|
|
| נשלח ב-3/6/2003 03:18 |
|
| |
כשרות לאידך גיסא הטרוד בעניני חסידות גור וסדיניה, התנדבתי להקליד את הקטעים הרלוונטיים (בתקווה שאידך גיסא יוסיף להחכימינו בזמנו הפנוי ולא יותיר אותנו המסורתנים לנפשנו בשדה הקרב במלחמתנו נגד הסט''א):
…. אך הענין הוא כי מתוך מה שאנו מכירים את מעשי ה' הגדולים, די לנו להכיר שאף מה שלא נבין טוב ויפה הוא, ועל האדם לעשותם באותה שמחת הנפש וזריזות כמו את הדברים המובנים לשכלו, ואעפ''כ אין האדם בן חורין מלהסתכל במעשי ה' להבינם ולהרגישם, אך אין זה מפני שיש איזה חילוק למעשה או אפי' בהרגשת המעשה, אלא רק מפני שתורה היא ולמוד היא צריכה, חובת לימוד הוא, אבל המעשה אחד הוא בין אם יבין האדם או לא יבין…..
…….. והיינו כי בלכתו לבקש נפלאות וגדולות ממנו להבין את עמק שכלי התורה ולא עשה זאת טרם השווה (עשה את נפשו אדישה) ודומם (עשה את נפשו שקטה) כגמול עלי אמו שאין לו שום דרך להבין ולהשכיל ורק אז התעמק להבין את הגדולות והנפלאות ממנו מפני חובת לימוד התורה.
…. ולפלא הוא לכאורה, שאברה החוקר הגדול אשר בשכלו הגיע להכרת הבורא ועשה הכל בשכל והכרה איך זה יתכן שילך ויעשה זאת בלב שלם? אלא באמת זהו הטעם, כי מאחרי שהכיר את בוראו בשכלו הגדול הגיע לידי הכרה כ'כ גדולה, שאף מה שמנוגד לשכלו, וההיפך מהבנתו, א רק ה' צווה ואמר כן, אז אושר וברכה כרוכים בזה; ואם מתחילה בא לידי הכרה בה' בשכל ובסברה, מ'מ לבסוף מצא את ה' והכיר בשכלו שאי אפשר לאדם לדון על דבר ה' בשכלו…..
…….ולכן נעשה זה הנסיון הכי חשוב, כי כל שעשה אברהם הכל בשכל ובסברה, עוד לא מצא הקב''ה את לבבו נאמן לפניו….. לכן נסהו ה' בדבר שהוא כנגד שכלו…..
וזהו מה שאמר החכם ''תכלית הידיעה אשר לא נדע'', כי מתחילה צריכה הכרת הטוב לבא מידיעה, אבל לבסוף, תכליתה שיבוא האדם לידי הכרה, אף שלא ידע את מעשי ה' הגדול, כי מתוך הידועים לנו אנו מכירים שראוי למסור את עצמנו גם על אשר לא נדע.
….וזוהי המדרגה הכי חשובה…. שתכלית הידיעה אשר לא נדע……
שפתיים ישק
צו לעקען די פינגער
און אוייב דו פערשטיעייסט נישט יידיש, סאיז ניט דא אוייף וואס צו רעדען
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 10:09 |
|
| |
אידך
נו אז כשאתפנה אלך לראות מה מתפתח שם באשכול על גור ..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 13:31 |
|
| |
א גרויסע ש'כוח
אני חושב שהיא הנקודה שהעלתי והיא מבוארת בחסידות בארוכה
מדוע נאמר בפסוק רק עתה אחרי כל הנסיונות."עתה ידעתי כי ירא אולוקים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני"
תוקן על ידי - להעיר - 6/3/2003 1:34:02 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 14:15 |
|
| |
אנסה לשוב לנקודת הדיון למרות הסטיות.
להעיר
כתבת:
"מדבריך משתמע שלא חוסר ההוכחות הוא שמטרידך. אין בך פשוט מוכנות לקבל דבר שהוא נשגב מבינתך."
בעלגולה
כתבת:
"אכן אנסה בכל יכלתי להבין וגם אם לא יעלה בידי, אניח שהוא איננו מובן לי.
מדוע? מאחר ולאור בחינת הטקסט ורקעו החלטתי שאני מקבל אותו במלואו...
