מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

מדף הספרים של עכ''ח


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 ... 88 89 90 ... 106 107 108

סך הכל 108 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-26/7/2018 17:54

על ספרו של קנוהל 'איך נולד התנ'ך'

https://blog.hartman.org.il/post/how-the-bible-was-born

נשלח ב-28/7/2018 20:50

×©×¢×¨×™× ××××•× ×” ×¦×¨×•×¤×” - ×”×ª×—×“×©×•×ª ×”×—×™×™× ×”×™×”×•×“×™×™× ×‘××©× ×ª×• ×©× × ×—×× ×§×¨×•×›×× / ×™×”×•×™×“×¢ ×¢××™×¨

נשלח ב-28/7/2018 21:02

נחמן קרוכמל (1840-1775) היה ממעצבי דרכה של ההשכלה בגליציה, ממכונני "חכמת ישראל" וממפלסי דרכה של היהדות האירופית המודרנית. הוא האמין בהתחדשות החיים היהודיים בעת החדשה ובתחייה לאומית תרבותית ודתית של העם ישראל. בערוב ימיו, אחרי שנים של לימוד והוראה בעל פה, ניגש לכתוב את ספרו הגדול, בעקבות מורו - הרמב"ם.

ספרו, מורה נבוכי הזמן, לא נשלם. קוראיו נקראים לשחזר דרך מה שיש בידינו את משמעות מפעלו החינוכי, הפילוסופי והדתי הגדול של מחברו. שחזור זה הוא הבסיס לשאלה: מה דמותה של התחייה שייחל לה והאמין בה? מה הוא מבקש לומר לבני דורו, ועוד יותר מכך ? מה יש בידו לומר לנו?

שערים לאמונה צרופה - התחדשות החיים היהודיים במשנתו של נחמן קרוכמל הוא ניסיון ראשון מסוגו להתבונן באורח מקיף וכולל על משנה מחקרית והגותית פורייה זו, לשחזר את היקפה, ולנתח אותה. הוא שב ומציב את מפעלו של קרוכמל בתוככי הדיון ההגותי והמחקרי בן זמננו, שב ומציע לקוראים בני הדור תובנות על משמעו של הקיום היהודי, על דרכה של יהדות השוזרת עצמה בפתיחות במיטב התרבות האנושית, ומשרישה עצמה בעמקות בקרקעה של מורשת הדורות.

יהוידע עמיר הוא חוקר המחשבה היהודית בעת החדשה. מחקריו מציבים תמונה רחבה ומעמיקה של ההגות היהודית בעת החדשה בישראל, באירופה ובצפון אמריקה. מפרי עטו: דעת מאמינה - עיונים במשנתו של פרנץ רוזנצוויג (2004); קול דממה דקה - מחשבות אמונה וביקורת (2009). בעריכתו: נחמן קרוכמל, מורה נבוכי הזמן ; דרך הרוח - ספר היובל לאליעזר שביד; -Faith, Truth, and Reason New Perspectives on Franz Rosenzweig's 'Star of Redemption'

נשלח ב-6/8/2018 15:03

דמיינו לעצמכם חזרה בתשובה בלי איומים והטפות מוסר, ללא הבטחות של אחרי המוות או לחיים אחרים. דמיינו תשובה שאיננה קשורה בדיכאון ובנפש מיוסרת, או בקיצור דמיינו תשובה בלי ספרות התשובה שקדמה לרב קוק.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק כתב את אחד הספרים המהפכניים ביותר בתולדות המחשבה היהודית, 'אורות התשובה', ספר הניצב בשורה אחת עם המורה נבוכים, סודות הקבלה וספרות החסידות. אלה נכתבו כהתמודדות עם אתגרי השעה וכולם לימדו כי הדרך היחידה להתמודד היא הכלה והמתקה ולא חלילה שלילה והתנגחות. הרב קוק נענה לאתגר שזימן עידן הנאורות, ההשכלה והאסתטיקה, ששבר את הכלים כולם, ולא הותיר אבן אחת על תילה. עידן שבו האדם החליף את האלוהים, והתשובה והכפרה עברו מהיכלות התפילה אל בתי הכלא או אל ספות הפסיכולוגים.
אורותיו הבוהקים של 'אורות התשובה' מהווים ניסיון רב הוד ואומץ לשרטט מחדש את עולם התשובה, לעת שכולה אהבה ורצון וחירות. בדומה לו ובעקבותיו, נעשה אדם הוא מסע פנימה, לא אל מעבר לאדם אלא אל תוכו. זהו מסע חודר לב ונפש, גוף ונשמה, מסע אל העם היהודי ובעיקר, מסע אל העתיד במקום אל העבר. ספר זה מבקש להיות למורה דרך, ליטול את המפה ששרטט הרא"ה הגדול, לנווט בעזרתה אל החיים הממשיים ולחלץ ממנה משנה סדורה לדורנו"

הרב שלמה וילק הוא רב בית הכנסת 'עמק רפאים' בירושלים וראש ישיבת ההסדר או"ת מחניים בגוש עציון. נשוי לפרופ' שושנה, אב לחמישה וסב לאחת.

נשלח ב-7/8/2018 18:40

תוכן עברי

××—×¥ ××¡×’×™×¨×”

נשלח ב-13/8/2018 09:16

״קיצור תולדות האנושות״ היה ספר על העבר.
״ההיסטוריה של המחר״ היה ספר על העתיד.
עכשיו בא תורו של ההווה.
21 מחשבות על המאה ה־21 הוא ספר על ההווה.
על המהפכות, הוויכוחים, הספקות, הסכנות וההזדמנויות של הרגע הזה.
זה ספר שבו יובל נח הררי מכוון את איזמל המנתחים החד שלו לסוגיות מורכבות המוכרות לכל קורא — הגירה, טכנולוגיה, עבודה, טרור, סביבה, פוליטיקה - כדי להכניס בהן קצת סדר והיגיון.

פרופ' יובל נח הררי מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתמחה בהיסטוריה של ימי הביניים, בהיסטוריה צבאית ובהיסטוריה עולמית.
ספריו קיצור תולדות האנושות וההיסטוריה של המחר תורגמו ליותר מחמישים שפות ונמכרו, נכון לסוף שנת 2017, ביותר מ־12 מיליון עותקים"
21 ××—×©×‘×•×ª ×¢× ×”×××” ×”-21 / ×™×•×‘× × ×— ×”×¨×¨×™

נשלח ב-14/8/2018 05:47

הרומן החדש של יוכי ברנדס מגולל את סיפורו של הבעל שם טוב דרך עיניה של בתו, אדל, שאישיותה כובשת ומסעירה לאפחות מאישיותו של אביה.

יוכי ברנדס, שקנתה לה בספריה הקודמים מאות אלפי קוראים נלהבים, רתמה עצמה כאן למשימה קשה במיוחד, מלאתמכשלות ומהמורות, וצלחה אותה בהצלחה מסחררת. לראשונה אנו מבינים כיצד התפתחה תורת החסידות של הבעל שםטוב, שלב אחר שלב, מתוך הנפילות ומתוך העליות שחווה בחייו, וכיצד יצר מהפכה של אינדיבידואליזם שהקדימה אתזמנה, כאשר קבע כי הגאולה תגיע בשעה שבני האדם יתקרבו אל הנשמה של עצמם.

אדל הוא ספרה החשוב והנועז ביותר של ברנדס, ועם זאת השוטף והקריא מכולם. הוא נקרא כמסע ברכבת הרים דוהרת.תחנה רודפת תחנה ואירוע רודף אירוע, ולעיני הקוראים מתגלים ההתרחשויות, הדמויות והכוחות ששינו את פניה שלהיהדות לבלי הכר.

- יגאל שוורץ

נשלח ב-14/8/2018 05:57

ספרן

יום ה' 27.9.18 חוה"מ, שעה 22:00 / תיאטרון גבעתיים
רומן עם הבעש"ט - הבעל שם טוב

ערב לכבוד ספרה החדש של יוכי ברנדס "אדל".
אדל שמה של בתו של הבעל שם טוב , המוכר בקיצור שמו הבעש"ט. אדל מספרת את סיפור חייו, מלא התהפוכות של אביה וחושפת כיצד הגה את תורתו. עשרות אלפי הסיפורים על הבעש"ט נכתבו כולם בידי גברים. אדל מספרת עליו אחרת.
תורתו נקראת: אש דת למו. ובראשי תיבות: א ד ל.
מעט ידוע על הבעש"ט, אבי החסידות.
בתחילה היה ראש מחנה הצדיקים הנסתרים ולאחר מכן מחולל תנועת ותורת החסידות.
סיפורים על אחת מן הדמויות היהודיות המרתקות ביותר.
ערב של השראה וסיפורים מעולמות מיוחדים וקסומים. חוויה!

