מסע ההקפצות של הימים האחרונים מעלה אכן דברים מעניינים.
ראשית, חבל על דאבדין (=שהלכו לאיבוד). היו לנו חברים יקרים וחכמים, שייצגו חלק ממגוון של דעות שנכללות בהגות היהודית לדורותיה. אני כותב משפט זה בנימה מסוייגת מפני שאיני שותף לחלק מאמונותיהם. אבל אני כן חושב שכדאי מאד שיהיו בפורום כשלנו מייצגים לדעות אלו.
שנית, מייצגי "המלאך שכליאל" גם הם פרשו ברובם. אבל אני רוצה להצביע על חסרון לדעתי בשיטתם. וזו נקודה חשובה, שאני מזכיר אותה שוב ושוב.
מה יכולותיו של אותו יש אנושי שאנו מכנים "שכל"?
בלי להיכנס לניתוח ארוך, יש לדעתי להפריד בין שני שימושים:
גילוי מידע.
בדיקת מידע.
אני עצמי ממליץ מאד על שימוש בשכל במובן של שימוש בהגיון, כלומר בלוגיקה. אבל בשימוש זה, שאין לוותר עליו, אין אנו מגלים מידע חדש אלא רק בודקים את המידע שיש לנו, את מערכת האמונות שלנו. ואם מגלים סתירה, זו הזמנה לזרוק צד אחד מן הצדדים הסותרים החוצה.
(כמדומה שלמיכי יש הסבר מנומק מדוע סתירה זה לא נורא, כל עוד שומרים עליה במקום אחד ומונעים ממנה להתפשט).
אמנם השימוש בשכל כמקור מידע, זה כבר דבר פחות ברור ועליו אפשר להתווכח.
לפיכך, אם יש אסכולה מיימונית בפורום שלנו, או אם אני זכאי לדבר בשם גישה מן הגישות, אזי איני מסכים לביקורת שיש ללכת "אחרי השכל" ושהפורום שלנו מחוייב או ממליץ על גישה כזו.
הפורום, בעיני, עוסק בזיהוי סתירות ובנסיונות לבחון את היישובים האפשריים שלהן. אם יש סתירות בין התחום שנקרא "דת" ובין התחום שנקרא "מדע" - ואלו רק שני תחומים במכלול הידע האנושי - אזי הפורום שלנו עוסק במה שביניהן.
וזו אחת מתכליותיו.
מי שיש לו פתרונות לסתירות, תמיד יהיה מוזמן, תמיד יהיה ברוך, תמיד יהיה מובטח לו קהל מקשיבים וקוראים. ואני ביניהם.
אבל יהיה עליו, על הכותב, להסתגל לרעיון שאין מאמינים לו בגלל שהוא אמר או בגלל שמישהו אמר, גם אם המישהו הזה הוא נציג מוכר של המסורת היהודית. בוחנים דברים לפי תוכנם ולא לפי אומרם.
ועדיין כמה דרוש לנו מייצג מסוגו של אפריים לייב יקירנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|