אגב ראוי לציין בראש חודש מונים יום א מהיום השני- בר"ה אנו מונים את השנה מיום ראשון של ר"ה. לכאורה שניהם מספק יומא- אז למה ההבדל?
עיין ביצה סוף דף ד: דבזה"ז נקבע ר"ה ב' ימים בתורת ודאי ולא מספק, וזאת משום תקלה שהייתה שנתקלקלו הלוויים בשיר של יום... לכן מניין החודש מתחיל מן היום הראשון.
תוקן על ידי פרוטגורס ב- 03/10/2011 00:38:37
נשלח ב-3/10/2011 06:42
מקסמן
לא הבנתי.
ראשית, החלוקה שלך בין "עיקר" ו"טפל" תלויה במה שחשוב לחוקר, האין זאת? האמונה במלאכים היא דבר גדול עבור מחברי הספר. ודווקא סביב המלאכים נקשרים דברים רבים. לדוגמא, הם אלו שלימדו את האדם את החכמות הראשונות (ובכך התפיסה הזו שונה באופן חריף מזו של המקרא, כפי שביאר קאסוטו. זה דווקא חשוב לנושא האשכול, כלומר הספרים החיצוניים ואמונותיהם. וזה מראה כי המחברים היו בעלי תפיסה שונה מזו שהמקרא מבקש להעביר. על ידי פרשנותם המאוחרת הם ביקשו לשנות את המסר המקובל. המלאכים הנכשלים גם הביאו את הרע לעולם).
גם תפיסת לוח השנה שלהם, כמבטאת סדר א-לוהי, היא דבר חשוב. וכל זה מצטרף יחד לתמונת עולם מרתקת מאד אך לדעתי שונה לגמרי מזו היהודית המקורית, שקדמה להם.
לגבי קיום התורה קודם לכן, אכן התפיסה הזו שנזכרת מעט אצל חז"ל מצויה שם הרבה. התורה היא גילוי של לוחות השמים שהיו וישנם לפני ה'. יתכן מאד שיש כאן תפיסה של מעין גזירה קדומה. וגם זה לדעתי לא דבר יהודי מקורי. כמדומה שתפיסות אלו קרובות הרבה יותר לתפיסות הגנוסטיות (אם כי יש טוענים שהן עצמן יהודיות, אבל גם לשיטה זו התפתחות שונה משל היהדות).
בוודאי שהזמן מקבל קדושה עצמית בהיותו משקף את המבנה הקיים לפני הא-לוהים בשמים. החגים וכל האירועים נקבעו לפי אותו לוח ראשוני שקודם מבחינה אונטולוגית למציאות שלנו. (העולם הזה הוא אם כן הגשמה מבחינות מסויימות של דגם קדום. למרות שיש לשון דומה בחז"ל על היות התורה לפני ה', נראה שזו לא חשיבה יהודית מקורית. בוודאי שאין לזה רמז ובוודאי לא ביטוי במקרא, עד כמה שאני יודע. לעומת זאת התפיסה הזו קיימת אצל פילון בעקבות השפעת הפילוסופיה היוונית וזה ה"לוגוס" שלו, והיא חוזרת בנצרות - ובקבלה... אם כי לא לגבי הזמן אלא לגבי הדגם הראשון שיכול להיות לפי גרסת הנוצרים - והמקובלים - בעצמו אלוהות מדרגה נמוכה יותר. זה אמנם כבר לא הספרים החיצוניים, שאצלם יש "לוחות שמים" אבל כמדומה שהם נבראים ובוודאי לא אלוהות).
מקור החגים כפי שהוא מתבאר שם הוא זר ומוזר למקרא, ולדעתי זו פרשנות שעובדת אחורה. כלומר, המחברים נטלו את החגים שהיו מוכרים להם וחיפשו להם מקור ב"לוחות השמים" ובמעשי האבות. אם המקרא מספר לנו על מצוה אחת שמקורה במעשה שהיה עם האבות, כלומר גיד הנשה, כאן מצוות רבות נקבעות לפי דגמי הזמן העתיקים. וכל זה מחודש מאד. האם תרצה לחשוב שהטענות האלו היו במקרא וצונזרו החוצה, או שזו פרשנות, פרשנות בדור של בית שני, ותו לא? זו דעתי שלי וכמדומה שהיא הולמת יפה את העובדות המוכרות לנו.
