מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

מדף הספרים של עכ''ח


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 ... 63 64 65 ... 106 107 108

סך הכל 108 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-22/3/2016 17:23

ספרן

תורגם סוף סוף?

איפה, היכן, כמה זה עולה?

נשלח ב-22/3/2016 18:20

פרטים נוספים:

http://www.ybook.co.il/book/6665/%D7%96%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA

נשלח ב-24/3/2016 15:38

על 'שלשלאות קסומות' / משה אידל הנ"ל

http://tomerpersico.com/2016/03/24/enchanted_chains/

תוקן על ידי ספרן ב- 24/03/2016 15:50:14

נשלח ב-30/3/2016 08:17

על 'למדנות, מוסר ואליטיזם' / שלמה טיקוצ'ינסקי הנ"ל:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779999,00.html

נשלח ב-3/4/2016 14:45

דבר ההוצאה (מאגנס)

ליל הסֵדר מצוי במוקד תרבות ישראל מדוֹרות קדמונים ועד עתה, ולילה זה הוא מתשתית חוויותיו של אדם מישראל. סעודת חג ייחודית נערכת בלילה זה, שמצוותיה וסדריה משמשים מושא תלמוד ועיון, מחקר והגות, ואף אמנות לגווניה, מזה דורות הרבה. שאלות הן כידוע מעיקרי הלילה, ואף חיבור זה מציב כלפי ליל הסדר את השאלה 'מה נשתנה': מצה ומרור, אפיקומן וחרוסת, טיבולים, הסבה וכל כיוצא בהם – מהי הדרך שעברו מייסודם ועד היום? אימתי ומדוע נוסדה ההגדה, ומה הן תחֲנות עיצובה העיקריות? תשובות הרבה כבר הוצעו לשאלות אלה, אלא שטיבן של תשובות תלוי במתודה שבה ניגשים אליהן. חיבור זה מציע עיון מחודש בשני מוקדיו של הלילה - סדרי הסעודה ומצווֹתיה מחד גיסא, ההגדה ועיצובה מאידך גיסא - מתוך דרכים שנתגבשו במחקר הספרות התלמודית. על יסוד בירור מלא של נוסח המקורות ולשונם, וכן מתוך ראייתם מעין פסיפס, שארוג מעשה חושב מחוטי מקורות נבדלים בני זמנים שונים ואסכולות מובחנות, מבקש חיבור זה לתאר את עיקרי תולדותיו של ליל הסדר, מימי בית שני עד לשלהי ימי התנאים והאמוראים.

נשלח ב-3/4/2016 22:05

נשלח ב-5/4/2016 11:36

הספריה הלאומית החדשה

http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4787143,00.html

נשלח ב-8/4/2016 03:31

'אנרכיזם' יהודי דתי

http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=102800134

נשלח ב-8/4/2016 10:35

אנרכיזם של גילוי הרצון הפנימי כמבואר בהלכות גירושין?

נשלח ב-11/4/2016 10:07

על הספר:

https://tomerpersico.com/2016/04/11/huss_book/

ראיון עם המחבר:

http://www.bac.org.il/Thoughts/article/kaballah

תוקן על ידי ספרן ב- 11/04/2016 11:02:27

נשלח ב-12/4/2016 08:22

ספרן כתב:

https://www.youtube.com/watch?v=gVT8sZhB1z0&feature=youtu.be

נשלח ב-12/4/2016 08:44

עוד על ספרו הנ"ל של בועז הוס

Boaz Huss תומר היקר
תודה על הסקירה היפה והבהירה ודברי ההערכה לספרי החדש
אני שמח שאתה מקבל חלק מהטענות שהעליתי ועל כך שאתה מכיר בחשיבותם של הטענות שאינך מקבל
רק כמה הערות
לא טענתי בספר שאין מקום להנחות תיאולוגיות במחקר אקדמי מודרני ובוודאי שלא כתבתי שתפיסות תיאולוגיות "מכתימות" את מחקריהם של חוקרים כאלה ואחרים והופכת אותם לפגומים מבחינה אקדמית. כפי שכתבתי במפורש (עמ' 26) אינני פוסל הנחות תיאולוגיות, ומחלקות לתיאולוגיה קיימות במספר מוסדות אקדמיים מכובדים בעולם. לא נכנסתי כלל לשאלה מה ראוי ומה איננו ראוי במחקר אקדמי, ולא השתמשתי במושגים של "הכתמה", "נגע" או "פגם" – אינני חושב כך ובוודאי שאינני משתמש בסגנון כזה. עמדתי בספר על כך שהנחות תיאולוגיות הקיימות בחקר המיסטיקה היהודית בפרט ומדעי הדתות בכלל, אינן מקובלות במרבית התחומים באקדמיה ושקבלת הנחות תיאולוגיות מבדילה את חקר הקבלה (והדת בכלל) מתחומים אחרים במדעי הרוח והחברה.

