חשבתי בהתחלה שלא אכתוב את התרשמויותיי מספר זה, שכן אני מתמקד בספרי עיון, אך במחשבה שנייה אומר בכל זאת כמה מילים.
"מנדל של הספרים" מאת שטפן צוויג, שיצא השנה (2016) בהוצאת "תשע נשמות" הוא פשוט יצירת מופת. רציתי לכתוב "יצירת מופת קטנה", כי בעצם זה סיפור קצר, שלקח לי שעה לקרוא את כולו, אבל המילה "קטנה" תעשה עוול לסיפור הזה. זו יצירת מופת גדולה!
הסיפור הוא על פגישתו של המחבר עם מומחה אחד לספרים, יעקב מנדל שמו, שיושב כל היום בקפה "גלוק", באוסטריה, ועוזר לאנשים למצוא ספרים שהם צריכים. יש לו ידע אנציקלופדי מעורר השתאות, וצוויג מתאר ביד אמן תמונה של אוהב ספר בעל זיכרון פנומנלי.
אני חושב שהרבה אוהבי ספר מכירים דמויות כאלה. אולי לא באותה רמה כפי שמתאר צוויג, אבל ברמות שונות. אני עצמי מכיר כמה אנשים כאלה.
ראוי לציין כי אוהבי ספר מובהקים כאלה קל יותר היום למצוא בחנויות הספרים יד שנייה, הרבה יותר מאשר בחנויות הספרים הממוחזרות, שהבקיאות הסטנדרטית שמוכריה נדרשים אליה היא ברבי המכר העכשוויים. אז ראשית אני ממליץ לכם לפקוד חנויות יד שנייה כאלה, בכדי להכיר את יעקב מנדל, או משהו שמתקרב לדמותו, מקרוב.
שנית, אני כמובן ממליץ לקרוא את הספר הנפלא הזה.
אם לשחרר בכל זאת רק ספוילר קטן, הרי שבהמשך הספר מנדל נאלץ להתמודד עם מה שמכנים היום "החיים עצמם". זו תקופת מלחמת העולם הראשונה, ומנדל, ששקוע כולו בעולם הספר, לא כל כך מודע למה שמתרחש בעולם הממשי ולהשלכות החמורות של הדברים.
את סיומו העקמומי ומכמיר הלב של הספר לא אחשוף, רק אומר שהוא הזכיר לי במעט את סיומו המופתי של "האדרת" לגוגול, לא פחות.
אני מוצא בספר שתי אמירות חזקות. האחת נוגעת לפער שבין עולם הספר לעולם "הממשי", כפי שהזכרתי, והיא יכולה להתפרש כביקורתית ביחס לניתוק של איש הספר, אך גם – וזו אמירה חריפה יותר לטעמי – לאיוולת בה מנוהל העולם "הממשי". איזה פער עצום יש בין מיליונים המתים במלחמות-שווא, הנקבעות על-ידי שליטים בודדים, לבין אדם הקורא לו ספר בניחותא, ולאחווה הטבעית הקיימת בין כל קוראי הספרים מכל הארצות.
האמירה השנייה נוגעת לחלופיות החיים. אדם עמל ורוכש לעצמו ידע שלא יסולא בפז, אך סופו כדרך כל בשר, ומי יזכור את האדם החכם הזה?
לכן, כאמור, הספר הכמיר את ליבי, אך הוא גם עורר בי הרהורים, וגם – וזה לא פחות חשוב – לפחות פעם אחת הוא גרם לי לצחוק בקול.
כשסיימתי לקרוא אמרתי לעצמי: זו יצירת ספרות מושלמת.
הערה אחת: הספר נקרא בשעה והוא עולה 38 ₪, לכן אני לפחות העדפתי לקחת אותו מהספרייה.
