מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

מדף הספרים של עכ''ח


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 ... 96 97 98 ... 106 107 108

סך הכל 108 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-5/4/2019 15:45

ספרן

ובחקתיהם לא תלכו -

נתיבות בחקר האורתודוקסיה

מאת יוסף שלמון

היהדות המודרנית ידעה מאז המאה ה-17 טלטלות רבות מבית ומחוץ. מבית הסעירו אותה השבתאות, הפרנקיזם, החסידות, ההשכלה, הרפורמה, הקונסרבטיזם, הציונות, הסוציאליזם והחילון. מחוץ נתקלה היהדות המודרנית בביקורת פילוסופית, באנטישמיות, ברדיפות פיזיות ורוחניות, בגירושים, בשלילת זכויות, ועוד. בתוך סבך התמורות והתנועות החדשות האלה צמחה גם האורתודוקסיה, שבאה להגן על היהדות המסורתית, אך לא נמנעה משימוש בכלים חדשים. מה אפוא מקומה של האורתודוקסיה ברשת זו של גורמים ששינו את פניה של היהדות המסורתית מבית ומחוץ אילו מטרות הציבה לעצמה, ואילו אמצעים נקטה מה שללה כליל ומה קיבלה, בדרכה, מן התנועות היריבות האם מדובר במלחמת תרבות או במאבק פוליטי

פרופ' שלמון חוקר מסכת גורמים זו מתוך פנייה אל מאפייניה ושורשיה, מתוך התמקדות בדמויות מרכזיות שעיצבו את דרכה של האורתודוקסיה. בסדרת המאמרים המוגשת בספר הזה משרטט המחבר את החברות שבהן פעלו הגורמים השונים, ובראשן יהדות מרכז אירופה ומזרחה וארץ ישראל. נסקרים כאן על דרך המדגם כל סוגי האורתודוקסיה: אורתודוקסיה מרכזית, אולטרה-אורתודוקסיה, אורתודוקסיה מודרנית ואורתודוקסיה לאומית"

פרופ' יוסף שלמון הוא פרופסור אמריטוס במחלקות להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטאות בחו"ל. מספריו: 'דת וציונות' (ירושלים תש"ן), 'אורתודוקסיה במצרי הלאומיות' (ירושלים תשס"ו), 'בדרכיהם לא תלכו' (ירושלים תשע"ט).

http://www.bialik-publishing.co.il/files/Salmon.pdf

תוקן על ידי ספרן ב- 05/04/2019 13:47:34

נשלח ב-10/4/2019 14:12

"בהגדת מסורת הרב ישנה הצצה אל מקוריותה ואל זוהרה של תורתו של הרב סולוביצ׳יק, החושפת ממדים חדשים של פרשנות ושל משמעות בהגדה.

בהגדה זו מוצגים הגיגיו המחשבתיים וההלכתיים של הרב על ההגדה, הלקוחים מתוך הרצאות ומתוך הקלטות של שיעורים שהעביר, שלא פורסמו. כמו כן, נוספו בה נספחים על הלכות ערב פסח, שיר השירים, וספירת העומר"

נשלח ב-21/4/2019 06:20

ספרן

ספרן כתב:
http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=1081

מתוך 'פתח דבר' :

×ª××•× ×” ×™×›×•××” ××›××•×: â€â€×˜×§×¡×˜â€â€

נשלח ב-26/5/2019 06:45

ספרן

https://carmelph.co.il/book/the-vilna-gaon/

תוקן על ידי ספרן ב- 26/05/2019 04:47:17

נשלח ב-27/5/2019 07:42

תומר פרסיקו

34 דקות

מבול של ספרים על חילוניות הגיע אלינו עם בוא האביב, ואני מתכוון לכתוב על שניים מהם בקרוב בבלוג. 'חזרה בלי תשובה' של מיכה גודמן (הוצאת דביר) אינו בדיוק חלק מהמבול – הוא לא ספר חילוני, יותר דתל"שי. אבל הוא בהחלט ראוי להתייחסות, והנה היא לפניכם.

