| נשלח ב-2/6/2003 00:10 |
|
| |
מדף הספרים החיצוניים
בעקבות אשכול של המרא דאתרא, הנני מנסה לבצע הסבה של הרעיון לאיזור הדמדומים.
רבים מחברי הפורום, כך יש להניח במסגרת עבודתם ב"דע מה שתשיב" טיילו במחוזות שונים של ספרות עיון וספרות יפה.
אז הנה, אולי זה המקום לפזר המלצות לספרי "בית הכסא" שנשרו מחיקם של חברי הפורום + הסבר קצר למה מן הראוי שינשור הספר גם מחיק אחרים.
הקדמה : שמעתי מרב חשוב ויקר ווערט בשם "בן יהודה".
מה הוא ההבדל בין המילה "נושר" למילה "נופל"?
המילה נושר משמעותה - מן המחובר. שער נושר, עלה נושר.
זוהי ההגדרה במילון בן יהודה שמוסיף אסמכתא : "אחר - ספרי מינות היו נושרים מחיקו" - אחר היה "מחובר" למינות.
אינני מתכוון לספרי מינות ח"ו, ח"ו, ח"ו, אלא לספרי חכמה דעת ותבונה.
ועכשיו עלי לפתוח את הרשימה וזו בעייה קשה מאין כמותה. במוחי מתרוצצים עכשיו עשרות ספרים
שאינני יודע במה להתחיל .
אתחיל בסופרים :
הסופר החשוב ביותר לטעמי הוא פרנץ קפקא. הוא לא קל . הוא קשה לקריאה והוא הדבר הכי הפוך מספר טיסה, אבל הוא שווה את ההשקעה .
לא רק המשפט והגלגול המפורסמים, אלא כמעט כל מילה שהוא כתב.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2003 00:35 |
|
| |
בעל עגלה
לא להאמין, לא להאמין, מה שאתה סוחב בעגלה שלך...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2003 01:19 |
|
| |
נו, טוב, שיהיה.
אחד מספרי החול שמשוטטים אצלנו בבית הוא "שלושה בסירה אחת". ספר שנקרא בכל גיל, ואפילו מצוטט לעתים בידי בני המשפחה...
יש מישהו שלא מכיר?
ג'רום ק. ג'רום, סופר אנגלי נשכח בן סוף המאה ה-19, מתאר טיול בסירה בתמזה שעשו שלושה צעירים בטלנים ועשירים בני התקופה.
אבל זו לא העלילה. בכלל לא. זה ה-איך שזה כתוב.
מן הדף הראשון, אתה שוקע בהומור בריטי מעשה ידי אמן, עם רגישות פסיכולוגית, כתיבה קולחת ומושכת, וכן, גם מבט מוסרי עדין ודק שמסתתר מאחורי ההומור.
בהתחלה אתה צוחק בשקט, אחר כך אתה כבר שוכח את עצמך, ובסוף אתה מחפש מישהו להקריא לו את הקטע...
אחד מכשרונותיו העצומים של הסופר הוא לכתוב על עצמו כאילו אין הוא חש ומרגיש בהונאה העצמית המופלאה שלו ושל חבריו.
כך הוא מספר כיצד קרא בספר רפואה, וגילה שיש לו את כל המחלות שבעולם (פרט לעוית הרחם, אבל לא צריך להיות קטנוניים), ואיך ניצל ממוות בזכות ידידו הרופא. זה לא נשמע מצחיק? תקראו את זה בפנים! רק הקטע על הדוד פודג'ר שתולה תמונה יכול להשתוות לזה!
ואז, הקטע שאינו יכול להישכח: מחלת הילדות שלו. זה עתה קרא כי אחד מסימני הצהבת הוא חוסר רצון כללי לעשיית כל מלאכה. אה, הלא המחלה הזו היתה אצלו מגיל צעיר מאד! והוריו ובני משפחתו האשימו אותו בעצלות, ואפילו נתנו לו מכות, ולא ידעו שהם מתעמרים באדם חולה!
ומעניין, הוא מעיר בחוסר מודעות עצמית מוחלט, שהמכות האלו דווקא כן הועילו לו, לעורר אותו ולשלוח אותו להתאמץ בכל זאת. רואים שתרופות הסבתא האלו מביאות תועלת...
