מדף הספרים של עכ''ח

הפופולריות העצומה של ספרי דוקינס (עשרות מיליוני עותקים) מוכיחה לדעתי, שאנשים רבים חיפשו הוכחות לתפיסה כפרנית. מדוע עשו זאת?

"לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות" (חז"ל). עריות או כל התנהגות אחרת הרצויה לאדם והיא מנוגדת לקונספציה דתית, מכריחה אותו ליצור לעצמו עולם פנימי נטול אל. דוקינס הושיט את המשענת הזו לאנשים רבים מספור, ונדמה שניתן לקבוע, בזהירות המתבקשת, כי הוא גדול מפיצי הכפירה מאז ומעולם.

צבוני:

האם יש לך מקור שספרי דוקינס נמכרו בעשרות מליוני עותקים? לדעתי מדובר אולי בחמש מליון ומסתמא פחות. בשביל הפרופורציה יש להעיר שספרי דת נמכרים בעשרות מליוני עותקים, הרבה יותר מאשר ספרי כפירה.

מרחביה, אני מניח שאתה מציע 'יש אלוהים!', וכך חשבתי בהתחלה. אבל זה טוב לתרגום העברי, ולא לאנגלית. וחוצמזה, הכנופיה דידיה כבר הצליחו להעמיד את המפה כך שספר שקרוי כמו הצעה זו ייראה כמו הרצאה של אמנון יצחק, ואף אחד לא יפתח אותו.

אמשלום,
אני לא כותב ספר שמוכיח שיש אלוהים, אלא ספר שמראה שזה סביר יותר מאשר שאין, ושה'הוכחות' של דוקינס לכך שאין הן הבלים. הבעיה היא שהספריו הם רבי מכר ויש להם השפעה עצומה. רבים נבוכים מההבלים שהוא כותב, ולא מעט פגשתי בעצמי.
גם אני חשבתי ששאלת ההוכחות כבר מאחורינו, אבל מתברר לי מנסיון אישי חד משמעי שלא.

ובאשר להערות כאילו אף אחד כיום אינו מתייחס להוכחות וטיעונים, לענ"ד זוהי טעות גדולה. גם מי שליבו נוטה מסיבות שונות לפה או לשם, בד"כ נזקק לגיבוי רציונלי-פילוסופי-מדעי. ולכן בהחלט יש טעם להתמודד עם הדברים גם במישור זה. זו טעות של רבים שמסבירים שהכל תלוי בחום אנושי וחביבות, ושאר ירקות. אלו שטויות, בגלל שהשני המישורים הללו קיימים אצל כל אחד, ובהחלט חשוב לבחון ולטפל גם במישור הפילוסופי-אינטלקטואלי.
אגב, לדעתי הבעיה היותר גדולה היא עם המאמינים ולא עם הכופרים. לחלק גדול מהמאמינים יש רגשי נחיתות גדולים, ולמעשה הם מאד מתרשמים מהטיעונים ההם, אלא שאינם עושים את הצעד מהתבקש מסיבות שונות. הם נשארים חסרי ביטחון ועם רגש נחיתות, כאילו הרציונליזם נמצא בצד אחד, והצד הדתי הוא נסתר מהמדע, פרימיטיבי ורגשי יותר. בעוד שלדעתי המצב הוא בדיוק הפוך.

צבוני, לא מזמן אמר בראיון שנמכרו 1.5 מיליון במהד' האנגלית רק.

מיכי,

חבל שמה שמפריע זה שיקולי שיווק והידמות לאמנון יצחק, ולא עצם ההונאה, אם כדבריך זה רק "להראות שסביר יותר משאין" עדיף לענות לכסיל כאיוולתו - "אין אלהים?"

מיכי
האם תשכנע שיש אלוהים או גם שהוא נתן תורה ומצוות?

צבוני
התירוץ של לא עבדו ישראל הוא אולי נכון אבל אסור לבנות עליו. באותה מידה אתה יכול לומר שאדם הוא דתי כי הוא מפחד לחרוג מחברתו, רוצה פוליסת ביטוח נגד הגיהנום, החברה הדתית מספקת חום וכו'.

אמשלום

אופס...

האם אלוקים יכול לכתוב ספר להוכיח את מי שמוכיח את מציאותו....

האין זאת עצם שאלת האמונה?.

בעל

שאלתך היא שאלת מליון הדולר.

אכן, מעולם לא הבנתי מה הטירחא על הוכחת הא-ל, כשקוטב הדיון והקושי האנושי הוא על היחס בינו לעולם (=התגלות) - מתן תורה!

אמור לאדם עליך להאמין, אולם זה לא דורש ממך שום דבר מסוים שנתגלה מאת הא-ל = נמסר מסיני מסופקני אם זה יטריד בכלל מישהו.

דומני שזה עומק המדרש:

"לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות"

לשון אחר:

שאלת האמונה היא בעצם בעיית המחוייבות הנורמטיבית למול הא-ל כאשר יש פטרונות על תוכנה!

הלך, זו טעות נפוצה. הטיעון שלך אינו נכון.
מי שאינו מאמין בקיומה של יישות טרנסצנדנטית כלשהי, הטענה שהיא התגלתה והטילה עלינו חובות היא מופרכת (=קנקן התה השמיימי של ראסל, או מפלצת הספגטי המעופפת. ראה אצל דוקינס). אבל אם יש את האמונה הפילוסופית, עמומה ככל שתהיה, ברקע, אזי הטענה שמשהו התגלה אלינו והטיל עלינו חובות כבר אינה נשמעת כה מופרכת ומצוצה מהדמיון. כעת יש מקום לויכוח.
על כן אתה צודק שהטיעונים הפילוסופיים אכן אינם גומרים את הדיון, אבל הם אלו שמאפשרים אותו. בלעדיו זה כלל לא יתחיל.

בעניין הנתונים: אכן, טעיתי. יש אלוהים מכר באנגלית כמיליון וחצי עותקים, בשאר מדינות המלך מה עשו... תורגם ל-31שפות (ויקיפדיה).

לגופם של דברי קודמיי: למדנו אפוא, שהתפיסה האינטואיטיבית האנושית חשה שאם ישנו אלוהים, אזי יש לעולם משמעות, ויש לאלוהים ציפיה מבני האדם. התפיסה שהעמידו כופרי ימי קדם, לפיה "עזב אלוהים את הארץ", אינה באה לידי ביטוי ב-back ground של האנושות.

[מיכי,

האם אתה מכיר אנשים שדיון פילוסופי מסוג זה קירב או הרחיק אותם מן הדת?
אני מכירה עשרות (ואולי מאות) של אנשים משני הסוגים (קירוב/ריחוק), ואצל אף אחד מהם לא היוו השיקולים הפילוסופיים מרכיב מהותי בבחירה (גם אם חלקם התחבאו מאחורי פסאודו-טיעונים פסאודו-פילוסופיים).

כל זה, כמובן, לא בא לעצור מבעדך להתדיין. אני בעד הרחבת הדעת, גם אם (ואולי דוקא אם) אין לה תכלית פרקטית משום סוג.]