אתחיל בשורה התחתונה: לדעתי זה ספרו החשוב ביותר של מיכה גודמן. ב'חזרה בלי תשובה' גודמן עורך לפנינו שולחן שאינו רק אינטלקטואלי אלא חברתי, ומצליח לנסח (בדרכו הגודמנית ההיפר-רהוטה כמובן) אלטרנטיבות חיוניות לדפוסים מוכרים ולא פוריים של חילוניות ודתיות. גודמן כותב על החילוניות ועל האורתודוקסיה הישראלית, מנתח את פגמיהן ומציע דרכים להגשים את הדרכים האלה באופנים בריאים יותר. והוא עושה זאת היטב.

צורת המהלך בספר חשובה: הטיעונים שמעלה גודמן נשענים על ההיגיון הפנימי של הדרכים שהוא כותב עליהן. החילוניות מנותחת על פי הנחות המוצא שלה (אוטונומיה, סמכות התבונה, חשדנות כלפי המסורת והממסד הדתי וכו') ואילו האורתודוקסיה על פי שלה (סמכות המסורת, רצון לשמר זהות קולקטיבית עבור הדור הבא, פקפוק בהכרזות וערכים של "קידמה" וכו'). גודמן מצליח להציע אלטרנטיבות לתפיסות הרווחות בישראל באשר לשתי אלה מתוך המסגרות הספציפיות שלהן.

הספר פונה אל האנשים שבנתח הרחב והאמצעי של החברה היהודית בישראל. לא החרדים הקיצונים, שסגורים בעולם משלהם ומוותרים מראש על שיג ושיח עם המודרנה, ולא אל האתאיסטים הלוחמניים שרואים בכל רמז של מסורת מאובן של טמטום. הוא מזהה את הדילמות של אותו מרכז: מהצד החילוני, מחד רצון בזהות עמוקה והימנעות ממסגרת תרבותית דלילה, מאידך פחד מצמצום החירות על ידי המסורת. מהצד הדתי, מחד צרימות קשות בין המוסר והידע המודרני למוסר והידע המסורתי, מצד שני חוסר רצון לוותר על הזהות, על המשמעות ועל הבית.

במקרה הראשון גודמן מנסה להראות שהדיכוטומיה בין חירות והמשכיות היא כוזבת. אפשר להיות בקשר עם המסורת וליהנות מהחירות החילונית. הוא מציג דגמים של חילוניות אשר מקיימים קשר כזה, בין אם תרבותי (רוח העם במקום רוח הקודש), רוחני (דתיות אינדיבידואלית) או אף הלכתי (על פי דרכו של ביאליק).

באשר לאורתודוקסיה, גודמן מנסה להראות שאחיזה קפוצה במסורת היא עצמה אנטי-מסורתית, שההלכה תמיד היתה בתנועה ושתופעות חרד"ליות (וחרדיות) מסכנות את המסורת, לא ממשיכות אותה. הוא קורא לנצל את היות היהודים במדינה ישראל, מוגנים מאי פעם באשר לזהותם, על מנת לעדכן את המסורת ו"להוציא את היהדות מהגלות". דרך אחת לעשות זאת, לטענתו, היא למקם את המוסר מעל לפולחן. גודמן גם מציע לאמץ את הדגם ההלכתי הספרדי בו שוללים את הציווי "חדש אסור מן התורה" (הרב בן ציון עוזיאל) ומדגישים את גמישותה של ההלכה (הרב דוד חיים הלוי).

