מה תכליתו של הפורום?

מיירי ורבייתי. ברשות כ"ק מרא דאתרא שליט"א וברשות חכמינו הבאים בשערי מתא דילן יצ"ו.

כבר העירו בכמה וכמה אשכולות על הנושא דלקמן, אבל מ"מ כיון שהנושא עדיין רלוונטי אמרתי להעלות את אשר על לבי.

ישנן כמה נקודות בפורום שכמעט מדי אשכול צצות כפטריות אחר הגשם, ונדמה שאין לדבר סוף.

א. אם מותר להביע דעה שונה מהמסורת או לא, הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא. ובכן:

הגישה בפורום היא שמותר להביע דעה שונה מן הנאמר בחז"ל כמובן בכבוד הראוי, אבל בהחלט מותר ואף חיובי להעלות על נס את מאמרי חז"ל ולנסות להבינם, גם אם בהשקפה ראשונה זה נשמע מוזר ושלילי.
חלילה מלהעלות על הדעת שניתן כאן גיבוי בזלזול בחז"ל, אלא אדרבה לנסות ולהתאמץ להבינם גם בצורת שאלה ותמיהה על דבריהם ובלבד שכל מעשינו לשם שמים.

כל אמירה תורנית שאיננה מובנת בהבנה פשוטה ללא מושגים קדומים, פירושה, אינני מתאמץ מעבר למה שאמרו לי בחיידר.
כמובן שההבנה אינה חייבת להיות הבנה של כתה א', אבל בהחלט הבנה בשכל הישר, ללא ציטוטים מאיזה קדמון ללא שהבנו דבריו.

מכיון שכך, אין שום סיבה למי שחושב שלא כך ראויין הדברים לחפיצי קרבת ה', לשוב ולכתוב את דעתו ואמרותיו.
גם אנחנו למדנו בחיידר, גם אנחנו חשבנו שזה הפשט וזו המסורת, אלא שזיכנו השי"ת לבוא בסוד הדעת, ולהבין דברים מעבר למה ששמענו.

אם כן, לשם מה כל הנדונים שוב ושוב, אם קדמון פלוני אמר כך או לא אמר, נו, פשיטא שאמר, אך כוונתו אחרת ממה שנדמה בראיה פשוטה.

ב. בכל עניני השקפה, קרי, מסורת דרך חיים וכדו', הגישה כאן היא שמותר לבקר ואף באופן חריף את המקובל, ושוב, אין טעם לבוא ולומר "אבל הגדוילים לא אמרו כך" אימרה שכזו היא פשוט לא מן הענין, כל המטרה היא לבדוק אם יש טעם בדברים או לא. מי שחושב שאסור, יוכל לסור לפורום אחר ולומר את פירושו בדעת הגדוילים.

אין הכוונה לזלזל בגדוילים, אבל בהחלט הכוונה שלא להסכים עמם. ובשביל להסכים עמהם איננו צריכים פורום, אנו יכולים לגשת לחניכי הישיבות הקרוב או לשטיבל הסמוך ולדברר את דבריו.

מסקנת הדברים: כל תגובה שתוכנה "לא נכון" או "לא קבלנו כך" או "בחיידר אמרו לנו" או ציטוט מקדמון ללא הסבר ברור, אין מקומו איתנו, ושוב לא מחמת זלזול אלא מפני שלא זו הכתובת.

רבותי, אני לא צודק?

"תכלית הידיעה שלא נדע" או בלשון אחר: "תכלית הידיעה שנדע שלא נדע"
'תכלית הפורום' – שנוכל לומר [לעצמנו]: ניסינו להגיע ל'תכלית הידיעה' ונודענו 'שלא נדע'


[אגב, בחיפוש ב'גוגל' מצאתי שקיימת התמודדות קשה בין הטוענים לכתר, להמצאת האמירה שלעיל. מבין המתמודדים: הרמב"ם, בעל העיקרים, רס"ג, רבי ידעיה הפניני ואפילו רבי נחמן... למי פתרונים?]

"תכלית" הכוונה לסוף הדרך . שכן אינה דומה אי ידיעתו של הרמב"ם שהגיע עד גבול הידיעה האפשרית בזמנו ולפי כוחותיו , ואז קבע שמכאן ואילך "לא נדע"
לאי ידיעתם של אלה שלא הקדישו שום מאמץ , או שמוסיפים : הרי גם הרמב"ם ושכמותו , מגיעים בסוף ל "לא נדע" , אם כן למה לנסות? אלא שע"כ כבר אמר הקוצקער [לא חיפשתי בגוגל אם גם מיוחס לאחרים] בהתייחסו ל"יוסיף דעת יוסיף מכאוב" ש"מוטב שאהיה סוקרטס מצטער מאשר שוטה האומר לעצמו שישו בני מעי "

בורג

רק מסיום דבריך פירכא לראשיתם.

"רבותי אני לא צודק".

