גם הפורום השני בחשיבותו נמצא באתר היידפארק. זהו הפורום "עצור כאן חושבים", המוכר יותר בכינוי עצכ"ח. הפורום הוקם לפני חמש שנים בידי קבוצת תלמידי חכמים ביקורתיים באשר למערכת האמונות החרדית. המקימים מזוהים עם ר' גדליה נדל (2004-1923), אחת הדמויות החרדיות המסתוריות והשנויות במחלוקת בדור האחרון. ר' גדליה היה מתלמידיו המקורבים של החזון איש, אך בשל חריגותו לא הגיע לעמדת הנהגה. בניגוד להשקפה החרדית, המבוססת על אמונה תמימה, טען ר' גדליה כי מאחורי החוקים ההלכתיים עומד מבנה מוסרי המתאים לשכל האדם ושאותו חובה על האדם לפענח. כמו כן הוא התנגד לנוהג החרדי של פרנסה מלימוד תורה והתפרנס מייצור יין. דעותיו הקימו עליו לא פעם מתנגדים עזים, ולולא זכותו של רבו הגדול הוא היה מוחרם.
אך זכות הנעורים של הקירבה לחזון איש לא עמדה לכמה מתלמידיו, שנרדפו בידי הממסד החרדי ונאלצו לרדת מהארץ. בתקופת הרדיפות פתחו כמה מהם את הפורום במטרה להפיץ את דעותיהם ולעורר דיון ביקורתי. הפורום משך אליו את כל האאוטסיידרים החרדים - למן כופרים גמורים, החיים כאנוסים במסגרת החרדית מחמת היותם נשואים ובעלי משפחות, ועד חרדים אדוקים בעלי ביקורת על הפוליטיקה החרדית. בשנים הראשונות לקיומו שימש הפורום בעיקר לדיון בנושאים תיאולוגיים וסוציולוגיים. בחסות הדיונים, ובאמצעות מפגשים סודיים למחצה בין חברי הפורום, נוצרה קהילה של אינדיבידואליסטים מרדנים המעודדים איש את רעהו לעמוד אל מול הדיכוי של הממסד החרדי.
בניגוד לפורום-האב, שהיה לאתר חובה לכל המתעניין ברכילות ובחדשות העולם החרדי, נודע עצכ"ח בעיקר כפורום לדיונים מעמיקים, למן מקורו ההיסטורי של ספר הזוהר ועד שאלת האמונה במעמד הר סיני. השילוב בין הביקורתיות לבין האינטלקטואליות הפך את עצכ"ח למושא להתקפות מצד הגולשים החרדים. משתתפי הפורומים החרדים מצאו בכופרי-עצכ"ח את האחר הווירטואלי שמאפשר להם לשמר את זהותם. כך נוהגים לדוגמה משתתפי "בחדרי חרדים" להזכיר את עצכ"ח בכינוי "הפורום שאסור להזכיר את שמו".
כיום, לאחר חמש שנות קיום, אפשר לקבוע כי הציפיות שתלו בו המייסדים החרדים נחלו כישלון חרוץ. הפורום לא הצליח להתרחב אל מעבר לקבוצת מקימיו. הביקורתיות החריפה כלפי עיקרי האמונה מרתיעה את הגולשים החרדים ברשת מלהשתתף בו. בשנים האחרונות אף הצטרפו לעצכ"ח כותבים שאינם משתייכים כלל לחברה החרדית, והם שינו לחלוטין את האופי החרדי של הפורום. הפורום שומר על רמתו הגבוהה בזכות משתתפים הבאים מכל קצווי הקשת, למן חסידים ועד רבּוֹת רפורמיות, אך מאבד את ההילה החרדית שלו.
