'תשובות הרמב"ם בנושא אמונה

לכל אותם הטוענים ומצטטים את דברי הרמב"ם טענות כגון '' במקום זה וזה הרמב"ם אומר כך וכך, והדברים אינם מתיישבים וכו' – "כי הדברים כולם יעידו קצתם על קצתם ויורו קצתם על קצתם". בזה הוא אומר, שאין להבין דבר אלא מתוך התיחסותו לדברים אחרים ולא כשהוא לעצמו.זהו כלל מתודולוגי מכריע, והמתעלם ממנו עלול ליפול בטעות על כל צעד ושעל.
הכלל הוא יותר מאשר סכום הפרטים מהם הוא מורכב' כלומר: לכלל יש פונקציה שאיננה ניתנת להתחלק לפרטים מהם הוא מורכב.

בתשובתו לעובדיה הגר מתוך 'תשובות הרמב"ם, בנושאי אמונה , שבאחת מהן תוקף עובדיה את הרמב"ם וטוען, על שדבריו במקום פלוני הם ההיפך הגמור ממה שאומרת הגמרא במקום אלמוני וכו'...והרמב"ם מסביר לו, שלמעשה אין הגמרא אומרת את ההיפך, וניתן להבין את הדברים באופן שונה, ובהמשך הוא אומר: 'וכל המניח דברים שבארנו, שהם בנויים על יסודות התבונה והולך ומחפש בפסוק מן הפסוקים, או באגדה מן האגדות או במדרש ...עד שימצא פסוק אחד או מילה אחת, או מאמר אחד... שישיב בהם על דברינו שהם דברי דעת ותבונה, אינו אלא מאבד נפשו לדעת, ודי לו במה שעשה לנפשו

מה שהרמב"ם אומר לעובדיה הוא: יש להבין את מכלול הדברים, ומה שאינו מתישב עם המכלול אין להתחשב בו

קראתי את דברייך שוב
הם מאוד מעורפלים.כלומר מה שאת מנסה להוציא מהן.ברור לדוגמא שלהחיל את הכלל של דינא דמלכותא דינא אי אפשר בדיני איסורים ושבת אלא רק במיסים וארנונות וכו'

לכן לפני שאוכל להסכים או לא להסכים אם דברייך תצטרחי להציג דוגמא קונקרטית עליה את מבקשת להחיל את הבנתך בדברי הרמב"ם הנ"ל

להעיר

קרא שוב, מדובר בסברות, השקפות, בנושאי אמונה, שהאדם הוציא מתוך תלמודו.

להעיר

"ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להן לישראל..." וכו'.זוהי חכמת התורה שכולנו מחזיקים בה

מי שאינו מחזיק בחשיבות הבנת הכלל שבחכמת התורה נגזר עליו לחיות עם הקונפליקט שבהבנת "שבע נביאות נתנבאו" הכיצד יוכלו ליישב את הסתירה כשחז"ל אומרים "נשים דעתן קלות עליהן" שהרי כולם מכירים בזה שהנביא הגיע ל"השגת השלמות" למדרגה העליונה של השיגי האדם באשר הוא אדם.
וכולם גם מכירים את דברי חז"ל בדעה כאילו הנשים הם יצור נחות, כשהוא מושווה לשוטה ולקטן, ומוצג הרבה פעמים אפילו כיצר הרע של האיש (בהסתמך על פרשת גן עדן) שכתוצאה מכך ישנם כיום את הדעה הפופולארית שהאישה היא זו שעליה מוטלת האחריות שלא לפתות את האיש ,וזה מתבטא בכל ההנהגות ופסקי ההלכה בדרך לבושה של האישה ועובי הגרביים שעליה לגרוב.

ההתייחסות לכל הפרטים המוצגים בתורה כאל אמת מוחלטת בתפיסת את חז"ל כקדושי עליון שלא יתכן שהם טועים, והם בני אדם בשר ודם, חברתיים, שנתונים כמו כל בן אנוש ל "רוח הזמן והשעה" לך הכלל הזה שלא להתחשב בפרטים הוא קשה

חג שמח לכולם