מנחה ומספר: יוסי אלפי שירה ונגינה: מענדל ראטה

עם: יוכי ברנדס, חיים באר, שי פירון, פרופ' אסא כשר,

ד"ר יואל רפל, נפתלי שיינמן.

נשלח ב-14/8/2018 17:20

ספרן

ספרן כתב:

יוסף אביב"י :

"קבלת ר' אברהם יצחק הכהן קוק מצויה ביד הכל. אין היא גנוזה בכתבי יד נעלמים, אלא גלויה במאמרים, בפנקסים, בקבצים, ובספרי האורות ואורות הקודש, שנדפסו ונודעו ברבים. כל אלה ספרי קבלה הם – קבלה מוצפנת בביטויים שיריים ומליציים, שאינם אלא כינויים שקראו המקובלים לספירות האצילות. בכינויים אלו פירשו המקובלים את תוכנה ואת פעולתה של כל ספירה וספירה. הראי"ה נטל את הכינויים הללו, ושזר וארג אותם בפסקאות שכתב על אלוהים, הוויה, אדם וישראל. שפת כינויים שלמה לו לראי"ה, וידיעתה היא מפתח הכרחי להבנה מלאה ומדויקת של כתביו ורעיונותיו.

ספר זה מושתת על הכרת שפת הכינויים של הראי"ה. אלפי כינויים מפוענחים בו, הם וביאוריהם ומקורותיהם בספרי המקובלים. על פי משמעותם של כינויים אלו מבאר הספר מאות פסקאות מכתבי הראי"ה. הפסקאות מובאות בו בשלמותן, ופענוח הכינויים המשובצים בהן מגלה את מערכת הספירות המונחת ביסודן. בדרך זו מבוארות הפסקאות באר היטב, והן מצטרפות לבניין שלם ומסודר של הגיוני הראי"ה. כך בונה הספר, נדבך אחר נדבך, את שיטתו השלמה של הראי"ה הפותחת באידיאלים האלוהיים ומגעת עד התיקון הכללי ועד תנועת ההוויה ההולכת ומשתלמת תמיד.

הספר מבאר את קבלת הראי"ה בלשון בהירה וברורה, ופורש אותה לפני הציבור הרחב – הן לומדי קבלה, הן אלה שעדיין לא באו בשעריה"

https://www.makorrishon.co.il/culture/69677/

נשלח ב-14/8/2018 17:22

"פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"

מפעל אדירים של חוקר עצמאי בכתבי הראי"ה קוק מציג את מקורותיה הקבליים של הגותו וטוען שהיא נשענת כולה על מבנה האצילות. השאלה היא אם אין בכך כדי לצמצם את דמותו של הרב

מאת רועי הורן

ב׳ באלול ה׳תשע״ח (13-08-2018)

שתף בפייסבוק שתף בטוויטר שתף ב- Whatsapp שתף בדוא"ל

דמותו והגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק עוד פועמות בלהט בציבוריות הישראלית. הן בקרב הציונות הדתית, הן בשדה ההתחדשות היהודית, באקדמיה ובקרב חוזרים בתשובה.

קבלה, דוד רקיע' 1985. צילום: משפחת הצייר דוד רקיע

המבקש לקרוא בכתביו נתקל בשפה מליצית ולעיתים מסורבלת, עם חזרות הנדמות כמיותרות וביטויים לא מוכרים. הדבר איננו מקרי. הרב קוק ביקש לברוא שפה חדשה, שפה דו־פרצופית – מסורתית ומודרנית. בהתאמה לדו־פרצופיות זו, בזירת הקרב של חוקרי הגות הראי"ה נערכת מזה עשרות שנים "תחרות משיכת חבל" בין שני מחנות.

בקצה האחד חוקרים הסבורים שאת הרב קוק יש לקרוא כהוגה בן העלייה השנייה, וכי כל המליצות הקבליות אינן אלא עטיפות צלופן למחשבות חדשות לגמרי. כך למשל סברה רבקה ש"ץ־אופנהיימר, שהייתה מהראשונים שהחזיקו במחברותיו של הרב קוק (ה"קבצים") קודם שהתפרסמו, ואף זכתה ללמוד בחברותא עם הרב צבי יהודה את כתבי אביו, שהרב קוק לא היה אלא "סופר מודרני בן המאה התשע־עשרה או המאה העשרים בכל הלך רוחו".

בקצה השני מצויים חוקרים הסבורים כי הבנת התשתית הקבלית של דברי הרב קוק הינה קריטית – הן להבנת שפתו הפתלתלה של הרב והן להבנת האתוס הכללי הפועם בכתביו. כך סבר בין השאר גם הרב הנזיר, שציין מקורות קבליים לאורות הקודש, וזאת בניגוד לרב צבי יהודה קוק שהתנגד לגישה זו, ובעקבותיו כך נהוג עד היום בישיבות הקו. בשדה המחקר, את החבל בצד זה מחזיק בשתי ידיים איתנות חוקר עצמאי, יוסף אביב"י. להוכחת עמדתו וביסוסה פרסם את הספר המוצג בזאת לקורא, "קבלת הראי"ה".

טענתו העיקרית של המחבר היא ש"הרב קוק פותח את החלון ורואה את האצילות הא־להית". כלומר, הרב קוק חי, נושם וחושב על פי מבנה האצילות שביארו המקובלים. כשהוא מתבונן בעולם – בבעיות "הדור" ובתהפוכות התקופה – הוא חושב דרך הסכֵמות הקבליות; וכשהוא מנסח את הדברים – הוא מוריד אותם לשפת הזמן. רק הבקי ברזיה של "שפת הכינויים" – מגוון השמות הנרדפים של המושגים הקבליים – יכול לשחזר את הלך מחשבתו ולהבינה לאשורה. החיבור המונומנטלי שלפנינו מונה כמעט אלפיים עמודים, מסודרים בארבעה כרכים, ובתוכו מתבארות מאות פסקאות מכתבי הראי"ה לאורה של הקבלה. הדברים שלהלן הם תוצאה של כמה הרהורים ומחשבות בעקבות מפעל גדול זה, המבקשים לאפיין אותו ולאפשר גישה נוחה למעיין בבואו לעשות בו שימוש.

משקפי האר"י

החיבור שלפנינו, שנכתב על ידי מומחה מובהק לקבלה בכלל ולכתבי האר"י בפרט, מנתח את מושגי הקבלה אצל הרב קוק על פי קבלת הראשונים (כרך א ומחצית כרך ב) ואחר כך פוסע צעד אחר צעד בדרך שבה האר"י בעצמו לימד את סדר האצילות. כאן, בכל צעד, הוא מציג את מהלכו של האר"י, וכנגדו הוא בוחר פסקה או שתיים מכתבי הרב קוק, המקבילה לדעתו לצעד זה. כך שהלומד את ספרו של אביב"י כסדרו לומד למעשה את קבלת האר"י עם פענוחה המטאפורי־מליצי בידי הרב קוק.

המובאה מכתבי הרב נחלקת לשורות־שורות, וכנגד כל מילה כמעט מקביל המחבר את המונח (ה"כינוי") הקבלי המתאים לה, לדעתו. בסופה של המובאה מצטט המחבר את המקורות הקבליים הרלוונטיים שמהם נטל הרב את מונחיו. המחבר חוזר ומדגיש כי פענוח המונחים נעשה בהסתמך על מבט פנורמי רחב על כתבי הרב קוק. הוא אף טורח ומצביע בכל פעם על מקומות אחרים שבהם מונחים אלו מצוינים, על מנת שהקורא יוכל להתרשם בעצמו האם אכן שפת כינויים סיסטמתית לפנינו, או שמא לרב קוק הייתה שפה חופשית שבה בחר בכל פעם מונח אחר, בהתאם למה שרצה לומר.

פעמים רבות הקריאה בכתבי הרב קוק מבעד למשקפי האר"י, בעזרת ספר זה, פוקחת עיניים. הקורא מגלה שמהלכים קבליים שלמים מקופלים אצל הרב קוק במילים ספורות, הנראות כעברית מליצית. אציין דוגמה אחת. הרב קוק כותב כך: "זורח הוא באספקלריא של קודש האידאל המלא של העולם, לא אותו האידאל המוזער, הנופל בהוויה המצומצמת… והוא יסוד העולם היותר עתיק, מציאות העולם היותר ממשית. המציאות הזעירה רק מיניקת לשדו העליון היא מתקיימת ומתברכת" (שמונה קבצים, ז, ד).