---------
מלחמות הליטאים
מבין שני הפלגים המרכיבים את החברה החרדית האשכנזית, הליטאים עברו שינויים חברתיים ואידיאולוגיים עמוקים. במחצית הראשונה של המאה ה-20 לא היתה קיימת חברה ליטאית מגובשת, וישיבות ליטא נבדלו זו מזו בשאלת היחס למודרניות ולציונות. בישיבות הליטאיות נהגו הבחורים להתגלח וללבוש בגדים מודרניים, ובתמונות שהשתמרו מאז נראים בחורי ישיבה ליטאים בבגדים הדומים לבגדי סטודנטים לא-יהודים יותר מאשר לבגדי בחורי הישיבות היום. גם כפייה אידיאולוגית היתה בלתי-אפשרית, בגלל המרחקים הגיאוגרפיים וקשיי התקשורת.
תהליך ההאחדה האידיאולוגית החל לאחר השואה ובוצע בידי קבוצה של מקורבי ר' אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש), מנהיגה הדגול של החרדיות באותה עת. תלמידיו עיצבו את הישיבות הליטאיות, את מערכת החינוך החרדי לבנות ואת הפובליציסטיקה והספרות החרדית. כל זה התרחש בעיקר בבני ברק, שבה ישב החזון איש. יש אומרים שהוא התיישב בה (ולא בירושלים) כי הקרקע בה היתה בתולית וחסרת מסורת, וקל היה יותר לעצב אותה בצלמו ובדמותו. לעומת זאת, במרכזים החרדיים האחרים המשיכו להתקיים סגנונות חרדיים מסורתיים ונזילים יותר.
את תהליך ההאחדה סיים הרב אלעזר שך, מנהיגם הגדול של הליטאים בשליש האחרון של
המאה ה-20. בניגוד לחזון איש, שגדלותו בתורה ואישיותו כבשו לבבות, לא סמך הרב שך על גדלותו התורנית המוכחת, וכפה את מנהיגותו בדם ואש ותמרות עשן. הוא דיכא בתקיפות את כל מוקדי הכוח הקיימים, ורדף עד חורמה את משפחות האצולה הליטאיות, שראו בו את נציג הפלבאים וסירבו לקבל את מרותו. משפחות שדי היה בנשיאת שמן כדי לקבל משרה בישיבות - כגון קרליץ, סולובייצ'יק, פוברסקי, גריינמן, סורוצקין, פינשטיין - הודחו ממעמדן כשמשון התנ"כי לאחר גזיזת מחלפותיו. את מקומם של בני האליטות המתונות שהודחו תפסו בוגרי ישיבות דתיות-תיכוניות ש"נשרפו" והפכו לקנאים חרדים, וכן קבוצות לא-ליטאיות במקורן שהצטרפו לזרם המתנגדי-ליטאי. המשותף לשתי הקבוצות היה אפשרות עיצובן בתבניות רצויות. יחד עם ההאחדה המנהיגותית באה כפייה של קו אידיאולוגי נוקשה ולא מודרני. ישיבות ותיקות, שניסו לשלב לימודי חול בתוכנית הלימוד, נרדפו. הסגנון הבני ברקי, על איסור לימודי מקצועות והפניית הבחורים לאחר החתונה לכוללים, כבש את העולם הליטאי.
לא פלא כי מקורם של מייסדי עצכ"ח באותם חוגים ליטאיים ישנים, ומקצתם אף נושאים את שמות משפחות האצולה שפג כוחן ודהתה השפעתן. לא פלא גם כי מורשתו המנהיגותית והאידיאולוגית של הרב שך היא מנושאי הדיון האהובים על כותבי הפורומים. המקטרגים מעצכ"ח רואים ברב שך את האחראי העיקרי לכל תחלואי החרדיות. הם מאשימים אותו בכפיית דעתו באלימות, וטוענים כי הדבר מנע התפתחות דיון ענייני וגרם לתהליך הקצנה הולך וגובר בחברה הליטאית. מעריצי הרב שך (השכניקים, כפי שהם מכונים) מ"בחדרי חרדים" טוענים נגד העצכ"חניקים, כי הרב שך הוא זה שגיבש חברתית את המחנה הליטאי והעניק לו את היוקרה התורנית. בלעדי הרב לא היה קיים מחנה ליטאי שכדאי בכלל להיאבק על ההשתייכות אליו ועל הגדרת גבולותיו. כופרי עצכ"ח, הם טוענים, משולים על כן למי שרוצים ללכת עִם ולהרגיש בּלי: להמשיך להגדיר את עצמם "ליטאים" בלי לשלם את המחיר הנדרש ממי שמבקש להשתמש במותג היוקרתי.