...האדם שמחזיק את המקום, מוציא למדפים בחזית את הספרים כל יום וזה לוקח לו שעתיים ובסוף היום מחזיר אותם פנימה, גם זה לוקח שעתיים. הוא הציע לי תה/ קפה עם סוכר/ סוכרזית והיו לו המון סיפורים לספר. מצאתי שם כמה אוצרות במדף של הפילוסופיה (מסודר לפי נושאים!) וכשהלכתי הוא אמר לי ״תשמעי לי , זה לא משנה אם את חושבת טוב או חושבת רע, בסוף יהיה טוב, אז תחשבי מה שאת רוצה״
נשלח ב-25/9/2016 09:56
ספרן כתב:
״תשמעי לי , זה לא משנה אם את חושבת טוב או חושבת רע, בסוף יהיה טוב, אז תחשבי מה שאת רוצה״
<* dir="rtl" style="font-family: "Times New Roman"; font-size: medium;">
בחנות הספרים של אברהם וינשטוק תמצאו את כל מה שאתם מחפשים וגם מה שלא
מבחר ענק של כל סוגי הספרים , ספרים נדירים , ספרים עם חתימות מקוריות , ספרי ילדים נדירים שאינם יוצאים לאור , ספרי יהדות ספרים שנכתבו בטרם הוקמה המדינה , ספרים שנכתבו בגלות ישראל ועוד ספרים רבים וטובים.
שעות הפעילות: ניתן להגיע בימים ראשון עד חמישי מ-8 בבוקר ועד 17 בצהרים וביום שישי מ-8 עד 15 בצהרים.
תרומות: אנו תורמים באופן קבוע למוסדות ציבור ואגודות - ניתן לצור עימנו קשר טלפוני
נשלח ב-5/10/2016 17:02
ה שאלוהים לא יכול / רובין,ישראל נתנאל
בעיית כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה בפילוסופיה והתיאולוגיה היהודית; האם כל-יכולתו של אלוהים מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה; מבוסס על עבודת דוקטורט שנכתבה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' זאב הרוי
לוגיקומיקס: החיפוש אחר האמת אפוסטולוס דוקסיאדיס וכריסטוס ח. פאפאדימיטריו. איור: אלקוס פאפאדטוס. צבע: אנני די דונה. תירגם מאנגלית: אמיר צוקרמן. הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 347 עמודים, 118 שקלים
לרוב בני התמותה, מתמטיקה היא ארץ לא נודעת, חמורת סבר ונטולת רגש, או במקרה הרע — טראומת ילדות מודחקת. לאוהביה ומאהביה, מתמטיקה היא לא רק מספרים/מטריצות/משוואות, אלא לעתים בת זוג גחמנית: בין שהיא מספקת עונג אסתטי ("אין מקום בעולם למתמטיקה מכוערת", אמר פעם מתמטיקאי ושמו הארדי), קרש הצלה ביקום חסר ודאות, ולעתים גם שברון לב כשאינה מצליחה לספק את מה שמצפים ממנה.
מלכת המדעים אמנם לא קיבלה נובל על שמה (האגדה מספרת כי לאשתו של אלפרד נ. היה מאהב מתמטיקאי), אבל שמרה על בכורתה כאבן הפינה של החשיבה האנושית, המסד והטפחות לכל מדעי הטבע והאדם. "לוגיקומיקס" הוא לצורך העניין ספר שמאניש את המתמטיקה על כוחה, מגבלותיה, וגם על מה שהיא יכולה ללמדנו על גבולות אחרים בחיינו. ספר שמוריד את המתמטיקה אל מחוזות ארץ, ולו בזכות השעטנז המקורי בין נרטיב פילוסופי־מדעי גבה מצח לפורמט המתיילד והחינני של קומיקס (או בשמו המשודרג "רומן גרפי").
בעיני אפלטון, אלוהים היה מתמטיקאי. גם בעיני יוהאן קפלר. סביר להניח שכך גם היה בעיניו של ברטרנד ראסל, גיבור "לוגיקומיקס", אלמלא היה במקרה אתאיסט אדוק. ראסל (1970�) היה איש רנסנס מסוג שלא מייצרים כבר היום: מתמטיקאי, פילוסוף, חתן פרס נובל לספרות (1950), ולא פחות חשוב — פציפסט מיליטנטי, שכל חייו נלחם נגד תחביבם המוזר של בני מינו להתקוטט, משחר ההיסטוריה ועד עצם היום הזה.
