| נשלח ב-2/6/2003 23:36 |
 |
| |
לקראת חג מתן תורה
בשבועות קוראים את עשרת הדברות וכמובן, קמים על רגלינו.
וזה מעלה את השאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן (תודה, רני) באם יש טקסטים חשובים יותר או פחות בתורה
כלומר, מצד אחד יש טקסטים שקיבלו מעמד מועדף (דוגמה נוספת: קריאת שמע)
מצד שני, אם יש טקסטים חשובים יותר אז בהכרח יש טקסטים חשובים פחות, לא?
איך אני יוצא מזה?
תודה
וזאת התורה לא ימלט ממנה איש מבני יעקב לעולם. לא הוא ולא זרעו ולא זרע זרעו, ירצו או לא ירצו. הרמב"ם, אגרת תימן
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 01:05 |
|
| |
למך
כיוונת לשאלה שנשאל עליה הרמב"ם [שו"ת הוצ' רא"ח פריימן סימן מ"ו] והכריע לאסור.
אך בכל תפוצות ישראל נהגו לעמוד כדעת ר"ש אבוהב [דבר שמואל סי' רע"ו] שראה בקריאת י' הדברות "קבלת פני השכינה" כמו שנפסק לגבי קידוש לבנה. החיד"א [טוב עין סי' י"א] נוקט שמצד שכולם נהגו אין לשנות.
מנהג זה הוא מאבק טיפוסי בין "כמו כווווווולללללם" לסברא ישרה שכתב הרמב"ם "ואין ראוי בשום פנים להשים בתורה יתרון קצתה על קצתה". ראיתי מועטים בכמות ורבים באיכות הנוהגים גם כיום הכרעת הרמב"ם. [היה בפורום גם הערה לגבי הקימה ב"חזק חזק".]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 03:39 |
|
| |
על חשיבותם המיוחדת של טקסטים אלו כתב לאחרונה מ' ויינפלד את ספרו: עשרת הדיברות וקריאת שמע: גילגוליהן של הצהרות אמונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001.
על עמידה בעת קריאת עשרת הדיברות, ראה בהרחבה: ד' שפרבר, מנהגי ישראל, ב, ירושלים תשנ"א, עמ' קח-קיג. והפניותיו המרובות. והערתי: שם, ז, ירושלים תשס"ג, עמ' שפו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 03:53 |
|
| |
למסתברא
שאלת אותי אם מוזכר בספרות הקראית המנהג שהוזכר בתשובתו של הרמב"ם כמנהג קראי לעמוד בקריאת התורה, ראה על כך: ד' שפרבר, שם, ב, עמ' קיג.
תוקן על ידי - ממדבש - 6/3/2003 3:55:06 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 06:43 |
|
| |
חברים לא עניתם לי
לא שאלתי על נוהג הקימה. שאלתי היתה על העקרון הרעיוני של טקסטים יותר חשובים מאחרים בתוך התורה
וזאת התורה לא ימלט ממנה איש מבני יעקב לעולם. לא הוא ולא זרעו ולא זרע זרעו, ירצו או לא ירצו. הרמב"ם, אגרת תימן
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 07:25 |
|
| |
הפניתי לך את ספרונו של ויינפלד הממצה את הנושא, לא הנושא ההלכתי, רק ה"שאלה שמטרידה" אותך.
תוקן על ידי - ממדבש - 6/3/2003 7:30:48 AM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 07:31 |
|
| |
ממדבש- אתה יכול לתמצת את הספר או לתת איזה ראשי פרקים? לפי הכותרת הוא מדבר על חשיבותן של עשרת הדברות, אבל האם הדבר מפחית מחשיבותה של, נאמר, פרשת מצורע?
וזאת התורה לא ימלט ממנה איש מבני יעקב לעולם. לא הוא ולא זרעו ולא זרע זרעו, ירצו או לא ירצו. הרמב"ם, אגרת תימן
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 08:53 |
|
| |
למך,
חושבני, שבין לדעת הקמים ובין לדעת השוללים אין וויכוח במישור העיקרוני שאין שום הבדל בין פרשה לפרשה.
הרמב"ם משתמש בגמרא הנודעת שביטלו אמירת עשרת הדיברות בגלל תרעומת המינין, ובירושלמי הנוסח: מפני טינת המינים שלא יאמרו שרק עשרת הדברות נתנו למשה בסיני.
אגב נראה שהכוונה לנוצרים בזמן פאול שביטלו את התורה כולה מלבד עשרת הדברות. אולם אין לכאורה אין לזה קשר לתורה מן השמים שהרי גם הנוצרים מאמינים שהכל משמים, רק שסבורים שכל התורה אליגוריה היא. ואולי הכוונה שאלו ניתנו לבצע כפשוטם?
בכל אופן, מלבד עשרת הדיברות לא חששו לפרק אחר שיאמרו אדם בהתלהבות במנותק מן התורה כולה, למשל פרשת המן פרשת העקידה.
ובעצם פרשת קריאת שמע שכולם אומרים אותה באימה וביראה.
והנה בימינו חשש תרעומת המינים אינו קיים, ורק תקנת חכמים הוא שאין לומר עשרת הדברות, וכבר התלבטו האחרונים לגבי מנהג אמירת עשרת הדברות לפני התפלה ואמרו טעמים שונים להתר.
גם צריך עיון, כל ההשוואה לתקנת חז"ל ששללו אמירתם כתקנה מחייבת, לבין עמידה ספונטנית ציבורית שאינה דומה לתקנה מיוסדת?
למעשה יש כאן הבדל בין ספרדים לאשכנזים. הספרדים אינם עומדים ואילו האשכנזים כן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 12:02 |
|
| |
לענ"ד וודאי שיש הבדלי חשיבות וודאי שאין, תלוי באיזה הקשר.
גר שבא להתגייר ומוכן לקבל הכל מלבד דבר אחד מדברי סופרים, אין מקבלים אותו.
מצד שני, מבחינה הלכתית יש הבדל בין איסור דאורייתא ודרבנן, בין איסור קל לחמור וכו' (למשל לגבי חולה שמאכילין אותו הקל הקל תחילה, וכן לגבי יעבור ואל יהרג חוץ מ- 3 עבירות חמורות)
לעומת זאת, מצינו בגמרא ביטוי, מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת? כך שרואים את שתי המגמות. צריך להגדיר מתי נוקטים בכל גישה.
מבחינה רעיונית מחשבתית שבתורה, ברור שגם כאן הדבר תלוי בהקשר. אם זה עשוי להביא לכפירה כגון שחלק מהדברים המציא ח"ו מרע"ה וכו' אז ברור שכל התורה היא מקשה אחת, כנ"ל לגבי תוקף וסמכות.
מצד שני, יש יסודות באמונה כגון שמע ישראל ועשרת הדברות. ברור שאילו העקרים החשובים. למשל לגבי סדר הלימוד של תינוק או גר. כנ"ל לגבי 6 מצוות תמידיות מהחינוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2003 12:27 |
|
| |
מאן
השאלה אינה מה יותר משמעותי ועיקרי, אלא האם ראוי לפתוח פתח להחשבת טקסט מסוים על פני אחר, שזה עלול להוביל לזלזול בטקסטים הפחות נחשבים.
|
|
|
|
|