עלי לעצור את עצמי לפני שארבה בציטוטים לחינם. הלא אי אפשר להעתיק את כל הספר לכאן. רק אזהרה אחת: יש לקרוא את הספר בעברית (ובאנגלית זה טוב עוד יותר) אך ורק בתירגומו הקלאסי של יאיר בורלא. הספר יצא מחדש, למשוגעים אמיתיים, עם הערות מעשה ידי הוצאת ספרים חדשה. לא, לא, לא. התירגום החדש לעברית מדוברת הורסת את החן המיוחד של הספר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 12:40 |
|
| |
על העיוורון
נכתב ע"י הסופר הברזילאי ז'זוה סארמאגו
ספר חובה!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 14:45 |
|
| |
על העיוורון נכתב על ידי הסופר הפורטוגלי (לא ברזילאי) האנטישמי.
הוא לא מסוגל להבחין בין שכם לאושוויץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2003 17:39 |
|
| |
האשכול הזה שבניגוד להערכותי שבק חיים מהר מבצע בזאת נסיון לקאם בק.
נתחיל בספר "הפרוטה והירח" של סומרסט מוהם, בו נזכרתי, משום מה היום.
הספר הוא למעשה אוטוביוגרפיה על הצייר פול גוגן.
פול גוגן היה עד גיל 40 (בערך) סוכן ביטוח בורגני שחי את חייו. אשה ילדים, כסף עבודה.
עד שיום אחד בלי הודעה מראש, נדמה לי שאפילו בלי לומר שלום, החליט לעזוב הכל. גוגן נסע לאיי מאלטה והתחיל לצייר.
פול גוגן הוא אחד הציירים הגדולים בעולם.
הספר סוקר את מסלול החיים המרתק.
(הסקירה מזכרון)
מאד אהבתי את הספר כשקראתי אותו. לא פחות אהבתי את שמו. הפרוטה והירח - כמה יפה !
יש פתגם סיני דומה:
חכם סיני אומר : לו היו לי 2 פרוטות הייתי קונה באחת לחם ובשניה פרח. לחם כדי שיהיה לי ממה לחיות ופרח כדי שיהיה לי "למה" לחיות.
ומה הנקודה היהודית ? (שאם לא, יחבול בי רבינו המיימוני)
אדם יכול לעשות שינוי בכל גיל. יכול שיגלה אדם את תפקידו רק בהגיעו לגיל 40. הדוגמא המוכרת לכולם היא, להבדיל, בר' עקיבא,
ומה הלבטים?
אם חושב אדם שמיצוי אישיותו תלוי במחיר כבד לסביבתו. האם עליו לבצע את אותו שינוי ?
זוהי שאלה שעולה בדרך כלל בין בני זוג שמתכוונים להתגרש.
העולם המערבי גורס שמיצוי האישיות חשוב יותר.
והעולם היהודי ?
החזו"א למשל, כך אומרים, שילם מחיר כבד בחיי נישואיו (כמדומני חיים גרדה טוען ששמע זאת מפיו) .
האם זו הדרך ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2003 20:53 |
|
| |
"כל הדתות משמיצות את השטן...אבל לעולם איננו שומעים את הצד שלו"
סמואל לנגהורן קלמנס - הלא הוא מרק טווין כתב ספרים רבים, לדעתי אחד המופלאים הוא ספרו "הזר המיסתורי" המומלץ בחום! הספר מגולל את הרפתקאותיו של השטן המגיע לכפר באוסטריה, מתחבר עם 3 מילדי המקום וממחיש להם כי ההבחנה בין טוב ורע ויכולת הבחירה של האדם הם (-בעצם תגלו בעצמכם)...כמובן שכל ההרפתקאה הפנטסטית הזו מלאה בהומור שנינות וחווית הקריאה בהחלט יכולה להאיר לנו כמה דברים בעולם...
את הספר הוא כתב לאחר שפשט את הרגל ומות ביתו וכך הספר בנימה מעט אירונית מנסה להתמודד בצורה אופטימית ובזווית מאוד מעניינת עם מצבו של האדם בעולם.
עוד ספר מקסים שלו הוא "מסע תענוגות לארץ הקודש" בו נמצאים רשמי מסעו לא"י בשנת 1867 התיאורים המקסימים של הארץ בשנה זו והחוויות של טווין מחוף לבנון דרך עמק יזרעאל, ירושלים יפו ועוד משעשעים ומרתקים כאחד.
בסוף הספר מצוי מאמרו המפורסם "בנוגע ליהודים"
שאם משהו עדיין לא קראו - אז זה הזמן...
כל טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2003 15:07 |
|
| |
האמת היא שאולי הייתי צריכה להוסיף את זה למדף הספרים של ת"ח..
הספר "חוה ולילית" של ד"ר ניצה אברבנאל בהוצאת בר-אילן.
חוה ולילית - כפל דמות בתפיסת הגבר את האישה. הדמות האחת - נוות בית, נאמנה, מסורה ואחראית למסגרת המשפחתית. ולעומתה - הדמות היצרית, המושכת, שאינה כבולה למסגרות, הסוחפת להרפתקה ומאיימת על התא המשפחתי.