לגבי העדר לוח במקרא, ושזה "מטריף" לא הבנתי מדוע זה כך. יש התייחסות במקרא ללוח ולחודשיו. כמובן החודשים אינם מזוהים במקרא לפי השמות המאוחרים, שמקובלים אצלנו עד היום, אך מקורם בתרבות זרה, כפי שאפילו הירושלמי מזכיר אי שם. (שמות חודשים עלו מבבל). לוח השנה המקראי מתחיל כנראה מניסן.
סיכומו של דבר: הספרים החיצוניים מציגים מיתולוגיה עשירה מאד שמקיפה את המקרא ומעניקה לו משמעויות חדשות שמשנות את תוכנו ולדעתי גם את כוונתו. ניתוח השוואתי בין המקרא לבין הספרים החיצוניים מראה הבדלים ניכרים. זו הוכחה לכך שהספרים החיצוניים כפו את עצמם על מסורות עתיקות וגם מוכיח את היותם מחבריהם ומאמיניהם כת בהשוואה לעם ישראל המקורי. אבל כמעט לכל דבר ניתן להציע פרשנות יוצרת המשנה את הנתונים. בהחלט אפשר להעלות טענה כזו נגד דברי כאן (שנכתבו בכלל מהזכרון הנחלש והולך). אם יש לך דוגמאות נגדיות, אשמח לעיין בהן.
הרב מיימוני: לא התחייסת לגבי מה שמצאו במגילות, המזמורים והמשמרות ועוד,
לגבי שאר דבריך אני טוען שלא צריך את הספרים החיצוניים בכדי להתעורר בעניין, מספיק האבן עזרא ושאלותיו לכאן ולכאן ולהתרשם, רק אחרי האבן עזרא אנו רואים פתאום את דעת החיצוניים ?! אז אולי מתקבלת תמונה אחרת,
אגב חז"ל מצטטים הרבה מהחיצוניים, לא רק לגבי מצוות האבות,
אני מודע לביקורת על החיצוניים וזה לא זר לי, אני רק אומר צריך לחבר את המקבילות בחז"ל והתנ"ך שלנו ואז לחקור לעומק מה רלוונטי ומה הם דיברה תורה\חיצוניים בלשון בני אדם = מלאכים ושאר השטויות, בתכלס החכמים (= חנוך רצה לוח ורצה חוקי חברה תבונים, ואם עשה פוילע-שטיק של אדמור ובאבא לחמורים שלו ?! אז נוו גם היום זה כך בכת ההשקפה ובכת הנאורות,
נשלח ב-3/10/2011 10:30
מקסמן
עדיין לא הבנתי מה אתה מסיק מן הממצאים.
זה שיש להם תיאורים של מקהלות המשרתות את הא-לוהים, כאן במקדש או בפמליה של מעלה, מה זה אמור להוכיח?
שהיה להם סדר שהציעו עבור עבודת המקדש? זה לא מראה שהם באמת ניהלו את המקדש. רק שהיתה להם תוכנית עבור זה. והם בנו אותה כמובן לפי שיטתם.
גם אם נטען שהמקדש אכן התנהל לפי שיטתם, האם זה אומר שזו היתה שיטה נכונה? לדוגמא, הפרושים שלנו חשדו בכהנים הצדוקים שיעשו כשיטתם בקודש הקודשים (המחלוקת אם קודם עשן בכניסה). כאשר נמנע כהן צדוקי מניסוך המים נרגם באתרוגים. אז עשו כדעתם. אפשר לראות זאת כמעשה של כת חריגה ואפשר לראות זאת כנאמני המסורת הנלחמים על שארית הפליטה. איך אפשר לדעת?
אני סבור שכן יודעים, אבל זה תלוי גם במקורות וגם בפרשנויות. איך המקורות שאתה מזכיר כה בקצרה מצדיקים את הטענה שהם היו יותר מאשר כת חורגת?
ליל יום טוב הוא, וכן למחר כל היום עד המנחה, ואם באו עדים קודם המנחה - בית דין מקדשים את החדש, ונודע שיפה נהגו בו קודש, ואם מן המנחה ולמעלה באו, אף על פי שאין בית דין מקבלין אותן לקדשו היום, ויעברו את אלול ויקדשוהו למחר - אף על פי כן גומרים אותו בקדושה, ואסור במלאכה, דלמא אתי לזלזולי ביה לשנה הבאה ויעשו בו מלאכה כל היום, ויאמרו: אשתקד נהגנו בו קודש חנם, ומן המנחה ולמעלה חזרנו ונהגנו בו חול.
