ליל שבועות; תיקון, בילוי או חיבור לתורה?

ובלבד שיכוין את לבו!

הערה אחת על המנהג והיא שהיא נותנת משקל כובד גדול להיות החג חג מתן תורה. כל החג נהפך לו לוח הזמנים מפני לילו. גם הסעודת חלב מדגישה את היותו חג מתן תורה.

ולא נשאר מאומה [חוץ מקריאת המפטיר] לזכור את היותו חג הקציר והביכורים על החיות הגשמית ממנה אנו ניזונים וחיים!

חג השבועות הוא דוגמא מצויינת למה שקראנו כאן "התפתחות" ההלכה.
הרי החג המקורי הוא בעיקרו אם לא כולו חקלאי. יום הקרבת קרבן החיטה.
ו-50 הימים שיש לספור בין קרבן העומר לקרבן החיטה נובעים מההפרש בין סיום צמיחת השעורים המקדימים לסיום צמיחת החיטה.
(בקבלה המאוחרת יטענו שהשעורים קודמים לפי שהם מסמלים משהו אחר... כמובן, תמיד ניתן להוסיף שהעולם הזה נבנה כנגד עלילותיהן של הספירות, ולכן השעורים אכן חייבים לקדום).

במשך הדורות, החג קיבל משמעות אחרת. היום, כשחיינו מנותקים לחלוטין מקצב האירועים החקלאיים, אין לנו - לי, ודאי לא - שום מושג מתי קציר החיטים ראוי לקצירה (פרט לשאלה של איסור חדש, ובזה אנו נשענים על ועדות הכשרות).

היום החג מסמל את מתן תורה (והחשבון שמצדיק זאת ראוי לדיון בפני עצמו...), וממילא כל עדה והנהגותיה, לפי אמונותיה.
על כל פנים, אני סבור שרק חברה כמו שלנו, שהתנתקה מזרם החיים הטבעי של יום ולילה, גם בזכות החשמל, יכולה להפוך ישיבה כל הלילה למצוה.
ואולי מישהו יבוא ויציין לתולדות ההתפתחות הזו?
מסתברא, ממדבש?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני
ראה: י' תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תש"ס, עמ' 146-155.

על תיקון ליל שבועות, ראה: מ' חלמיש, הקבלה: בתפילה בהלכה ובמנהג, רמת-גן תש"ס, עמ' 595-612.
ומ' בר-אילן: http://faculty.biu.ac.il/~barilm/tiqunshv.html


תוקן על ידי - ממדבש - 6/9/2003 12:55:09 AM

א'.הסגולה היא לערב שבועות ולא לליל שבועות
ב'. לא נעים לראות שמזלזלים בגר"ח פלאג'י, גם אם לא מבינים את הטעם לסגולה {ואע"פ שכולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את כל התורה וכו'}

שבועות בבית הכנסת בדרשה של רב (חרדי חשוב אחד שבקי בהלכה גם ואם אני לא טועה יש לו גם תעודת דיינות) בית הכנסת (בעיקר בעלי בתים) שמעתי כמה חידושים על מהות שבועות על פי הקבלה.. אשמח אם אחד החברים בפורום שבקי בקבלה יאיר את עיניי על משמעות הדברים

א.חג השבועות דנים את האדם עד סוף השנה מה יהיה איתו.. מי שער ולומד תורה כל הלילה הקב"ה שם עליו שני כתרים וכל אותה שנה מובטח לו שלא יהיה לו כל רע... כשנדחק על ידי האנשים אבל מה עם ראש השנה? אמר להם בואו אגיד לכם משהו.. כל מה שמתכוננים בעשרת ימי תשובה לראש השנה וגזר הדין בראש השנה זה עד שבועות ובשבועות שוב נחתמים

ב.כל ההכנה של ספירת העומר זה עוד שלב בהכנה לקראת שבועות לקראת ראש השנה.. הלימוד תורה בשבועות זה כמו תעודת ביטוח עד סוף השנה..

ג.קדושה של כתר במוסף של שבועות זה כמו שעת נעילה ביום הכיפורים... כך כתוב בכתבי האר"י על פי לשונו

ד.בכל פעם כשנתבקש לומר ברכה אז בירך שתחתם לחיים טובים וכ"ו כפי שנהוג בראש השנה



ושוב אני לא מדבר פה על איזה רב הזוי באבא מקובל..
רב רציני שמידי פעם מביא ציטוטים מהקבלה כדי לחזק את דבריו

אורהרעיון

תבין כשמשתמשים בשם קבלה, אפשר להגיד כל דבר!!