בפסקה זו המושגים הקבליים שקופים למדיי, גם ליודעי ח"ן בראשית דרכם. הרב רומז כאן ליחסים בין פרצוף זעיר אנפין לאריך אנפין, שני מושגי יסוד מקבלת האר"י. ברם, רק מתקדמים ישימו לב ששתי המילים האחרונות, "מתקיימת ומתברכת", מקפלות בתוכן שני מבנים חשובים בקבלת האר"י – האחד זיווג "פרצופים" לשם קיום העולם, והשני זיווגם לשם תוספת "מוחין", שהיא הברכה. המחבר מביא את המקורות בקבלת האר"י בשלמותם (עמ' 918־920), לא לפני שהסביר במילותיו שלו את הנושא. זו דוגמה אחת מני מאות לכך שהיכרות יסודית עם מקורותיו של הרב עשויה לפענח את נפתולי לשונו. לימוד הספר כסדרו עשוי לעשות סדר רב בעבור לומדי משנת הרב.

דע עקא, ארגון הספר באופן הזה מביא גם לכך שחידושים עקרוניים רבים של אביב"י – שאינם עוסקים רק במישור הפילולוגי – אינם זמינים למעלעל בין דפיו. המעיין ב"תוכן העניינים" לא יכול לשער שבחיבור שלפניו חידוש משמעותי, מן הבחינה ההיסטורית, בהבנת דרך התהוות "למהלך האידאות בישראל"; לא יֵדע שהמחבר זיהה נמענים ספרותיים מגוונים שעימם ניהל הרב קוק דיאלוג הגותי, כגון ברדיצ'בסקי, הרמן כהן וניטשה; ולא יוכל לדעת שהרב קוק לפעמים מפרש את האצילות בדרך קבלת הראשונים (ולא על פי האר"י). קריאת הפרק האחרון בספר – שבו המחבר סוקר ממעוף הציפור את מהלכו של הספר ובתוכו מצויות הפניות פנימיות חשובות – עשויה לעזור לקורא להתמצא טוב יותר בספר זה.

עוד יש לדעת כי המחבר בטובו סידר מפתח לפסקאות הרב קוק וכן מילון מושגים מפורט. כך שהלומד פסקה מסוימת בכתבי הרב, ונתקל בביטוי מסוים, יכול לבדוק את שימושו המקורי בקבלה בספרו של אביב"י. אני משער שמעתה ואילך מגידי השיעורים בכתבי הראי"ה וכל חוקריו ייעזרו במפתח זה טרם שיפליגו בפירושיהם על דברי הרב וידייקו בלשונו. להערכתי, זו תהיה הדרך העיקרית שבה יעשו שימוש קוראי החיבור שלפנינו.

הכול אצילות

המחבר הינו שחקן ותיק בשדה חקר הקבלה. חוקרי הקבלה ולומדיה נעזרים בספריו – ובראשם, חיבוריו החשובים "בנין אריאל" ו"קבלת האר"י" – ובידיעותיו הרבות בשדה סבוך זה, שאותן הוא מפזר בנדיבות לכל דורש בפורומים אינטרנטיים שונים. אך עם זאת הוא בוחר שלא לשחק בשדה המחקר האקדמי. אביב"י אמנם הקצה אחד־עשר עמודים (106־116) להצגת דעות החוקרים שישבו על מדוכת כתבי הרב קוק ועסקו בדיוק בשאלה כיצד יש לקרוא בדברי הראי"ה, אך הצגה זו תכליתה לשלול את דעותיהם שלילה גורפת.

לטעמי הוא אינו מציג את דעותיהם בצורה הוגנת ואינו מנהל עימם דיאלוג של ממש. כמו כן, לאורך הספר הקורא כמעט לא ימצא הפניות למחקרים על אודות הרב קוק וכתביו בסוגיה מסוימת, על מנת שידע האם הדברים מחזקים או סותרים אותם, כמקובל במחקר. ייתכן שהאופן היחיד לכתוב עבודה מסוג זה הוא להתעלם מכל המחקר הקיים, מפאת היקפו העצום, אך מבחינה מדעית הדבר מקשה על קידום המחקר.

על אף יחסו המסויג של המחבר כלפי המחקר, הוא אינו טומן ידו בצלחת, ומחדש מושג לועזי שיתאר נכונה, לדעתו, את תורת האלוהות של הרב קוק. המחקר בדרך כלל כינה את שיטת הרב בכינוי "פאן־אנ־תאיזם", היינו עולם הנמצא באלוהות, ובכך הוא שונה משפינוזה, שטען כידוע ל"פנ־תאיזם" – כלומר שהעולם (הטבע) הוא האלוהים ולהפך. לשיטת המחבר הרב קוק לא סבור שהעולם שורה באלוהות, אלא שהמציאות כולה אינה אלא האצילות האלוהית, הספירות האלוהיות, ה"אידאלים האלוהיים". את האלוהים עצמו לא ניתן להשיג. על כן יש לכנות את שיטתו "פנאמנציוניזם" (עמ' 1,379), שמשמעותו הכול (Pan) הוא אצילות (emanation). מעניין יהיה לעקוב עד כמה יחלחל מושג מחודש זה לחיבורים האקדמיים. בעיקר כאשר עמדת המחבר, שלפיה הרב קוק לא זיהה אלוהות בעולמנו (כפי שעשתה החסידות למשל), שנויה במחלוקת גדולה בין לומדי משנתו.

העוקב אחר עבודותיו של המחבר יגלה תנודה מסוימת בעמדתו. בחיבוריו המוקדמים יותר הוא נקט עמדה סטרילית הרבה יותר בכל הקשור להשפעות הגותיות חיצוניות על הרב, ואילו בחיבור זה המחבר מצביע על מגוון בני־שיח שהיו לרב ושלאורם ביטא את דבריו. אלא שבניגוד לרבים מן החוקרים, המדברים על "השפעה" של ניטשה, למשל, על הרב, המחבר מראה שזהו חלק מה"אסטרטגיה" הכללית של הרב – שלא לשלול דעות שלילה גורפת, אלא לזהות את הניצוץ שבהן ולשלבו במערך תפיסת האצילות שלו.

אל תסגרוני בכלוב

שתי מחשבות אחרונות על שמו של הספר, "קבלת הראי"ה". בפרק החותם והמאסף של החיבור, המחבר מכנה את שיטת הרב כ"הערה ארוכה אחת על האצילות". הבקי בתורת הרב, גם אם צלח את מאות העמודים של חיבור שלפנינו, ודאי ירגיש אי נחת. משל למה הדבר דומה? למי שיכנה את שיטתו של איינשטיין כ"סתימת חורים" בתיאוריה של ניוטון. הרב קוק עצמו אכן כתב רבים מדבריו מתוך התבוננות עמוקה באצילות, אך התוצאה הייתה עודפת בהרבה. הרב עצמו סבר ש"לבאר את המקורות (הקבליים שלו, בספרו 'אורות') אין תועלת [!], על פי רוב אין המקורות מביאים להדיא את המחשבה שלי אלא הם מראים על זה אחרי התבוננות והרגשה עמוקה" (איגרות הראיה, ד, עמ' סח).

שלוש המילים האחרונות הן הפער שבין כתבי המקובלים לבין הרב קוק. פעמים שהפער הוא כל כך גדול עד שהגדרת דברי הראי"ה כ"הערה על האצילות" אינה קולעת לתוצאה שהתקבלה. "אל תסגרוני בשום כלוב, לא גשמי ולא רוחני, שטה היא נשמתי ברחבי שמים…" (שמונה קבצים, ג, רעט), ביקש הרב. אכן קשה מאוד למשטר את הגות הראי"ה לשיטה קבלית מסוימת, והדבר ניכר גם במבנה המורכב של החיבור שלפנינו. הרב קוק קובע, בנוגע למושגים הקבליים, ש"הם מסורים בידך ואי אתה מסור בידיהם" (שמונה קבצים, א, קפא), לפיכך הניסיון לעשות סדר ושיטה פסוקה בדבריו יביא מטבעו לכדי סתירות פנימיות, שכן אין השיטה המקורית מחייבת את זו החדשה.