נשלח ב-3/10/2011 18:33
ניתן לדון ימים שלמים בשתי הרצאותיה המרתקות באופן יוצא מהכלל של פרופ' רחל אליאור (שאם נאמץ את מסקנותיה קורסות תחתיהן הרבה אמונות שלנו ).הרצאה ראשונה עוסקת בשאלה האם מדובר בכת נידחת או לא והשניה בשאלה מי היה מעוניין להשכיח את הספרים החיצוניים ומדוע?
אבל שאלה אחת אשאל את מיימוני שתאר בתחילת האשכול חלק מהדברים("כל הזכויות שמורות"- )
הרי ,לפי דבריה ,אותם כהנים מבית צדוק כיהנו בבית המקדש מאות שנה!!!!!!! .
האם מתקבל על הדעת שכל השנים האלה היו כהנים גדולים פושעים בבית המקדש?
האם מתקבל על הדעת שדווקא יונתן החשמונאי שהיה מבית יהויריב ולא מבית צדוק שנבחר באורח שרירותי על ידי מלך נכרי כאות תודה על תמיכה מדינית של יונתן בו,דווקא הוא אומץ על ידי הפרושים? והשחיתות שהיתה מאז הבחרו של יונתן ככהן גדול במקדש הלא היא מן המפורסמות. אז איך קרה שהפרושים תמכו דווקא בכהנים הגדולים המושחתים ביותר שהפרו מסורת בת מאות שנים? האם הכהנים בני צדוק לא צדקו בביקורת שלהם?
-
נשלח ב-3/10/2011 22:19
מיימוני
תודה על ההזמנה, שמא יבוא יום ואקיימנה.
ירוחם
העובדה שאנו מקיימים בארץ ישראל שני ימים של ראש השנה, היא אך ורק בשל הדעות בגמ' כי בתורת ודאי נתקנו אותם ימים בניגוד לחגים אחרים שנתקנו בתורת ספק. אף פעם לא שאלת את עצמך מדוע אנו נוהגים - באר"י - לעשות ב' יומים טובים רק בראש השנה ולא בשאר יו"ט? התשובה היא כפי שכתבתי, ימים אלו נתקנו בתורת ודאי. עיין בסוגיא בביצה אליה הפנתי לעיל וכן בריף שם ובמפרשיו (שם תמצא כי דעת רבינו אפרים היא, כי באר"י יש לנהוג יום אחד גם בר"ה בזה"ז ולא כמנהגנו היום) וכל הדיון הוא סביב השאלה אם בזה"ז מתורת ודאי הוא או לאו.
במחילה מכבודך, כאשר אני אומר שר"ה נקבע בתורת ודאי, זו לא איזו סברה שהבליחה במוחי בהבזק, זו גמרא וסוגיא ערוכה הן בביצה והן בר"ה, ואינני יודע מה אתה רוצה מאותו רש"י בר"ה שציטטת, מה אתה טוען שב' ימים של ר"ה הם ספק ולא ודאי? תסביר לי בבקשה מהו טעם אותם שיטות בגמרא שביצה שנולדה ביום א' דר"ה אסורה ביום ב' דר"ה, כלומר מהו ההבדל בין ב' ימים דר"ה לב' ימים של כל יו"ט? כמו כן תסביר לי מהו הפירוש קדושא אחת לר"ה? או בעצם תסביר לי מדוע אנו נוהגים לעשות באר"י שני ימים בר"ה? לכשתסביר לי את הדברים הללו, נוכל להתקדם הלאה.
אגב, בנוגע לשאלתך הקודמת מדוע אנו מונים את החודש מן היום הראשון של ר"ה, אכן בגדול אין צורך לכל הסוגיא של קדושא אחת מתורת ודאי ולא מספק, התשובה הפשוטה היא כי ראש חודש תשרי הוא רק ביום הראשון של ר"ה ולא ביומו השני (אלא שכאן תשאל השאלה איך חוגגים ר"ה ביום שהוא לא ראש חודש? ויש להאריך הרבה בדבר ויעוי' במש"כ הגר"ח מבריסק שאכן הנוסח בתפילת מוסף 'מוספים' אינו מעכב ביום השני, אך לענ"ד יש לחלוק ע"ד ואכ"מ.