כבר מנעוריו נפל ברשתה המפתה של המתמטיקה, שבאמצעותה חשב לממש את תשוקתו "לעמוד על מהות האמת", "לדעת משהו בוודאות מוחלטת". להבדיל מכל מדעי הטבע והאדם המבוססים על נתוני חושים ומוטים לפי רצון ואמונה, התבדלה המתמטיקה בהיותה מחשבה טהורה, שאינה תלויה בגחמותיו של החומר, ולפיכך מאפשרת הבנה מוחלטת של העולם. במתמטיקה אין "לא נדע" ("ignorabimus"), נהג לומר הילברט, מגדולי המתמטיקאים של המאה הקודמת. מכאן שרק על יסודותיה יהיה אפשר להקים "עולם לוגי לחלוטין", חף מבערות, שיגעון, גזענות, מלחמות ושאר מרעין בישין.
מוות לתאוות המוחלט
מהר מאוד מבינים ש"לוגיקומיקס" הוא לא ספר על מתמטיקה וגם לא על מתמטיקאים, אלא על הצורך הנוגע ללב של החיה האנושית להבין. מה שמשותף לכל חכמי המדע והפילוסופיה בכל הדורות הוא שכמעט אף אחד מהם לא סבל את החושך, את הספק, את הכאוס ואת האי־ודאות. התפתחות המדע והטכנולוגיה, ששאבו את ודאותם מהמתמטיקה, סיפקה על פניו מפתחות קסם להבנת כל הקיים, החל מעשב השדה ועד תנועת גרמי השמים; הגשמת חלומו של ההומוספיאנס להציץ במחברותיו של אלוהים ולכבוש את הטבע.
לאכזבתו גילה ראסל, כבר בתחילת דרכו האקדמית, שגם מלכת המדעים התבססה על "הנחות לא מוכחות והגדרות מעגליות". חיזוק יסודותיה של המתמטיקה תבע "לוגיקה רבת עוצמה", שלחיפושה הקדיש עשרים שנות חיים, שנחתמו ב"פרינקיפיה מתמטיקה": שלושה כרכים על יסודות המתמטיקה, שפורסמו בשנים 1910� והיו אחת העבודות היומרניות, החידתיות והשאפתניות מאז ומעולם, שראסל עצמו הטיל בה ספקות.
מסעם של ראסל ושותפיו אל האמת שאין בלתה הסתיים, כידוע, בכישלון מפואר. סליחה על הספוילר. האיש שקיווה למצוא שיטה לוגית מושלמת לפתרון כל הבעיות, "החל בבעיות הלוגיקה וכלה בבעיות החיים האנושיים", סיים את חייו מובס בשתי החזיתות. הוא קיווה שלוגיקה, רציונליות ותבונה יצילו את המין האנושי מעצמו, ויחליפו את השילוש הנפסד של רגש־אינסטינקט־הרגל, אך קיבל שתי מלחמות עולם שהפכו את הגלובוס לבית מטבחיים. הוא קיווה למצוא במתמטיקה "מציאות אובייקטיבית", אך הסתבך ברגרסיה אינסופית של הנחות יסוד בלתי ניתנות להוכחה.
זריקת המוות לתאוות המוחלט של ראסל הגיעה ב�, עת פירסם המתמטיקאי קורט גֵדל את תיאוריית חוסר השלמות. גדל ריסק את הרעיון הרומנטי שהמתמטיקה יכולה לייצג את העולם בשלמות, בהיותה חופשית מסתירותיה הפנימיות של הפילוסופיה. בסיכומו של דבר קבע גֵדל שבכל מערכת — בכל מדע, בכל שפה, בכל תודעה, ולמרבה הצער גם בעולם המתמטיקה — יש קביעות שהן נכונות אך אי אפשר להוכיחן. גם במערכת המושלמת ביותר יהיה תמיד משפט אחד שאי אפשר לאמתו על פי חוקי אותה מערכת. משפט כזה לא יהיה אמת ולא יהיה שקר, אלא בלתי ניתן להכרעה.