בוגי, קצת "ביטול היש" , קצת..."
קודם לגבי הטית הדיון מהנקודה אל עבר ליקויים באישיותי.
להעיר, פורום לדו-שיח אינו ספת פסיכולוג אז הבה נתעלם ממניעים אפשריים וניצמד לדיון. בכן, חוסר מוכנותי לקבל את הנשגב מבינתי היינו חוסר הוכחות. גם אתה בינתך אומרת לך לכאורה לקבל את התורה באמונה עיוורת. כל אדם פועל לפי בינתו בין אם היא מדוייקת וטהורה מ'נגיעות' או לא.
בעלגולה, ביטול היש הוא ביטול הנוחיות האנוכית ולא ביטול השכל-כבוד האל. אז אם בדיון זה יש חוסר ביטול היש זה מצד מי שנדבק להרגלי החשיבה שהתחנך בה ולא זה הנלחם למען התבהרות שכלית גם אם חסר לה את נוחות הזרימה.
נשוב לדיון עצמו.
בעלגולה, כתבת:
"ולאור בחינת הטקסט ורקעו החלטתי שאני מקבל אותו במלואו"
בדיוק את זה בקשתי ממך לגלות. מה שיכנע אותך בבדיקת הטקסט ורקעו?
לשניכם, להעיר ובעלגולה, יש לי בקשה שתואילו לענות לי על שאלה פשוטה לתיאור ההיפוטטי דלהלן.
היהדות נשכחה. אין אדם בעולם המקיים את מצוות התורה. אתה מגיע למקום ומתגלה לך ספריה עם כל ספרי היהדות. לאחר בירור נודע לך שהספריה ידועה כשארית מורשה עתיקה ואין יהודי מעוניין לאמץ את הוראותיה. האם אתה היית האדם היחיד המאמץ אותן? (לאור בחינת הטקסט וקבלת הנשגב מבינתך)
תוקן על ידי - בוגיעלון - 6/3/2003 2:18:35 PM
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 18:05 |
|
| |
בוגי,
דיון באמיתות התורה הוא דיון ארוך ואולי אפילו לעוס משהו.
כולנו יודעים את ההוכחות הידועות הן השכליות והן החוויתיות .
אולי יש מקום לפתוח אשכול חדש ושמו אמיתות התורה. לי אישית אין מספיק מוטיבציה להשתתף באשכול כזה .
אני גם לא בטוח במישור העקרוני שהפורום הוא המקום הקלאסי לדיון הזה .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 18:27 |
|
| |
בעלגולה
לא מדובר על דיון כללי ערטילאי על אמיתות התורה. מדובר על קבלת מה שלא מתאים לתורת האל רק בגלל שהמסורת והחברה החליטו שזה חלק מהתורה.
היש באפשרותך לענות על שאלתי מה היית עושה במדבר או שכנותך ומבוכתך הנפגשות יחד מונעות ממך לענות?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 19:22 |
|
| |
קצת מאוחר אבל כרגיל, טוב מאשר לעולם לא.
בוגי ולהעיר, וההולכים בדרכם (בורג מכאן, בעל עגלה מכאן, ושאר הרוב הדומם עד עתה) התייצבו משני צדדי תהום - לכאורה.
מצד אחד - בחינה של מצוות התורה לפי השיקול המוסרי. רצח תינוקות עמלקיים אינו קביל על פי התפיסה המוסרית שלנו - לפח הגרוטאות ההיסטורי, יאמר בוגי. ואילו להעיר יאמר: בתור מסורתן, הפעם הכרעת השכל לפח.
כמדומה לי שהויכוח צריך להתנהל בתוך הדיון התורני, ולא מחוצה לא.
כאשר בוגי, או כל אדם, יבוא ויאמר כי הוא שופט את התורה בשכלו, הוא יעורר אצלנו כולנו, כלומר המסורתניים, תגובה של דחיה. כפי שהביא רבנו סיינפלד מדברי הרב בלוך, עת לבקר ועת לדחות את השיפוט ולאמץ את הנתון במסורת. עת לקרב ולהשליך. עת לקרב את המסורת ולהשליך את השכל.
אולם אותן קושיות של בוגי יכולות להאמר בתוך המסורת עצמה. ואז הן לובשות פנים אחרות לגמרי.
