|
|
| נשלח ב-12/6/2003 19:47 |
 |
| |
הלבן
השאלה על חוניו העסיקה גם אותי. אף זו דוגמא לפרישה על רקע של תחרות.
אין לי תשובה, אולי ממדבש, כרגיל, ימצא משהו.
לשאלה השניה, לגבי המחלוקת ההלכתית והפוליטית. אין לי דברים מוכחים, אלא השערה.
פעמים רבות מחלוקת שמתחילה בתחום אחד נמשכת לתחומים אחרים. יתכן שהצדוקים שפרשו לקומראן פיתחו הלכה משלהם כדי להדגיש את היבדלותם ולהוכיח שהפרושים טועים. אבל זה דבר המסתבר ולא ראיה. יתכן גם שהצדוקים של קומראן היו מיזוג של כהנים פורשים ואנשי כת שהיתה לה הלכה נבדלת משלה.
עקרונית, נראה שימי בית שני, לקראת סופם, היו תקופה מרתקת מאד. רווחו כתות שונות, בעם ישראל וסביבותיו. היו נסיונות שונים לשלב בין דתות ובינן לבין הפילוסופיה היוונית. הכל, כידוע, נבע מכיבושי אלכסנדר, שיצר סביבה תרבותית משותפת. היהדות זכתה לפופולריות רבה, גם ברומא, ורבים התגיירו, או קיבלו על עצמם עול מצוות חלקי. מן הסתם היו נסיונות לשלב את היהדות עם שיטות מחשבה והנהגה אחרות. על רקע זה, מסתבר מאד, צמחה הנצרות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 20:07 |
|
| |
ובאותו נושא:
האם פילון היה קשור לכת בית חוניו? והאם שיטתו מורה משהו על עמדת הכת?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 20:13 |
|
| |
הלבן
בית חוניו לא היתה כת, אלא קבוצת יהודים, כנראה כהנים, שבנו להם בית מקדש שלהם, נגד ההלכה המסורה בידינו.
עם זאת, בית המקדש הזה היה קביל על יהודים רבים, כפי שמעידה המשנה שהמקריב בבית חוניו לא יצא. כלומר - היו שהסתמכו על כך.
עד כמה שידוע לי, פילון לא היה קשור כלל לבית חוניו (אם כי ישב באלכסנדריה. ראיתי פעם באיזה מאמר שמישהו טען שהיה כהן ואף עבד במקדש, על פי רמז כלשהו בכתביו. לא ידוע לי על כך, והדברים נראים מופרזים). אין זה בתחום בקיאותי, למרבה הצער.
אולי מסתברא, ממדבש או מישהו אחר ייטיבו לספק מידע ממני.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2009 12:09 |
|
| |
מבלי להכנס לפרטים לעיל, יש לומר שמחקרים ארכיאולוגים (וכפי שאני מבינה גם תיאולוגים) אחרונים מעלים ספיקות גדולים ביחס למציאותם של איסיים בקומראן, או בכלל (הראיה היחידה לקיומם היא בכתבי פלביוס), ודאי בכך שתושבי קומראן, בין אם היו בני כת מיוחדת ובין אם לאו, הם שכתבו את המגילות הגנוזות.
יש לזכור שהמחקר בנושא מוטה ע"י אג'נדות חיצוניות לא רק מצד הארכיאולוגים, אלא בעיקר מצד המחקר התיאולוגי הקשור במגילות. אלעס איז פוליטיקע. לא רק הממסד האורתודוכסי היהודי, אלא, ובעיקר, הממסד הנוצרי, חוששים מתוצאות המחקרים. אולם עתה הדעת נוטה לחשוב שהמגילות היו, בסך הכל, מאוחסנות בקומראן על מנת להרחיקן מירושלים בעת המרד הגדול, או שהיו סוג של גניזה קדומה, אולם לא נכתבו על ידי כת שקדמה לנצרות או שפרשה מהיהדות, או כל הסבר רומנטי אחר שניתן לממצאים קודם.
זה, כמובן, אינו מפחית מערכן המחקרי, אולם שם אותו באור אחר לגמרי.