בס"ד
כאשר לוקחים לדוגמא את המושג הצמצום ועיגולים ויושר ומתחילים לבאר בספר שהדברים כפשוטם כאן מתחילה הבעיה,מאחר וכל דברי האר"י ז"ל הם משל וצריך להבין את הנמשל ,אז איך אפשר לבוא ולהסביר את ענין הצמצום כפשוטו מגשימים את הבורא חס ושלום שהצמצום אינו אלא משל לסבר את האזן כי אי אפשר לבאר מנקודת האין רק אחרי בריאת העולם כי חז"ל אמרו "מה לפני מה אחרי רתוי שלא נברא שאינו חס על כבוד קונו",אלא מדובר על מחשבת הבריאה שעלה ברצונו לברוא את העולם ומדברים על אורו המתפשט ולא עצמות הבורא חס ושלום.אותם שלוקחים את דברי הזהר כפשוטם נופלים בכך ומקצצים בנטיעות שאינם מעיינים בדברים בצורה שכלית רק לצטט מילים עלה ירד בלי משמעות פנימית שעלה פירושו נזדכך וירד פירושו נתעבה כמ"ש בפתיחה לחכמת הקבלה.
אתן לך דוגמא נוספת ר' יהודה פתייה ז"ל כתב במנחת יהודה פירוש טעות שמהמים ברא השם את העולם ומסתמך על הפס' "ורוח אלד'ים מרחפת על פני המים" והטעות היא ברורה כי רק אחרי שהקב"ה ברא את העולם "והארץ היתה תוהו ובוהו" אז "ורוח אלד'ים מרחפת על פני המים" וכמו שפירש רבנו סעדיה גאון ז"ל כי השם יתעלה ברא את העולם יש מאין.דבר נוסף שביאר בדברי הזהר שאדה"ר הוא לא יציר כפיו של הקב"ה והיו לו אבא ואמא רוחניים זה מנין לו ? ואין לזה אפילו רמז כלשהו בזוהר ובגלל שלקח את דברי הזהר כפשוטם טעה בעיונו
הרי ברור הדבר שאדה"ר הוא יציר כפיו של הקב"ה ואין חולק על כך ומה שכתוב שעל חד צדיק עומד העולם הרי לא מדובר על אבא ואמא רוחניים של אדה"ר אלא על ספירת היסוד שעליה הושתת העולם.ודו"ק
גם כל השטה הזאת המסתמכת רק על כתבי האר"י ז"ל בלי כתבי הקדמונים ז"ל עד הרמ"ק יסודה בטעות כי אין ספר שלא למד רבנו האר"י ז"ל ראשונים ואחרונים.ולכן מסקנתי שרבים וגדולים לא הבינו את  הקבלה לעומקה כולל מפורסמים כ"מקובלים" בעלי שם ואם בספר "דעת ותבונה" פרק מט כתב ש"דוד המלך לא יקום בתחה"מ בגלל חטא בת שבע" ומביא זאת בהעתקת דברי שער הגלגולים הקדמה ז מבלי לציין שבספר הליקוטים עמ' שעח שעט מסביר שם "שדוד המלך תיקן את החטא דבת שבע עם אביגיל ואבישג השומנית שז"ס השג נשמתו".עש"ה הרי שלא הבין קבלה אלא העתיק דברים מבלי לברר את השמועות .וזה קרה להרבה גדולים וצדיקים שטעו בדברי קבלה כולל ספרי חסידות המלאים סיגים כמ"ש הגרמ"מ ז"ל תלמידו המובהק של הגר"א ז"ל ש"זה סוד תורת החסד שיש בה תערובת של סיגים".
והעתקות של גירסאות משובשות מבלי לנסות להבין את הדברים לעומקם ולקרבם לשכל עד כמה שידו של אדם מגעת.   

תוקן על ידי shay98 ב- 11/06/2008 3:25:25

שי

תודה על ההסבר.

ואף אני שואל על דבריך כפי שהקשית והוכחת לדחות דברי אחרים:

כתבת: "מדובר על מחשבת הבריאה שעלה ברצונו לברוא את העולם ומדברים על אורו המתפשט ולא עצמות הבורא חס ושלום."

ואם נייחס לה' "אור מתפשט" האם אז לא נכשלנו וטעינו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

[מיימוני,

האם 'מלך העולם' או 'אבינו', הם לא "דימויים מעולמנו לאלקים"?]

מיימוני

אני אוסיף קצת נופך משלי להביר את דברי שי.

ואקח משל מסביבת במחשבים.

אנו צריכים להבין שכל דברי הקבלה הם מושגים לוגיים , ולא מושגם פיזיים , כלומר כדי להבין את מחשבת הבריאה יש להשתמש בשפה אנושית , ועל כן כל הביטויים הם רק פרוטוקל תקשורת להבנת הדברים , ועל כן כשאנו מדברים על אור  ,אין הכוונה אור פיזי אלא , רצונו והנהגתו המתפשטת בכל העולמות , מתייחסים כאור.

למשל בשפת המחשב אומרים המחשב קורא המחשב מדבר המחשב רואה , ומי כומנו אנשי התוכנה יודעים שהמחשב איננו מדבר וכו' אלא משתמשים בשפת אנוש להביע את עבודת המחשב , כך משתמשים בשפת אנוש להסביר את פעולות האלוקים.