לא רק קבלת הראי"ה היא קבלה מסוג חדש, הרב קוק עצמו היה מקובל מסוג חדש. המחבר עוסק בכך בהרחבה (כרך ב, פרקים לב־לג) אך אף על פי כן, הפן האישי והסובייקטיבי הבולט שבכתבי הרב קוק אינו בא כאן לידי ביטוי מספיק. שהרי כותב הרב: "אני צריך לדבר הרבה אודות עצמי, ענייני עצמותי מוכרחים להתברר לי הרבה מאוד. בהבנתי את עצמי אבין את הכל, את העולם ואת החיים, עד הגעת הבינה למקור החיים" (שמונה קבצים, ז, קפט). יתרה מזו, הרב היה מכריע על "נכונותו" של רעיון מסוים על פי המידה שהוא מענג את הלב – "הרעיון שכל ההוויה כולה היא רק עניין האלוהות ואין עוד דבר לגמרי מבלעדי ה' הוא מענג את הלב מאד. והתענוג הרוחני שהרעיון הזה מסבב הוא המופת על צד האמת המתבטא על ידו" (אורות הקודש ב, עמ' שצו). הרב קוק אכן צפה באצילות, אך זאת מתוך התבוננותו בנבכי נשמתו (וכאלה היו גם האר"י, ר' נחמן מברסלב ואחרים).

בנוסף, הרב קוק ראה עצמו כ"בונה האומה", כצדיק הדור וכבעל שליחות משיחית. תודעתו זו היא קריטית להבנת האתוס והווקטור של כתביו. הקורא בספר שלפנינו עלול לחשוב שהרב קוק היה מקובל שביקש לכתוב הגות מודרנית ב"שפת הכינויים" של הקבלה. ברם, כתבי הראי"ה אינם רק הגות חדשה אלא ביטוי אישי למאמציו האישיים ברמה המטפיזית "להצדיק" את הדור, להעלותו, לזכך את המחשבות הזרות שלו ולהכשיר את הקרקע לגאולה. הפאתוס האישי הזה והשימוש בשפת הקבלה על מנת לתאר חוויות אישיות עזות ניכרים לא רק בפסקאות שהמחבר נמנע מלהביא, אלא גם בפסקאות שהביא בספרו אך ללא הפרספקטיבה האמורה. הבנה זו עצמה קוראת לשימוש בכלים נוספים בקריאת כתבי הרב, שאחריהם ייאלץ המעיין בספר זה לתור אצל חוקרים אחרים.

לסיום, המפעל המונומנטלי שלפנינו פותח שלב חדש בהבנת כתבי הרב קוק, ותשואות חן למחבר על טרחתו הרבה, למעלה מעשור שנים, להעניק לציבור החוקרים והלומדים גישה חדשה־ישנה לקריאה בכתבי הרב. כאן גם המקום להודות להוצאת יד יצחק בן צבי שהוציאה מתחת ידה דבר כה מתוקן, בהתחשב בנפח הפרויקט ומורכבותו.

עוד יבואו המעיינים ויציגו תמונה אינטגרלית יותר של קלסתרו של הראי"ה, המשלבת את הישגי המחקר הקיים יחד עם הבנה מדויקת יותר של נימי שפתו העדינה ויסודותיה בקבלה, הבאים לידי ביטוי בחיבור שלפנינו. בכך תוסיף ותתבהר דמותו גדולה של הראי"ה. ובנוסף, גם נלמד פרק חשוב בהבנת הדיאלקטיקה המרתקת של מסורת וחידוש.

נשלח ב-21/8/2018 17:16

מרן הרב עובדיה יוסף:
מנהיג בין הלכה לקבלה, בין פוליטיקה למיסטיקה

ספר זה הוא למעשה מונוגרפיה מקיפה על דמותו של אחד המנהיגים היהודים המרתקים במאה ה־20 ובכלל: הרב עובדיה יוסף. במקביל, הוא גם מדריך מקיף על אחת התופעות הדתיות המרתקות שהתעוררו ותפסו מקום מרכזי בתקופת הנהגתו ובכלל: הקבלה והמיסטיקה (ה’נסתרוֹת’). בחיבור זה שני המקבילים המסעירים הללו נפגשים. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור שלי “אנו אין לנו עסק בנסתרות”? הרב עובדיה יוסף: יחסו למקובלים ויחסיו עם הנסתרות, שנכתבה באוניברסיטה העברית בירושלים, בהדרכת פרופ’ בנימין בראון, והוגשה לסנאט האוניברסיטה בחשון תשע”ז.

אם כן, הספר עוסק בשתי תופעות דתיות דרמטיות: ראשית, בדמותו של הרב עובדיה יוסף (2013-1920), אשר במשך ארבעים שנה, מאז בחירתו לתפקיד הרב הראשי לישראל, היה דמות רבנית מרכזית בעם היהודי ובעל תפקיד־מפתח בעיצובה של החרדיות הספרדית ובהנהגתה של המפלגה הפוליטית המזרחית ש”ס. הוא היה בה ה’מרן’. שנית, ב’נסתרות’. במקביל לפריחת מנהיגותו ההגמונית של הרב עובדיה, בעיקר מאמצע שנות השמונים של המאה ה־20, הלכה ופרחה וזכתה לעדנה בישראל גם נוכחות ה’נסתרות’ – המיסטיקה, הקבלה, המאגיה, המשיחיות, הבאבות, העלייה לקברי צדיקים וכיו”ב (טענתי היא כי מבחינה מתודולוגית, יש מקום לקטגוריה כזו – ‘נסתרות’ – בחקר הדת היהודית, בניגוד לנטייה המחקרית הרווחת להפריד בין גילויים אלה. זאת, על יסוד הקשר ההדוק ביניהם בתודעתה העצמית של התרבות הדתית היהודית, ועל יסוד המרכיב האי־רציונלי המשותף לכולם). כאמור, הספר מספק הצצה מקיפה אל תוך פרדס עולם הקבלה והמיסטיקה ומדגיש את המקום המרכזי המסעיר והמרתק של תרבות נעלמה זו, אוצַר תרבותי יהודי נסתר. הנחת היסוד שלי לגבי דומיננטיוּת ה’נסתרות’ ולגבי מקומה המרכזי של תורת הקבלה הינה שהמיסטיקה היא כוח מניע נוכח ועז וכה מרכזי, הן בדת בכלל והן בדורו ובסביבתו של הרב עובדיה בפרט, ועל כן היא דרך ראויה ופריזמה בהירה להקיף דרכה אפילו מונוגרפיה של דמותו של איש ההלכה הרב עובדיה על כמעט כל היבטיה המרכזיים, מהאישי, המשך בהלכתי, דרך הציבורי ועד לפוליטי.

דימויו הציבורי, התורני והאישי של הרב עובדיה התאפיין בראייתו כ’אנטי־מיסטיקן’. הספר בא, בין היתר, לבחון דימוי זה, מתוך חידוש מתודולוגי של ניסיון להביא אל הדיון את ההיבטים הבלתי רשמיים, האוראליים, העממיים, שהתרחשו בביתו ובהנהגתו ובחינת הטקסטים הכתובים והמוכּרים לאור עדויות חדשות אלה. בספר מושם דגש מיוחד על מקורות שלא נעשה בהם שימוש מקיף במחקרים בעבר ובמרכזם טקסטים של מאות דרשות של הרב עובדיה, פרי עבודת תמלול אישית שלי במשך השנים הארוכות שבהן ליוויתי אותו כחוקר באקדמיה וכפרשן בעיתונות. בנוסף לאלה שימשו את המחקר אוסף סרטוני וידאו ביתיים שבהם צולם הרב עובדיה בארבע אמותיו, אין־ספור שיחות רקע, לימוד בלתי פוסק בעשרות ספריו ושלל עדויות מתוך הבית, הישיבה והמפלגה, על הנהגותיו, הוראותיו ודרכיו האישיות, ואף הפוליטיות. כל זאת תוך שימת דגש על בחינת הפוסק בתודעתו העצמית.

השער הראשון, “הרב עובדיה כאנטי־מיסטיקן”, מציג את דמותו כרב הנמצא בעימות מתמיד עם המקובלים בני דורו ועם מקורות ההשראה שלהם, האר”י הקדוש והבן איש חי. מעבר למאבק של הרב עובדיה נגד מגמות שילוב הקבלה בהלכה, מוצגות גם הפעילות שלו לדיכוי הדת העממית וההתנגדות שלו לפרקטיקות מיסטיות ולהתפרצויות בעלות נופך מיסטי כגון התנועה הספרדית־חסידית הגדולה בתקופת מנהיגותו, הלוא היא חסידות ברסלב.