מפאת קוצר הזמן איני מרחיבה יותר כרגע.
http://www.vision.org/visionmedia/article.aspx?id=14190
http://www.bibleinterp.com/articles/Stacey_Qumran_Light_of_Recent_Publications.shtml
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1070892.html
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=458247&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2009 18:20 |
|
| |
המקורות שהביאה חבצלת אינם פחותי אג'נדה מהאחרים. למחלוקת ההסטורית יש משמעויות עכשויות, וברור שהתיחסותו של יהודי למגילות האלו תהיה שונה מזו של נוצרי, ובין אלה לאלה, על ריבוי כתות מפלגות ודעות, אפשר להוסיף גם הסטוריונים בעלי דעה פוליטית או ארכיאולוגים בעלי אוריינטציה אידאליסטית. בכך אין כל חידוש. אולם, לפעמים בתוך טיעון לגיטימי, משתרבבות אמירות שאינן יכולות להחשב כרציניות. למשל, האמירה שהראיה היחידה לקיומם של האיסיים היא בכתבי פלביוס. ראשית, זו עובדה שאינה נכונה. בכתבי הזמן ההוא נמצאות ראיות רבות מאוד לקיומם של האיסיים, החל במנהגיהם, דרך זמנם, וכלה במקומות מגוריהם. החיבור של הסטוריון רומי מוכר [פליניוס הזקן] עם הסטוריון יהודי ידוע [פלביוס] וכתבי חז"ל, ועוד איזכורים מועטים במקורות נוספים, נותן תמונה די מקיפה, גם אם חסרת פרטים, של האיסיים. הדמיון בין אותם איסיים לבין הממצאים מקומראן גם הוא אינו המצאה של קונספירטור, אלא דעה לגיטימית מבוססת היטב. אגב, גם אם אמירתו של פלביוס אכן היתה יחידאית, לא הייתי פוטר אותה כהמצאה שלו - וכי איננו מסתמכים עליו בעשרות פרטים הנוגעים לתיאוריו, מכיוון שהוא היחיד שכתביו שרדו באותם ענינים? הטענה נגדו, שהיתה לו עמדה דתית ולאומית, וכן סדר יום אישי, היא טענה מוזרה כשהיא באה מפי הסטוריונים - וכי הם חפים מעמדות ודעות? הם חייזרים ללא נטיות? אבל הממצאים הם ממצאים, והשאלה נוגעת לפרשנותם. כרגע, לא נמצא מי שהוכיח אחרת. טענות אפשר לטעון לרוב, אבל הטענה שהממצאים הם מימי המרד הגדול או לאחריו, למשל, היא טענה שנזקקת לקביים, פיגומים, ושחקני חיזוק. הממצא הארכיאולוגי כגון מטבעות, כדים, וסוג הנייר / הקלף, וכן תוכן המגילות הכתתיות עצמן, מחזק את הטענה שמדובר במסמכים שנכתבו בזמן הבית השני, ע"י יהודים שהתגוררו במקום, וחיו במערכת כתתית שונה מהמערכת בירושלים. תערו של אוקאם בוחר באופציה הזו.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 00:33 |
|
| |
כל מטרתם של המקורות שהבאתי היתה להראות שיש דעות שונות.
השכן, עם כל הידידות והכבוד, טועה. אין כל ממצא ארכיאולוגי המצביע על כך שקומראן היתה מיושבת על ידי איסיים או כל כת אחרת. נהפוך הוא, ככל שחפירות נוספות נערכות במקום, נמצאות ראיות לתעשיה ענפה במקום, כמו גם קברי נשים בבתי הקברות. אין כל ממצא ארכיאולוגי המצביע על כך שהמגילות נכתבו במקום. נהפוך הוא, מספר כתבי היד והסגנונות המצויים במגילות מצביעים על כך שלא ייתכן כי נכתבו על ידי מספר מוגדר של אנשים שהתגוררו במקום. אין זה אומר שלא נכתבו בתקופה מסויימת, אולם הסברים אחרים להמצאותם במקום הם, כנראה, סבירים יותר.