האם מישהוא יכול להסביר בצורה רציונלית איך מחשב מבצע את הדברים , הרי ברור שלא , כמה מלל שהוא ישפוך לא יתאר במדוייק את אופן הפעולה , אלא מי שלמד לעומק הנדסת תוכנה מתמטיקה ואלקטרוניקה יקבל את תובנת הלב איך המחשב עובד , עד כאן המשל .
ומי שיבין טוב את המשל נוכל להמישך אל הנמשל.

בס"ד
נמדשיר
א.מי אמר לך שלא התעמקתי בספרי חסידות?
ב.למה אני חייב לקבל את ההסברים של החסידות?
ג.אין שום מסירה מפה אל פה אלא בדברי קבלה
ולא חסידות ומי שטוען שהחסידות יותר גבוהה
מהקבלה עליו חובת הראיה כי ידוע מספר האמונה והבטחון
"שהחסידות היא אות על החכמה".אבל החסידים טוענים 
שהחסידות היא רזין דרזין למרות שהיא יונקת מתורת הקבלה.
ד.בעל התניא בעצמו אמר שהמשיח יהיה מתנגד ולא חסיד
אז יוצא שהוא עצמו מודה שהגר"א ז"ל ידע קבלה.
ה.אי אפשר עולמות מעל הא"ק משום שא"ק הוא קדמון לכל הקדומים
אז איך יש עולמות מעל הא"ק כאשר הוא עצמו קוצו של יוד 
מי שמתעמק בקבלה מבין שהסתבכו בפירוש המושג המובא בזוה"ק 
"טהירו עלאה" וחשבו שמדובר על עולמות ולא כן הוא. 

בס"ד
לא מצאתי בכתבי האר"י ז"ל אפילו לא ברמז שיעקב היה מעולם התיקון ועשו מעולם התהו להפך מצאתי תשובה מהאר"י ז"ל בעצמו בסוף ספר ארבע מאות שקל כסף ששניהם מעולם האצילות ואין הבדל ביניהם רק כשיורדים לבי"ע.עש"ה ואין שלוש קוין בא"ס ב"ה חס וחלילה ומי שאומר את זה הוא מקצץ בנטיעות.  

שי
א. לא אמרתי שלא התעמקת , רק אמרתי שאם לא הבנת אינו אומר שזה לא נכון
ב. אף אחד לא מכריח אות לקבל ,וזה שאמרתי, שכמו שאף אחד לא מכריח את עצכח לקבל קבלה.
ג.אין התייחסות לחסידות בדווקא , אלא לענינים רוחניים.
ד. 1. שהגאון ידע קבלה לא צריך את בעל התניא לראיה , 2.לא כל מתנגד הוא תלמיד הגאון . 3. איפה אומר זאת בעל התניא?
ה.אתה לומד את הקבלה יותר מידי בגישום ולכן אתה לא מבין .
אף אחד לא טעה בזהר , עמק המלך ושערי גן עדן קראו לזה עולמות א"ס הם יודעים מה הם אומרים , אבל אצלך עולם מצטייר בצורה לא נכונה , ולכן אתה חושב שטהירו זה לא עולם , אבל עולם משמעותו העלם , והטהירו הוא העלם של אין סוף הראושן , ולכן הוא נקראה עולם.

לפי כל מה שכתבת אני רואה שאין לך הבנה איך שהחסידות הסבירה את הקבלה , ולכן זה שאתה מבין כהרב אשלג יפה לך , אבל אל תפסול שום הבנה אחרת , רק תתלה זאת בחוסר השגתך.

כתבת "לא מצאתי בכתבי האר"י ז"ל אפילו לא ברמז שיעקב היה מעולם התיקון "
אני שוב חוזר ומדגיש לך שי יש לך עוד הרבה מה ללמוד כדי להבין את החסידות ואת הקבלה .

אתה גם לא מבין מה זה עולם התוהו ועולם התיקון ולכן אתה לא מוצא בהאר"י את הדברים הנ"ל.

תוקן על ידי נמדשיר ב- 19/06/2008 7:00:09

הנה הנלע"ד לאחר חשיבה חג השבועות זה  חג בו נהיינו לעם זה היום בו קיבלנו תרבות  משלנו סולם ערכים משלנו וזה היום בו הוגדרנו  לעם נפרד לחברה שונה. אין ספק  שאין כמו לחגוג את היום הזה אלא באותו יום של הקציר  באותו יום שלאדם יש הכל הוא אומר שהוא מעדיף את חיי החברה  שיש מקום לומר באותו יום שהוא לכאורה הוא רק משלם מחיר ובכל אופן הוא הולך ונהיה לחלק מעם זו אמירה ברורה וחדה על רצונו להיות חלק ממשהו  אחר ויל"ע בזה עוד 

הקשר בין חג השבועות -עצרת- לבין מתן תורה- הוא קשר מקרי בלבד,  מיסודו, אין קשר בין הדברים,
 
ואנו לא קבלנו תרבות משלנו בחג השבועות.  בקבלת התורה קבלנו בין יתר החגים את חג השבועות. כחג .

כל  הקשר מסביב- זה מעשה בני אדם.

_________________

מודה ועוזב