| נשלח ב-21/9/2004 15:38 |
 |
| |
קטלוג ספרים יקרים ונדירים
Hershel:
Catalog # 4 from Machon Adir offering historic and interesting Judaica is now available free in PDF form.
You will find in this catalogue,
- a beautiful set of Vienna 1858 Chumashim (1),
- a 1730 Mantua print of R' Yosef Caro's responsa (19),
- a 1782 Fürth Shulchan Aruch (26),
- an 1824 Lvov Pri Megadim (18),
- an original ''Likutei Halochoth'' in 2 volumes, by the Chofetz Chaim z''l, including an inion
''mughe'' [by him or by his son-in-law] (20),
- a rare print from Belgrade by a Bulgarian Rabbi (15),
- 15 works of, and related to, the famous Pressburg Rov, the Chasam Sofer (29),
- a collection of calendars from: Melbourne, Milan, Basle, Warsaw, Pressburg, Bucharest, Budapest,
Teveriah, London and Yerushalayim (55),
- 2 special machzorim, printed in London in 1807, which feature an important chapter in the history of
the then Chief Rabbi, R' Shlome Hirshel (34),
- a rare portrait of R' Shlome Yehuda Rappaport, the famous scholar from Prague (90)
- and much more......!!
This sale provides you with an opportunity to purchase some 'Judaica' for an affordable price, away from
the ''hammering'' of the big, exclusive auction houses...
Write to
[email protected]
לפני כמה ימים י''ל קטלוג מספר 4 ממכון אדיר - של ספרים יקרים ונדירים.
להזמין הקטלוג ב PDF:
[email protected]
*****
תגובת
vhalozin:
why dont you put on for sale real value and not only leftover Gniza
תוקן על ידי - ווטו1 - 21/09/2004 15:51:41
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 16:54 |
|
| |
הצילו !!
אני זקוקה לכתבי היד של פרק התכלת בבבלי מנחות.
האתר של הספרייה הלאומית לא עולה והאתר הגרמני שהביא ממדבש מסרב אף הוא. יש למישהו מוצא?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 18:31 |
|
| |
ואגב ספרים מקוונים...
יש למישהו מושג מדוע יצירת מופת הכרחית כמו האנציקלופדיה העברית טרם קווננה?
שאלתי זאת בכמה פורומי ספרים, איתגרתי אותם מכמות ואיכות העבודה שנעשית בענין בעולם התורה - ותשובה אין, חוץ מ -1 שהבטיח לבדוק בספריית הפועלים - ומאז נעלמו עקבותיו.
מה זה? לא ברשת, לא על דיסק/ים?
קמצנות גרידא?
עצלנות?
חששות ממעתיקים? ממילא פרטיים כבר לא כלכך קונים תאנצהע"ב זה 20 שנה?
למי מחכמי עצכ"ח התשובה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 19:07 |
|
| |
השאלה היא מדוע בעלי הזכויות לא העלו אותה לרשת, או מדוע אנשים פרטיים לא עשו זאת?
לגבי אנשים פרטיים - הענין פשוט, זה בלתי חוקי. יתכן שבעוד שנים מספר יפקעו הזכויות על הכרכים הראשונים, שיצאו (אם איני טועה) עוד לפני קום המדינה, ולאחר שבעים שנה ישתחררו.
לגבי בעלי הזכויות - הדבר כרוך במאמץ והוצאה גדולים (סריקת עשרות אלפי עמודים, שינוי הפורמט ל-HTML, המרת הטקסט הסרוק לתווים, הכנסה ידנית של נוסחאות, מיקום התמונות והתרשימים והגהה של כל העסק) ואף בתחזוקת אתר. כל זה לא יתבצע אם לא יהיה מי שיממן אותו. בינתיים לא הוכח שאנציקלופדיה מקוונת בעברית יכולה לשאת את עצמה מבחינה כלכלית (לא נראה לי ש-ynet מרויחים על שלהם), ובודאי כמה כאלה. מעבר לכך, יתרונה הגדול של אנציקלופדיה מקוונת הוא בעדכון המתמיד - וקשה להאמין שמישהו יוכל להשקיע את הנדרש כדי לעדכן את הא"ע באופן מתמיד. אגב, היא עדיין נמכרת, אם כי בכמויות קטנות - כמו כל האנציקלופדיות המודפסות בעולם היום. שאלה אחרת יכולה להיות מדוע לא יממן, נניח, משרד החינוך את רכישת הזכויות על האנציקלופדיה ויצרף אותה לפרויקט בן יהודה (אגב, האם לא היה ראוי לקרוא לו "מיזם בן יהודה"?).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 20:47 |
|
| |
שתי הערות
א. אם כך, מדוע אנציקלופדיה תלמודית יכולים להעלות עצמם על דיסק?
