טבילת עזרא [מקוה לגברים]; חובתה ודיוק במשמעותה

חז"ל במסכת ברכות כ"ב. כתבו שעזרא תיקן טבילה לבע"ק כדי "שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים".

בפשטות רגילים ללמוד שמחמת טירחת קיום חובת הטבילה [כ"מ גם מרש"י] של המחרת יימנע מלשמש. ע"ז הקשה "מקשן" באשכול סמוך שכיום שיש מנהג אצל חוגים מסוימים לטבול בכל אופן בכל יום, א"כ שוב אין טרחת טבילה מחמת תשמיש ולא יימנעו לשמש כתרנגולים מחמת טרחת הטבילה. [עוד יש לשאול שכיום הטירחה אינה כה גדולה שהמקוואות עם כל הנוחיות זמינות ואדרבה אולי המקלחת והטבילה הנעימה שלמחרת, דווקא ידרבנו אותו לשמש כתרנגול.]

והנה מה שהגבתי על כך:

הערתך על שהטובלים בכל יום לכאורה מבטלים את מטרת התקנה ראיתי פעם בשו"ת ערוגת הבושם בהתחלה [נדמה שהובא גם בדברי יואל].

איני זוכר היישוב שם אבל זכור לי ישוב האומר שאין פירוש התקנה שמפני הטירחה ימנע שא"כ היה אפשר להמציא עוד טירחות כגון שיתלה את עצמו על מוט למשך חצי שעה וכד'. אלא הפירוש שתקנת הטבילה קובעת אותו כ"טמא" לתורה ותפילה ועצם הקביעה היא שתרתיענו! [זה כלל בכל התקנות "משום" שאינם שרירותיים אלא שיש בהם ענייניות כמו שאכן יש צד טומאה אלא שמעיקה"ד לא היו מחמירים ומשום הצורך הטו את הכף להחמיר. אבל עצם ההחמרה היא החשבתו ל"טמא" ודו"ק.]

טבול יום מותר בדברי תורה גם בזמן תקנת עזרא.

כיון שמדינא בטלה התקנה לרוב רובם של הראשונים, לא נהגו להחמיר בנשים מפני הכבוד.

האדמור  מגור  הפני  מנחם  שאל  את אסיו  האמרי  אמת 
אבא מה  זה חסידות? בעל  שם  טוב?
ענה האב

כאשר  תגדל אענה לך

כאשר  הפני  מנחם  היה מתחת  לחופה ראה לו  אביו  ואמר  לו  שאלת  אותי  מה  זהחסידות?

חסידות  זה  טבילת עזרא

מאיר
יש מהאחרונים, בעיקר חסידים, שטענו שביטול התקנה הוא רק לדברי תורה אך לא לתפילה וא"כ הדרא קושיא.

בעל

זוהי שיטת יש מפרשים המובאת בתוספות ברכות כב ב ובחולין קכב ב בשם ר"ח. לכן כתבתי רוב רובם.

פאסט_נישט: האם יש חובה ללכת למקוה?

****
מיימוני:

פאסט נישט

לא הבהרת את שאלתך, ואיני יודע אם היא מתייחסת לגברים או לנשים. לכן אפרט.

א. יש כמה טומאות שמוגדרות בתורה. טומאת שרץ מת, טומאת אדם מת, טומאת נידה, טומאת נבלה ועוד. הנוגע באחת מהן, או שנוצר בינו לביניהן קשר באחת הדרכים המוגדרות בתורה (אהל, משא ועוד, בטומאות מיוחדות) - נטמא.

ב. אין איסור על האדם להיטמא. אך אדם טמא אסור להיכנס למקדש, אסור לאכול קודשים, ואם הוא כהן, הריהו אסור לאכול תרומה. מי שחייב קרבן, כגון נזיר, חייב גם להיטהר, כדי שיוכל להקריב את קרבנו. למשל, כל ישראל חייבים להיטהר לפני הפסח, כדי שיוכלו להקריב את הקרבן. במה דברים אמורים, בימי המקדש. בזמן הזה אין נפקא מינא לטומאה וטהרה.

ג. יוצא דופן יחיד הוא אשה נדה (וזבה), שאף היא מן הטמאות, אסורה לבעלה. והיא נטהרת על ידי טבילה. אחד המקומות הכשרים לטבילה הוא מקווה, וזה אופן הטבילה השכיח היום.

