| נשלח ב-17/2/2017 11:50 |
|
| |

|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2017 11:53 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2017 14:41 |
|
| |
"אולם מעבר לתרומה שאני מייחל שספר זה יתרום לחקר משנתו של רוזנצווייג ולחקר
ההלכה, אני מקווה שהספר יצליח להפגיש בין שני תחומי דעת אלו באופן שהקורא
יחוש בו כי הם יכולים לדור בכפיפה אחת, ואף זקוקים זה לזה כדי לבוא לידי מימושם.
כותרת הספר, "ּובְלֶכְּתְָך בְַדרך", מרמזת על מפגש זה. מחד גיסא ישנה הדרך, בה"א
הידיעה, דרישה נורמטיבית שהיא כביכול קבועה ועומדת, ואף בלתי–תלויה. זוהי דרך
המצּווָה על–ידי האל, וגם אם מתפתח ריבוי של קהילות ופרשנות כך שהדרך נעשית,
כדברי רוזנצווייג, ל'מערכת דרכים', היא עדיין שואפת להגיע לכדי אורח חיים המחייב
את הכלל. מאידך גיסא ישנה תנועה, הליכה, שהיא שלך — היינו, של הפרט. הדרישה
הנורמטיבית של האל מכלל–הקהילה מניה וביה מיתרגמת לפרקסיס שאותו היחיד, ורק
היחיד, מסוגל לקיים בחייו. במאמרו "המֶחשב החדש" רוזנצווייג מגדיר את ה"כוכב" כ'ספר יהודי' בכך שהוא
מקבל חשיבה חדשה באמצעות מילים עתיקות, ודרכן הוא מתרגם אותה ומעבירה
הלאה.13 בבחירתי בביטוי מן התורה המכיל מתח זה אני הולך בדרכו של רוזנצווייג,
בתקווה שאף "ובלכתך בדרך" יזכה להיות ספר יהודי."
אם הדרש הזה מורמז על הכלל אז הספר הוא בוודאי ספר יהודי.
הרי הדרך בהא הידיעה מסמל את הקביעות ללא סטיה. דרך אחת קבועה ועומדת ללא שינוי
ולכן כשאדם הולך בדרך הקבועה הזאת ולא סוטה ממנה הוא לא יכול להיות אדם מחדש .
אבל בדרשנות הכל ,כידוע, הולך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2017 10:39 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2017 15:23 |
|
| |
וכמו כולם,שפוך את היין ושמור את החבית, ואחרי זה תסביר לנו מדוע היא החבית היא היין.
י"ל היה עקבי וטען שאכן החבית היא היין, ראו http://www.haaretz.co.il/misc/1.736351
ידידנו נדב ניסח בלשונו הזהב, "היש זהב תחת הבלטות", http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2272938&forum_id=1364
רג"נ חיפש את ההגיון או המוסר וכפי שכתב בזמנו אריק 123 ב http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1257218&forum_id=1364 "הנטיה שעולה מרוח הדברים אינה מתאימה כלל לחומרות ולהקפדה בהלכה. קשה למצוא אי מוסריות בשימוש במים בשבת, למרות שניתן להשתמש במושגים בצורה לא סטנדרטית."
הרב שג"ר גם כן נמצא באותה נקודה, למרות הניסוח האלגנטי. מתן תורה כבריאת עולם. מתן תורה כבריאת עולם, אנחנו הרי יודעים יפה מאוד להבדיל בין חוקי טבע, לחוקי התנהגות.
