מדף הספרים החיצוניים

לגבי "מים שאין להם סוף" של מיכאל שיינפלד, שמישהו הזכיר למעלה, אני אמורה להגיע אליו מתישהו, מקווה להעלות את רשמי ממנו בהקדם (מ"אבדות" שלו די נהניתי, אך אבין את מי שיטען שזה ספר "רגשני" משו. מכל מקום, לי זה לא הפריע לחוויית הקריאה).

שאלה לקהל:
קיבלת המלצה חמה לגבי ספריו של מילן קונדרה:
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום
מחול אחרון ופרידה
זהות.

מישהו קרא?

פנדו

לגבי 'הקלות הבלתי נסבלת של הקיום' (היחיד שקראתי מביניהם ולפני הרבה שנים), אז למי שלא נפגע מחוסר צניעות ומתבונן במסר מנקודת המבט שלו/ה מבלי להיסחף אחר הדרמות של המחבר, מומלץ מאד!

אשמח אם תביאי מרשמייך לאחר הקריאה (כי הצטערתי שלא עברתי עליו שוב - הוא היה מושאל לי).

שלום לכולם. אני חדש כאן, ושמחתי לגלות את הפורום הזה. הפורום אמנם מיועד להמלצה על ספרים, אבל בכל זאת רציתי להעלות נושא עקרוני לדיון (אשתדל בקצרה), לצרף אליו הצעה מעשית, ורק בסוף גם להמליץ על ספר.
אז ככה: הנושא של הפורום, 'ספרים חיצוניים', הוא מורכב מעצם הגדרתו. כל מי שלמד את המשנה המונה את 'הקורא בספרים חיצוניים' בין אלו שאין להם חלק לעוה"ב אמור לשאול את עצמו מה מותר לקרוא ומה אסור, למי, מתי ואיך (כמובן שניתן לתת המון פרשנויות מצמצמות למשנה הזו, אבל השאלה העקרונית שעולה ממנה במקומה עומדת).
מעבר לשאלה של ביטול תורה (שלא רלוונטית לנשים) ישנן שתי בעיות עיקריות: כפירה וצניעות ("ולא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינות, "ואחרי עיניכם" - זו זנות). אני רוצה להתמקד דווקא בנושא הצניעות, כי הוא יותר מטריד אותי, ונראה לי שהוא גם יותר מצוי. (חוצמיזה ההשפעה על הדמיון ישירה ו'נדבקת' יותר מהשפעה שכלית).
מי שמדפדף בין דפי הפורום יכול למצוא הערות לגבי ספרים המיועדים למי ש'ענייני עריות לא מפריעים לו' וכדומה. יתכן שהכוונה למי שאינו שומר תורה ומצוות, אך אולי הכוונה לאנשים שפחות מושפעים מתיאורים לא צנועים וכד', מחמת קור מזגם או רקעם וכו'. (ושמא הכוונה לנשים? נראה לי שגם לנשים יש בעיה, ואכמ"ל).
לצערי או לשמחתי אינני נמנה על סוג האנשים הזה, ומסופקני אם ישנם באמת הרבה אנשים נורמליים שאינם מושפעים במידה זו או אחרת. לאנשים מסוגי נשאלת השאלה: האם יש צידוק כלשהו לקרוא ספר בידיעה שסביר מאוד שהוא יגרום הרהורי עבירה?
לכאורה אין כאן בכלל שאלה: אדם ירא שמיים לא יגרום לעצמו עבירות בעד כל הון שבעולם, ובודאי שלא עבירות המטמאות את הנפש בצורה כ"כ ישירה. נראה לי שזו הגישה הפשוטה.
הקושי בגישה הזו, שאין לי פתרון עבורו, הוא שלא מדובר בסתם איזשהו 'הון שבעולם', אלא בצמצום המרחב התרבותי בצורה כמעט בלתי נסבלת לאדם בן ימינו, כיוון שרוב רובם של הספרים (הכוונה לספרות יפה ולא לספרות מדעית,פילוסופית וכד') מכילים בעיות צניעות ברמה כלשהי, ובד"כ לא כ"כ מינימלית.
אני מאוד מבין את מי שיאמר, שדביקות ברבש"ע ובתורתו שווה לו מאלפי מרחבי תרבות ("תרבות אנשים חטאים"). אבל מי שמרגיש שחלק מבניין אישיותו, וממילא מעבודת ד' שלו, הוא לתת לה את המזון הרוחני שלה, שכולל גם את תרבות החול, נמצא כאן בקונפליקט לא פשוט בכלל.
אני לא חושב שיש פתרון מוחלט לבעיה, אבל מאוד אשמח לתגובות, הוספות והארות.
ומכאן להצעה המעשית: ראשית אני מציע שמי שממליץ על ספר יכתוב האם יש בו בעיות צניעות (דבר שקיים גם כעת באופן חלקי), ואולי גם עמודים בעייתיים. אולי כדאי אפילו ליצור איזשהו דירוג (נניח מ-1 עד 5) לרמת הבעייתיות (או אי-הבעייתיות..) של ספרים, לתועלת הציבור.
הפתרון המעשי האמיתי הוא להתחיל לכתוב ספרות טובה של אנשים יראי שמיים, תופעה שמתגברת ב"ה לאחרונה (ע"ע הרב סבתו, מיקי שיינפלד ועוד).
וכעת להמלצה: אני ממליץ בחום על הספר "הקפות ביער" (מאת דלין מתיה). הרקע של הספר הוא ההשתלטות הברוטאלית של הציויליזציה (בחסות בריטית כמובן) על דרום אפריקה ותושביה (הלבנים, לא הכושים). הספר מתאר את המעקב של הגיבור, בן למשפחת חוטבים, אחרי זקן-רגל, מנהיג הפילים ביער. תוך כדי המעקב מסופרים קטעים מן העבר השופכים אור על המעקב הזה, ומעלים התמודדויות מוסריות, אנושיות וחברתיות.
אהבתי את הספר בגלל התיאור הרגיש והמדוייק, ובגלל האיפוק ששוזר את הספר, ומעלה אלטרנטיבה סבלנית ומאופקת על פני התמודדות ישירה וכוחנית. איפוק זה בא לידי ביטוי גם בתיאור היחסים שנרקמים בין הגיבור, שאול ברנרד, לבין קייט, בתו של הסוחר הבריטי המושחת והנצלני. יש כאן הוכחה שרומנטיקה יכולה להסתדר טוב מאוד גם בלי ארוטיקה, ובכך אנו חוזרים לתחילת הדברים.
[מן הראוי לציין שספר זה אמנם צנוע לחלוטין, אך לאכזבתי ספרים אחרים של המחברת נגועים במחלה הכללית, וההמלצה א"כ היא על ה'חפצא' ולא על ה'גברא']

הריני מצטרף בכל פה להמלצה על יוהנה, בלי לדעת לגבי הדיוק הסטורי כלום.

_________________

גם אני הקטן.
ועל משהו שזכור לי במעורפל משם, האם עולמנו היה יותר טוב אילו היה נשלט ע"י נשים ואפיפיוריות?