| נשלח ב-28/5/2003 10:57 |
 |
| |
גורם פסיכי מביא לידי שינויים גופניים?
הרמב"ם סבור כי הרבה מהארועים אודותם אנו קוראים בכתבי הקודש, מתרחשים בתודעתם של הנביאים
בעניין סיפור היאבקותו של יעקב אבינו במעבר יבוק, עם מלאך ה'. אומר הרמב"ם במפורש, שארוע זה ארע ליעקב בחלום.
בעניין זה מקשה הרמב"ן על הרמב"ם ושואל, שאם אמנם נקבל שהדבר ארע ליעקב בחלומו, איך יתכן שהתורה מציינת במפורש, שיעקב יצא מאותו מאבק כשהוא צולע "ותזרח עליו השמש והוא צולע" ובהמשך "על כן לא חאכלו...את גיד הנישה...כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה"
אברבנאל בפירושו לתורה אומר על כך : יעקב אבינו אמנם חלם שהמלאך פגע בו, אולם בגלל עוצמת ההתרשמות מאותו חלום, הוא התעורר וצלע ממש. - { = נוירוזה?
מה דעתכם?
תוקן על ידי - איקה - 5/28/2003 11:34:24 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 11:52 |
|
| |
יש לזה שם: פסיכוסומטיה.
בחיי היום יום אנו עדים לנשימה המושפעת הרבה, אולקוסים ועוד ועוד. אני בטוח שאם תעשי חיפוש תחת המלה הנ"ל יהיה לך חומר קריאה עד להודעה חדשה!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 14:27 |
|
| |
איקה
יש ספר קטן ומעניין של הריטב"א על מורה-נבוכים, שבו הוא מתרץ את שאלת הרמב"ם בדומה למה שנכתב כאן. לחלומות ולאירועים נפשיים יש ודאי השפעה על מה שקורה לנו כאן, בגוף.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2003 00:15 |
|
| |
מיימוני ובוגי
כיום על רקע ידיעתינו הרבה בפונקציות המוח, והעובדה שהכוח המדמה הוא ללא ספק אלמנט פסיכי, והוא פונקציה של המוח. ומכך אנו מסיקים את הקשר בין מצבים פסיכולוגיים להפרעות גופניות – הפסיכוסומטיקה.
באותם ימים קדמונינו לא היו מסוגלים להעלות זאת על דעתם
אם כן, כיצד ניתן להסביר את פירושו של הרמב"ם על הרקע שבו הוא טוען שהמדמה הוא "כוח מכוחות הגוף", כלומר הוא רואה בו דווקא אלמנט פיסיולוגי ולא אלמנט פסיכי
מיימוני, תודה על ההפניה
תוקן על ידי - איקה - 5/29/2003 12:58:42 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2003 04:08 |
|
| |
איקה
לא הבנתי את שאלתך.
היחס בין הנפש לגוף הוא שאלה סתומה עד היום. ואת, שלייבוביץ חביב עליך, בוודאי מכירה את החוברת הקטנה שפירסם בענין זה, בו הראה על הסתירות הברורות בכל גישה (החוברת עד כמה שידוע לי אינה מעודכנת למחצית השניה של המאה העשרים, אבל זה עדיין מוצלח. ויש עוד מחקרים כמובן).
כפי שכתב אחד מגדולי החוקרים, יתכן שמה שלקוי כאן הוא שאין לנו מסגרת מושגית מתאימה. אנו עדיין נעים במעגלים מיסודו של דקארט (וטו יזרח מנחת על המשפט הזה שלי  ).
בימי הרמב"ם היו תפיסות שונות של הנפש והיחס אל הגוף. והן היו די מתוחכמות.
על כל פנים, תהיה תפיסתם מה שתהיה, מדוע שהקדמונים שלנו לא יכירו בכלל כה פשוט מחיי יום יום?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2003 05:46 |
|
| |
מיימוני
לא שאלתי, רק הצבעתי על העובדה.
העובדה כי היו חכמים שחלקו עליו מורה על כך שהדבר לא היה פשוט כל כך
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2003 06:19 |
|
| |
צריכים להבחין בין שתי נקודות, הכללית והפרטית:
א. הכללית על בחירת הנפש הנפעלת בגוף. אני בוחר שאצבעי יקליד והנה מקליד. הוא רצון הווה נטו. זו עובדה שאינה צריכה הסבר וגם אם יימצא איזה מנגנון תישאר נקודה אבסולוטית "זהו זה" [המחקר בא מאי הודאה במוחלטות הווה ואולי לזה כיוון מיימוני במעגלי דיקארט].
