילה את חקר הקבלה (והדת בכלל) מתחומים אחרים במדעי הרוח והחברה.
לגבי שאלת הדמיון בין הדברים המוגדרים "מיסטיים". אין ספק שבין חלק מהדברים המוגדרים מיסטיים לחלק אחר מהדברים המוגדרים כאלה קיים דמיון. לפעמים הדמיון יכול להיות מעניין ושווה לעסוק ולחקור אותו. אולם, לטענתי, לא קיימים קווי דמיון משמעותיים בין כל התופעות שנהוג לכנותם מיסטיות, המצדיקים להגדיר אותם כקבוצה של דברים הנבדלים מקבוצות אחרות של דברים בעולם, להקדיש להם דיסציפלינות אקדמיות ודרכי מחקר ייחודיות, ולהשתמש במונח המציין קבוצה זו כקטיגוריה אנליטית במחקר. הבעיה היא שהכללת הדברים השונים והמגוונים בקבוצה הזו גורמת למחקר להניח את קיומם של קשרים וקווי דמיון בין חבריה גם שהם אינם קיימים (או אינם מעניינים מבחינה מחקרית) ולהתעלם מקשרים וקווי דמיון משמעותיים ומעניינים בין תופעות המוגדרות כמיסטיות לבין דברים אחרים בעולם, שאינם מוגדרים כמיסטיקה.
ודבר אחרון. ניתוח ביקורתי של המושגים "מיסטיקה" ו"מיסטיקה יהודית" אכן מופיע בספר והוא חשוב לדיונים שאני מציע בספר. כמובן שאינני מופתע מכך שדבר זוכה לתשומת לב ומעורר ויכוח. אולם מרבית הספר ועיקרו אינם עוסקים בכך. מטרת הספר היא לעסוק בגניאולוגיה של המיסטיקה היהודית. כלומר, לחשוף את התהליכים שהביאו לכינונה של הקטיגוריה מיסטיקה יהודית ולהבניית שדה המחקר המבוסס על קטיגוריה זו (בכך עוסקים הפרק השני והשלישי של הספר) ולהראות כיצד הקטיגוריה מיסטיקה עיצבה את שדה המחקר ואף השפיעה על זרמים קבליים בני זמננו. כך, הפרק הרביעי מראה את הקשר בין השימוש בקטיגוריה מיסטיקה להתעלמות ולזלזול של המחקר בקבלה עכשווית, והפרק החמישי מצביע על הדרך בה המיסטיפיקציה של הקבלה הביאה לעניין הרב באברהם אבולעפיה והפיכתו למקובל "פר אקסלנס".
שוב, תודה על הסקירה היפה והמעניינת. אני בטוח שיהיו לנו עוד הזדמנויות רבות לשוחח על הנושאים הללו
בועז