ובקיצור, הנחת החסוד ששומרים מצוות, אח"כ מחפשים הנמקה. יעני, קבלת עול מלכות שמים, ערך שבחברה שלנו הוא לא בדיוק ברור. לפחות י"ל היה עקבי ונשאר ברמת ההכרעה המוסרית הערכית ששקולה לככה של נכדי הקט.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 20/02/2017 15:25:39
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2017 17:40 |
|
| |
מהו החידוש הגדול לא הבנתי. הרי גם על השאלה מדוע בכלל נברא העולם התשובה היא ככה ואין לשאול על זה . עכשיו גם על השאלה מדוע התורה ניתנה אחרי שכבר ניתנו חוקי חמורבי גם על זה התשובה היא ככה. ועל השאלה מה הטעם בקיומן של מצוות שאבד עליהן הכלח- נו ברור זה הרי דומה לשאלה השנייה בריאת עולם דומה לבריאת עם מכל כיוון שתסתכל על זה (כפי שכתב בע"ב )ולכן גם התשובה פה היא ככה.ואין לשאול. ועוד יותר מעניין שהלל הזקן תיקן פרוזבול . כשהנושא היה כספי הוא לא כל כך התפעל מהרעיון שהתורה היא כמו בריאת העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2017 19:36 |
|
| |
לפעמים נראה לי שכל ההוגים האלו לא מנסים להעניק תשובה למשהו, אלא פשוט לאפשר לעצמם להמשיך לחיות עם האמונה שלהם, באמצעות עיסוק בטקסט – מה שנקרא ביבליותרפיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2017 20:21 |
|
| |
כל זמן שהם מחייבים רק את עצמם, אין בכך שום רע.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2017 10:43 |
|
| |

|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2017 10:45 |
|
| |
הוצאת מאגנס:
"העסקנים החרדים מקבלים את הוראותיהם; התקשורת החרדית מפארת אותם; האינטרנט החרדי מלא בתמונותיהם. החרדים קוראים להם 'גדולי ישראל' או בקיצור ה'גדולים'. מי הם אישים אלה, מנהיגיו הרוחניים של הציבור החרדי לדורותיו, שהפכו לסמלים האנושיים שלו? מה היה פועלם ומה סוד כוחם? בספר הגדולים: אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, חברו יחדיו רבים מטובי חוקריה של היהדות האורתודוקסית כדי לפרוש לראשונה לפני הקורא את ה'פנתאון' של היהדות החרדית מראשית המאה התשע עשרה ועד אתמול. גדולי הרבנים והאדמו"רים של מזרח אירופה, של ארץ ישראל, של ארצות הברית ושל מדינת ישראל – מן החתם סופר ועד הרב עובדיה יוסף –זוכים לניתוח מחקרי רב צדדי המקיף את תולדות חייהם, יצירתם התורנית ופועלם הציבורי. אישים שנדונו עד עתה בעיקר בספרי שבחים ובסיפורי צדיקים מוצגים לראשונה תחת קורת גג אחת בניתוחים היסטוריים שיטתיים, המציגים אותם על רקע זמנם, מקומם וקהלם, אך גם מבקשים לעמוד על התכונות האישיות החד-פעמיות שהעמידו אותם בפסגת ההנהגה הרוחנית ועשו אותם לדמויות מופת.
קובץ הגדולים נכתב לכבודו ובהשראתו של פרופ' מנחם פרידמן, חלוץ מחקר החברה החרדית בישראל ומחברם של ספרים ומאמרים רבים בנושא. עורכי הקובץ נמנים עם חוקרי היהדות החרדית"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2017 11:06 |
|
| |
מחכה לקרוא את הפרק על מיימוני - גדול הדור האמיתי! (לשם שינוי אני רציני)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2017 12:11 |
|
| |
אבל הספר עוסק שאנשים שעיצבו את דמות החברה. מיימוני פונה ליחידי סגולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2017 12:45 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | אבל הספר עוסק שאנשים שעיצבו את דמות החברה.
מיימוני פונה ליחידי סגולה. |
|
אתה אולי לא מודע להשפעת העצכ"ח על החברה. וכמובן על יחידי סגולה.
אברהם גם הפעם אני עומד איתך באותו עבר.
יהודי טייל לאורך שפת נהר ארוך. מצדו השני של הנהר הוא ראה יהודי אחר.
צעק אליו ושאל איך אני מגיע לצד השני של הנהר?
הרי אתה כבר בצד השני השיב לו היהודי!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2017 13:06 |
|
| |
ירוחם תוכל לפרט את ההשפעה של עצכח על החברה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2017 14:47 |
|
| |
בעל כל מה שאוכל להגיד זה רק מהתרשמותי האישית. בין חברי ומכרי וידידי החרדים,-החברה- לאחר שנחשפו לפורום לקריא עיון לפי המלצתי.-בעבר -. דעותיהם ותגובתם לדעתם של אחרים היתה הרבה יותר סובלנית. באופן יחסי למה שהי לפני החשיפה.
|
|
|
|
|