לכן, אשה נשואה שראויה להיטהר על ידי טבילה, צריכה ללכת למקווה.

ד. גבר טמא אינו אסור במאומה, אך היתה בעבר תקנת חכמים שכל מי שנטמא טומאת קרי יהיה אסור בתפילה. הגמרא מייחסת את התקנה הזו לעזרא הסופר, והטעם הוא כדי להרגיל את האדם לקדושה, ולא אפרט.

תקנה זו בטלה כבר בימי הגמרא, ודבר פשוט הוא שמי שראה קרי מתפלל ולומד ועושה כל המצוות כולן.
אמנם, נהגו מקצת ישראל להדר ולהחמיר על עצמם לטבול כדי לסלק מעל עצמם טומאה זו. ואף על פי שלא נמנעו מתפילה, הקפידו בכל זאת על טבילה. וזה מנהג מקצת יחידים, וכן נהג הרמב"ם ואף העיד על עצמו שכך נהג (ומכאן אנו יודעים זאת אודותיו).
ושוב: מעיקר הדין, אין גבר חייב לטבול כלל.

ה. בחסידות הפכה טבילה במקווה לענין גדול. איני בקיא בזה, אך אלו שמשתייכים לחסידויות ונוהגים כמנהגיהן מקפידים גם על טבילה. ויש לכך טעמים על פי הקבלה.
(הערה היסטורית, אולי לא מוצדקת: רוב אלו אינם יודעים שמעיקר דין הגמרא מי שטובל בכל יום נחשב למי שאינו נוהג כראוי, שכן בזמנם נהגו כן רק האיסיים ובני כתות אחרות).

לסיכום:

אשה נשואה נידה חייבת לטבול כדי להיטהר לביתה.
גבר אינו חייב בטבילה כלל.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ecosoft:

פאסט נישט,
ס'פאסט נישט פאר א חסיד צו פרעגן קלאץ קושיות ביי א מתנגד.
די וואס דרייען זיך דא אין שטעטל זיינען אזעלעכע וואס האבן געטרונקען פון מעין, פון מי החיים ד.ה. פון מי הדעת הטהור, מיט אנדערע ווערטער: פון נעגל וואסער.
וון! אידי אצודא.

*****
לינקזעצער:

על טבילת נשים:
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=305190

להעיר:

מישהו פעם אמר...
שהטבילה אינה מצווה והעצבות אינה עבירה.
אך אין לשער את הקדושה והטהרה והמצצוה הבאים כתוצאה ממקוה ואין לשער את החטא והטומאה הבאים מעצבות.

זה לא הניסוח המדוייק.רק הרעיון
נקודה למחשבה

*****
ישפא:

*****
ווטו1:

zachiz:

יתכן שהאיסור על בעלי טומאה להכנס להר הבית או המקדש תכליתו ליצור מציאות שעם כל הזמן דואג להיות כמה שיותר בקדושה. שהרי חוץ ממצוות עליה לרגל, ישנם מקרים נוספים שיכולים לבוא בהפתעה שיצריכו עליה לבית ה' לצורך הקרבת קרבן תודה או חטאת.
במשכן במדבר המציאות הזו קיימת באופן קיצוני יותר, שמי שנטמא יוצא מהמחנה, הדבר מביא לאינטרס של הציבור להיות בטהרה ככל האפשר.
יתכן שהעניין שאין ממש חובה להטהר כאשר נטמאים, נובע מכך שעניין הטהרה צריך לבוא מתוך רצון פנימי אמיתי, והדבק בה' יתברך ולא כמצוות אנשים מלומדה.

אריה_שאג:

להעיר,

הרעיון שהבאת אומרים בשם ר' אהרן מקארלין.

*****
להעיר:

אריה
כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
יישר כוח
לא הייתי בטוח שזה הוא

כתב המאור ושמש בפרשת אמור.
הסיבה שכת שבתי צבי הגיעה לכפירה כי למדו תורת הנסתר ללא טבילת עזרא.

ולכן כל הרוצה להבין את תורת הפנימיות על בוריה , עליו להקפיד על טבילת עזרא לפחות.

מימוני

טבילה של כל יום נהגו הכהנים .

ג,ג  אין אדם נכנס לעזרה לעבודה, אפילו טהור, עד שהוא טובל.