דוגמא:
יכול בוגי לבוא ולומר כי דיני ייבום היו טובים רק לדור של מתן תורה, וכבר בימי חז"ל חשו חכמים שדינים אלו, שתרומתם הסוציאלית אינה מוטלת בספק בדור המדבר, אינם תואמים לחברה של ימי המשנה.
אבל קביעה כזו מוציאה את בעליה מחוץ לבית המדרש.
מה שכן עשו חכמים הוא לפרש את המצוה לאור הבנתם וידיעותיהם בתורה, ולקבוע כי "חליצה עדיפה".
(איני אומר שמה שכתבתי כאן הוא תיאור היסטורי מדוייק של התפתחות העדפת החליצה. מסתבר שלא. אבל זו אמורה להיות דוגמא בלבד).
התפתחות כזו, על דרך הפרשנות, מהווה חלק ממסירת התורה.
דוגמא בולטת עוד יותר: אם יבוא מישהו, ויפרש את דברי המאירי, כי כמו שיש מצוה, נניח, להשיב אבידה לגוי, ומה שאמרו שאין השבת אבידה לגוי הוא באומות עובדי האלילים ולא במתוקנים שבהם (נניח תושבי ארה"ב, עם כל הביקורת שיכולה להיות עליהם), ולא רק שמשיבים להם אבידת ממונם אלא גם אבידת גופם, ואפילו בשבת, כלומר מחללים שבת על גוי - זו כבר טענה במסגרת תורנית.
יכול שנדחה אותה. מסתבר שנדחה אותה. אבל זו כבר טענה של בית המדרש. זו טענה בתוך המסורת.
***
בוגי האשים את החולקים עליו שהם סוגדים לאליל הגדול ושמו "כולם".
נהניתי מהבדיחה. מהיכרותי הוירטואלית עימו, אני בטוח שבעל עגלה נהנה מחריפותה. יתכן שגם להעיר נהנה ממנה (עדיין איני מכירו).
אבל אני סבור שבוגי פירש אותם לא כדבריהם. אם יש להם מחוייבות, הרי זה לאליל של דעת הרוב, אלא למסורת באשר היא מסורת.
אחד הכללים של מסירת התורה הוא שאין מכניסים בה שינויים. (כלומר, יש התפתחות, בתנאי שהיא מושתתת על כללי ההתפתחות שנמסרו למשה בסיני, והיא נעשית בידי חכמים - אבל לא שינוי). וכבר דנו בדבר פעמים רבות.
דיני ממזרות נראים לנו בלתי צודקים בעליל. וכבר התנאים והאמוראים היו שותפים להרגשה זו, ואמרו שהקב"ה בוכה עם הממזרים, ועליו לפצותם, וכן הרבה. אבל דין לא זז ממקומו, והממזר העלוב, שלא חטא, אינו יכול לבוא בקהל (אלא באמצעות נשיאת גיורת שתסכים להיות שפחתו הכנענית. ואין תקנה לממזרת).
אינני יודע מה הצדק והיושר בדיני ממזרות. לי מאד כואב לחשוב שיהודי, שאדם, ייאלץ לשלם מחיר נורא כזה על מה שלא חטא. אבל, כמו חז"ל, אני נשאר נאמן למסורת. זו בעיני הגדרת המינימום ההכרחית של המסורתניות - המונח שהביא לנו רבנו סיינפלד.
אינך חפץ בה? בבקשה, בעידן הפלורליסטי לא יהיה מי שיכריח אותך לחזור בך. אבל אז אתה משלם את המחיר הסוציולוגי, האמוני, והתורני. אתה מחוץ לבית המדרש.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 00:20 |
|
| |
כמדומני שמיימוני השיב בארוכה ואין צורך שאוסיף בחינת כל המוסיף גורע.
רק אעיר שתי הערות קטנות (סיינפלד.להעיר מלשון הערה לא מלשון התעוררות)
ראשית אין זה תקדים כאן בפורום שחבר זה או אחר יושב על ספת הפסיכולוג.אנחנו בדיונים רבים מתייחסים ומייחסים הרבה מאוד תופעות והנהגות למימד הסוציאלי וכן הלאה כך שאין זה תקדים מבחינתי.
ולגופו של ענין.
