חירות מול משמעת בדרך ליושר

כל הדיונים על הדרך שיבור לו האדם בעולמו (בירורים אידיאולוגיים להבדיל מניתוחים סוציולוגיים), באים בסך הכל לעשות פשרה בין חירות האדם למשמעתיות.

לו היתה חירות האדם ממושמעת ליושר, לא היה חטא עץ הדעת והאדם היה יודע מעצמו מה ישר.

חירותו חורגת מגבול היושר ולכן הוא זקוק למשמעת מרסנת. אבל יש בעיה. מאותה סיבה שאין היושר מתווה את החירות, גם הפשרה בינה למשמעת לא תהיה כפי שצריך. סיבת חוסר היושר היא חוסר רצון ויכולת האדם לדייק, ומאותה סיבה לא ידייק בפשרה. יש שהוא יטה יותר את הקו לכיוון המשמעת, יותר משמעת ופחות חירות ויש שיטה יותר לכיוון החירות. (ככלל, אמור האדם להטות למשמעת כאשר זה נוגע לעצמו אבל לפגוע בחירות אחרים זה סיפור אחר.)

ככל שהאדם מתקדם ביכולתו לדייק, הוא צריך לעדכן את רמת הפשרה לטובת החירות.

למען משפט זה פתחתי את האשכול. הרי כל מתבונן מכיר שבימינו אנו מתקדמים בדייקנות ומתרחקים מדרכי החינוך הרודניים של פעם. אז למה כשדנים על החינוך של מורשת ישראל (התורה) לא רוצים להבין שדרושה התעדכנות עקרונית ולא היצמדות המבאישה יותר ויותר את ערך המורשת?


תוקן על ידי - בוגיעלון - 6/12/2003 11:18:39 AM

בוגי,

תודה על נקודת המבט!

נכון שצריך לעדכן, אבל מה נעשה והציבור זוחל לאיטו? אתה עוד חולם לשנותו? יותר מאשר לכתוב בפורום ולהראות דברים ישרים לחפץ לשמוע אין בידנו. להשם הישועה!

הערה: על פי האשכול על מהות בעלות וקנין,
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=292369,

יש להיזהר שלא להרפות מהמשמעת טרם עת ולסמוך על החירות כפי שראינו במרקסיזם-קומוניזם.

חברים,

על מה אתם מדברים, במחילה? האם התהליך הוא לינארי? האם כל מה ש"צועד עם הזמן" הוא אכן מתקדם אל הטוב יותר?

אדרבא, דומה כי דרושה רוויזיה לתפיסת החירות העכשווית. לא ברור מניין צצה ההנחה כי החירות מגיעה לכל אחד באופן בלתי מותנה. להשקפתי האישית, חירות צריכה להינתן כ"פרס על התנהגות טובה" - ועניין זה צריך להיבחן לגבי כל יחיד לגופו.

שעיר המשתלח

שעה"מ,

הרי המתבונן בבריאה היטב בהיקף מקבל תפיסת יקום אדיב ולא עוין, כי הבסיס הוא אחדות הרמונית ואת כל החוסר יש ליחס ל-
א. טעויות אנוש [ראה מו"נ ח"ג פנ"א],
ב. תהליך התפתחותי לכיוון יתר שלימות וחירות.

אולי כגלגול מהשעיר המסכן המשתלח אימצת תפיסת יקום עוין ושהמצב הבסיסי של האדם הוא היותו בצער וכליאה!

בוגי,

בעצם כל התקשרות שהאדם נקשר לה מסחר, נישואין דת ועוד, נושאת מחנק משמעתי כל שהוא.

אבל עד ש"מלאה הארץ דעה" וידע האדם ליצור יחס וקשר מדויק לפי האמת הטהורה, הוא יתקשר לעסקות חבילה. עליו רק לשקול אם הריווח שבחבילה גדול מההפסד שבמחויבות המחנקית הנוצרת מההתקשרות!