ב. הפרטית -פסיכוסומטיה וד'- שזו בחירה מסוימת מצידנו להתאים את גופנו למצב רוחנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 23:35 |
|
| |
עד כמה אפשר לטעון על התורה שהיא משל ?
בראשית סיפור הבריאה - אינו אלא משל וסימבול.
צליעת יעקב - משל.
עקידת יצחק ? גם ?
הר סיני ?
היכן הגבול ?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 00:15 |
|
| |
| בוגיעלון כתב: |  | | יש לזה שם: פסיכוסומטיה.
בחיי היום יום אנו עדים לנשימה המושפעת הרבה, אולקוסים ועוד ועוד. אני בטוח שאם תעשי חיפוש תחת המלה הנ"ל יהיה לך חומר קריאה עד להודעה חדשה! |
|
הגורם לאולקוס אינו נפשי (לפחות לא בעיקר) אלא חיידק, קרא למשל פה (זו דוגמה לממצא שמתוך דעה קדומה הקהילה הממדעית העדיפה להתעלם ממנו).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 00:32 |
|
| |
"כיום על רקע ידיעתינו הרבה בפונקציות המוח, והעובדה שהכוח המדמה הוא ללא ספק אלמנט פסיכי, והוא פונקציה של המוח. ומכך אנו מסיקים את הקשר בין מצבים פסיכולוגיים להפרעות גופניות – הפסיכוסומטיקה. באותם ימים קדמונינו לא היו מסוגלים להעלות זאת על דעתם "
האמנם לא היו מסוגלים?
"שמועה טובה תדשן עצם" (משלי)
"בינתיים הגיע שליח מרומא ובישר שמת הקיסר וחשובי רומי מעוניינים להמליך את אספסיינוס. השליח מסר את הודעתו בשעה שאספסיינוס סיים לנעול נעל אחת ועדיין לא נעל את השניה. ניסה אספסיינוס לנעול את השניה ולא הצליח, ניסה להוריד את זו שכבר נעל ולא הצליח! אמר לו ר' יוחנן בן זכאי: "אל תצטער, שמועה טובה באה לך כמו שכתוב: "שמועה טובה תדשן עצם..."
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 02:14 |
|
| |
צענערנע
הגבתי מקודם, משום מה זה לא נקלט אכתוב שוב..
כתוב "וכליון עינים מחלה לב" הוי אומר שידעו פעם על קשר בין הגוף לנפש ?
יש רמות שונות של ידיעה, זה ידוע תמיד שלחץ פסיכולוגי משפיע על הלב.. ידעו גם שבשורה טובה תשדן עצם.. עובדה ! זה לא ידיעה מדעית על המוח ועל צורת העיבוד הקלט פלט הסינגלים, והשד יודע מה...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 22:43 |
|
| |
"תוחלת ממושכה מחלה לב"
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 07:51 |
|
| |
ועדיין הרציונליזציה של ספור יעקב מעוררת בי תהיה.
ניתן לחלום חלום מסויט ולהתעורר שטוף זעה קרה, ניתן לשמוע בשורה רעה ולהתעלף, אך היכן שמענו על אדם שחלם שקבל מכה ברגל ובבקר קם צולע?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 28/01/2010 07:52:29
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 10:00 |
|
| |
בעל
נדמה לי כי האברבאנל עונה על כך- היום קוראים לכך כאבים פסיכוסוומטיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2010 07:49 |
|
| |
משום מה זכורני שהרלב"ג בפירושו לתורה, אומר דברים ממש דומים לדברי איקה בפתיחת האשכול.
עוד זכורני, שבאחת ההקדמות לכתבים הרפואיים של הרמב"ם מובא, כי הרמב"ם היה סבור כי המחלות וריפויין שורשם גם בגוף וגם בנפש, אותו מהדיר טוען כי תפיסה זו היתה חדשנית למדי, שכן באותה תקופה היו הרופאים קיצוניים לכאן או לכאן. [או שכל המחלות הם נפשיות או שכל המחלות הם גופניות] אי לכך, ייתכן בהחלט שזו היתה כוונת הרמב"ם בסיפור יעקב, והרמב"ן לא הבינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2010 20:43 |
|
| |
חיינו מלאים ב"פסיכוסומאטיה" אדם נעלב-מסמיק, נבהל-מחויר וזה עוד בלי להיכנס לעולם הפסיכיאטרי, אשר הוא מלא בזה
|
|
|
|
|