שתי ביקורות כבר פורסמו על הספר, של אריאל הורוביץ ב'מקור ראשון' ושל יותם פלדמן ב'הארץ'. לביקורת האחרונה לא אתייחס מפני שלדעתי היא פספסה את הספר, בלשון עדינה. הורוביץ מעלה כמה נקודות טובות, העיקרית שבהן שחלק גדול, אולי רוב הציבור היהודי בישראל, ממילא מסורתי. הוא לא זקוק לגודמן. זה נכון, אבל יש רבים שאינם, וגם מי שמצא דרך משלו יכול להשכר מניסוח חד שלה.

שנית, מה עם הציבור הציוני דתי? אצלו המסורתיות, כפי שכתב מזמן יאיר שלג, מוכחשת, ויש נטייה להקצנה מתוך אמונה שקיפאון ואדיקות יתר הן סממנים של דתיות "אמיתית". אנשים שלכל דבר ועניין אינם נאמנים למסגרת האורתודוקסית ממשיכים לעשות כאילו במקום להודות שזה לא בשבילם. גודמן מנסח לגיטימציה לאופציה שונה.

גודמן כותב תפוצ'יפס טקסטואלי. המשפטים קצרים, מהירים, פריכים. קשה להפסיק לקרוא אותו ומפתה לנשנש עוד ועוד. אפשר להבין את הפופולריות העצומה של ספריו. אמנם, זה בא על חשבון מרכיבי תזונה חיוניים ויש כאן גם שטחיות מסויימת. זה חלק מהדיל וצריך להכיר בכך. אבל התמורה גדולה: ספר מהנה ומספק שיכול לפנות להמונים, קול חשוב והצעות חיוניות שיכולים לצאת למרחב השוק ולהישמע.

כאמור, זהו ספרו החשוב ביותר של גודמן לדעתי. זה גם ספרו האישי ביותר, כפי שהוא כותב בעצמו. גודמן כותב בעצם על הדילמות שלו, על הקריעות שבנפשו בין מסורת וקידמה, בין דת לחילוניות. מה שמתקבל הוא כתב הגנה יפיפה על דרך אמצע (יש לו קטע עם הרמב"ם) שמצליחה לאחוז בזה וגם מזה לא להניח ידה. כולי תקווה שיקראו את הספר לא פחות אנשים מאשר קראו את רבי המכר שלו בעבר.

נשלח ב-27/5/2019 10:02

להנ'ל

https://www.makorrishon.co.il/judaism/141123/

נשלח ב-28/5/2019 14:04

הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק (חב"ד)

https://www.heichal.co.il/search/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D%20%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8

הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק (חב"ד)

הביאור מסכם בתמציתיות את פרשנות ההלכה של גדולי פרשני הרמב"ם לדורותיהם, מ"מ כס"מ לח"מ מרכבת המשנה חלמא וכו', ניתן למצוא בו התייחסות לנושאים שבהם דנו המפרשים.

מסייע מאוד בהבנת ההלכה, ובהעמקה בה, ובהתמודדות עם הקשיים שיש בהלכה, על ידי סיכום השיטות.

נשלח ב-28/5/2019 14:08

הרמב"ם המבואר זמנים א - מהדורת חיטריק (חב"ד)

https://ayeca.shop/product/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99/

הרמב"ם המבואר זמנים א - מהדורת חיטריק (חב"ד)

מסייע מאוד בהבנת הלכות שבת, והתאמת ההלכות זו עם זו, וביאור הטעם שבכל הלכה והלכה.

נשלח ב-28/5/2019 18:52

×¤××™×™×¨ ×”×©×§×ª ×”×¡×¤×¨ ×©× ×™ ×›×”× ×™× ×’×“×•××™×

נשלח ב-2/6/2019 07:47

http://www.biupress.co.il/website/index.asp?id=1073

נשלח ב-27/6/2019 08:38

"לשם מה נדרשו מלכתחילה שני ערוצים להעברת המסורת היהודית, בדמות התורה שבכתב והתורה שבעל פה? מדוע לא תועדה המסורת מראשיתה כולה בכתב?