כמה שזה לא ינעם לאדם אינטלקטואלי ובעל מחשבה עצמאית.
בסופו של דבר דעותיך השקפותיך וסיגנונך אינו מקורי לך אלא יותר קשור לדברים שקלטת מסביביתך.זה שלי יש סיגנון.טעם מוסר כזה ולך אחר נובע בעיקר מגרומים סביבתיים.קרי משפחה חברה וכו'.האדם כפי שהוא נולד בבסיס תבונתו יש "אני" אחד מאוד בסיסי.כל השאר כבר מושפע ע"י דברים שהוא קולט מסביבתו.לכן יהיה זה נכון וממצה לחקור אחרי המנעים הפיכולוגים שלי ושלך גם בנוגע לדעות אותם אנו מביעים.לי נראה הדבר שאתה גודלת וחונכתו באופן כזה שאתה שם את מבטך רק בחכמתך.ואילו אני בכך שישנם גם!!! דברים שהם נשגבים ממני.חכמה עליונה האל ועוד.
באותה הזדמנות גם אדגיש שלא ניתחתי את אשיותך בהכרח כלקויים.
בנוגע לשאלה ההיפותתית ששאלת.
אם הנך מתכון מבחינה חברתית סביבתית האם הייתי יכול לשמור בכל אופן.התשובה היא חיובית.וכך אני חי גם כיום בפועל.
אבל נראה לי יותר שהתכונת לשאול האם ספרים אלו היו מספיקים לי או שאני גם זקוק למסורת שרשרת קבלה לפני שאקבל זאת.פה תשובתי תהיה שבהחלט אני צריך לאותה מסורת מאב לבן (עיין הוכחת כוזרי באשכול ההוא)
וסביר יותר שכלל לא ירדתי לסוף דעתך בשאלה ההיא כך שאשמח אם תבהיר את עצמך
ליל מנוחה לכולם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 00:30 |
|
| |
להעיר
ברור שנקודת המוצא משפיעה ויש לקחתה בחשבון עד כמה שמסוגלים לכך. אבל מה שיש לנו זה רק לשפוט על פי תבונתנו. השאלה ששאלתי היא פשוטה האם ללא ש'כולם' בחברתך מקיימים את המצוות, גם היית מקיימן?
מיימוני
אני מסכים אתך שכל בית מדרש וקירותיו וקריטריוניו. אבל מיקום הקירות הללו תלוי בשוכני בית המדרש, עד כמה הם מוכנים להרחיק אותם. בעובדה שבבית מדרש וירטואלי זה יכירו בעליונות השכלתניות על פני המסורתניות, הרי זה ייצור גרעין וכן הלאה עד שמיקום הקירות ייקבע לפי רמת פתיחות גבוהה יותר!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 01:27 |
|
| |
ראשית בענין הכולם.
אני חי במדינה בה כולםםםם לא כמוני.לא מקיימים מצות.בתפקידי אני בדיוק ההיפך.אני גורם לכך שאנשים יתנהגו כמוני.
לעניין מתיחת הקירות כמדומני שהפערים ההשקפתיים ביני ובין מיימוני גדולים דיים לפורום אחד.ונראה לי שרוב חברי הפורום נמצאים פחות או יותר ביננו.
יהיה קצת קשה מכיון שאז כבר לא נוכל לדון בשום עניין לעומק כיון שאתה מכיח אונו לחזור לבסיסים מאוד פשוטים שרובו הגדול של הפורום מסכים עליהם
נראה לי שמן הראוי להקים פורום נפרד בו ידונו נושאים דוגמת.יש אלוקים? תורה מן השמים? אמיתות תושב"ע.משוכנעני שנציגי התנועות לחזרה בתשובה ישמחו לענות שם על שאלותיך.כאן בפורום אנו מנסים ללבן נושאים רבים מאוד אך אלו שבין קירות פחות או יותר אורטודוקסיות.
אשמח אם חברים אחרים בפורום יועילו להביע את דעתם בנושא זה.
נראה לי שחייבים להיות לנו איזשהו חוקות בסיס.אחרת הדיון נשפך לאלף כיוונים ולעולם אינו מעמיק
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 07:44 |
|
| |
להעיר
כמובן ש'כולם' הכוונה לקהילה אליה אתה משתייך ולא לשדה התעופה כו אתה מסתובב.
