מה תכליתו של הפורום?

ירוחם

מדברי רש"י  שהבאת מחזק את טענתי , בזה שיעקב לא הסכים למי שעבר על המסורת לשאת את מיטתו.

ריב

שדא נרגא בבירא.
איש כנעני הכוונה   על אשתו הראשונה של יהודה , ולא על  כלתו.

תמר היתה ביתו של שם.


תמה על עצמי איך לא שמתי לי לב לזה עד עכשיו.

כנראה בכל זאת חסרה לי יגיעה.


א וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו; וַיֵּט עַד-אִישׁ עֲדֻלָּמִי, וּשְׁמוֹ חִירָה.  ב וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ; וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ



תוקן על ידי - דורש_אמת - 09/03/2006 13:20:24

דורש
אתה שוב מסתכסך עם רש"י
אתה שבוי.במדרשים. מדרשים צריכים לדרוש. ולא כפשוטם ראה רמב"ם
פתיחה לפרק חלק. שכבר הבאת בעבר.נכון אמרת, יעקב שמר על המסורת,
הילדים כבר לא שמרו.  מענין מאד איך ילדיו של יעקב לא שמרו על המסורת?
היתכן כדבר הזה אוזניים תיצלנה! שבטי  יה. לא שמרו על המסורת? מה קורה
פה עד היכן הדרדרנו? מה אומרים על זה בשטיבל? נוראה!!! מודה ועוזב

קטע ממסילת ישרים המסייע למה שכתבתי בענין השכל והרצון.

ואולם אם תשאל את פי העצל, יבוא לך במאמרים רבים, ממאמרי החכמים, והמקראות מן הכתובים, והטענות מן השכל, אשר כולם יורו לו לפי דעתו המשובשת להקל עליו להניחו במנוחת עצלותו, והוא איננו רואה שאין הטענות ההם והטעמים ההם נולדים לו מפני שיקול דעתו, אלא ממקור עצלותו הם נובעים, אשר בהיותה היא גוברת בו, מטה דעתו ושכלו אל הטענות האלה, אשר לא ישמע לקול החכמים ואנשי הדעת הנכונה.
הוא מה ששלמה צווח ואומר: "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם" (משלי כז, טז). כי העצלה איננה מנחת לו שיהיה אפילו חש לדברי המוכיחים אותו, אלא יחשוב הכל לתועים ושוטים והוא לבדו חכם.

והנה תדע כי זה כלל גדול מנוסה במלאכת הפרישות, שכל קֻלָּה צריכה בדיקה, כי אף על פי שיכולה להיות ישרה ונכוחה, אמנם קרוב הדבר שתהיה מעצת היצר ומרמיותיו, על כן צריך לבדוק אחריה בחקירות ודרישות רבות. ואם אחר כל אלה תצדק - וודאי שהיא טובה.

כללו של דבר: חיזוק גדול צריך האדם להתחזק ולהתגבר בזריזות לעשות המצוות, בהשליכו מעליו כובד העצלה המעכבת על ידו. ותראה שהמלאכים משתבחים במידה הטובה הזאת, שנאמר בהם: "גיבורי כוח עושי דברו לשמע בקול דברו" (תהילים קג, כ).
ואומר: "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" (יחזקאל א, יד).

והנה האדם הוא אדם ולא מלאך, על כן אי אפשר לו שיגיע לגבורתו של המלאך, אך וודאי שכל מה שיוכל להתקרב במדרגתו אליו ראוי הוא שיתקרב.
ודוד היה משבח על חלקו ואומר: "חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצוותיך"(תהילים קיט, ס).

אני מקוה שהקט לא ארוך מידי לכללי הפורום.

סימנתי בצהוב את מה שהיה לי להדגיש , שמתאים להילך מחשבתי , כלומר הילך מחשבתי מתאים לרמח"ל , ןאני מניח שלעוד ספרי מוסר שעיינתי במהלך חיי שאני כרגע זוכר היכן הם , אבל האעיון מונח בזכרוני.

הנה עוד קטע מעניין
הנה בתחילה אינו אלא מחסיר הטורח אשר היה ראוי לו, ומזה נמשך שלא ילמד בתורה ככל הצורך. ומפני חסרון הלימוד כשיבוא אחר כך ללמד תחסר לו ההבנה. והנה אילולי הייתה גורמת רעתו בזה כבר הייתה רבה, אך עוד מתרבה והולכת: במה שברצותו על כל פנים ליישב הפרשה והפרק ההוא, הנה יגלה בה פנים שלא כהלכה, וישחית האמת ויהפכהו ויעבור על התקנות ויפרוץ את הגדרים, וסופו כליה כמשפט כל פורץ גדר.


בעצם אפשר ללמוד מקטעי המסילת ישרים , שהשכל יכול להיות מכוון מהמידות.

דורש,

עיין בדברים המובאים לעניין 'הכנענים' - הם הרבה יותר מורכבים ממה שאתה הצגת בפיתרון הבעיתיות: הכנעני = סוחר.
וכפי שאני מבינה אין הבדל גדול בהגדרה בין אשתו הראשונה של יהודה לבין תמר כלתו 

http://www.etzion.org.il/vbm/archive/7-parsha/09vayesh-p.php*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

מעניין.

דורש

התערבות קטנה אם יורשה לי.

על אף שלימדונו רבויתי ש'לא לשכנע את המשוכנעים', אחרוג מכלל זה. מכיוון שבליבי מקנננת התקוה שמא אחכים ואשתכנע אף אני בצדקתך ונמצאתי מורווח.

ובכן, משפטך המסכם היה 'האם אני מתאים את רצוני לתורה או מתאים את התורה לרצוני'. סבורני שעלינו להגדיר את הענין מזוית אחרת: "האם השכל וההגיון הוא המכריע או הלב ורצונותי הנפשיים?"

לשיטתך, גם ה'רשע' שמוצא סימוכין בתורה לאי קיום המצוות או לכל דבר אחר, וגם ה'צדיק' שמוצא סימוכין לקיום המצוות, שניהם בסופו של דבר הולכים אחר נטיית ליבם. ואם כך, מה יתרונו של הצדיק על שאינו צדיק כששניהם מהלכים כעיוורים?

הוי אומר, חייב להיות איזה שהוא הגיון ראשוני מסויים שמכאן ואילך אנו מסתמכים על זה שההגיון מוביל אליו. נקודת הזינוק בבואנו לבחון את הדברים תהיה שכל והגיון צרוף.

ומכאן אנו כגלגל החוזר לדבריו של בורג בתחילת האשכול עיי"ש ותבין. ואנוכי תקוה שיצא הבורג ממאורתו ויהנהן בראשו כמסכים לדברי.