מפי סופרים — תפיסת התורה שבעל פה בראי המחקר מגולל את סיפורה של מהפכה שחוללו חוקרי העת החדשה בתפיסת התורה שבעל פה. אם בימי הביניים רווחה ההנחה כי באמצעות פרשנות נלווית בעל פה אפשר לשמר את צביונה המקורי של המסורת המקראית הכתובה, בעת החדשה התפשטה התפיסה שלפיה התורה שבעל פה באה לעדכן את המסורת המקראית ולהתאימה לתביעות הזמן והמקום. מהפכה מחשבתית זו הולידה גם דיון היסטורי מחודש על כתיבת התורה שבעל פה: מתי הועלתה על הכתב? מי היו אחראים לייצובה, או שמא לקיבועה, של מסורת שהייתה דינמית עד כה?
המהפכה המחקרית מתוארת על רקע המרחב התרבותי והרעיוני שבו התרחשה. עם מחולליה נמנו אנשי ׳חכמת ישראל׳, מלומדים יהודים אשר גייסו את המחקר המדעי לגיבוש ולביצור עמדתם המחשבתית וההיסטורית, ואשר שאפו להשפיע באמצעותו על דמותה של המסורת היהודית עם כניסתה לעידן חדש. המתח שבין החתירה למחקר ביקורתי נטול פניות לבין השאיפה לעצב את המסורת היהודית עומד ברקע העלילה הדרמטית שמציג מפי סופרים"
ד״ר חנן גפני עוסק בחקר מדעי היהדות בראשית דרכם. ספרו הקודם ׳פשוטה של משנה׳ (2005) ראה אור בספריית הילל בן חיים של הקיבוץ המאוחד.

××¤×™ ×¡×•×¤×¨×™× - ×ª×¤×™×¡×ª ×”×ª×•×¨×” ×©×‘×¢× ×¤×” ×‘×¨××™ ×”××—×§×¨ / ×—× × ×’×¤× ×™

נשלח ב-27/6/2019 17:46

"ספר זה הוא תיעוד של מסע קיומי של איש חינוך, מחקר והגות. המחבר, חניך עולם הישיבות הציוניות וד”ר לפילוסופיה, עוסק במתח שבין עולמה של המסורת הדתית לחוויה הביקורתית המודרנית. זהו מסע של אדם המחויב לעבר אך נטוע בתוך ההווה. הספר עוסק בשאלות הגדולות של האמונה היהודית ומבקש למצוא להם משמעות בתקופה של התחדשות יהודית־ישראלית. לשם כך הוא מפרש מחדש ‘בלשון בני אדם’ מושגים עתיקים כמו בריאה והשגחה ונותן מובן אנושי לאמונה באל, לתפילה, להלכה ולתפקידו של רב בימינו. הספר מצאר את ההשלכות המעשיות והחינוכיות העולות מתפיסת העולם החדשנית שהוא מציע"

ד”ר אריאל פיקאר הוא מנהל מרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן בירושלים. היה במשך עשור המנהל החינוכי של תוכנית בארי במכון הרטמן. ד”ר פיקאר הוא בוגר ישיבת הר־עציון ואוניברסיטת בר־אילן, כיהן כרב הקיבוץ שלוחות ולימד בישיבת מעלה גלבוע ובמדרשת עין הנצי”ב. ספרו הקודם לראות את הקולות – מסורת יצירה וחירות פרשנית י”ל בידיעות ספרים (2016).

נשלח ב-28/6/2019 16:25

ספרן

תוקן על ידי ספרן ב- 28/06/2019 14:42:29

נשלח ב-28/6/2019 16:42

ספרן

ספרן כתב:

ההלכה

על דעת המקום או על דעת הקהל

מאת ברכיהו ליפשיץ

הספר עוסק במתח הנמשך בין התפיסה שהתורה היא משמים, דהיינו שפסיקת ההלכה וחידושה נתונים בידי שמים, לבין הקריאה ש"לא בשמים היא", שהסמכות לכך נתונה בידי חכמים. זהו המתח שבין התורה שבכתב לתורה שבעל-פה, בין הפרושים וממשיכיהם לצדוקים וממשיכיהם, בין כוהנים לחכמים, בין מקובלים לבעלי הלכה, בין נוצרים ליהודים, וכן בין בני הקבוצות הללו לבין עצמם.