קירות הם שמונעים העמקה, כי עוצרים את הדיון כי מוצהר עליהם 'עד כאן חושבים'!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 09:39 |
|
| |
להעיר
אחת ממטרות הקמת הפורום הזה היתה לספק מענה למתעניינים וחושבים, מה שמכנים "מתקרבים" או "חוזרים בתשובה". בא רבנו סיינפלד, שינה את הכל והגדיר את הכל מחדש, והקדיש את הפורום לשיח חרדי פנימי. שיהיה. אבל המטרה הראשונה לא זזה ממקומה. לפחות לגבי. מי שישאל, אשתדל בל"נ לענות.
לגבי ההוכחות (או: "ההוכחות") שמספקים המחזירנים בתשובה, יש לדון בזה הרבה, וקצת דנו בזה בעבר. שאלה ראשונית היא האם המטרה שלהם ושלנו היא לגרום לבני אדם שינוי - סוציולוגי, אמוני והשקפתי, אישיותי - או לסייע להם להבהיר את תהליכי החשיבה שלהם במטרה לעזור להם להתקרב לה'.
הדרך הראשונה היא דרכם של המחזירנים. להם פחות אכפת מהאמת - שהם בטוחים שהיא נמצאת אצלם - ומטיעונים תקפים, מדוייקים. הם מעוניינים ליצור שינוי. אם האדם נרשם לסמינר, ויוצא ממנה עם כיפה לראשו וציצית בבגדו, והוא מתחיל ללכת בדרך הישרה, זה מספיק. מה שיכנע אותו? מה זה חשוב? ויש מה ללמד זכות על גישה זו.
אבל עם אנשים כאלו אין לנו ענין. לפחות לי אישית. מפני שלא זו דרכי להתקרב לה'. איני יכול ליטול חלק במפעל כזה, שמשבש תהליכי חשיבה כדי להשיג תוצאות.
לעומת זאת, אם יבוא אי מי, מתענין או בוגר סמינר, ויבקש לדון בהוכחות שניתנו לו, וביהדות שמציגים בפניו, אשמח לעשות זאת. יתכן שאדגיש בפניו שהנושאים אינם פשוטים, ודרוש ידע רב והשקעה מרובה כדי לעמוד עליהם.
בשעתו טען פרופסור הרב מיכאל נהוראי, לפי שיטת ריה"ל בעל הכוזרי, שרק האדם החושב, הפילוסוף, רק הוא מסוגל להחשב כאדם מאמין באמת. זה, לגביו, תואר כבוד שצריך להתאמץ כדי לזכות לו.
זו, כמובן, שיטה אליטיסטית, אבל, למרבה הצער, הפורום שלנו הוא אליטיסטי. הוא פונה רק לאלו שיכולים ורוצים לחשוב. והם תמיד מיעוט.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 13:16 |
|
| |
מבחן
אתה שש על ההזדמנות להיות ה"חילוני"?
סתאאם

|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2003 19:49 |
|
| |
מיימוני
- להודעתך
ועוד נקודה לתגובתי להודעתך שלפני האחרונה.
הרי אם יושר אינטלקטואלי הוא דרכך, עליך להטיל ספק בכל ללא הצבת שום קירות.
באשכול סמוך ראיתי שאחד שאל שאלה וביקש תשובה 'בכפוף לצמידות מוחלטת לדברי חז"ל וללא הטלת ספק בעיקרי האמונה.'
עם מי שמניח את המבוקש ולא מוכן לחשוב שבמה שהוחדר בו יש אולי טעות, אין לישר אינטלקטואלי מה לדבר.
להעיר
טרם עניתי לשאלתך אם יש טקסט שבו אני נותן אימון עיוור. בכן אסביר לך נקודה. אני מעריך מאד מאד את חכמת חז"ל וזאת רק משום שאיני מאמין בדבריהם כפתי המאמין לכל דבר אלא לא חוסך שום ביקורת ומגלה את תחושותיהם העמוקות. יוצא שכל שיודעים להעריך יותר טקסט מסוים, פחות יכולים להאמין בו באמונה עיוורת.
לכן כל מאמין ללא ביקורת אינו מאמין אלא מתרפס!
|
|
|
|
|