בספר מנתחת המחברת, תוך שילוב של הגותם ותורתם של פרויד ויונג את הפיצול בדמות האישה.
סיפורי הבריאה, המדרשים הקדומים, הסיפור העממי בימי הביניים, פרקים בספרות המאה ה-19 וה-20 הם ה"מעבדה" דרכה בוחנת המחברת את הדמויות.
שווה עיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2003 23:41 |
|
| |
בעקבות ספר שהומלץ במדף הספרים השני...
"מסע אל תום האלף" של א. ב. יהושע
פשוט נפלא! אין מילים!
על הספר: (בלי שום כוונה מסחרית)
http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=7878
תהנו!
נ.ב כל הפרטים ההסטורים שמסביב עומדים במבחן המציאות!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2003 15:40 |
|
| |
לי יש חיבה מסוימת לספרים העוסקים במדעים ובחשיבה ריאלית, לא פלא, אם כך שמצאתי הנאה צרופה בקריאת ספריו של סיימון סינג: "המשפט האחרון של פרמה", ו"סודות ההצפנה" (אגב, את סודות ההצפנה עדיין לא סיימתי, למעשה אני ממש ממש בראשיתו).
הספרים עוסקים בהיסטוריה של המתמטיקה והתמודדותה עם בעיות מציאותיות ולוגיות, תוך כדי כתיבת סיפורי חייהם של כל המתמטיקאים המעורבים והסברים מדהימים על הנושא שגם שונא מתמטיקה מושבע ימצא בהם עניין.
הספרים, אגב, מיועדים לחובבנים בתחום. אז אל תצפו לאתגרים אינטלקטואלים בשמיים. יכול להיות נחמד כקינוח ספרותי-מתמטי ליום מתיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2003 19:59 |
|
| |
פנדורית,
המשפט האחרון - אכן ספר דגול!
ואם מעניינים אותך ספרים בתחום הרי שאת חייבת לקרוא את הספר החדש חדש "אפס - ביוגרפיה של רעיון מסוכן" מאת צ'רלס זייף.
הספר מתאר בהומור ובהתפעלות את סיפורה של סיפרה אחת שהביכה וריתקה את הוגי הדעות מאז ימי אתונה ועד ללוס אלאמוס. צ'רלס זייף טוען שההתמודדות עם מושג הלא-כלום - יחד עם תאומו: האינסוף - גרמה פעם אחר פעם למהפיכות במחשבה הפילוסופית ובתפיסות היסוד של הציביליזציות.
בהחלט ספר מקורי ומעניין!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2003 23:49 |
|
| |
http://www.steimatzky.co.il/NS_GetProdInfo.asp?prodid=10071767
שם הספר: הנזיר שמכר את הפרארי שלו
שם המחבר: שארמה רובין ס'
מוציא לאור: כתר הוצאה לאור
נושא: עידן חדש
הוא בו-בזמן סיפור-משל ומדריך רוחני. זהו סיפורו של ג'וליאן מנטל, עורך דין מצליח שסגנון חייו הבלתי מאוזן מוביל אותו להתקף לב באמצע אולם בית משפט המלא מפה לפה.
התמוטטותו הפיזית מביאה למשבר רוחני שמאלץ אותו להתעמת עם דרך חייו ולחפש תשובות לשאלות היסוד של החיים. בתקווה למצוא אושר ומימוש עצמי, הוא יוצא למסע יוצא דופן לתרבות עתיקת יומין במזרח. הוא מגלה שם שיטה רבת עוצמה לשחרור הפוטנציאל של הגוף, הנפש והנשמה, ולומד לחיות חיים שיש בהם רגש, שלווה ומטרה.
הסיפור עתיר ההשראה ממזג חוכמה רוחנית נצחית של המזרח עם עקרונות הצלחה בני זמננו של המערב, ומראה צעד אחר צעד דרך לחיים חדורי אומץ, איזון, שפע ושמחה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2003 09:41 |
|
| |
ממליץ בחום על הספר "חיים על פי השכל" של ד"ר משה קרוי, שם הוא מוכיח ושולל את מערערי סמכות "חוק הזיהוי" ומתקדם מהפילוסופיה הבסיסית לביטויים מעשיים מרשימים. הספר מתחיל "קורא יקר ספר זה עשוי לשנות את חייך", אני בתחילתו של הספר, הוא נראה מבוסס מאוד ומסודר למופת, נראה כדאי.
איך משיגים אותו איני יודע, המהדורה שבידי, היא השניה משנת 1975 הוצאת "מציאות".
נראה ששווה וכדאי מאוד להכיר את דבריו
|
|
|
|
|