פרקי הספר דנים במקרא, בסופרים, בצדוקים ובחכמים, בגלגולן של הדעות הצדוקיות ובמיוחד בשיטתו המורכבת של הרמב"ם, המשמשת דוגמה להתאבכותן של הגישות אלו באלו. שאלות של תיאולוגיה ושל חוק, של אמונות ושל הלכה, תפיסות של אלוהות וסמכות הלכתית, שמרנות ותמורה, פולמוס וצידוק כלפי פנים וכלפי חוץ, מהותו של הטקסט בין קריאה לבין שמיעה, אף הן משמשות בערבוביה, וכך הוא עד לימינו אנו.

העמדות השונות עולות מתוך העיון בכתביהם של כל אלה והם מגלים את טיבה ואת היקפה של המחלוקת; המקורות לכך מוצגים בהרחבה ומתפרשים מהם ומתוכם. אגב ההילוך מוגדרים מחדש מוסדות ומונחים שונים, ומתבררים יחסים חדשים בין תופעות שונות בתחום ההלכה; כל אלה מצידם משליכים אור חדש על המקורות הכוללים אותם.

ברכיהו ליפשיץ הוא פרופ' (אמריטוס) בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת. במשפט עברי. ספריו הקודמים: "אסמכתא – קניין וחיוב במשפט העברי"; "עובד וקבלן – בין קניין לבין התחייבות"; "משפט ופעולה"; "מדרש שמואל, נוסח ופירוש"; "החיוב ושעבודי הנכסים".

https://www.makorrishon.co.il/judaism/147613/

נשלח ב-5/7/2019 16:36

ספרן

'ויהי ויהיו' - העולם המופלא של נוסח המקרא

"מאז ומעולם התייחס העם היהודי בחרדת קודש לספרי התורה ולדיוק בכתיבתם. ובכל זאת, היום ישנם הבדלים בין ספרי התורה, ובעבר היו הבדלים רבים עוד יותר.

המחבר לוקח אותנו למסע מרתק, חובק עולם וחובק היסטוריה, המספר את סיפורו של נוסח התורה ומסירתו החל ממשה רבנו בערבות מואב ועד למעלה אדומים במאה ה-21. במהלך המסע נבקר בין השאר בקומראן, ברומי, בכורדיסטן, בחלב שבסוריה, בקרקוב שבפולין ובניו יורק.

מהם ההבדלים בין הנוסחים השונים של התורה?
מי קבע את הנוסח המקובל היום, וכיצד?
מי הוסיף את הניקוד ואת טעמי המקרא ומדוע?
כיצד נמסר נוסח התורה בתקופת התנ''ך?
מהי המסורה?
מהו כתר ארם צובה ובמה הוא מיוחד?
מדוע יש הבדלים בין נוסח התורה המובא בתלמוד לבין נוסח המסורה?
איך קרה שהכריעו בהבדלים אלה חכמי מסורה עלומי שם בניגוד לדעתם של ענקי ההלכה?
מהו סיפורו של ספר התורה שכתב הרמ''א, ומדוע הוא העסיק את המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל?
מהם הצדדים ההלכתיים והאמוניים של כל הנושא?

