מעריב:מ-'עצור כאן חושבים' תבוא מהפכה

אולי כדאי שנהיה קצת יותר צנועים, במחשבותינו על השפעת הפורום על אנשים
וניתן להשם - מצד אחד, ולאנשים - מצד שני, קצת יותר קרדיט.
השאלות עושות משהו למי שיש לו כבר בתוכו שאלות או גרעין שואל.
אנחנו כללית כבני אדם, מוצאים באנשים ובספרים דברים שיש להם הד בליבנו
ואז הדברים מעוררים משהו שיש לנו אותו מכל מקום.
אם כמה מה'כופרים' כאן יקראו ספרי יראים וחסידים עכשו במשך שבוע,
זה לא יעזור להם הרבה לשוב לאמונה תמימה,
כי אין לזה הד בליבם.
מי ש'יצא' בגלל הפורום, היה יוצא גם בלעדיו.
זה היה רק טריגר עבורו.
אנו לא אמורים לקחת אחריות על כל מי שנכנס וקורא.
ואם זה טוב להשם, והוא מאפשר בהשגחתו הפרטית (שלא כולם כאן מאמינים בה)
את הפורום הזה והתפתחותו, זה טוב גם לנו.
אם הוא לא דואג, בואו לא נדאג גם אנו.
יש לכל אדם מסע משלו,
ומה שהנשמה זקוקה לו במסע הזה, בין לחיזוק ובין כאתגר להתגברות, היא תקבל.
ידעתי כבר כמה שנים על קיומו של הפורום.
הצצתי פה פעם בחצי שנה. קראתי. וזהו. שום דבר לא התערער. 
רק כשהתגברו תהיות בליבי ובמוחי, התחלתי לקרוא פה יותר.
ודווקא מצאתי - בין היתר - עיונים ומחשבות והסברים טובים ומענינים. והם עזרו לי.
ובראשם דברי הרב מיכי.

חוצמזה, ובענין דומה,
אני חושבת שמדי מצמידים פה את התשובות לשאלות.
לא לכל שאלה צריך תשובה.
בשאלה יש לפעמים עוצמה יותר מבתשובה.
יש זרם בודהיסטי, שכאשר נולד שם תינוק,
מברכים אותו באומץ גדול, בכוח גדול ובשאלה גדולה. 
זה לא כתה או מבחן שעל כל שאלה צריך תשובה.
שאלה היא פתח למחשבה, לדיון, לחשיבה, להעשרה.
אחד שואל. שני מצרף הגיגיו. שלישי עיוניו. רביעי - תהיותיו. חמישי - חיזוקיו. שישי - פרכותיו. שביעי - מקורותיו. שמיני - חקירותיו. תשיעי - דברי רבותיו. עשירי - רגשותיו (ואת זה לא מוצאים פה מספיק). עשירי - מה שהאירה לו נשמתו. (כנ"ל) מתוך כך עולות שאלות חדשות ומתרחבים ומוארים האזורים האלו בנפשנו ומתרחבת ראייתנו. 
אם מפרקים את הקיבעון שאחר שאלה באה תשובה, הדיון נעשה הרבה יותר עשיר, ואנו יכולים להתבונן בו יותר בנחת, בלי הרצון\הצורך להיות צודקים ולהגן על עמדתנו. שהרי מבקשי אמת אנו, לא מבקשי הגנה על העמדה.

פרזנט,

גילוי נאות.

גם לי כחרדי מבטן ומלידה, קשה לזהות ביהדות הדלי"ת את היהדות המקורית.

אני גם מסכים עם הנקודה עליה הצבעת.

מאידך, אם נתייחס להיבט של תורה עם דרך ארץ וגם קצת ליפייפותו של יפת באוהלי שם, הדל"יות דומה הרבה יותר ליהדות התנ"ך ואפילו ליהדות חז"ל, מאשר החרדיות.

ייתכן,

כמובן שאין זהות בין החרדים ליהדות התנ"ך. בנוגע לקוד הלבוש נדמה שהלא חרדים יותר דומים ליהדות התנ"ך או בית שני או חז"ל (אך לא גלויות אירופה). כמו כן בנוגע לעבודה. וגם בעמדה הפוליטית. אבל לא כל ה'דיאלוגים', מתן זכות דיבור לנשים, החשיבה החילונית שהדת היא עניין אישי וכו'.

אולי החרד"לים הם דוגמה יותר טובה. כולל הלהט המשיחי.

יפיפותו של יפת? נו באמת... אלו האנשים שאמרו "מנעו בניכם מן ההיגיון" "ארור האיש שילמד את בנו חכמת יוונית" וכדבריהם ז"ל, ממש בנושא זה: "לשון יוונית לחוד וחכמת יוונית לחוד". איך בסוף הפכה חכמת יוון ליהדות מדורי דורות? גם זה קורה...

מ-'עצור כאן חושבים' תבוא מהפכה ?
סביר שכן, שהרי מרבני הדור הבא, סביר שיהיו בינהם קוראי עצכ"ח.
גולשי עצכ"ח כיום אינם בגיל גדולי-הדור, אך כשיגיעו לגיל זה יהיו בעלי השפעה.