גם אני כתבתי מהתרשמות אישית (ועם יש3 ושיטות המחקר שלו הסליחה) אבל די אם אזכיר את מיכאל אברהם ונדב שנרב, שיש להם השפעה ניכרת ללא ספק, וכמדומני שחלק נכבד מתפיסתם התברר בפורום הזה.
אגב, "מיימוני" יכול לשמש כשם כולל לרב סיינפלד, ספרן, לינקזעצער ועוד שמות שאני לא יכול להוכיח (או להכחיש!) את קיומם הפיזיקלי, שעמדו מאחורי הקמת הפורום :)  

אברם, ירוחמ

תודה רבה על המלים הטובות.

ולגבי עצמי, הלכתי להסתכל במראה. ניסיתי לצבוט את עצמי. בסוף נזכרתי שאם אני חושב שאני קיים אז אני קיים. סמיילי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הרב מימוני
 
הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה

תוקן על ידי אפריםבן ב- 02/03/2017 14:48:12

חברנו הותיק בן ציון כהנא פירסם מאמר קצר על הספר בפורום השכן שמותר להזכיר את שמו.

ספר "הגדולים" בעריכת פרופ' בני בראון וד"ר ניסים ליאון

בשבוע שעבר יצא לאור בהוצאת מאגנס ספר "הגדולים" בעריכת פרופ' בני בראון וד"ר ניסים ליאון, שנועד להעניק פרספקטיבה רחבה על תופעת ה"גדולים" של הציבור החרדי בדורות האחרונים. בספר כונסו מאמרים ממיטב החוקרים, על דמויות מרכזיות מהחתם סופר עד הדור האחרון.
בליל שבת הספקתי לקרוא כמה פרקים מהספר שהושאל לי ע"י חבר, ואני סבור שמדובר בקריאת חובה. הספר כתוב כולו באופן ברור וקריא, הוא מכיל בתוכו חומר איכותי ומעניק תמונה מהימנה ומאוזנת על ההתפתחות ההיסטורית של מעמד ה"גדולים" בכלל, ועל הדמויות המרכזיות בפרט.
כמובן שניתן לעסוק הרבה בהרכב הרשימה שנבחרה מי בפנים ומי בחוץ, אבל נדמה לי שהרבה יותר מעניין יהיה לדון בתוכן הדברים המופיעים בספר בפרקיו השונים.

הפרק של פרופ' עמנואל אטקס על ספרות השבחים החרדית-ליטאית כתובה יפה, אבל לטעמי הוא פספס את התמונה הרחבה והתייחס למספר מצומצם של דוגמאות. נראה לי שהוא נתן משקל רב מידי לספריו של שמעון יוסף מלר שכותב בעיקר על בית בריסק, והמעיט בהתייחסות לאהרן סורסקי שבעיניי הוא ממניחי היסודות לכתיבה על גדולי ישראל בכלל ועל גדולי ליטא בפרט, נראה לי שגם יש צורך להתייחס לרב דב כץ שסדרת הספרים שלו על "תנועת המוסר" הייתה חלוצית והשפיעה רבות, וכן לכותבים כמו מנחם גרליץ (מנחם גץ) ושלום מאיר ולך שלכתיבתם הייתה להערכתי השפעה עצומה על בני דורי.

הפרק של ד"ד מעוז כהנא על החתם סופר הוא בעיני נפלא ביותר, הוא מצליח לתאר באופן מיוחד במינו את דמותו הייחודית של החתם סופר בהשקפת עולם, בתורה, בפסיקה, בהתמודדות עם המודרנה ואת השפעתו יוצאת הדופן לדורות.

גם הפרק של פרופ' בני בראון על ה"חפץ חיים" הוא מצוין, הוא מציג עבודה שיטתית להבנת דרכו של הח"ח בפסיקה ב"משנה ברורה" ולהבנת חידושו הגדול בספרו "חפץ חיים", וכן להבנת מבטו של החפץ חיים על יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות ועל אתגרי התקופה.

אני מעריך שהספר עשוי להיות רב-מכר בציבור החרדי, ואשמח אם יתקיים דיון רציני ומעמיק על פרקיו השונים.

אגב, תגובה 'עניינית' מאד באשכול בבח"ח שהזכיר מיימוני:

"לדעתי חבל לבזבז זמן ולו דקה כדי לקרוא את הספר, כפשוטו חבל על האנרגיה לקרוא ולו חלק קטן מהספר.

באותו ברגע שראיתי שפרופ' עמנואל אטקס כתב פרק בספר,

הרי שאותו ספר אינו שווה ולו אגורה.

הוא איש סמול קיצוני, שאינו מסתיר את השקפתו הסמולנית,

ובנו דרור אטקס איש סמול שרודף יהודים בצורה נוראית.

יש הרבה יהודים שעצם הזכרת שמו של בנו דרור אטקס מעלה בהם חלחלה.

דרור אטקס פעיל "שלום עכשיו" מפורסם,ובארגון "יש דין" והוא אף הקים את עמותת "כרם נבות" 

שכמו ארגון "בצלם" לקח שם מהתורה, 

שם שהוא כאילו יהודי אבל על מנת לרדוף יהודים,שרוצים לחיות בארץ ישראל ביהודה ושומרון,

הרעיון של השם, הוא, למי שמכיר את הסיפור של "כרם נבות" עם אחאב שחמד את כרמו של נבות היזראעלי.

כך המתנחלים חומדים את אדמותיהם של הפלשתינים, והוא כמובן מסייע לפלשתינים נגד המתנחלים.

ומכאן שספר שכתב על החרדים, הרי הוא נגדם, גם אם במבט ראשון לא רואים את זה.

לכן חבל להתייחס לספר שאינו שווה ולו התייחסות רגעית"

ושם בתגובה נוספת, אגב הזכרת סדרת 'תנועת המוסר'

"לגבי ספר תנועת המוסר. מסופקני אם יש היום בחור ישיבה שקורא את הספר. מה שמראה על מקומו ההיסטורי, ובכלל על מקומה ההיסטורי של תנועת המוסר בימינו בעולם הישיבות (בחברון אמרו בזלזול שיש כל ערב 20 דקות דומיה בסדר מוסר לזכרו של ר' ישראל זצ"ל...), שלצערי, אין כמעט מוסר אמיתי כיום. אגב, לפני שנים רבות שמעתי ממו"ר הרב וולבה זצ"ל שיש אדם שכתב כמה כרכים על תנועת המוסר מבלי שהוא עדיין יודע מה זה בכלל מוסר..."

חבל שהתלמיד אינו חש לכבוד רבו ומצטט בשמו דברים מוזרים שלכאורה אין בהם טעם, או שלפחות טעונים תוספת הסבר.

המבחן של הגדולים הוא בפירות שגדלים מהם ולא במילים מילים מילים.
בשואה ראינו איזה קוצר ראות וחוסר תושיה הם גילו ואכמ"ל.
כאן הם גידלו את המחבלים והשונאים את נוער השוליים המתרחב והולך ואת הטפילים החיים תרתי משמע על חשבון אחרים והופכים סדרי בראשית. האשה הצנועה שהרמב"ם הרשה לה לצאת פעם בחודש מביתה הופכת למפרנסת העיקרית ואין קמח ואין תורה.
וזה רק על קצה המזלג.

בין מנהטן לשושן הבירה * על קריאה חדשה במגילת-אסתר ועל "השואה הסמויה"

"הטריק האמיתי הוא לא לחיות בידיעה, אלא דווקא לחיות במסתורין"

"הגדולים – אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל" – סקירת הספר וסקירת קבלת הפנים לספר