נשלח ב-3/10/2011 22:45
פרוטגורס
שני ימי ר"ה הם בעצם יומא אריכתא- ולא שני ימים. ולמה אנו חגים את שני הימים גם בא"י? כי תמיד נהגו כך. מתקופת שלהי בית שני שהפרושים קבעו את סדר היום. כשהתחילו כמלחמה נגד הצדוקים והבייתוסים להפסיק את קידוש החודש והשנה לפי החשבון- כפי שנהגו קודם. היה בלתי אפשרי לחוג את ר"ה ביום אחד. אפילו במקדש מקום מושבם של מקבלי העדים, יכל להתחיל טכנית ר"ה רק בעצם היום או לאחריו, כך שרק מספר מצומצם של אנשים ידעו על קידוש היום. ולאחר שעות אולי יושבי ירשליים בלבד. כי הרי שלוחין לא יצאו בחג. המצב הבלתי אפשרי הזה ,כנראה אילץ להנהיג את היום השני כיומא אריכתא, לא יכלה להיות ברירה אחרת. זה לא יום טוב שני של גלויות- זו ברירת מחדל שנשארה
נשלח ב-3/10/2011 22:56
אין לי שום בעיה עם העובדה שאתה ממציא באופן שרירותי, מונחים תלמודיים יסודיים, כאוות ליבך ומבלי להבין ולו מילה אחת בכל הסוגיות הללו. אך אל תצפה ממני להתייחס לשאלותיך ברצינות.
כאשר תפגין רצון או יכולת למידה עיוני, תענה לי על שאלות המדגם ששאלתי אותך, ולכאשר אתרשם ואשתכנע כי התאמצת לפתוח את הגמרא ולעיין במונחים הללו, אשמח לעזור לך בפרטים כאלו ואחרים אשר בהם מן הסתם תתקשה.
נשלח ב-3/10/2011 23:50
אתה מדבר ברצינות או שזו השחצנות הליטאיית שלך- אתה תלמד אותי? מה שכבר שכחתי אתה עוד לא התחלת לדעת.
נשלח ב-4/10/2011 00:32
ירוחם
לא לדעת זו לא בושה ולא על כך יצא קצפי, הבושה היא כאשר טורחים ומשיבים לך בסבלנות ובאדיבות ראויה, ובמקום שתשאל: עדיין לא הבנתי, תסביר בבקשה, אתה בטוח? וכו' אתה בוחר להראות את חוסר התמצאותך בסוגיא באמצעות הטחת כביכול 'הוכחות' אשר מחוסרות כל פשר והבנה. לכן רציתי לודאות - לפני שאני מתאמץ להסביר לך שוב באדיבות - אם אתה בכלל בעניינים כאשר אתה 'מוכיח', ואכן לא אכזבת את ציפיותיי, מה לעשות.
אגב, זו לא פעם ראשונה שאתה נוהג כן. באשכול דלהלן לקח לי המון זמן להבין להיכן אתה חותר, ורק מאוחר יותר התברר שזו סוג של שיטה כאשר לא מצויים בסוגיא ומנסים להסתיר זאת באמצעות 'הוכחות' שאין להם שום פשר וקשר.
סליחה יש סיבה אחרת למה ראש השנה שני ימים ? האם משה רבינו גם עשה שני ימים ראש השנה,
כמה שאני זוכר מהגמ' יש רק בעיה של כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו, וסנהדרין יכולים היום לבטל את שני הימים בראש השנה וגם בחול, כי לא תהיה יותר קידוש החודש על פי בית דין רק על פי חשבון קבוע מראש,
נשלח ב-4/10/2011 03:36
מקס
רבינו אפרים - תלמידו של הרי"ף - כותב, שהגיע לארץ ישראל והתפלא מאוד שנוהגים בו כולם לעשות ב' ימים של ר"ה.
נשלח ב-4/10/2011 11:47
אני חותר להבין ולברר מה הן היסודות של ההלכה כש היא קבע שני ימים . מה עוד שבתורה כתוב רק יום אחד. לך מספיקה ההלכה- אותי במקרה הזה ההלכה בכלל לא מענינת, מענין אותי מקורותיה. ועל זה עמדתי. ואתה עמדת על מה שהרב מבריסק כתב. שזה כלל לא לענין הנושא הנידון. אם לי יתברר שההלכה יסודותיה מעוררות- אמשיך לקימה- אבל תמיד אדע שאני מקיים הלכה מעוותת. אצלך לא יכול להיות מצב שההלכה מקורותיה מעוותות, מציאות כזו לא קיים אצלך. שיטתך אולי מקובלת עליך ועל אחרים. אבל היא לא לענין בפורום , כאן הרצון לחקור את ההלכה. ולא ללמוד הלכות