השער השני, “הרב עובדיה כמיסטיקן”, הוא החידוש המרכזי של חיבור זה והוא מערער את מסקנות השער הראשון ואת התזה בדבר דימויו האנטי־מיסטי של הרב עובדיה. השער מחבר את הרב עובדיה מחדש אל עולם התורה הספרדי־מיסטי. הוא מביא את הסתירות ביחסו אל ה’נסתרות’, את המורכבות ביחסו אליהן, את השניות ביחסו אל הקבלה, ואת הפערים בין הרטוריקה שלו, למשל ביחס לאמונת עין הרע של הציבור, לעומת היחס הרציני שהוא מגלה כלפיה באופן אישי. עיון בספריו, בדרשותיו ובאורחותיו מגלה כי הוא בן־בית בשפה הקבלית וכי היא חלק בלתי נפרד מעולמו
הדתי־אמוני־תרבותי העשיר. הוא אף משלב קבלה בהלכה במקומות לא מועטים, לעתים אף בניגוד להוראות ‘מרן’ רבי יוסף קארו. בניגוד להנחות הרווחות המוקדמות, הרב עובדיה שלח אנשים לתיקונים קבליים, ואף הוא עצמו נקט פרקטיקות מיסטיות, החל מקמיע שכתב לעצמו ושתוכנו מובא בספר, דרך שימוש בעשב פלאי בעל סגולות פלאיות וכלה בטקס גירוש עין רעה שהזמין לעצמו לאחר שלרגל מערכת בחירות תמונותיו כיסו דפנות אוטובוסים והוא חשש שאנשים ‘ילטשו עין’ ושהדבר יגרום לו עין רעה. גם בענייני מיסטיקה ברפואה, ניכרת אצל הרב עובדיה גישה שמרחיקה את היכולת להגדיר אותו כ’אנטי־מיסטיקן’. אם לא די בכך, שדים, דיבוקים, גלגולים וכדומה מתבררים כחלק בלתי נפרד מעולמו התרבותי. השער מציג את הפנים הכפולות ביחסו ל’נסתרות’. מצד אחד לעתים התנגדות חריפה, אך מהצד האחר לעתים קבלה גמורה. כך למשל בעניין החלומות אנו יכולים לראות את יחסו הממעט של הרב עובדיה לחלומות הציבור, ולעומת זאת אנו מציגים את תיאוריו של מי שנחשב לאחד מגדולי הדורות על אודות סדרת חלומות התגלותיים נדירים, שבמהלכם התגלו אליו הרמב”ם, הבן איש חי, הריב”ש, הרב בן ציון אבא שאול ועוד. מדובר בחלומות שלא שמענו דומים להם משום רב בדורו, בכלל זה חלום משיחי־חזיוני.

השער השלישי, “המיסטי ככלי פוליטי”, עוסק בשימוש של הרב עובדיה באי־רציונלי ככלי רציונלי. כמנהיג תנועה פוליטית וכמי שמבסס את מעמדו כ’גדול הדור’ וכ’פוסק הדור’, הוא עשה שימוש נרחב בכלים מתחום ה’נסתרות’: קמיעות, קללות, ברכות והעצמה מיסטית של כלים מנהיגותיים כ’דעת תורה’ ו’קפידא’.

התמונה המלאה, המשתקפת מול עינינו מספר זה, מאפשרת מבט אחר לבחינת יחסו של הרב עובדיה ל’נסתרות’ ומבט אחר על הניסיונות להשתמש בשמו כדי להרחיק
לכת בשלילה האידאולוגית של התרבות הקבלית־מיסטית בכלל והמזרחית בפרט. כשם שאי־אפשר להכחיש את הערכתו הנמוכה של הרב עובדיה לתופעות הקבליות בדורו, כך אי־אפשר להכחיש את הערכתו העצומה לתורת הקבלה לכשעצמה. לאור מסקנות חיבור זה, יקשה לראות בו רב ‘רציונליסט’, ‘אנטי־מיסטיקן’, ‘מתנגד קבלה’, כפי שלעתים ניסו לציירו. ניכר כי מאבקו למען קבלת פסיקות רבי יוסף קארו ונגד השתלטות הקבלה, המקובלים וביטויים שונים של הדת העממית, הוא חלק בלתי נפרד ממאבק גדול יותר; חלק ממאבק כוח, סמכות והגמוניה מול אליטות מתחרות, האליטה
הקבלית־ספרדית והאליטה החרדית־ליטאית. גם דרכו ההלכתית המקילה, תחת האידאה של ‘כוח דהיתרא עדיף’, נדמית כבשורת אלטרנטיבה למדיניות ההחמרה הן של האליטה החרדית־אשכנזית והן של האליטה הקבלית־ספרדית. מתוך כך מואר בספר מאבק הדגל של הרב עובדיה למען הנחלת שיטת ‘מרן’ – רבי יוסף קארו – באור אחר. המסקנה המחקרית היא כי בסופו של דבר, ואולי שלא לגמרי במודע, כשהרב עובדיה תוקף את ה’נסתרות’ ודורש קבלה טוטלית של סמכות ‘מרן’, אין כוונתו דווקא לקבלת הנהגת והוראות ‘מרן’ רבי יוסף קארו, אלא במידה רבה לקבלת הנהגת הוראות ‘מרן’ הרב עובדיה יוסף.

ממסקנות המחקר עולה כי ברטרוספקטיבה היסטורית, מפעל חייו של הרב עובדיה יוסף היה כביר אף יותר ממה שאמר במפורש: הייעוד לא היה רק דתי־הלכתי, אלא גם עדתי־חברתי. בהתאם לכך, הייעוד לא היה רק להנחיל את פסיקתו ההלכתית של מרן רבי יוסף קארו בלבד, אלא להנחיל גם את מנהיגותו הציבורית ופסיקתו ההלכתית של מרן הרב עובדיה יוסף עצמו. זאת, כדי לאחד את הציבור הספרדי/מזרחי (במובנו המורחב) לכוח אחד ולהעמיד אותו, את הרב עובדיה עצמו, כסמל דתי־רבני־ספרדי וככלי חברתי־פוליטי. כל זאת כדי שיתייצב כַמנהיג התורני הבלעדי, כמרן האולטימטיבי, וישמש כַמודל המחולל של המפעל ההיסטורי מטלטל המציאות, מפעל החזרת העטרה הספרדית ליושנה.*

* מדובר בחיבור אקדמי, ומיותר להדגיש כי אין להסיק ממנו מסקנות הלכתיות חלילה. לשם כך נועד מפעלו הספרותי העצום של הרב עובדיה ושל בניו ותלמידיו.

נשלח ב-21/8/2018 17:29

תוכן עניינים מלא

מבוא………………………………………………………………………………………. 17

א. מטרת הספר והשאלות העיקריות……………………………………………………. 18

א1. מטרת הספר: הבנת מפעלו ההיסטורי הדתי־תרבותי־פוליטי־חברתי של הרב עובדיה (דרך בירור שאלת יחסו ל’נסתרות’) 18

א2. שאלת מקום המאבק בקבלה ובמקובלים בתוך מפעל חייו……………………………….. 20

א3. שאלת השימוש של הרב עובדיה במיסטי ככלי פוליטי…………………………………….. 24

א4. שאלת מקום המיסטיקה בחיים הדתיים בדור הרב עובדיה ובסביבתו…………………. 24

א5. שאלת הפער בין הרטוריקה הציבורית לבין השימוש האישי במיסטי…………………. 25

ב. היבטים מתודולוגיים…………………………………………………………………. 26

ב1. המתודה הנקוטה בחיבור זה ותרומתה למחקר מחשבת ישראל…………………………. 26

ב2. תשתית הנתונים………………………………………………………………………………………….. 27

ב3. הייחוד המתודולוגי: דרשות הרב עובדיה ככלי מחקרי מרכזי……………………………. 30

יתרון הדרשות על הספרים: הרב עובדיה שבעל־פה מול הרב עובדיה שבכתב…………………. 30

הממד האקטואלי שבדרשות……………………………………………………………………………….. 35

ב4. בירור מושגים שיינקטו בספר……………………………………………………………………….. 36

ב5. הפערים: הציפיות ‘הגבוהות’ במחקר והמיסטיקה ‘הנמוכה’ בשטח…………………… 41

ג. מצב המחקר………………………………………………………………………….. 43

ג1. המחקר הקיים……………………………………………………………………………………………… 43

ג2. סוגיות המצריכות מחקר……………………………………………………………………………….. 50

ביוגרפיית הרב עובדיה יוסף על בסיס תודעתו העצמית…………………….. 54

קווים ביוגרפיים על בסיס תודעתו העצמית………………………………………………………. 54
ביבליוגרפיית יצירתו התורנית………………………………………………………………………… 62