גם כאן מתעוררים הדיונים במחזוריות קבועה: כל עוד מנהלים הביקורתיים את דיוניהם בעצכ"ח, אין השכניקים טורחים להתעמת איתם. אבל מדי פעם פותח אחד הביקורתיים דיון ב"בחדרי חרדים" על הניתוק מהמציאות של המנהיגות הליטאית, שאיננה מאפשרת פתיחת ישיבות המשלבות לימודי חול, ועל הקיצוניות המונעת מציאת פתרון לבעיות התעסוקה הקשות. או אז, בראות השכניקים כי כלתה אליהם הרעה בפורום הראשי, הם שולחים אל פני המערכה את נציגם המוכשר, הכותב תחת הניק "אמתער". זה נוהג להשתמש בנשק התחרות החופשית, שהוא נשק מודרני וכמו לא מתאים לשכניק פנאטי: הוא מאשים את העצכ"חניקים כי כשלו בתחרות החופשית, ובמקום להקים ישיבות משלהם, מעדיפים להיות סוס טרויאני במחנה הליטאי ועוד לקונן על שהם נרדפים. בציניות הוא לועג לצורך שלהם בלגיטימיות של המחנה הליטאי, ורואה בכך הוכחה לצדקת דרכו:
"שמעת פעם על המושג פרנויה? מי 'רודף' את מי שרוצה לפתוח משהו. מי שרוצה פותח, בוודאי ובוודאי שלא יקבל לגיטמציה ממי שסבור אחרת, אלא להיפך. הללו יחזקו את עמדתם בכל צורה שהיא, וזה חובתם ע"פ אמונתם, ומי שמרגיש רדוף שילך לרופא. אלא מה, יש כאלה שרוצים לפתוח כאלה דברים ועדיין שילדיהם ילמדו במוסדות של המתנגדים לכך בכל התוקף, ועדיין להיקרא חלק אינטגרלי מהחברה של המתנגדים, ושעוד יתנו להם להפיץ את דעתם בקרב החברה המתנגדת. אז יש לי חדשות בשבילך. החברה המתנגדת לדרך שלך איננה מתאבדת, ולא מתכוונת למסור את עצמה לידיך ולחבריך ללא קרב, אלא להיאבק על עמדותיה, ולבצר את מוסדותיה מפני מסתננים מבחוץ המתכוונים להפיץ את דעתם בתוככי מוסדותיה".
השימוש בנשק התחרות החופשית מעורר את זעמם של העצכ"חניקים, התוקפים את הצביעות של יריביהם שרוממות התחרות החופשית בגרונם בעוד הם מדכאים באלימות כל ניסיון התארגנות של חרדיות מתונה. מתחת לכסות התחרות החופשית מסתתר מונופול דורסני ואלים שאינו מאפשר שום תחרות. וכך מגיב "רב סיינפלד", ממייסדי עצכ"ח, שלא חושש לתקוף את יריביו בפורום הראשי:
"בניגוד חריף לגישת 'המי מפריע לך' הליברלית הנושבת מדבריך שיטתכם הקיצונית מבקשת לשנות מוסדות מתונים קיימים בציבור החרדי, ולמעשה כבר שינתה מוסדות רבים בניגוד למסורתם רבת השנים, ובעיקר מונעת באלימות ממש את צמיחתם החדשה. אתה ספק שואל וספק מיתמם מי הכריח אותי ללכת בשיטתך? במידה שאנסה לפתוח מוסד משלי אחד מרבותיך ידאג לפטר גברים ונשים ממקום עבודתם ולסלק ילדים מתלמודי תורה ויש לו רקורד מוכח בתחום".