"ההוכחה של גֵדל" היתה פשוטה ומכאיבה כמו מכה חזקה באף. "סופו של חלום" שהפך את תולדות הידיעה האנושית לסיפור של השפלה הולכת וגוברת. גֵדל הוכיח את נצחיותה של האי־ודאות, בדומה לחורבן השטני שהמיטה מכניקת הקוונטים על יכולתה של הפיזיקה להכיר את העולם כמו שהוא באמת. הודות ל"הוכחה של גֵדל" הפכה האמת לחמקמקה וגחמנית יותר מאי פעם, ואחת התוצאות היתה חוסר האפשרות להבחין בין שיגעון לגאונות. שהרי "אם אפילו בלוגיקה ובמתמטיקה, שנחשבות התגלמות הוודאות, לא יכול להיות לנו ביטחון מלא בתבונה, אז כמה ביטחון יכול להיות לנו כבר בפעילויות אנושיות, שהן סבוכות ממילא — אם פרטיות ואם ציבוריות".
ההבנה שהעובדות המדעיות אינן מספיקות להבנת משמעותו של העולם; שצריך לצאת אל מחוץ לעולם כדי להבין את משמעותו, היתה הרסנית לחלק ממחפשיה של "האמת", שחלקם השתבש עד כדי ניתוק ממי שנקראת "מציאות". לעתים נדמה שמחברי הספר להוטים קצת יותר מדי להוכיח את המשוואה: מתמטיקאי שווה משוגע בריבוע. כך, למשל, "בנו של ראסל אובחן כסכיזופרן ונכדתו התאבדה"; "קנטור יצא מדעתו", להילברט היה בן פסיכופת; "גֵדל אושפז בגלל דיכאון, והרעיב עצמו למוות", ופְרֵגֵה הפך לגזען אנטישמי (לאלה אפשר להוסיף גם את אמפדוקלס שקפץ לתוך הר געש; פיתגורס שפחד משעועית או טסלה שהתאהב בטירוף ביונה).
אז נכון שאנשים המתרגשים מיופיין של משוואות או מפתחים רגשות הומים לרעיונות בכלל, נראים לנו תמוהים, במקרה הטוב, אבל האם זה לא בדיוק העניין עם כל אהבה; שאנחנו תמיד נדהמים מהעדפותיהם של אנשים אחרים. חוץ מזה, מתי אנשים מעניינים אותנו? אם החיים שלהם באים מתוך להט, מתוך התשוקות שלהם. המשמימים והרגילים לא מייצרים קידמה, ובוודאי לא עניין. מה שמזכיר לי את הסיפור על מרסל פרוסט, שבימיו האחרונים דיפדף בפראות בכרכי "בעקבות הזמן האבוד", מיואש מן המוזרוּת, שלא לומר החריגות, של הדמויות כולן.
"לוגיקומיקס" הוא בקיצור ספר עם רעיון מבריק, שמאפשר סליחה גם למגרעותיו. החל בעלילה המפוזרת והקופצנית לעתים, וכלה בעיסוקם הנרקיסיסטי של המחברים בלבטיהם, ויכוחיהם ואחורי הקלעים של עבודתם; גימיק חביב שבו חודרת המסגרת לתמונה, אבל מתחיל לעייף כשגם המאייר משתף את קוראיו בתסכוליו המקצועיים.
דבר אחד בטוח. בעולם של אי־ודאות איש אינו חסין מפגיעה, כשגם המתמטיקה מבקשת מאיתנו קודם כל טיפה של ענווה, גרם של ספקנות. אנחנו שואפי דעת מעצם הווייתנו, אבל בגילנו המתקדם הגיע הזמן שנשלים עם העובדה ש"ברור", "ודאי", "בטוח" ו"מובן מאליו" הן מלות הרגעה, תעתוע, אשליה ותו לא. כי אם יש דבר אחד שאנחנו יכולים לדעת בוודאות מוחלטת, הוא שתמיד, אבל תמיד, תהיינה "שאלות שאין עליהן תשובה!"