שער ראשון: הרב עובדיה כאנטי־מיסטיקן…………………………………………… 65

פרק ראשון: התזה המקובלת: הרב עובדיה אנטי־מיסטיקן………………………………………… 66

א. דימויו האישי והציבורי של הרב עובדיה כמתנגד ל’נסתרות’………………………………. 66

ב. ‘אנו אין לנו עסק בנסתרות’…………………………………………………………………………….. 71

פרק שני: מעמד הקבלה במרחב שבו עוצב ופעל הרב עובדיה…………………………………… 76

פרק שלישי: התנגדות הרב עובדיה לשילוב קבלה בהלכה…………………………………………. 91

א. מקרה מבחן: תפילין של רש”י ותפילין של רבנו תם………………………………………….. 91

א1. עיקרי המחלוקת…………………………………………………………………………………………. 91

א2. התמונה הכללית………………………………………………………………………………………… 92

א3. פסיקתו של הרב עובדיה, מתחיה הפנימיים והסתירות בין הפסיקה לבין השיטה………… 93

א4. הפסיקה המעשית: יש להניח שני זוגות תפילין………………………………………………….. 94

א5. הפסיקה התודעתית: אין להניח ששני סוגי התפילין הם אמת –

מתקפה על התפיסה הקבלית כמנוגדת להיגיון…………………………………………………… 95

א6. הנימוק הטכני להנחת זוגות התפילין לחוד……………………………………………………….. 96

א7. הפסיקה: נגד מרן. ההנמקה: יש לציית למרן…………………………………………………….. 98

א8. הפרדוקס: הנימוק להצדקת הפסיקה נגד הקבלה – מיסטי……………………………………. 99

ב. המערכה של הרב עובדיה נגד מעמד־העל של האר”י והבן איש חי…………………….. 100

ב1. מול הבן איש חי……………………………………………………………………………………….. 100

ב2. היעדר החידוש בקבלת השו”ע כקודקס המחייב ובהגדרת רבי יוסף קארו כמרן………… 102

ב3. החידוש: דחיית מעמד־העל של הקבלה והדרישה לביטול מנהגי עדות המזרח………… 103

ב4. ביקורת מבית: הרב יעקב יוסף נגד אביו ובעד האר”י…………………………………………. 104

הרקע הלא הלכתי: הרב עובדיה נגד הקרובים לו……………………………………………………. 104

הברכה על פירות אילנֵי־סרק…………………………………………………………………………….. 108

האם יש לברך ברכת ‘הנותן ליעף כוח’?……………………………………………………………… 109

ב5. תנא דמסייע: שימושו של הרב עובדיה בגאון מווילנה לערעור מעמד האר”י…………… 111

הרב עובדיה: “האר”י כמעט [!] יחיד בדורו בקבלה”…………………………………………….. 111

הרב עובדיה: הגאון מווילנה מקובל גדול מהאר”י – מחלוקת ‘אמן יהא שמיה רבה’……… 113

הקדיש ומחלוקת ‘ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה’…………………………………………………. 115

הרב עובדיה: על פי הגר”א אין חובה להאמין בכל קבלת האר”י……………………………….. 116

ג. מקרה מבחן: ברכת ‘מעין שבע’ בליל פסח שחל בליל שבת………………………………. 118

ג1. רקע: עיקרי המחלוקת………………………………………………………………………………… 118

ג2. הרב עובדיה נגד נימוק הסוד של המקובלים…………………………………………………….. 119

ג3. אש המחלוקת בשטח:

מהרב עובדיה הצעיר ועד בתי הכנסת הספרדיים בערוב ימיו……………………………………. 120

מאבקי הרב עובדיה בזירת בתי הכנסת……………………………………………………………….. 123

ג4. המחלוקת החריפה על ‘מעין שבע’ בבתי אבלים וחתנים……………………………………… 127

ד. מכסח השדים: צמצום מקומם של כוחות הטומאה במרחב החיים הרגיל……………. 128

ד1. העיקרון: ‘דלא קפיד לא קפדינן בהדיה’…………………………………………………………. 128

ד2. דחיקתם של שדים מהשירותים של דורנו………………………………………………………… 130

ה. מקרה מבחן: פולמוס הגילוח בכלל ובספירת העומר בפרט………………………………. 131

ה1. המחלוקת על גילוח הזקן בכלל……………………………………………………………………. 131

ה2. המחלוקת על הגילוח בספירת העומר…………………………………………………………….. 133

ו. שו”ת מן השמים – פסילת הפסיקה החזיונית…………………………………………………… 135

ז. הלכה וקבלה – קשת העמדות הרבניות אל מול הרב עובדיה……………………………… 138

ז1. מודל קשת יחס הרבנים לשילוב הקבלה בהלכה

ובחינת מקומו של הרב עובדיה על הרצף………………………………………………………… 138

ז2. קשת עמדות לגבי שילוב הקבלה בהלכה…………………………………………………………. 143

ז3. קשת עמדות לגבי מעמדה ההלכתי של קבלת האר”י………………………………………….. 147

ז4. הרב עובדיה יוסף לאור מודל הקשת………………………………………………………………. 150

ח. מפעלו ההלכתי של הרב עובדיה לנוכח יחסו לשאלת הלכה וקבלה…………………… 152

ח1. אנטי־קבליות ו’כוח דהיתרא עדיף’………………………………………………………………… 152

ח2. אנטי־קבליות והשאיפה להנחלת שיטת מרן…………………………………………………….. 166

פרק רביעי: נשים, מיניות וצניעות………………………………………………………………………… 173

א. גישתו הא־חרדתית של הרב עובדיה לענייני המין…………………………………………….. 173

ב. ריחוקו של הרב עובדיה ממסעות תעמולה למען הצניעות………………………………… 178

ב1. המאבק באייפונים, בטלפונים הניידים ובאינטרנט – ‘עץ הדעת’ החרדי………………….. 178

ב2. הסתייגויות הרב עובדיה מיוזמות צניעות………………………………………………………… 180

ב3. ריחוקו של הרב עובדיה ממסע התעמולה למען ההפרדה באוטובוסים…………………… 181

ב4. מתינותו של הרב עובדיה בעניין ההפרדה בין גברים לנשים בחתונות…………………….. 182

ג. קול באישה ערווה……………………………………………………………………………………….. 184

ג1. הכרעת הרב עובדיה כי מותר לאישה לברך ‘הגומל’ בפני גברים……………………………. 186

ג2. הכרעת הרב עובדיה כי מותר לאישה לעתים לומר קדיש……………………………………… 188

ג3. הכרעת הרב עובדיה כי מותר לאישה לקרוא מגילת אסתר לגברים בנסיבות מסוימות…. 192

ג4. הכרעת הרב עובדיה כי אישה יכולה לעלות לתורה וללמוד תורה………………………….. 194

ד. ‘שיער באישה ערווה’ – שורש מאבק הרב עובדיה בפאות הנוכריות…………………… 198

ה. ‘פגם הברית’ – מרכזיותו אצל המיסטיקנים ושוליותו אצל הרב עובדיה……………… 202

ה1. הוצאת זרע לבטלה (הוז”ל) בתרבות המיסטית היהודית……………………………………… 202

ה2. הטכניקה של המקובל הרב עדס נגד חטא הוז”ל……………………………………………….. 204

ה3. התיקון של רבי נחמן לחטא הוז”ל והביקורת עליו…………………………………………….. 207

ה4. תיקוני השובבי”ם……………………………………………………………………………………… 209

ה5. גלגולים בעירום בשלג……………………………………………………………………………….. 210

ה6. ‘יביע אומר’ וחטא הוז”ל – סקירה (והתיקון של הרב עובדיה להוז”ל)…………………… 211

ו. ארבע-שבע: ההקלות של הרב עובדיה בדיני נידה……………………………………………. 214

ז. הפוסק בתודעתו העצמית: ‘היום אין לי יצר הרע’…………………………………………….. 219

פרק חמישי: התנגדות לפרקטיקות מיסטיות ומאגיות……………………………………………… 222

א. טבילות, תיקונים ותעניות…………………………………………………………………………….. 222

א1. טבילה במקווה………………………………………………………………………………………… 223

א2. תיקונים קבליים……………………………………………………………………………………….. 225

א3. תענית גשמים – לא למי שתורתם אומנותם……………………………………………………… 226

א4. תענית בנים בימי פטירת הורים – לא לבני תורה……………………………………………….. 226

א5. תענית חתן ביום חופתו – לא לספרדים………………………………………………………….. 227

ב. מעמדה של צוואת רבי יהודה החסיד……………………………………………………………… 228

ג. ממנהגים עממיים ועד הזמנת קוסם………………………………………………………………… 236

ג1. ‘דרכי האמורי’………………………………………………………………………………………….. 236

ג2. איסור הזמנת קוסם, אפילו לשמח חתן וכלה…………………………………………………….. 238

ד. ההתנגדות לעלייה לקבר רשב”י בהר מירון…………………………………………………….. 240

ה. קבלה מעשית……………………………………………………………………………………………… 244

ה1. רקע: דברים אחדים על השימוש בשמות קדושה וטומאה אצל חז”ל ובהווה…………… 244

ה2. הנוסחאות המאגיות של הרב כדורי……………………………………………………………….. 249

ה3. התנגדותו של הרב עובדיה לקבלה המעשית……………………………………………………. 251

פרק שישי: הרב עובדיה נגד רבי נחמן מברסלב……………………………………………………… 254

א. רבי נחמן מברסלב כאדמו”ר ספרדי……………………………………………………………….. 254

ב. התנגדותו של הרב עובדיה לנסיעה לאומן ול’הגיגים’ של רבי נחמן…………………… 258

ג. תמיכתו של הרב עובדיה במחבר הקונטרס החריף נגד רבי נחמן………………………… 259

ד. ביטאון ש”ס נגד ברסלב……………………………………………………………………………….. 265

ה. הפיוס: ‘הכשרתו’ של רבי נחמן כמי שהחזיר את החסידות אל פסקי השו”ע……….. 267

שער שני: הרב עובדיה כמיסטיקן……………………………………………………. 273

מבוא לשער השני……………………………………………………………………………………………….. 274

פרק ראשון: תמיכה בשילוב קבלה בהלכה…………………………………………………………….. 276

א. פסקי הלכה של הרב עובדיה על פי הקבלה ונגד השולחן ערוך………………………….. 276

ב. מקרה מבחן: המחלוקת על מועד הנחת תפילין בתשעה באב……………………………. 280

ב1. הנחת תפילין בתשעה באב: הכרעת הרב עובדיה ורקעה…………………………………….. 280

ב2. הנחת תפילין בתשעה באב: מחלוקת הרב עובדיה ורבנים מהעדה המרוקאית………….. 281

ג. מקרה מבחן: ברכת האילנות ובריאת גולם………………………………………………………. 283

ד. מקרה מבחן: תרנגול כפרות………………………………………………………………………….. 287

ה. נימוקים קבליים ומיסטיים להצדקת פסיקה הלכתית ומנהגים ספרדיים………………. 290

ה1. ייבום לעומת חליצה………………………………………………………………………………….. 292

ה2. נוסח התפילה המועדף……………………………………………………………………………….. 294

ה3. שילוח הקן (וההתנצלות בפני היונה)…………………………………………………………….. 295

ו. דוגמה לביקורת על הרב עובדיה כלא עקבי בפסיקתו לפי מרן……………………………. 297

ז. החזרת עטרה ליושנה בתפיסת הרב עובדיה…………………………………………………….. 298

פרק שני: תמיכה בפרקטיקות מיסטיות ומאגיות…………………………………………………….. 302

א. היזקקות לפרקטיקות מאגיות קבליות ועממיות……………………………………………….. 302

א1. תיקונים: עדויות מפתיעות על הפניות של הרב עובדיה למקובלים………………………… 302

א2. החמסה והחוט האדום……………………………………………………………………………….. 304

ב. רוחות ושדים………………………………………………………………………………………………. 305

ב1. נענוע הלולב כטקס לגירוש רוחות………………………………………………………………… 305

ב2. אזהרות מהשד קטב מרירי…………………………………………………………………………… 308

ב3. חשש מרוח רעה או משדים מתחת למיטה………………………………………………………. 309

ג. עין הרע……………………………………………………………………………………………………… 316

ג1. התיאוריה: “ואני אומר: ‘מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה'”……………………………….. 316

ג2. ‘חמירא סכנתא מאיסורא’……………………………………………………………………………. 317

ג3. הפרקסיס המיסטי: חושש לעצמו ונוקט אמצעים נגד עין הרע………………………………. 320

ד. גלגולים, דיבוקים ותיקוני נשמות………………………………………………………………….. 324

ד1. הדיבוק…………………………………………………………………………………………………… 324

ד2. אמונת הגלגול וההתמודדות עם השואה – (“כל מה שהיה בשואה, למה היה?”)………. 327

ד3. אמונת הגלגול ותקנת החוטאים:

ברכה על פירות לתיקון נשמות חילונים המתגלגלים בהם…………………………………… 332

ה. החלפת שמות כסגולה…………………………………………………………………………………. 334

ו. עצות כלכליות על יסוד הנחות על־טבעיות………………………………………………………. 338

ז. עצות רפואיות על יסוד הנחות על־טבעיות………………………………………………………. 341

ז1. היתר לכתוב קמיע בשבת…………………………………………………………………………….. 341

ז2. אכילת טרף – כבד של כלב – כסגולה לרפואה מנשיכתו…………………………………….. 343

ז3. היתר טיפול בצהבת בעזרת יונים (צער בעלי חיים וחילול שבת)……………………………. 344

ז4. אכילה לפני התפילה בניגוד להלכה – כסגולה………………………………………………….. 345

ז5. ריפוי כאב אוזניים, על ידי חלב מאישה, לתוך אוזן החולה…………………………………… 346

ז6. עדויות על תשובות אישיות של הרב עובדיה בענייני רפואה אלטרנטיבית,

היפנוזה, רפואה קוסמית, אסטרולוגיה וטיפולים לא מדעיים אחרים……………………….. 347

ז7. הרב עובדיה מבצע המתת־חסד בטקס קבלי לחולה במצב של צמח………………………… 349

ז8. לא לתרומת איברים – כן לתחיית המתים………………………………………………………… 351

ז9. מניעת אולטרה־סאונד והפלות………………………………………………………………………. 354

ז10. הוצאת זרע מחולי סרטן…………………………………………………………………………….. 360

ז11. הוראת התעלמות מסכנת האיידס למוהלים…………………………………………………….. 360

ז12. ביטויים של יחס שלילי לרפואה………………………………………………………………….. 362

ח. הרב עובדיה בתודעתו העצמית – מחולל נסים ו’מופתים’………………………………… 363

פרק שלישי: האם נכנס הרב עובדיה לפרדס הקבלה?……………………………………………… 369

א. בין ‘אני לא יודע קבלה’ לבין ‘הרב עובדיה גדול המקובלים’…………………………….. 369

ב. השימוש בטקסטים קבליים להצדקת שיטת ‘כוח דהיתרא’………………………………… 372

ג. נוכחות בסיס התפיסה הקבלית בבסיס תפיסתו הדתית………………………………………. 376

ג1. אמירת ‘לשם ייחוד’ בהצבעה לש”ס בקלפי……………………………………………………… 376

ג2. הרב עובדיה וכוונות קבליות………………………………………………………………………… 383

ג3. יחסו המורכב של הרב עובדיה לטקסטים קבליים………………………………………………. 386

לימוד קבלה כקיום מצוות תלמוד תורה……………………………………………………………….. 388

מכוני קבלה………………………………………………………………………………………………….. 390

ד. מרן כמיסטיקן (ממרן רבי יוסף קארו עד מרן הרב עובדיה יוסף)……………………….. 391

פרק רביעי: חלומות הרב עובדיה…………………………………………………………………………. 398

א. רקע…………………………………………………………………………………………………………… 398

ב. יחסו של הרב עובדיה לחלומות הציבור…………………………………………………………. 400

ב1. הטבת חלום…………………………………………………………………………………………….. 401

ב2. תענית חלום…………………………………………………………………………………………….. 402

ב3. ברכת המפיל……………………………………………………………………………………………. 404

ג. הפוסק בתודעתו העצמית: הרב עובדיה מספר על חלומותיו……………………………… 407

ג1. הרב בן ציון אבא שאול מתגלה לרב עובדיה בחלום…………………………………………… 407

ג2. הרמב”ם מתגלה לרב עובדיה בחלום……………………………………………………………… 407

ג3. הריב”ש מתגלה לרב עובדיה בחלום………………………………………………………………. 408

ג4. הכרעת הלכה (התרת עגונות מלחמת יום הכיפורים) בעזרת חלום…………………………. 408

ג5. התגלות הרבנית מרגלית יוסף בחלומות………………………………………………………….. 409

ג6. הופעת הרבנית מרגלית יוסף המנוחה מן המתים (!) לשם סיוע ליולדת………………….. 411

ג7. התגלות רחל אמנו לחיילי צה”ל ועזרתה המבצעית להם……………………………………… 411

ג8. התגלות נשמת אמו של הרב עובדיה בטקס הכתרתו…………………………………………… 411

ג9. התגלות הבן איש חי בחלומו של הרב עובדיה………………………………………………….. 412

פרק חמישי: תסיסה משיחית בסביבת הרב עובדיה…………………………………………………. 414

א. החלום המשיחי של הרב עובדיה…………………………………………………………………… 415

ב. הדרשות המשיחיות של הרב עובדיה……………………………………………………………… 419

ב1. החזרת עטרה ליושנה כחזון משיחי……………………………………………………………….. 421

ב2. אל מול ההתפרצות המשיחית החב”דית…………………………………………………………. 423

ב3. הרב עובדיה עצמו כמשיח בן יוסף או כ’המלאך המשיח’……………………………………. 426

ב4. ציפיית הגאולה: חינוך ילדים לא לצום בתשעה באב…………………………………………. 428

ג. הרעיון המשיחי: הרב עובדיה באספקלריית תפיסת רמב”ם……………………………….. 430

ג1. פתיחה……………………………………………………………………………………………………. 430

ג2. המשיח כתופעה טבעית………………………………………………………………………………. 432

ג3. האירועים הטרום־משיחיים………………………………………………………………………….. 438

ג4. רוחניות וגשמיות, ארציות ושמיימיות…………………………………………………………….. 440

ג5. אומות העולם בתהליך המשיחי…………………………………………………………………….. 443

שער שלישי: המיסטי ככלי פוליטי

נוכחות הקבלה והמיסטיקה בעולמו הפוליטי של הרב עובדיה………………….. 447

פרק ראשון: האי־רציונלי ככלי רציונלי………………………………………………………………….. 448

פרק שני: קמיעות וברכות……………………………………………………………………………………. 457

פרק שלישי: אמצעי האכיפה של הסמכות הדתית – קללות, נידויים וקפידא………………. 467

א. קללות ונידויים…………………………………………………………………………………………… 467

א1. קללה על מי שלא יצביע ש”ס………………………………………………………………………. 467

א2. נידויים, חרמות וקללת מוות………………………………………………………………………… 469

א3. שאלת מוסריוּת הקללות……………………………………………………………………………… 474

א4. טקס קללת המוות על יוסי שריד…………………………………………………………………… 475

א5. הקללה על אריאל שרון (“יישן ולא יקום”)……………………………………………………… 476

ב. ה’קפידא’ ועוד……………………………………………………………………………………………. 479

ב1. רקע בסיסי………………………………………………………………………………………………. 479

ב2. ה’קפידא’ של הרב שך על דרעי…………………………………………………………………….. 480

ב3. ה’קפידא’ בביתר עילית – האיום והקרב על מנהיגות מרן……………………………………. 483

ב4. קבלת הוראות מרן וקללת מרן דרך הלוויין……………………………………………………… 485

ב5. הפגיעה ברב עובדיה כסיבה למותם של בני אדם………………………………………………. 488

ב6. עוד על המאבק ברב מרדכי אליהו…………………………………………………………………. 491

פרק רביעי: ההלכתי, המיסטי והפוליטי: ‘דעת תורה’ בגרסת הרב עובדיה…………………. 495

א. הדרך אל ‘שלטון המרנים’……………………………………………………………………………. 495

ב. המיסטיזציה של דעת תורה ומקומה בבניית סמכותו של הרב עובדיה………………… 498

ב1. רקע בסיסי………………………………………………………………………………………………. 499

ב2. תרומת הרב עובדיה להעצמה המיסטית של המושג ‘דעת תורה’…………………………… 500

הגרסה הספרדית ל’דעת תורה’………………………………………………………………………….. 502

‘אל־טעות’: האפיפיור אינו טועה (וגם הרב עובדיה)………………………………………………. 503

הרב שך: נראה שדעת תורה עשויה להתברר כטעות………………………………………………. 505

‘שולחן ערוך החמישי’ – הפער בין הרב עובדיה לליטאים………………………………………. 509

ב3. משבר דעת תורה וביטויו ברחוב הספרדי………………………………………………………… 510

ג. קווים משותפים: המאבק במקובלים והמאבק בליטאים……………………………………. 516

ד. מקס ובר ומקור הסמכות של הרב עובדיה………………………………………………………. 522

סיכום: ‘אף שאין לי עסק בנסתרות’ – מנהיגותו של הרב עובדיה………………. 525

א. המסקנות העיקריות העולות מעבודת מחקר זו……………………………………………………. 525

ב. הפירות המתודולוגיים של חיבור זה והדיאלקטיקה בדרכו של הרב עובדיה……………. 528

ג. האומנם אנטי־מיסטיקן? בצבת ה’נגלוֹת’, ה’נסתרוֹת’ והסתירוֹת…………………………….. 530

ד. סיכום מרכז הכובד של בשורת הרב עובדיה……………………………………………………….. 537

ביבליוגרפיה ורשימת קיצורים……………………………………………………….. 540

חיבורי הרב עובדיה יוסף…………………………………………………………………………………. 541
הרשימה הביבליוגרפית: חיבורים אחרים

(ספרות מקור ומחקר; ספרים; חוברות ומאמרים)……………………………………………….. 544

מפתח השמות………………………………………………………………………….. 621

נשלח ב-23/8/2018 12:20

'דרך לייבוביץ' / ראיון

www.makorrishon.co.il/judaism/71193/

נשלח ב-26/8/2018 16:59

××™× ×˜×§×¡×˜ ×—××•×¤×™ ××•×˜×•××˜×™ ×–××™×.

נשלח ב-26/8/2018 21:39

"בזמן" הוא מסע ססגוני ומרתק אל אוצרות הזמן היהודי. ספרה של דליה מרקס, חוקרת תפילה, בעלת תפילה ויוצרת תפילה, מציע לקוראת ולקורא נקודות מבט מגוונות, לא אחת מפתיעות ומרגשות, על חודשי השנה העברית וחגיהם. הטקסט מציע זוויות ראייה מסורתיות, מתחדשות, עכשוויות, וקורא לנו לבחון כיצד אלה יעשירו את חיינו ויעניקו לרצף הזמן שלנו משמעות ופוריות. המחברת פונה אל שורה ארוכה של קהלים בחברה הישראלית ומבקשת לכונן לימוד המביא לידי מעשה, לאפשר השתרשות במורשת ישראל שתביא הן לחיזוק גזעהּ הן להצמחת ענפים חדשים ממנו. בזמן הוא עיון שווה לכל נפש, המחדש את הישן ומקדש את החדש.
הרב פרופ' יהוידע עמיר

התנועה הציונית יצרה שיבה אל מרחבי חיים שונים: שיבה אל המרחב הלשוני (תחיית השפה), שיבה אל המרחב הגיאוגרפי ושיבה אל מקורות התרבות והמסורת. משלושתם נותר האתגר של שיבה אל ארון הספרים כקשה והגדול מכולם. הספר של הרבה דליה מרקס בא להשלים את החסר הזה ומחזיר את לוח השנה העברי על כל מועדיו והאירועים הכרוכים בו אל החוויה הישראלית. הורים ואנשי חינוך פורמלי ושאינו פורמלי ימצאו בקובץ הזה עושר של ידע שיכול למלא את מחסני הרוח של העם החי בארצו וחולם בשפתו.
הרב ד"ר בנימין לאו

לפנינו ספר שממש כמו הירח מתחדש מדי חודש ומאיר את דרכנו כל השנה, מדי שנה. הוא כתוב בידה האמונה של הרבה פרופ' דליה מרקס, מומחית בתחום התפילה, השופכת זוהר חדש על החגים, הימים הטובים והמועדים.
פרופ' צביה ולדן

מי שיקבלו על עצמם ללוות את השנה בקריאה אטית ומאירת עיניים של הספר, חודש אחר חודש, ימצאו בו שלל רב, אך גם מי שיציצו בו מפעם לפעם ימצאו את עולמם עשיר יותר ואת ימיהם, בחג ובחול גם יחד, מלאי זיו ומפיקים נוגה.
פרופ' אביגדור שנאן, מתוך ההקדמה

בית >

פורומים >

דת ואמונה >

עצור כאן חושבים >

מדף הספרים של עכ''ח

מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול

1 2 3 ... 88 89 90 ... 106 107 108

סך הכל 108 דפים.