אגודה אחת
בעבר היה עצכ"ח הפורום שממנו יצאו רוב הדיונים בשינויים העוברים על החרדיוּת. משתתפי הפורום, הבאים מכל קצווי הקשת החרדית, דנו ביניהם בעניינים כמו בעיות תעסוקה, יחסי גברים-נשים, בעיות השידוכים, אפליית המזרחים במערכת החינוך החרדית ותופעת האנוסים הנשארים בחרדיוּת בגלל קשרי משפחה. על-פי-רוב עלו הדיונים הללו ברמתם, הן במקורות המידע והן באבחנות, על כל הנכתב כיום על החברה החרדית, כולל בחקר החרדים האקדמי.
משתתפי הפורום אף גיבשו אסכולות וירטואליות, החלוקות בשאלת הגישה להבנת החרדיות. הכותב "רב סיינפלד" הקים את אסכולת "אא"ס" - ראשי תיבות של המילים אלץ איז סוציולוגיה (ובעברית: הכול זה סוציולוגיה). לפי האסכולה, האידיאולוגיה החרדית המשמשת להצדקת גזירות הרבנים היא לאמיתו של דבר שולית לתהליכים חברתיים המוּנעים מצורכי ההישרדות של הממסד הקיים. לדוגמה, אם הרבנים מצדיקים את האיסור על ההשתלמויות לנשים של משרד החינוך בטענה כי התכנים ה"ציוניים" הנלמדים שם מנוגדים למסורת המקודשת, הרי אסכולת אא"ס טוענת כי האיסור על ההשתלמויות נובע מהחשש לביטול ההיררכיה הקיימת בחברה החרדית ביחסי גברים ונשים. בדומה לכך, המאבק נגד חילול שבת בחברת אל-על, שהיא חברה פרטית ולא ממשלתית, מוסבר כנובע מהצורך הפנימי של הרבי מגור להוכיח לחסידיו שהוא ממשיך את מורשת אביו, שלחם באל-על כשעוד היתה חברה ממשלתית.
לאחרונה איבד עצכ"ח ממעמדו כאתר לדיונים בחברה החרדית, ואת מקומו תופס והולך הפורום "אגודה אחת", שהוקם לפני כשנה ואשר מייסדיו שמו להם למטרה לגבש קבוצה בעולם האמיתי שתגרום לשינויים בחברה החרדית. שלא כמו עצכ"ח, שרבים ממשתתפיו הם אאוטסיידרים למיניהם, כאן מדובר באברכים צעירים ממיטב הישיבות הליטאיות. ובניגוד לעצכ"חניקים, העסוקים בעיקר בעניינים תיאולוגיים, חברי "אגודה אחת" דנים בבעיות מחייהם שלהם: ההקצנה בהפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים למהדרין, הצנזורה בעיתונות החרדית, מוות של בני ישיבות חרדים בטיולים, חיפוש אחר רבנים חרדים מתונים שיתמכו בלימוד מקצועות וכדומה.
