ליטאים, חסידים ועבודה - הבדלי השקפה ?

בספרו הראשון והמפורסם ביותר, "קיום בסוד הצמצום", הראה מרדכי רוטנברג (פרופסור לפסיכולוגיה ובמקרה של הספר - סוציולוגיה) כי הגישה החסידית, כפי שניתן לכנותה, מתירה מרווח רחב של תגיות מעמדיות. החסיד מכיר ביותר מדרך אחת להערכה עצמית. אפשר להיות צדיק, תלמיד חכם. אך אין זה פסול להיות אדם שמתפרנס מיגיע כפיו.
לאחר השואה, בישראל להערכתי בהשפעת החזון איש, בארצות אחרות איני יודע, נבנה דגם של תלמיד חכם ליטאי שאין לו מאומה בעולמו פרט לתורה. הדגם הזה אינו חדש. הוא בנוי, למשל, על "נפש החיים" של ר' חיים מוולוז'ין. אבל בארץ הורחקו בזרוע כל האפשרויות האחרות עבור כל בני הדור הצעיר.

אנקדוטה לדוגמא: לפני עשרות שנים, היות-אברך היה צעד יוצא דופן. מעטים פנו לבית המדרש. הרוב חיפשו פרנסה. אז סיפרו בדיחה, כי אם עולה חרדית גיבנת וצולעת לאוטובוס, יש לקום לכבודה, לפי שהיא בוודאי אשת אברך. אחרת, אשה בריאה לא תרצה לקחת בטלן...
והיום? היום בוגרת סמינר לא תרצה לקחת מישהו שהוא "רק" עובד ולומד. זה חלק מהמערכת החינוכית שלנו.

כמובן, אחרים ייטיבו לעמוד על התפתחות התופעה. אקדמאי, אידך גיסא, ועוד.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

זר"ע,

שתי סיבות בדבר [בהמשך לדברי מיימוני]; אחת לגבי ההנאה מיגיע כפיים ואחת לגבי הלימוד האקדמי.

א. כל ליטאי מחונך לצאת "גדויל" ו"גדויל" הנהנה מיגיע כפיו הרי לאו גדויל הוא אצל ההמון הליטאי. וכפי שהתבטא אחד לעומת גדול הגדולים הגרג"נ "וכי הוא גדויל, הרי הוא עובד והולך בלי כובע וחליפה" עפ"ל!
ואילו אצל החסידים בדרך כלל לעולם לא יהיה גדויל רק הרבי בעצמו.

ב. אעתיק ממש"כ באשכול אחר.
הסיסמא "עד כאן חושבים" שכיחה יותר בחסידויות שם מחנכים הרבה יותר ל"כאלו שאלות לא שואלים". אצל הליטאים נותנים יותר לשאול ושם זה יותר "כאלו תשובות לא משיבים".

מיימוני,
בכוונה הבאתי את הקישור למאמר על חרדים באמריקה, כי שם ההסבר הקלאסי והנכון על חובת הגיוס, החזו"א וחברת הלומדים הישראלית, אינו תופס. ובכל מקרה, אין ההסבר הזה מבאר את ההבדל בין ליטאים לחסידים שהזכרתי.

זה נראה כאילו הליטאים מאוהבים בידע, ולכן מוכנים להיות פתוחים יותר אליו - בין אם הוא תורני ובין אם הוא אקדמי, ואילו החסידים דוחים ידע מעמיק - בתלמוד ובאקדמיה - ומעדיפים מלאכה פשוטה.

כתוצאה מכך נוצרים הבדלים מעמדיים המזכירים את ההבדלים שבין שחורים ללבנים. כך לפי המאמר.