הספר עונה על שאלות אלו ועוד, ופורש לפנינו את עולמו המופלא של נוסח התורה"

תוכן העניינים

פתח דבר 13

תודות 16

מבנה הספר 18

מבוא 24

חלק א: נוסח התורה מימי המקרא ועד לתקופת התלמוד

ספר התורה בתקופת המקרא 39

א. משה 40

ב. יהושפט 41

ג. יאשיהו 41

ד. עזרא ונחמיה 43

מסירת טקסט בעולם העתיק 46

כתיבת ספרים ושימורם בעולם העתיק 50

פרסום ספרים בעולם העתיק 51

סיכום 52

גלות בבל ואנשי כנסת הגדולה 55

הסופרים ומלאכתם 56

ספר עזרא וספר העזרה 59

מלאכת המסורה של עזרא וסיעתו על פי חכמי ימי הביניים 62

תקופת עזרא ואנשי כנסת הגדולה בעולם המחקר 69

שלהי ימי הבית השני וימי התנאים 72

הספרים שנשתמרו משלהי ימי בית שני 72

ניצחון טיפוס המסורה וקידוש הנוסח בימי התנאים 75

ספר התורה בבית הכנסת באסווירוס וספרו של ר' מאיר 79

תקופת התלמוד והדרשות בתלמוד 81

הדרשות ועיקרון קדושת הנוסח 83

חלק ב: נוסח התורה מתקופת חכמי המסורה

ועד לתקופת האחרונים

המסורה 91

מהי מסורה? 91

התפתחות מערכת המסורה 94

הקודקסים 96

המצב הטקסטואלי בימי הביניים

המצב הטקסטואלי בראשית ימי הביניים 100

המצב הטקסטואלי מהמאה השתים־עשרה ועד המאה השש־עשרה 101

המצב בספרד ובמזרח 101

המצב באשכנז 103

ההבדלים בין התפוצות: שירת האזינו כמשל 107

סיכום 108

נוסח התורה המקובל כיום 109

מפעלו של הרמ''ה 109

אור תורה, מנחת שי וקסת הסופר 112

סיכום 115

המסורה לעומת הדרשות – עמדות הראשונים 118

רש''י ובעלי התוספות 120

הרשב''א 122

ראשונים שצעדו בעקבות הרשב''א 124

אברהם חסן 128

מומחי המסורה והסתירות שבין הדרשות למסורה 129

אבן אדוניהו, מקראות גדולות והרדב''ז 129

אור תורה על הסתירות 132

מנחת שי על הסתירות 135

כוחם של הסופרים ושל מומחי המסורה 137

עוד על יחסם של הראשונים למסורה 139

המסורה לעומת הדרשות – עמדות האחרונים 141

אחרונים המצדדים בטקסט המובא בדרשות 141

ר' שלמה גאנצפריד וספרו קסת הסופר 143

שרשרת השיבושים בניצחון המסורה על הדרשות וההלכה 145

סיכום ניצחון המסורה על הדרשות וההלכה 146

סיכום: נוסח התורה ומסירתו מהמאה הששית ועד היום 147

חלק ג: הרב ברויאר, כתר ארם צובה ונוסח התימנים

הקודקסים ונוסח המקרא על פי המסורה 153

כתר ארם צובה 158

תולדות הכתר וחשיבותו 158

הכתר והרמב''ם 161

יחסה המורכב של קהילת חלב לכתר 164

עדויות לנוסח התורה בכתר ארם צובה 167

אובדן רוב התורה שבכתר 167

רשימות עטיה־קאסוטו 167

רשימת סתהון־קאסוטו 168

רשימת ר' שמואל ויטאל בשו''ת 'באר מים חיים' 169

ספר 'מאורות נתן' לר' יעקב ספיר 171

הערות רש''ש ילין ור' יהושע קמחי 171

מפעלו של הרב ברויאר 173

הקדמה 173

שיטת העבודה של הרב ברויאר 175

'כתר ירושלים' ושחזור כתיב התורה בכתר ארם צובה 177

מסקנות עבודתו של הרב ברויאר 181

עיקרי ממצאיו של הרב ברויאר על נוסח התורה 183