לגבי שאלת הדמיון בין הדברים המוגדרים "מיסטיים". אין ספק שבין חלק מהדברים המוגדרים מיסטיים לחלק אחר מהדברים המוגדרים כאלה קיים דמיון. לפעמים הדמיון יכול להיות מעניין ושווה לעסוק ולחקור אותו. אולם, לטענתי, לא קיימים קווי דמיון משמעותיים בין כל התופעות שנהוג לכנותם מיסטיות, המצדיקים להגדיר אותם כקבוצה של דברים הנבדלים מקבוצות אחרות של דברים בעולם, להקדיש להם דיסציפלינות אקדמיות ודרכי מחקר ייחודיות, ולהשתמש במונח המציין קבוצה זו כקטיגוריה אנליטית במחקר. הבעיה היא שהכללת הדברים השונים והמגוונים בקבוצה הזו גורמת למחקר להניח את קיומם של קשרים וקווי דמיון בין חבריה גם שהם אינם קיימים (או אינם מעניינים מבחינה מחקרית) ולהתעלם מקשרים וקווי דמיון משמעותיים ומעניינים בין תופעות המוגדרות כמיסטיות לבין דברים אחרים בעולם, שאינם מוגדרים כמיסטיקה.

ודבר אחרון. ניתוח ביקורתי של המושגים "מיסטיקה" ו"מיסטיקה יהודית" אכן מופיע בספר והוא חשוב לדיונים שאני מציע בספר. כמובן שאינני מופתע מכך שדבר זוכה לתשומת לב ומעורר ויכוח. אולם מרבית הספר ועיקרו אינם עוסקים בכך. מטרת הספר היא לעסוק בגניאולוגיה של המיסטיקה היהודית. כלומר, לחשוף את התהליכים שהביאו לכינונה של הקטיגוריה מיסטיקה יהודית ולהבניית שדה המחקר המבוסס על קטיגוריה זו (בכך עוסקים הפרק השני והשלישי של הספר) ולהראות כיצד הקטיגוריה מיסטיקה עיצבה את שדה המחקר ואף השפיעה על זרמים קבליים בני זמננו. כך, הפרק הרביעי מראה את הקשר בין השימוש בקטיגוריה מיסטיקה להתעלמות ולזלזול של המחקר בקבלה עכשווית, והפרק החמישי מצביע על הדרך בה המיסטיפיקציה של הקבלה הביאה לעניין הרב באברהם אבולעפיה והפיכתו למקובל "פר אקסלנס".

שוב, תודה על הסקירה היפה והמעניינת. אני בטוח שיהיו לנו עוד הזדמנויות רבות לשוחח על הנושאים הללו

בועז

אהבתיהשב116 דקות

_50zy="" _50-0="" _50z-="" _5upp="" _42ft"="" tabindex="-1" title="הסר" style="font-family: helvetica, arial, sans-serif; font-size: 12px; margin: 0px; cursor: pointer; display: block; white-space: nowrap; height: 12px; width: 12px; border: 0px none; overflow: hidden; padding: 0px; vertical-align: middle; visibility: hidden; background-image: url("/rsrc.php/v2/yN/r/jQscHmvWoGJ.png"); background-size: auto; background-position: -342px -422px; background-repeat: no-repeat;">

תומר פרסיקו תודה רבה בועז.

לגבי עניין ה"הכתמה", אני מתנצל אם הבנתי אותך לא נכון. כך היה הרושם שלי. בכל מקרה הרי אתה מדבר על תחום שמבדיל עצמו מהתחומים האחרים באקדמיה בכך שהוא נשען על הנחות תיאולוגיות. האם לא היית אומר שהמחקר בתחום זה אינו עומד בסטנדרטים מקובלים של מחקר אקדמי?

לגבי הפסקה השניה של דבריך, על זה נדמה לי שעמדתי ברשימה עצמה. יש דמיון פנומנולוגי מובהק בין חוויות מיסטיות שונות ובין טכניקות מיסטיות שונות. הדמיון הזה מאפשר לנו לבחון אותן יחד, גם ללא הנחה תיאולוגית כלשהי. בנוסף, הדמיון הזה קשור גם להיותן של החוויות מעוגנות-גוף (ועל כן שקולות לחוויות אחרות, יומיומיות יותר, שגם ביניהן אנחנו משווים במחקר ללא בעיה), ועולות מפרקטיקות שגם ביניהן יש דמיון פנומנולוגי.

לגבי שאר הספר, כתבתי שרשימה שלא אעסוק בו, אבל הוא בהחלט מעניין ומאיר עיניים. כאמור, אני חושב שהטענות בספר חשובות וטוב שנאמרו בברור.

ובוודאי עוד נדבר ונתפלמס האמוטיקון smile

נשלח ב-17/4/2016 06:49

‏‏‎Hannah Kehat‎‏ ‏‏מרגישה ‏גאה‏‏.

󈗫 אפריל‏ ב-󈗪:34‏

שמחה כל כך.
כל מי שמכיר/ה את אבי מורי, הרב שלמה פישר, יודע/ת עד כמה הוא ביקורתי כמעט קטלני, את מי הוא לא מבקר? על מה ועל מי הוא לא יורד? אדם צנוע ונעים הליכות מאין כמוהו, אך גם אמיתי ולא יודע מה זו חנופה. גם לא כלפי ילדיו. לכן כל כך היה מרגש לשמוע את אמי אומרת לי היום (סוף, סוף): אבא אומר שהספר שלך טוב מאד. ("ספר טוב מאד" - ביטוי נדיר ביותר מפיו של אבי). היא מוסיפה ואומרת שהיא עצמה לא אוהבת את כל המילים האקדמאיות והלועזיות האלה, אבל אבי אמר לה, ש"ככה זה - זה ספר אקדמי והוא באמת טוב מאד" ירדה לי אבן מהלב. (התעכבתי שבועיים עד שהבאתי לו מרוב חשש מן הביקורת שלו)