הרי ליטעמיך אין צריכין הסכמה מ"רבותי"?

ואף אנו איננו מבקשים לטעון להיותנו "צודקים", אלא לנסות לברר עד היכן שידינו יד כהה מגעת, וכבר נודעו בשערים דברי המהר"ל בהקדמת תפארת ישראל (אופס! אני נסמך על "רבותינו" , אבל הוא צודק ) שברכת "לעסוק בדברי תורה" היא על עצם העיסוק גם אם הבנתנו אינה נכונה, ואף אם בפרשנותו לברכה איננו צודק הרי שלענ"ד הוא מסמן תודעה עמוקה של העוסקים בתורה. והרי אין תורתנו אלא עסק בה נושאים ונותנים 'כי טוב סחרה מפנינים'.

כמתעסק

חלילה"ק,

נראה כי דברי בור"ק לא נס ליחם ולגבי אג'נדה לא ניתן לדבר על הפורום כ"יחידה". ישנם כותבים שונים ומשונים מנטורי קרטא עד לרפורמה דרך חבד גוש עציון גוש קטיף ופונוביז. יש שנהנים מהספורט האינטלקטואלי ויש החפצים בהתקדמות חשיבתם האישית והשפעת החשיבה על מוסריותם. יש שיש להם [בנוסף או בלבד] תקוות להרחבת מעגלם החברתי ורק אולי מעטים שעדיין "חושבים לשנות את העולם".


חדו"ח,

לאור דברי ספרן וכמתעסק וברוח דברי בורג הרי ניתן להציע אימרה אלטרנטיבית כמו: "תכלית הידיעה שנדע, אמצעיתה שנדע את שלא נדע, ולא עליך המלאכה לגמור" או כמו המוטו שלי: "למד לשונך לומר איני יודע, בכך תדע את שאתה יודע".

אוי, כמה שלום ואחוה היו שולטים בכל הפורומים הדתיים
אם היו מאמצים את הצו "למד לשונך לומר - איני יודע".
וכמה באמת?
איני יודע!

ווטו

"למד לשונך לומר איני יודע"

כיצד מלמדים? איני יודע

תפסיק להיות כמתעסק , תתחיל להתעסק  וזה יגיע.

תודה רבה ל'ספרן' ול'כמתעסק'.


גם אם נפרש את דברי הרמב"ם כדעתכם [הערת ווטו: כמבואר באשכול נפרד,
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1833309], לכאורה, דברי הרמב"ם מהווים אנטי-תיזה למהות הפורום.

כי מדברי הרמב"ם "כלומר: שיסביר איזו פעולה מפעולותיו או איזה דבור בסוג מסוגי ההסברות - לפי שאפשר שלא נתכוון לכך" ניתן להסיק, שניסיון של התלמיד להוכיח בסברא כנגד דעתו של הרב היא בגדר של "מהרהר אחר רבו"

והדרא קושיית הבורג לקדמותה



[נ.ב. - אם לפני לימוד דברי הגמרא שהוגדרו כ'בדותא', חובה לברך ברכות התורה... על אחת כמה וכמה. דו"ק ותשכח]

ברוך השב, בורג. דבריך הם זכרונך. מה שלומך? ואענה אף אני, שלומי ב"ה. עיני תחזינה מישרים על הפורום, איך שהגלגל סובב על צירו, אך דברי הבורג עדיין במקומם.

ולראיה, יעויין במה שנתבאר באריכות באחד הפורומים היותר מפורסמים הסמוך לפורום זה, וסימנ"ך אסו"ר להזכי"ר עצכ"ח. ושם, איך שכבש אחד חותך בחריפות דעתו המלומדה ביותר, בענין ספר הזוהר, והאריך למעניתו בטענה היותר גדולה והיא 'הרבה כתבתי על זאת בתיבה האישית', ולמדנו היטב מדבריו עד כמה הוא זוכה להתכתב בתיבתו האישית ממש בדברים גבוהים, ודבריו גחלי אש, ממש לא ניתנו לפירכא, ואין אנו חכמים מהחיד"א וכו'. את האמת אומר, נכנעתי, הוא צודק! ואחרי הנחה זו, באמת שכל תשובה שתיכתב בתיבתו האישית תהא תשובה, כי הלא טענו במלפפונות והודה לו בחומוס, אף זו תשובה היא.

ועל דא קבכינא, מי שלומד סוגיא בצורה ישרה שכזו, הרי שאת מסקנותיו כותב הוא בתיבתו האישית, באלף אחוזי כתיבה ותיבתו מפוצצת עד אין מקום לבאר סוגיות חמורות כמו היאך גרשם שלום לא הזכיר את עברו, וכו'. כאן, רבויסיי, מנסים לדעת. ולהגיע למסקנה שתכלית הידיעה שלא נדע הוא מימרא שתכליתה שעד היום לא נדע מי אמרה.

חזרתי למאורתי.