כשנחפרה קומראן לראשונה על ידי דה וו, היה זה מקום מנותק, ולא היה ידוע על התיישבות נוספת באזור. היה זה, להזכירכם, לפני החפירות במצדה, בהרודיון ובארמונות החורף ביריחו. זה התאים לתפיסה הרומנטית, וגם מן הסתם הקתולית של כומר כדה-וו, לפיה במקום מבודד שכזה חיה כת רוחנית שעסקה בכתיבה. מאז מסתבר שהמקום לא היה מבודד ושומם כפי שנראה היה בשנות החמישים. מסתבר גם שקומראן עצמה היתה על צומת דרכים חשובה. נמצאו ראיות ליישוב תעשייתי. ארמונות מפוארים שהיו באיזור היו זקוקים לידיים עובדות ולמוצרי צריכה. למרות שגישת דה-וו התבססה, יש לבדוק אותה מחדש לאור הממצאים.
גילוי נאות – לח"מ אין כל אג'נדה או דעה בנושא, רק ידע מסויים...
תוקן על ידי - חבצל_ת - 29/11/2009 00:48:35
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 22:39 |
|
| |
*--[endif]* קיימת תיאוריה שהמגלות לא נתחברו בתקופה אחת, אלא חלק מהן הן קדומות לשוכני המערות, או הגונזים המאוחרים. הביטויים התכופים כמו מורה הצדק ו"יחד" הנפוצים בין כל המגלות, אינם מורים שכל המגלות מבעלי דעה אחת יצאו, וקרוב שהמגלות המאוחרות לקחו את הביטויים והמונחים מתוך המגלות הקדומות. בנוגע ל"מורה הצדק" הוא על משקל מורה שקר שבישעיה. מגלה אחת אשר נלאו החוקרים להחליט בבירור מתי נתחברה, היא "פשר חבקוק", זה אומר בכה וזה בכה, הצד השוה שבדברי כל החוקרים שהם נסתרים מתוך דברי המגלה. אלא שמקום הניחו לי להתגדר בו, ונכוחותי כי ההנחה שמגלה זו נתחברה קודם וסמוך לבוא אנטיוכוס, היא הנכונה, וכמעט כל פרטי המגלה מתאימים אל מה שידוע לנו מהמקורות על התקופה ההיא, ואין גם דבר אחד במגלה הסותר את התקופה ההיא. לא אביא כאן את הביאור לכל פשר חבקוק, אבל אביא כמה פרטים מהמגלה המתאימים אל התקופה ההיא. יצויין כי מורה הצדק אין הכוונה דוקא לאדם אחד, וייתכן שהיו מספר מורי צדק בתקופה אחת. הנחה זו איננה נסתרת משום מקום. פשר חבקוק: "על הכהן הרשע אשר נקרא על שם האמת בתחלת עמדו, וכאשר משל בישראל, רם לבו ויעזוב את א-ל ויבגוד בחוקים בעבור הון, ויגזול ויקבוץ הון אנשי מס אשר מרדו בא-ל, והון עמים לקח לוסיף עליו עון אשמה, ודרכו תועבות פעל בכל נדת טומאה. מיהו הכהן אשר גזל הון אנשי מס, ואימתי היו בישראל "אנשי מס"? - מלך או נשיא שהיו בתקופות אחרות, הגם שייתכן שהיו "אנשי מס", אולם ודאי לא היו מכונים כך, כי לא היה זה מלאכתם היחידה. אימתי היה לישראלים - רבים או יחידים - הון עמים? כל זה היה רק בתקופה אחת, תקופת המוכסים יוסף בן טוביה ובנו הורקנוס, שהיו חוכרים מאת המלך את מסי המדינות הסמוכות. כסף זה היה עומד בבית המקדש, כך מסופר בחשמונאים ב', ושמעון הכהן הגזבר מעל בהן ובכספי המקדש האחרים, והסתכסך עם הכהן הגדול. פשר חבקוק: "על מטיף הכזב אשר התעה רבים לבנות עיר שוא בדמים ולקום עדה בשקר בעבור כבודה למגיע בעבודת שוא ולהורותם ב... של שקר, להיות עמלם לריק, בעבור יבואו למשפטי אש אשר