רשימת המחלוקות שבין הנוסחים השונים 186

נוסח התורה בכתר ארם צובה – גילויים נוספים 191

עדות ר' ישי מעמאדיה על נוסח התורה שבכתר ארם צובה 191

עותק הסמינר ועבודתו של פנקובר 129

כתיב התפילין וכתיב התורה 195

מסקנות 197

ניתוח העדויות השונות בדבר נוסח התורה בכתר 198

שחזור נוסח כתר ארם צובה על פי פנקובר 202

נוסח התורה של התימנים 204

הנוסח התימני בישראל 208

הרמב''ם, כתר ארם צובה ונוסח התורה של התימנים 210

חלק ד: ספר התורה של הרמ''א וכתיבת ספרי נ''ך בימינו

ספר התורה של הרמ''א 217

תיקון הסופרים ששלח ר' יוסף קארו והשינויים מהנוסח המקובל 217

השינויים שבין ספר התורה של הרמ''א לנוסח המקובל 225

מה מקור הנוסח בתיקון הסופרים ובספר התורה של הרמ''א? 228

האם סיפור משלוח תיקון הסופרים על ידי ר' יוסף קארו הוא אמת? 230

האם ספר התורה של הרמ''א הגיע לישראל? 232

ספר התורה של הרב דוד לייב גרינפלד 234

ספר התורה של משה רוזנפלד וספר התורה

של הרב דוד לייב גרינפלד 240

בדיקת ספר התורה במחלקה לזיהוי פלילי 243

סיכום המסקנות בעניין ספר התורה של משה רוזנפלד 253

היכן נמצא היום ספר התורה של הרמ''א? 254

כתיבת ספרי הנביאים והכתובים בימינו 256

המחלוקת הסוערת על כתיבת הנביאים והכתובים 259

ולמעשה… 263

חלק ה: החיכוך בין האמת ההיסטורית, ההלכה והאמונה

נוסח התורה ועולם ההלכה 269

האם יש לפסול ספר תורה שנמצאה בו טעות בחסרות ויתרות? 270

תשובת הרב עובדיה יוסף על ספרי התורה של התימנים 276

תשובת הרב בנימין לאו על ספר תורה תימני 281

תשובת הרב נחום רבינוביץ על ספרי תורה תימניים 285

סיכום: שלוש גישות בדבר כשרותם של ספרי התורה התימניים 289

ר' יהודה החסיד, אבן עזרא והעיקר השמיני של הרמב''ם

קדושת הנוסח, העיקר השמיני של הרמב''ם

והיהדות האורתודוקסית 291

פירושו לתורה של ר' יהודה החסיד 294

תגובת הרב פיינשטיין לפרסום הפירוש 294

'סוד השנים עשר' של ר' אברהם אבן עזרא 303

כמה נועזת היא הטענה שחלו שינויים בתורה? 304

מקורות לנושאים שנדונו בפרק זה 306

המתח בין ההלכה והאמת ההיסטורית – דעת 'גינת ורדים' 308

גישות שונות באשר ליצירת התורה 311

כיצד נמסרה התורה בתקופת המקרא? 312

הגישה התורנית־אמונית לשאלת יצירת התורה 313

גישת מבקרי המקרא לשאלת יצירת התורה 314

גישת הרב ברויאר 316

גישת הרב גיל סטודנט 317

סיכום 318

מבחר מקורות לעיון 319

אחרית דבר 321

הגדרת מונחים 323

נספח א – מסירת התורה על ידי השמעתה בעל פה 325

נספח ב – ספרים מפפירוס ומעור בעל חיים מעובד 332

רשימת קיצורים ביבליוגרפיים 337

תוקן על ידי ספרן ב- 05/07/2019 14:39:02

בית >

פורומים >

דת ואמונה >

עצור כאן חושבים >

מדף הספרים של עכ''ח

מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול

1 2 3 ... 96 97 98 ... 106 107 108

סך הכל 108 דפים.