| |
|
"בחדרי חרדים" נודע לשמצה בעולם החרדי הווירטואלי בגלל הרכלנות המציצנית והאלימות המילולית של כותביו. אך הניהול הליברלי המאפיין את הפורום הוא גם סוד כוחו: עשרות פורומים חרדיים קמו ונפלו במשך שש השנים האחרונות, ו"בחדרי חרדים" היה ונותר הפורום הגדול והמשפיע ביותר. אף שיש בו דיונים היסטוריים והגותיים (מעטים), רוב האשכולות עוסקים בסכסוכים פנים-חרדיים
|
| |
בחסות הדיונים בנושאים הבוערים מתפתחים לעיתים קרובות דיונים מעמיקים. לדוגמה אפשר להביא אשכול שעסק במנהיגותו של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. הרב שטיינמן והרב יוסף שלום אלישיב נחשבו בעבר ליורשיו המיועדים של הרב שך. אבל הרב שטיינמן התגלה כמתון יחסית וכמי שתומך בשתיקה בנח"ל החרדי ובלימודי מקצוע, ובתגובה הוא הותקף בידי קבוצת רבנים מחמירים שהעלו את הרב אלישיב והורידו אותו לדרגת מספר שתיים. המשתתפים דנו בשאלת כישלון מנהיגותו המתונה של הרב שטיינמן. מקצתם הביאו סיפורים על הטראומה שעבר הרב כשהותקף בידי קנאים בימי המאבק על הנח"ל החרדי. אחרים הדגישו את הפרדוקס, שכדי להוביל שינויים מתונים נזקקים אנו למנהיג תקיף שאיננו מפחד מהקנאים. הכותב "אתנחתא" סיים את הדיון ברשימה ארוכה, שכותב שורות אלה יכול להעיד כי היא הניתוח החכם ביותר שקרא בתקופה האחרונה על החברה החרדית. לפי "אתנחתא", הגורמים להישרדות החרדיות לא היו הקבוצות הקנאיות-שמרניות, אלא דווקא מנהיגים דגולים ואמיצים שבנו מוסדות חינוך לבנות וישיבות בעלות מבנה מודרני עם פנימייה ולימודים מסודרים. למרות הבעיות ההלכתיות
הכרוכות בלימוד תורה לבנות, ולמרות התקפות מצד קנאים, לא נרתעו הרבנים לחולל שינויים.
אך באורח פרדוקסלי, לאחר שהשינויים הצליחו מעבר למשוער, נשכחו המאבקים סביבם והם
נטמעו בתוך המסורת ונראים עתה כחלק בלתי נפרד מהעבר המקודש. כתוצאה מכך פיתחו החרדים תודעה כוזבת, ולפיה השמרנות היא שעמדה להם בשעת צרתם:
"באורח מוזר, הרי בגלל ה'רפורמות' הללו שנקבעו בתודעה כיום כאילו הם חלק טבעי של יהדות מאז ומעולם, הרי יש לנו שוב המותרות לשקוע בשמרנות פסיבית ולדמיין שבעצם השמרנות נֶטוֹ הצילה אותנו. ברור שהפעלתנות המודרנית היתה למען שימור הישן, אך עם זאת הרי לימוד לבנות הנו מוסד מודרני בעליל ואף נגד ההלכה הפשוטה ללא התחכמויות [...] אני כמובן חולק על כל היסוד ששמרנות הצילה את היהדות. זוהי אשליה מסוכנת לדעתי, להיפוך מי שהציל היו אלו שהעיזו למרות השמרנות הנטועה היטב במחנה החרדים, ליזום חדשות. ואכן הם נתקלו בחריקות רבות בטרוניות נוראות, בלא מעט האשמות השמצות וצעקות של רפורמות. אך הם יכלו לעשות כך שכן הנסיבות הבשילו עבורם, הרקבון והתפוררות של החרדיות היו כל כך בולט וגלוי מן העין שלכולם מלבד העקשנים הכי קיצוניים הי' ברור שאין ברירה משהו חייב לקרות".
אף שהדיונים בו מעמיקים, ואף שהוא פתוח לצפייה ולכתיבה, "אגודה אחת" לא מצליח להתרומם, ומספר התגובות והצפיות בו פחות מזה שבפורומי החסידים הקנאים. עם זאת, אם יש פורום שגורלו יחרוץ את כיווני ההתפתחות של החרדיות, הרי זה פורום "אגודה אחת". הביקורת הסוציולוגית הממוקדת והאקטואלית, בניגוד לביקורת התיאולוגית המופשטת של העצכ"חניקים, היא זו שבכוחה לחולל תהליך שינויים חברתיים שימתנו את החרדיות.
http://www.acheret.co.il/bin/en.jsp?enDispWho=Article%5el807&enPage=ArticlePage&enDisplay=view&enDispWhat=object
 |
|
|