ב.ברור שפרוייקט כמו קיוון של האנצה"ע 'שווה' רק עם מערכת היפר קישור שתתן אפשרות גלישה/הגעה מהירה לכל ע"ע שמציינים שם.
ובאמת, אולי מן הראוי להפנות מאמץ ציבורי לכיוונה של ספריית הפועלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 22:04 |
|
| |
תא חזי
ברוך הבא אל הפורום! (ראיתי שאתה כבר ותיק, אבל לא יצא לי לקדם את פניך עד עתה...).
א. אני סבור שהעלית רעיון חשוב. ומן הראוי היה להשתדל להעלות כמה שיותר חומר, בעיקר לאינטרנט, שם הוא זמין לכל הלומדים.
כמובן, אף אחד לא יעבוד בחינם. למרות שבפרוייקט גוטנברג, אם איני טועה, אתה מקבל סורק ותוכנת OCR אם אתה מוכן לסרוק עבורם ספר.
גם לי יש רשימת הזמנות של ספרים שהייתי חפץ למצוא באינטרנט, או לכל הפחות על תקליטור.
ב. אנציקלופדיה תלמודית יש לה שני יתרונות. ראשית, היא עדיין נכתבת בימים אלו. לכן החומר נמצא מוקלד. אני סבור שהאנציקלופדיה העברית נכתבה בימים שבהם לא היה מחשב. ממילא, הכל טעון סריקה ופיענוח לאותיות, או הקלדה מחודשת.
שנית, יש מי שיקנה אנציקלופדיה תלמודית. כל מי שלומד תורה ברצינות. אני עצמי מעדיף את האנציקלופדיה התלמודית דווקא על תקליטור, מפני שאז נוח יותר לחפש, וגם חוסכים מקום של כל הכרכים בבית.
ג. השיקול הכלכלי הוא חשוב מאד. צא וראה מה הן האנציקלופדיות שקיימות בעולם. בריטניקה, שהינה מצויינת, ויש לקוות שיעבירו עוד ועוד חומר, למשל את הכרכים הישנים עם ההגדרות הישנות (אני מאד אשמח על הגדרות ישנות של הערך "מיסטיקה", למשל). או האנציקלופדיה של מיקרוסופט, שמכילה הסברים ברמה נחותה בהרבה, עד כמה שידוע לי.
אשר לאנציקלופדיה של YNET, עד כמה שאפשר לשפוט מהדוגמאות שהם מציעים - מדובר בסחורה עלובה למדי. למשל, אין כמעט ערכים של ממש.
ד. האם אפשר לעשות משהו כדי להעביר יותר ספרים לאינטרנט? ובכן, אראל סגל עבד על הקלדת ספרי שד"ל, וזה פרוייקט נפלא. כי שד"ל חביב עלי. אבל מדובר בפינה אחת.
אולי אפשר באמת לסרוק ספרים ולהעלותם לאינטרנט. איני יכול לתמוך בהצעה לסרוק ספרים שיש להם זכויות - אבל יש כאלו שעושים זאת בחו"ל, ובאימיול אפשר למצוא הרבה ספרים חשובים למרות שיש להם זכויות. אם מותר להורידם ולהשתמש בהם, זו שאלה נוספת.
ה. יש גם בעיה טכנית. נניח שיש שותפים לרעיון, אפילו אני, שמוכנים להקדיש זמן מסויים כמה פעמים בשבוע לסריקת ספרים, מתוך הנחה שכולנו שותפים לאותו מפעל וכולנו נפיק תועלת ממנו. יתכן שכולנו יכולים לארגן מחשב (הרי אתה מחובר לאינטרנט), וגם סורק (זה לא כל יקר). אבל מה נעשה עם תוכנת OCR בעברית? עד כמה שידוע לי, התוכנה היחידה שקיימת היא ליגטורה, והיא עולה מעל ומעבר ליכולת של אדם ממוצע, גם אחד כזה שמוכן לתרום מזמנו לסריקה.
