כל זה נמצא במחקר של אליאור, ומה שמעניין הוא דברי הזוהר המצוטטים אף הם במאמרה: פתח רבי אלעזר ואמר ויהי בשלושים שנה ברביעי בחמישה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר...בחמשה לחודש הא אוקמוה אבל יומא דא יומא דשבועות הוא יומא דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני" [תרגום: בחמשה לחודש כבר ביארנו אבל יום זה יום שבועות הוא היום שקבלו ישראל תורה על הר סיני] (ספר זוהר חדש, פרשת יתרו, לז ע"ג)
נשלח ב-15/5/2015 00:00
חן חן, אם כי עדיין לא הבנתי כיצד יסבירו החוקרים הנ"ל שחז"ל (הפרושים...) יצמידו הפטרה שקשורה לחג השבועות בתאריכו האיסיי לחג השבועות שלנו שוודאי לא בתאריכו הייתה יד ה' על יחזקאל.
תוקן על ידי asher26 ב- 15/05/2015 00:05:53
נשלח ב-15/5/2015 00:30
קביעות יום חג שבועות
1 למנהגינו כחז"ל 50 יום אחרי יום טוב הראשון של פסח
2 לפי ? 50 יום אחרי יום טוב אחרון של פסח
3 לשומרונים והצדוקים 50 יום אחרי שבת שבתוך הפסח
4 לפי ספר היובלים ועוד כתבי קומראן (איסיים ?) תמיד שבועות בט"ו לחודש סיון וביום ראשון בשבוע (50 יום אחרי שבת שאחרי פסח)
לפי 1-2 ממחרת השבת פירושו ממחרת יו"ט ונחלקו איזה יום טוב לפי 3-4 שבת היא שבת בראשית ונחלקו איזה
"שבתות תמימות" לפי 1-2 הם "מעת לעת" לפי 3-4 הם תמימות ממוצאי שבת עד שבת.
נשלח ב-15/5/2015 12:45
בערל, אם יש לך זמן, אולי תפתח אשכול נפרד על נושא קביעת חג השבועות? זה באמת ראוי לאשכול נפרד. בכל אופן, העלית כאן נקודה חשובה מאד: לפי הקומראנים, שבועות הוא אחרי השבת שאחרי פסח. לפי הצדוקים המובאים במנחות סה. ובחגיגה יז. זה 'אחר השבת' לא כתוב מתי. אם תמצא מקור שהצדוקים אוחזים שהשבת היא שבת חוה''מ, כמו השומרונים, יוכח שהצדוקים אינם הקומראנים. האתיופים אוחזים 50 יום אחרי שביעי של פסח.
נשלח ב-15/5/2015 12:56
לוחות השנה
לוח השנה השומרוני זהה בעיקרו ללוח השנה שלנו. מחזור העיבור שלהם הוא 11 שנים מעוברות בכל 32 שנה ואת העיבור קובע הכהן הגדול לפי כללים מסוימים. אין להם שנים חסרות ומלאות. לוח השנה האתיופי גם הוא דומה ללוח שלנו. הם מעברים אחת מכל ארבע שנים. האיסיים מאמינים בלוח שנה שמשי מדויק וקבוע, שעובד לפי מחזורים גדלים והולכים משבועות, שנים ועד יובלים.
נשלח ב-15/5/2015 13:13
מענין כי בעל הזהר לא הכיר את הגמרא. או אולי הכיר אבל הוא חי לאחר הלל השני שקבע את הלוח.
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ו עמוד ב
כדתני רב שמעיה: עצרת, פעמים חמשה, פעמים ששה, פעמים שבעה. הא כיצד? שניהן מלאין - חמשה, שניהן חסרין - שבעה, אחד מלא ואחד חסר - ששה. ומאן תנא דפליג עליה דרב שמעיה - אחרים היא. דתניא, אחרים אומרים: אין בין עצרת לעצרת, אין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד. ואם היתה שנה מעוברת - חמשה.
נשלח ב-15/5/2015 16:21
ירוחם
גם בעיני יפלא בזהר חדש פעמיים מציין כי חג השבועות הוא בה' בסיון כאן ובפ' בלק.
בעבר היה משתנה והיום הוא רק בו'.
נשלח ב-24/5/2023 23:38
ירוחםשמ כתב:
שאלה לעיון ולמחשבה. מדוע אנחנו אומרים -זמן מתן תורתנו- ולא זמן קבלת תורתנו?
בתיקון לילי שבועות- יש לתקן את המחשבות בהתאם לתשובה על השאלה.
הקבלה אמורה להעשות תמיד , כמ"ש "כל המקבל על עצמו עול תורה"