גדפו ויחרפו את בחירי א-ל". מטיף הכזב כאן הוא הורקנוס בן טוביה שבנה אז את ארמנות פטרה, כמסופר ביוספוס. פשר חבקוק: "על הכהן הרשע אשר רדף אחרי מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבות גלותו, ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופיע אליהם לבלעם ולכשולם ביום צום שבת מנוחתם". בחשמונאים ב' מסופר על מנלאוס שרדף אחרי חוניו ולבסוף הרגו. יצויין כי היה חוקר שהעלה סברא זו, אלא שהפריכה באשר חוניו ברח אל ארץ אחרת, ואילו מנלאוס היה כהן גדול המשמש ביום הכפורים בבית המקדש. אלא שהחוקר ההוא שכח שמנלאוס מינה באותו זמן את יאסון לכהן גדול זמני, והוא עצמו לא היה בארץ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2010 23:37 |
|
| |
ספרן היקר, ידעו לך מה קורה לחלק הזה בכתבה, פשוט חיפשתי ולא מצאתי,
"כיום אנו יודעים שמכלול הקטעים שנמצאו מייצג למעלה מ-900 ספרים המשתייכים לכ-300 חיבורים שונים, שרבים מהם נשמרו במספר עותקים. כ-200 טקסטים מתוך המכלול הם חיבורים תנ"כיים, המקדימים באלף שנה לפחות את כתב-היד המקראי העברי הקדום ביותר שהיה ידוע עד לגילוי המגילות. הטקסטים האחרים אינם מקראיים. רובם המכריע כתוב בעברית, והשאר בארמית וביוונית; רוב החיבורים הלא-מקראיים לא היו מוכרים לפני גילוי המגילות."
הדגשה בשחור,
האם יש למישהו כאן הסבר
תודה מראש
max
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2010 18:45 |
|
| |
| maxmen כתב: |  |
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782923,00.html
ספרן היקר, ידעו לך מה קורה לחלק הזה בכתבה, פשוט חיפשתי ולא מצאתי,
"כיום אנו יודעים שמכלול הקטעים שנמצאו מייצג למעלה מ-900 ספרים המשתייכים לכ-300 חיבורים שונים, שרבים מהם נשמרו במספר עותקים. כ-200 טקסטים מתוך המכלול הם חיבורים תנ"כיים, המקדימים באלף שנה לפחות את כתב-היד המקראי העברי הקדום ביותר שהיה ידוע עד לגילוי המגילות. הטקסטים האחרים אינם מקראיים. רובם המכריע כתוב בעברית, והשאר בארמית וביוונית; רוב החיבורים הלא-מקראיים לא היו מוכרים לפני גילוי המגילות."
הדגשה בשחור,
האם יש למישהו כאן הסבר
תודה מראש
|
|
אוקיי: שלחתי אימייל לפרופ' עדנה אולמן-מרגלית, (בעלת המאמר )
ופחות משעה חזרה אלי וכך תשובתה:
מקובל לראות את מה שמכונה "כתר ארם צובא", שנכתב במאה העשירית, כעותק הקדום
ביותר ששרד (חלקית, למרבה הצער). - ומכיוון שהעותקים של ספרי התנ"ך שנמצאו
במערות מדבר יהודה הם בערך מהמאה הראשונה לפני הספירה (פלוס-מינוס), הרי
שמדובר בפער של בערך אלף שנים.
(מה שמכונה "תנ"ך הכסף", ששמור באופסלה שבשבדיה, הוא קדום יותר - כנראה מהמאה
השישית הערך - אבל הוא איננו בעברית אלא מתורגם.) בברכה,
עדנה אולמן-מרגלית
יש לציין שעוד נשאר פרופסורים שמוכנים לענות להאדם הפשוט באימיילים, לזכותה יאמר,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 13:41 |
|
| |
|
|
|
|
|
