אמונה וידיעה

מוישה גרויס ככל הנראה כוון לדעתו של הרמב"ם גם מבלי לראות את המקור הערבי.

במקור כתוב "אעתקאד", שנשפכו עליה קיתונות של דיו כיצד יש לתרגמה:ר"ש אבן תיבון תרגמה אמונה, הרב קאפח תרגם בדרך כלל דעה, סברא, ולפעמים גם אמונה, ופרופ' שוורץ תרגמה אמונה אבל נמנע מלהכריע באופן חד משמעי והשאיר גם את המילה הערבית בסוגריים בגוף הטכסט.

אני אינני יודע כמעט מילה בערבית [אולי מואדיב ישפוך אור על הנושא?] אבל מהתבוננות חובבנית נראים שני קשיים להבין את "אעתקאד" כאמונה:
1) הרמב"ם הרי לא היה סכיזופרן שבשעה שכתב בערבית סבר דבר אחד, ובשעה שכתב עברית סבר דבר אחר, ובנושא כה מהותי חייבים להניח שבחר את מילותיו בקפידה.
2) רס"ג קרא לספרו "אמונות ודעות" "אמנאת ואל אעתקאדאת" ומכאן שלפחות עפ"י רס"ג מדובר בשני מושגים נפרדים [וגם פרופ' שוורץ כותב במהדורתו שאצל רס"ג אכן יש לתרגם אעתקאד כדעה, אבל לדעתו אצל הרמב"ם התרגום הזה פחות הולם במו"נ. אינני יודע מה דעתו לגבי ספר המצוות].

בכל מקרה, הנה ההגדרות שהרב קאפח נותן ל"אמונה" ו"אעתקאד":
אמונה: "דבר הבא בקבלה ובמסורת, או אף מתוך עוורון לב וסתם שבוש"
אעתקאד: "דעה והשקפה שהאדם מגיע אליה כתוצאה של עיון ומחקר"

והנה משהו שכתבה פרופ' חנה כשר בנושא של אמונה וידיעה: http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/kasher.html

תוקן על ידי - רוח_דרומית - 29/11/2003 21:03:27