לפני כמה חודשים ביקרתי בביתה של הרבנית עדינה בר שלום בתו הגדולה של הגר"ע יוסף זצ"ל, ובמהלך הביקור שאלתי אותה על ספר שהוציא אחיינה לאור על אביה, היא אמרה לי שלא אהבה את הספר מפני שאביה מתואר שם "לא אנושי" הוא מתואר כמלאך, אלא שהיא ציינה שהכרך הראשון שיצא בחייו היה פחות גרוע. לעומת זאת, היא ציינה לשבח את ספרו של הרב בני לאו "ממרן עד מרן" שאף זכה להסכמת הגר"ע יוסף והוא מתאר את דמותו כמות שהיא. מי שבאמת מעוניין שגדולי ישראל ישמשו לנו דוגמה לחיקוי נדרש לתאר אותם דווקא כבני אנוש ולא כמלאכים. הרבנית סיפרה לי סיפורים מאוד אנושיים על אביה ואימה, מומלץ מאוד לפגוש אותה ולשמוע את הדברים. ת.נ.צ.ב.ה.
ברודי, ירחמיאל, 1955-, מחבר כותר ציון בין הפרת לחידקל : עולמם של גאוני בבל / ירחמיאל ברודי. כותר נוסף Added title page: Zion between the Tigris and the Euphrates : The world of the Babylonian geonim / Robert Brody. דפוסת ירושלים : יד הרב נסים, תשע"ו. מקום קשור Jerusalem (Israel) תאורת 427 עמודים, עמוד לא ממוספר ; 25 ס"מ. הערה ביב' עמודים 387-�: ביבליוגרפיה. סיכום "ספר זה הינו גרסה עברית מורחבת ומעודכנת של הספר The Geonim of Babylonia and the shaping of medieval jewish culture שמהדורתו השנייה יצאה לאור בהוצאת ייל בשנת תשע"ב. הספר בשתי גרסותיו הוא הסקירה הראשונה של תקופת הגאונים (מאות ו-יג לספירה) וספרותה שנכתבה מזה עשרות שנים והוא מציג תמונה מעודכנת של מצב הידע בנוגע להיבטים רבים של התרבות היהודית בתקופה גורלית זו, התקופה שעיצבה את דמותה ההיסטורית של היהדות הרבנית המבוססת על ספרות חז"ל, תורך שימת דגש על הישיבות הגדולות של בבל וארץ ישראל ופועלם של חכמיהן ושל העומדים בראשן, הגאונים. בנוסח העברי נוספו מספר נספחים העוסקים בסוגיות שצפויות לעניין את הקורא העברי המעוניין להיכנס לעובי הקורה של חקר ספרות הגאונים. חלקו הראשון של הספר מתאר את הרקע ההיסטורי להיווצרות ספרות הגאונים, ובכלל זה מוסדות ההנהגה של המרכזים הוותיקים בבבל וארץ ישראל, קשריהם עם התפוצות והתחרות בין היהדות הרבנית ובין קבוצות יהודיות אחרות בראשם הקראים. החלק השני משרטט את עולמם הרוחני והאינטלקטואלי של כחמי ישיבות הגאונים הבבליות ואת סוגי הספרות שנוצרו בישיבות הללו או תחת השפעתן שעד לראשית המאה העשירית. החלק השלישי והאחרון מוקדש למאה השנים האחרונות לערך של תקופת הגאונים. בתת תקופה זו חלו שינויים רבים בתחומי ההתעניינות של שכבת העילית הרבנית ובדרכי הביטוי של החכמים ונוצרו סוגי ספרות חדשים שהשפיעו רבות על בני התקופה ועל הבאים אחריהם" מן הכריכה האחורית. I