ו. הפתרון היחיד יכול להיות פניה להוצאות ספרים שיעלו את האנציקלופדיות ואת הספרים שלהם על תקליטורים. אבל - קשה לי להאמין שיעשו זאת. הם יפחדו, בצדק, מהעתקה. ומצד שני, מי יקנה את התקליטור? אני ואתה, ומי עוד?
בשעתו פניתי, למשל, למי שמוציאים את "עולם המקרא", שנראה לי פירוש אנציקלופדי מעניין וחשוב על המקרא, והתעניינתי לגבי הוצאתו על תקליטור. אמרו לי שהם אינם מעוניינים. נקודה.
ז. לעומת זאת, פירוש שטיינזלץ על הגמרא יצא בתקליטור. אבל זה מאד מאד יקר. כמו כן, זה עדיין לא כולל את כל המסכתות, ואיני יודע מה יעשו כשיצאו הפירושים הבאים. כמה יעלה לעדכן? זה כדאי לברר ולהחתים אותם לפני שמשקיעים ברכישת התקליטור.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2004 10:10 |
|
| |
תוספת על הלינק האחרון של ממדבש
העתקה ממה שפירסם עומק04 בח"ח:
מפעל חדש של בית הספרים הלאומי מעלה לרשת האינטרנט את אוסף הספרים הנדירים אשר ברשותו. מעתה ניתן יהיה לעיין בספרים כגון: המהדורה הראשונה של "מורה נבוכים" של הרמב"ם וספר הזוהר מהאוסף של גרשם שלום, צוואת הבעל שם טוב.
בשלב זה נסרקו והועלו לרשת ספרים מימי ראשית הדפוס במאה החמש-עשרה עד לפרסומים מתחילת המאה העשרים. בין הספרים הנוספים שנסרקו ניתן למצוא גם הגדה של פסח עם תרגום ללדינו משנת 1609, ספר הזוהר משנת 1558 מהאוסף של פרופ' גרשם שלום, צוואת הבעש"ט (הבעל שם טוב) משנת 1794 ואף ספר ילדים מאויר של ביאליק משנת 1922.
עד-כה נסרקו כמאה ספרים, וספרים נוספים ייתוספו בכל שבוע. בספרייה הלאומית כ-25 אלף ספרים המוגדרים נדירים. הספרים נבחרים לפי שיקולי שימור, ביקוש ועניין, ונסרקים רק אם אין עליהם מגבלה של זכויות יוצרים. עלות הפרויקט מוערכת ב-4 מיליון דולר.
ניתן להגיע אל המהדורות הסרוקות דרך קטלוג בית הספרים וכן מתוך רשימה כרונולוגית באתר הבית של הספרייה.
הספרים מוצגים בפורמט מיוחד המספק תמונות באיכות גבוהה, עם אפשרות מיקוד לפרטים הקטנים, ובקובצי מחשב בעלי נפח קטן. כדי לצפות בקבצים יש להתקין באופן חד פעמי תוכנת צפייה מיוחדת הניתנת להורדה חינם (קישור והסברים באתר בית הספרים.)
מפעל זה מתווסף לפרויקטים אחרים של בית הספרים (מפעלי הדיגיטציה על שם דוד ופלה שאפל) במסגרתם הועלו בין היתר לאינטרנט אוספים של עיתונות עברית היסטורית, מפות, כתבי-יד והקלטות קול. השקת הפרויקט התאפשרה הודות לתמיכתה הנדיבה של "קרן דורות". בבית הספרים מקווים עתה לגייס כספים להמשך הפרויקט.
"בבית הספרים נמצא האוסף העשיר ביותר בעולם של ספרים בעברית ובנושאים יהודיים", ציין סגן מנהל בית הספרים לטכנולוגיות מידע פרופ' אלחנן אדלר. "מטרת המפעל לאפשר גישה חופשית לציבור ברחבי העולם לאוסף זה. בדרך זו נשמרים ספרי המקור וגדל מספר הקוראים היכולים לעיין בספרים".
http://jnul.huji.ac.il/heb/
MSN-חדשות
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
